Skip to content

"המקור" והאינתיפאדה השניה: רביב דרוקר בעקבות השקרים הרגילים של השמאל המדומה

פברואר 19, 2013

מה עובר על רביב דרוקר ותכנית "המקור" של ערוץ 10? קודם טרח דרוקר והביא לנו "תחקיר" מוזר בעליל על "ישראל היום", שהתמצה, פחות או יותר, בתשובה על השאלה הרת הגורל הבאה: מהו הצבע של המארקר שבו משתמש עורך העיתון הזה כדי להבטיח שתתבצע כוונתו המוצהרת, הידועה היטב, של בעלי העיתון,  להוציא יומון שישרת את בנימין נתניהו; שיושיב אותו על כס ראש הממשלה (ב-2009), שיתמוך בו בין בחירות לבחירות, ושיריץ אותו לכהונה נוספת (ב-2013) ואולי עוד אחת.

האם מישהו  פקפק אי פעם במהותו זו של העיתון הזה ולא הבין את  כוונתו של פראבדה-היום?  שאינו יודע שמדובר בביטאון שמוציא לאור מיליארדר ההימורים האמריקאי שלדון אדלסון בשביל בן טיפוחיו בנימין נתניהו?

DSCF4440

טנקים ונגמ"שים באינתיפאדה: צילומי אווירה (כל התצלומים ברשומה מתוך "המקור")

אז מה רצה דרוקר מהחיים שלנו? להוציא כ"כ הרבה כסף ולהקדיש מאמצים רבים כל כך כדי להוכיח לנו שנתן (נתק'ה) אשל מסתובב גם בלשכת ראש הממשלה וגם במערכת העיתון? או שהעורך מצנזר ומשכתב ידיעות, כתבות ומאמרים באמצעות מארקר כדי שיתבצע רצונו של המו"ל? או שנתניהו קיים כמה פגישות עם אדלסון לפני שהוקם העיתון?

 השחתת זמן וכסף לריק על עניין שהוא דוגמא אופיינית ל"מפורסמות שאינן צריכות ראייה".

כמו להוכיח שכל מה שקורה ב"ידיעות אחרונות" נעשה לרצונו של נוני מוזס, או שכל מה שקורה ב"הארץ" מתאים לרעיונותיו של עמוס שוקן.

ואחר כך באו שתי התוכניות של דרוקר על האינתיפאדה השניה.

"רביב דרוקר חושף את הגירסה האמיתית", נאמר בקדימון, "מנפץ מיתוסים", "מספר את הסיפור האמיתי".

 ראיתי את שני שני הפרקים (אמנם לא בשידור חי, כי הם התנגשו לי בכדורגל), ומה התברר? שמאחורי הרבה אווירה, סיפורים מהחדר, רכילות מארמונות השלטון, צילומי כותרות של עיתונים, כרוניקה ידועה לכל, צילומים של פיגועים ויללות של סירנות, מראות של טנקים ונגמ"שים דוהרים הלוך ושוב וכן הלאה, מה שמעניין בעצם את דרוקר הוא זה:

להחליף את הגירסה שבאוקטובר 2000 החלה אינתיפאדה חמושה ויזומה על ידי ההנהגה הפלשתינית, בגירסה האומרת שכלל לא: ערפאת והפלשתינים  לא יזמו דבר. הם רק נקלעו לסיפור. ואם יש מישהו אשם בעסק הזה, זוהי, כרגיל, ישראל: ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון שהיתה לו תכנית להשתלט מחדש על ערי הגדה, ולכן הוא גם סיכל כל סיכוי להפסיק את האינתיפאדה.

זאת אומרת, הגרסה הרגילה של השמאל המדומה, המקומי והבינלאומי, מאז ומעולם.

לפי הגירסה של  השמאל המדומה, היתה זו ישראל, משרתת האימפריאליזם והקולוניאליזם,  אשמה במלחמת 1948.

וזה למרות שהמעצמות הקולוניאליסטיות תמכו דווקא בצד הערבי, והוא זה שסירב לקבל את החלטת האו"ם על החלוקה ופתח במלחמה.

השמאל המדומה גם מטיל על ישראל את האחריות על מלחמת 1967.

וזה למרות שגמאל עבד-אל נאסר התפתה לפרובוקציה האימפריאליסטית הסובייטית, הכניס את כוחותיו לסיני וחסם את המיצרים בצעד מובהק של הכרזת מלחמה.

ובאותה דרך, איזה אבסורד, מטיל השמאל המדומה על ישראל את האחריות על האינתיפאדה-ההתקוממות.

ההתקוממות  של מי? של הפלשתינים. זו שנקראה בפיהם ובשפתם אינתיפאדת אל-קודס. כבר התייחסתי כאן פעם לאמירה ברורה של אחד מכוהני השמאל המדומה, יצחק לאור, לשטות השקרית הזאת (והוא חזר על כך לאחרונה):

"ההנהגה סחפה את הישראלים להאמין שהפלסטינים הכריזו מלחמה, אף שבעין פשוטה אפשר היה לראות את ההיפך…אף אדם הסוקר היום את האירועים אינו מתייחס עוד ברצינות למה שנאמר לנו: "הם רצו מלחמה". הם לא רצו מלחמה. הם רצו מדינה ולא חשבו לוותר."

ז"א: באוקטובר טבח צה"ל בפלשתינים בלי שום התגרות, וכך נסחפו הפלשתינים, נפלו בפח ופתחו בהתקוממות. איזה שקר גס ונתעב, אך לגמרי אופייני לשמאל המדומה, שהשקר הוא ברירת המחדל שלו.

וזה בערך גם מה שעושה דרוקר. מה פתאום הפלשתינים ומה פתאום ערפאת. אלה "המיתוסים" שהוא "מנפץ". זהו "הסיפור האמיתי", אלק.

ד"ר אפרים לביא: ערפאת לא יזם

DSCF4337

כדי להביא את גירסת המימסד השקרני, לתפיסתו, מראיין דרוקר את נציגיו המובהקים: משה (בוגי) יעלון שהיה סגן הרמטכ"ל כשפרצה האינתיפאדה (הרמטכ"ל היה שאול מופז), וטוען במפורש שערפאת פתח במלחמה יזומה; את האלוף (מיל.) עמוס גלעד שעמד בראש המודיעין, השותף להערכה זו של יעלון, ואת אבי דיכטר שעמד בראש השב"כ.

ואילו כדי לנפץ את השקר המימסדי  הזה, הביא דרוקר את יובל דיסקין שפרש לא מזמן מראשות השב"כ, את ד"ר מתי שטיינברג, מזרחן שהיה יועץ לכמה מראשי השב"כ (ומצטט לצורך הטיעון  את תא"ל יוסי בן-ארצי שהיה מראשי המודיעין בתקופה הרלוונטית), ואת אל"מ במיל.  ד"ר אפרים לביא* ששימש אז כראש הדסק הפלשתיני באגף המחקר במודיעין של צה"ל, ולטענתו סולק מתפקידו כי לא הסכים לגרסה הרשמית.

שלושת חביביו של דרוקר אומרים אותו דבר: לא היתה שום הערכה או פרסום של המודיעין או של השב"כ, שערפאת עומד לפתוח באינתיפאדה. יותר מזה: בחקירת פעילים של פת"ח שהשתתפו באינתיפאדה, ונתפסו גם בתחילתה וגם אחרי מבצע "חומת מגן", לא אישר אף אחד קיומו של קשר כלשהו בין ערפאת ובין האינתיפאדה, היוזמה לפריצתה או הפיקוד עליה.

ובקיצור: לא היתה שום הערכת מודיעין ישראלית המאשרת את הקשר בין ערפאת ובין ייזום האינתיפאדה והפיקוד עליה!

ראש שב"כ לשעבר יובל דיסקין: לא מלחמה יזומה

DSCF4301

מה אפשר לומר על הטיעון הזה של דיסקין, שטיינברג ולביא, דהיינו שאפשר ללמוד על כך שערפאת לא יזם את האינתיפאדה, כי לא היו דו"חות של המודיעין או הערכות של השב"כ המאשרים זאת?

כמה דברים.

1.  מדובר בדוגמא אופיינית של הטיעון הכוזב הידוע כ"טיעון בשם הבורות" או "הטיעון בשם ההעדר" (ARGUMENTUM AD IGNORANTUM). מדהים למדי שאנשים הנחשבים כאינטליגנטים – דיסקין, שטיינברג או לביא, משתמשים בטיעון כה מופרך; ושדרוקר, שאיש לא יטען שחסר לו משהו בתחום האינטליגנציה, לא יעמיד אותם על הכזב שבטיעון, האומר בעצם זאת:

א. לא מצאנו שום עדויות שערפאת יזם את האינתיפאדה.

ב. מכאן שערפאת לא יזם את האינתיפאדה.

בשיטה הזאת אפשר להוכיח כמעט כל דבר.

למשל:

א. אין לנו שום עדויות מצולמות המראות את פלוני  מצחצח שיניים.

ב. מכאן שפלוני  אינו מצחצח שיניים.

זוהי  רמת הטיעון של דרוקר, דיסקין ושות'.

כמה עלוב ונלעג.

וכמו כן די מדהים לשמוע אנשים מבוגרים משתמשים בטיעון הכוזב מן הבורות 40 שנים אחרי מלחמת יום הכיפורים. לא היו הערכות מודיעין מתאימות, כזכור. אז מה? זה לא היה אנוואר אל סאדאת שיזם את מלחמת יום הכיפורים?

2. האם עלה על דעתם של דיסקין, שטיינברג ולביא, שהפעילים הפלשתינים שנחקרו, שיקרו לחוקריהם כי ידעו שערפאת מבקש לקיים חיץ בינו ובין פעילויות הטירור הרצחני בשטח? האם זהו רעיון מופרך?

בוגי יעלון, אריאל שרון ושאול מופז: יוזמה של ערפאת

DSCF4453

3. וגם אם נניח שהפעילים הפלשתינים שנחקרו אמרו את כל האמת כפי שהיתה ידועה להם – מה בקשר לאפשרות שערפאת שמר על מידור בינו ובין פעילי השטח, והם לא ידעו על מעורבותו? כי לא היה לו נוח להודות שהוא שולח את המתאבדים המתפוצצים, כאשר תובעים ממנו, כראש הרשות, לגנות את מעשיב הרצח חסרי ההבחנה?

ולבסוף הטיעון המכריע, שמולו קורס מגדל הקלפים שהינדס דרוקר בעזרת המומחים, המתבררים עכשיו כמפוקפקים).

אלה עדויותיהם של פלשתינים בכירים: שניים מראשי החמאס, יועצו של יאסר ערפאת, איש הוועד המרכזי של הפתח,  ומנהיג פלשתיני חשוב ביותר הנמצא עתה בכלא הישראלי:

הנה  קטע מנאום של  עימאד אל פאלוג'י, שר פלשתיני חשוב, שנישא בדצמבר 2000, זמן קצר אחרי פתיחת האינתיפאדה. 

"הרשות הפלסטינית החלה להיערך ולהתכונן לפריצתה של האינתיפאדה  הנוכחית מאז החזרה מהמו"מ בקמפ-דייוויד, וזאת על פי בקשתו של הנשיא יאסר  ערפאת, שצפה את פריצתה של האינתיפאדה כשלב משלים לעמידה הפלסטינית האיתנה  במו"מ ולא כמחאה ספציפית על עלייתו של שרון לאל-חאראם אל-קדסי (הר  הבית)".

והנה מה שאמר חבר הוועדה המרכזית של הפתח, סח'ר חבש, ליומון הרשות הפלשתינית, "אל חיאת אל ג'דידה" (07.12.2000):

 "לאור המידע ובעקבות בחינת העמדות המדיניות לאחר פסגת קמפ-דיוויד – כמו גם בהתאם להערותיו של האח אבו עמאר (ערפאת) – התברר לתנועת הפתח שהשלב הבא מחייב היערכות לעימות, משום שראש הממשלה ברק אינו מהווה שותף היכול להיענות לשאיפותיו של עמנו. בהתאם לניתוח זה, היתה  פתח מוכנה יותר משאר התנועות לעימות. כדי למלא את התפקיד המוטל עליה, היא תיאמה בין מנגנוניה האדמיניסטרטיביים, האזרחיים, והריבוניים ולא הופתעה מפרוץ האינתיפאדה הנוכחית… תנועת הפתח הייתה סבורה שתופעה זו של מאבק כולל תבוא בשלב של פתרון הקבע…"

 בדומה לכך,  צוטט איש החמאס מחמוד א-זהאר ב "א-שרק אלאווסט" (29.9.2010) כשאמר את הדברים הבאים:

 "הנשיא הפלסטיני המנוח יאסר ערפאת הורה לתנועת חמאס לבצע מספר פעולות צבאיות בלב המדינה העברית, וזאת לאחר שחש שהמו"מ באותה עת עם ממשלת הכיבוש (קמפ דיוויד והמשכו) נכשל".

והנה עדותו של ממדוח נופל, יועצו של ערפאת  ב"אל דראסאת אל פלסטיניה", גיליון 47, קיץ 2001:

 "היא (האינתיפאדה) אינה תנועת המונים נפרדת מן הרשות או פרצה מעצמה. נהפוך הוא, היא החלה על יסוד החלטה מלמעלה של הרשות, לפני שהפכה להיות פעילות עממית. הדבר אירע מייד לאחר ביקור שרון באלאקצא. באותה העת התכנסו הגופים הפוליטיים והביטחוניים של הרשות הפלשתינית  וקיבלו החלטה להגן על אל-אקצא. ערפאת ראה בביקור באל-אקצא נקודת פיצוץ של המצב הקיים, המספיקה להצית שרפה לא רק באדמה הפלשתינית  אלא גם להשפיע על המצב מחוץ לגבולות פלסטין. התקבלו החלטות שעסקו בהכנות מעשיות, ונערכו ישיבות של הכוחות הנוטלים חלק ברשות, והוחלט על הנעתם לעבר אל-אקצא ביום שישי. כן תוגברו סידורי האבטחה של המסגד באמצעות הבאת שומרים נוספים והוצאת הנחיות למנגנוני הביטחון להיכנס לאלאקצה ולהגן עליו".

והנה עדות של מרואן ברגותי, מבכירי הפת"ח. בראיון לעיתון "אח'באר אלח'ליל"  (גיליון מספר 4, 4 במרס 2000) אמר ברגותי:

"מי שחושב שניתן להגיע להכרעה בענייני הסדר הקבע, דוגמת הפליטים, ירושלים, ההתנחלויות והגבולות בעזרת מו"מ שוגה באשליות. בעניינים אלה עלינו לנהל מערכה בשטח לצד מערכת המו"מ… אני מתכוון לעימות. אנו זקוקים לעשרות מערכות דוגמת מערכת מנהרת אל-אקצה (אירועי מנהרת הכותל בספטמבר 1996)… בהתנחלויות לא נאבקים בעזרת תחנונים אלא באמצעות כוח הנשק… זכותו של עמנו להיאבק בישראלים בגדה המערבית, ברצועת עזה ובירושלים בכל השיטות והדרכים".

וכל זה בלי לעמוד על שלל ההתבטאויות של יאסר ערפאת עצמו, בכל מה שנוגע לכוונותיו האמיתיות כאשר חתם על הסכמי אוסלו.

ועוד כדאי לציין שבמשך כל שנות האינתיפאדה היה כל תקציב הפעולות של פתח, ושל "גדודי אל אקצה" שביצעו את כל הפעולות השטח, כולל פיגועי ההתאבדות, בידיו הפרטיות לגמרי של ערפאת. קשה להבין איך אנשים העוסקים במודיעין, מפעילים סוכנים וכו', מעלים את האפשרות שערפאת לא עמד מאחורי כל התפתחות אלימה בשטח.

הוא הרי מימן הכל בעצמו, מתוך חשבונות בנק שרק הוא שלט בהם.

ראיס יאסר ערפאת: כוונות ומעשים

DSCF4460

קצת לא סביר שדיסקין וחבריו לא מכירים את ההתבטאויות שהובאו פה, של הבכירים הפלשתינים.  תמוהה ביותר העובדה שהם בחרו להתעלם מהן בתכנית "המקור". מצער לומר שיובל דיסקין, התוקף ב"המקור" את עמוס גלעד כ"מסבירן" וכ"תועמלן", מתגלה בעצמו ככזה. ואילו דרוקר, שהתיימר להביא סיפור אמיתי, לנפץ מיתוסים ולגלות מי אשם, מצטרף  בפועל לטיעון השקרי הרווח והוותיק של השמאל המדומה:

ישראל תמיד אשמה בכל. הפלשתינים תמיד חפים מכל פשע.

וכמה נחמד, שכמעט תמיד אפשר לסמוך על הפלשתינים עצמם שיספקו את הראיות המפריכות את התיזה הזאת.

 ————————————————————————————————–

 *לביא מביא במאמר שכתב את תמציתו של העימות בין שני הטיעונים, שהיא גם תמצית טיעונו של רביב דרוקר ב"מקור":

"העימות הוגדר מאז, בגיבויו של ראש הממשלה היוצא  (אריאל שרון), כ'עימות מזוין' שתוכנן וניזום על–ידי ערפאת משום שאינו מעוניין בהסדר של שתי מדינות אלא בקעקוע המדינה והחברה בישראל במסגרת יישום "תורת השלבים" של אש"ף. הערכה זו הייתה שונה בתכלית מהערכות המודיעין הרשמיות והכתובות, לפיהן העימות פרץ מלמטה וערפאת ביקש לנצלו לצרכיו מול ישראל ומבית, ולאחר שהמשא–ומתן נפסק הוא ביקש לשוב לתהליך המדיני ולמצות אותו או לחילופין להביא לבינאום הסכסוך."

________________________________________________________________________________________________________________

תוספת, 24.10.2013, מתוך משפט בירושלים של תביעת נזיקין שהוגשה על ידי נפגעי טרור נגד הרשות הפלשתינית, על פי דיווח של נדב שרגאי, "יישראל היום" 27.09.2013

האני אל חסן ברת "אל ערביה", נובמבר 2004:

"לנו בפתח יש כלל: המאבק המזויין זורע והמאבק המדיני קוצר. מי שאינוזורע, אינו קוצר, ומי שזורע ומסרבלקצור – הוא פושע".

פיסל חוסייני,לפני מותו במאי 2001,  בראיון ל"אל ערבי" המצרי:

"הצבא היווני, כאשר פשו בו חילוקי דעות ומחלוקות, לא הצליח לפרוץ לטרויה. הגייסות האלה התחילו לסגת בזה אחר זה, עד שמול חומות טרויה נותר המלך היווני לבדו, וגם הוא סבל ממחלות וממחלוקות ונכשל בפריצה לטרויה… אלא שאז טיפסו אנשי טרויה על חומות עירם ולא מצאו מולם כל זכר לצבא היוונים, פרט לסוס עץ ענק. הם שמחובחושבם שהגייסות היוונים הובסו ונסוגו והשאירו מאחוריהם שלל תמים עשוי עץ. הם פתחו את החומות והכניסו את סוס העץ לעירם. אחר כך קרה מה שקרה…(הלוחמים היוונים יצאו מבטן הסוס, ופתחו את שערי העיר לחבריהם שחזרו בלילה מנסיגתם המדומה)…אמרתי לכולם…היכנסו לבטן הסוס. וכולנו נכנסנו לבטן הסוס, והסוס עצמו נכנס אל פנים החומות וכעת הגיעה השעה שנאמר: רדו מבטן הסוס והתחילו לעבוד…למען המטרה שלשמה נכנסנו לבטן הסוס."

יוסי קופרווסר (תא"ל מיל. ראש חטיבת מחקר באמ"ן 2001-2006, עדות במשפט:

"המהלך של הרשות הפלשתינית ושל אש"ף הוכן מראש על ידי מנהיגיהם ופעיליהם המרכזיים במשך שנים רבות וביחוד בחודשים שקגמו לו: מהלך מתוכנן. היכולות, התשתיות והאמצעים התודעתיים והפיסייםהוכנו בקפידה ובשיטתיות. כך גם בחירת העיתוי, והאמתלה ששימשה הסבר לתחילת האירועים – ביקור שרון בהר הבית…בעוד שהצד הישראלי בא לשיחות האלה (אוסלו) עם עניין אמיתי לחקדם שלום, הפלשתינים לא ויתרו על הטרור…לא ויתרו על השאיפה להגיע בסופו של דבר ליעד האסטרטגי שהוא ביטולה של הציונות. היעד האסטרטגי הזה לא בוטל בשום נקודת זמן". 

 

מודעות פרסומת
12 תגובות
  1. מנחמי בן-ציון permalink

    אנו נתקלים מדי פעם באנשים בכירים ממערכת הביטחון, שכושלים בהבנתם
    את הנסיבות הפוליטיות .הם לא עוסקים בכך במהלך עבודתם ואין להם שום
    יתרון, על כל בר- דעת אחר. לכן, אין צורך להתרגש מהם, רק להצטער שמבלי
    שהיינו מודעים לכך ,נבחרו לכהן בתפקידים בכירים ,אנשים לא מושלמים.
    זה קורה במערכות ותיקות, שאינן מרעננות את השורות ושיטת המינויים .
    "ותיקים ממנים ותיקים" הדומים להם.בכל מקום שפועלת שיטה ,היא פועלת
    בדרך כלל ,כך בהמשכיות מסורתית.

    אהבתי

    • אתה צודק, כמובן, אבל יש פה יותר מזה. צריך לבדוק גם איך האנשים האלה מושפעים ממקומות העבודה הנוכחיים שלהם. לביא, למשל, טען שהעזיבו אותו בגלל דעותיו, אבל גלעד טען שהוא לא זוכר שדעות כאלה נשמעו בכלל. ואיפה עובד לביא?ב"מרכז תמי שטיינמץ לשלום" המסונף לאוניברסיטת ת"א, מרכז שכל חוקריו עטויים בעור אחד. בכל מקרה, בזכותך חזרתי לעבר הרחוק, ונזכרתי במקרה דומה – מלחמת יום הכיפורים. הכנסתי הערה מאוחרת בעניין הזה לגוף הטקסט קצת מעל לתמונה של יעלון, שרון ומופז.

      אהבתי

  2. אפשר גם להוסיף את הדברים המפורשים מתוך הספר "בן-החמאס" (מסעב חסן יוסף שהיה סייען של השב"כ והבן של מנהיג חמס בכיר). מסעב מתאר בבירור איך עראפת יזם ועידד את האינתיפדה. הוא מציג גם אותו כדמות נכלולית ומתועבת, שבמעשיו דרדר את עמו לתהום של יאוש וסבל.

    אהבתי

    • רץ לחפש את הספר. במקרה שלי, במידה רבה נפקחו עיני בכל מה שקשור לראיס המנוח אחרי שקראתי בתחילת שנות התשעים את הספר "אופקים אדומים" שכתב יון מיחאי פאצ'פה, ראש שירותי המודיעין של הרודן הרומני צ'אוצ'סקו. עד כמה שאני זוכר, התיאור שלו קרוב מאוד לתיאור של יוסף, כפי שאתה מביא כאן.

      אהבתי

      • מנחמי בן-ציון permalink

        יש דוגמאות רבות מבין הבכירים האלה ,כמו עמי איילון , דני יתום, כרמי גילון ודגן ,שבעת מילוי
        תפקידם לא רק שלא עסקו בכך, הם היו מנועים מלעסוק בכך .פתאום בקעו מביצתם לאויר
        העולם ונתגלו כבלתי כשירים ואולי כנכים, שלא הפעילו את את מוחם הרבה שנים, בסוגיות
        של היסטרטגיות מדיניות .אבל יש גם אחרים מוצלחים יותר, כמו ישראל חסון וגדעון עזרא ז"ל.

        אהבתי

  3. דרוקר מחזר את הטיעונים שהעלה עם שלח בספר "בומרנג". אני אוהב את המילה הזו כי היא מציגה תיאוריה שלמה.
    אנחנו (הימין) מפרשים את המכות שחטפנו באינדפאדה בצורה של נבוט בראש שלנו.
    דרוקר רואה את אותן המכות, את אותם פיגועים, אבל חושב שזה בומראנג שישראל זרקה ועכשיו חזר אלינו.

    זו דוגמה לראייה קולניאליסטית של השמאל: "הילידים", הערבים, משוללי זהות, אינטרסים,תרבות או דת. הם רק מגיבים לפעולות שלנו. הם לא בני אדם בוגרים עם יכולת לקבל החלטות ולשאת בתוצאות.

    אהבתי

    • אפשר לקרוא לזה גישת "הפרא החציל", וריאציה בהיגוי פולני על גישת "הפרא האציל": הערבי מבחינתם הוא סוג של ילד מפגר, על גבול הקוף צ'יטה של טרזן ("וילה בג'ונגל"), וכמו כן הוא פאסיבי לחלוטין, כמו ירק הגינה, ואין שום סיבה להתייחס ברצינות לדבריו או למעשיו. לכן, כשערפאת מסביר מתחת לכל עץ רענן מיד אחרי חתימת ה"שלום של גיבורים" באוסלו, שמבחינתו מדובר בהסכם ח'דייבה עם הכופרים, שמצווה דתית היא להפירו בהזדמנות הראשונה – בדיוק מה שעשה באוקטובר 2000 – הם פשוט מתעלמים, כאילו לא היה, ומבחינתם גם לא היו ההצהרות המפורשות של ראשי החמאס או עוזרו האישי. הם סומכים רק על מה שהשיגו בעצמם בחקירות של "הפעילים", וכמובן לא מעלים על דעתם ש"הפעילים" עשויים לשקר (חציל לא משקר). הערבים לא מסוגלים למשהו מתוכנן, פעולה יזומה. הם יכולים רק להיגרר, להיקלע וליפול למלכודות של היהודים הערמומיים והמרושעים.
      במילים אחרות. הכל חוזר עליהם. חצילים הם בעצמם, דרוקר, דיסקין ושות', ועוד בלי החן של הפרא, אלא עם הסרבול של הטיפש המתחכם.
      ואגב, בעניין ה"אנחנו" במשפט השני שלך, כדי שלא יהיו טעויות: אני לא רואה את עצמי כימין. גם לא כשמאל. לוקח מה שנראה לי נכון וטוב מכל מקום.

      אהבתי

      • מנחמי בן-ציון permalink

        הערבים תמיד מנצחים אותנו בתיקשורת ,כי אין בעולם תוכנה המפרשת את
        מה שהם אומרים, בהתאם להנחיות השריעה . ר' הקטע ששלחתי לך, של
        נוני, העיתונאית המצריה -אמריקאית .את מי בכלל האמת מעניינת ? אם
        הכל היום מבוסס על אינטרסים בלבד. האם אנחנו צריכים להשתמש נגדם
        באותה שיטה מצליחה ? אולי כן ,אבל אין לנו סיכוי עם התקשורת שלנו,
        הטהרנית- מתחסדת, אף עיתונאי ישראלי לא כתב מילה על תוצאות האמת
        של ניתוח גופתו של האסיר הפלשתינאי, שמת מדום לב .ובתגובה כבר
        קיבלנו הבוקר, שני טילים על אשקלון .

        אהבתי

  4. בנציון,
    הבעיה המרכזית של ישראל אינה עם התקשורת המקומית. הבעיה היא עם משרד הסברה
    משרד חוץ והעומדים בראשם, שלא לדבר על ראש ממשלה, שנרדמו עמוק בשמירה. אילו התעוררו, כבר מזמן ערוץ טלוויזיה שמשדר לכל העולם בכמה שפות, דמוי אל ג'זירה. ישראל היא מעצמת טלוויזיה מבחינת הכשרונות המקומיים (ראה סדרות ופורמטים מיוצאים) עם שפע של כוח אדם בענף התקשורת ודוברי שפות, וערוץ מוצלח המשדר למזה"ת, לאירופה ועוד, היה יכול גם לכסות בפרסומות חלק מההוצאות. ואגב: למה הדינוזאור שנקרא ערוץ 1, הניזון ממיליארד ש"ח בשנה מכספי האגרה שלנו, מעוז אדיר של אבטלה סמויה וחוסר מעש, לא יכול להרים את זה? או להשתתף? סתם שילוב של עצלות, טימטום והליכה בתלמים שאינם מוליכים לשום תבואה.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      מאפיהו,
      אתה מכיר טוב ממני את התקשורת מבפנים ,אכן יש כוחות וכסף,
      אבל אין מוטיבציה. משרד הסברה ממשלתי "מטעם", אינו נחשב
      היום לאמין או אוביקטיבי, דווקא לתיקשורת המבקרת, החופשית
      יש השפעה רבה יותר. לכן אני בא אליה בטענה .הם כניראה רואים
      בכך ניגוד עיניינים .הבעיה העיקרית, שאנחנו לא מסוגלים לייצג
      קונסנזוס ,כמעט בשום עיניין.

      אהבתי

      • מדוע יש צורך להיות יותר אדוקים מאל-ג'זירה, שאותה יסד ומממן עד היום האמיר של קטאר? התקציב – 120 מיליון דולר, שמתוכם משלם האמיר 50 מיליון, והיתר בא מפרסומות (נכון ל-2004). 50 מיליון דולר מימון ממשלתי, זה בין חמישית לשישית מתקציב רשות השידור שלנו. כלום כסף, לעומת מה שאפשר להפיק מרשת שפונה לעולם, עם עשרות מיליוני צופים. ואגב, אל-ג'זירה קוראת לעצמה רשת עצמאית, למרות המימון של האמיר ולמרות שבין בכיריה יש כל מיני אושיות שו-שו (לשעבר, אבל כ"א יודע שאין דבר כזה לשעבר כשמדובר בשושו), כולל מהביון האמריקאי והבריטי. אתה בעצמך טוען שבני דודינו עובדים יפה, אז למה לא לחקות אותם? ואתה טועה אם אתה חושב שלקליינט אכפת ממימון ממשלתי, אם הוא מקבל שידור בחינם. הטיעונים הישראלים טובים לאין ערוך מאלה של האנטישמים. לא צריך לפברק שקרים. די לבוא עם האמת. וישראל מעוררת סקרנות רבה בכל מקום, כולל במדינות הערביות. אני אומר לך באחריות: האנשים האלה שאמורים להסביר פשוט אטומים. אני יודע שיש לך כבוד אליהם, אבל מה לעשות? התוצאות מדברות בעד עצמן.
        כמו שכתבתי: האדונים נרדמו בשמירה.

        אהבתי

  5. מנחמי בן-ציון permalink

    אל- ג'זירה מכוונת לכל העולם ,אבל את מי שהיא באמת מעניינת,
    הם תושבי המזרח התיכון והמהגרים המוסלמים באירופה. קל
    להם לשכנע את המשוכנעים.בעיקר כשהאמת לא מעניינת אותם,
    אלא אינטרסים בלבד. הם כבר התרגלו לקבל את האמור, מבלי
    לפקפק ,כי פיקפוק וביקורת הם כבר פגיעה באינטרסים. אלה
    חוקי השעריה, שדין העובר עליהם כרת. אתה יכול להאשים את
    מנהיגנו ,(שאכן יש לי כבוד אליהם, מאחר שאני מכבד את חוקי
    המשחק הדמוקרטי). ואם אתה יודע איך להתמודד נגדם בצורה
    יעילה ,תרים את הכפפה ותכתוב את דעתך לממונים על ההסברה
    במדינת ישראל .בהצלחה.

    אהבתי

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: