Skip to content

גשם/ עין החורש מובילה בכמויות, חיפה באחוזים, האם מדברים במו"מ הקואליציוני על מחירי המים?

פברואר 5, 2013

חגיגת המים נמשכת. בגשמי השבוע שעבר היתה תפזורת נאה ברחבי הארץ עם מקבץ מוביל במרכזה. השיאנית הרב שנתית הרגילה, מצפה חורשים ליד צפת, זכתה ב-100 מ"מ והסוגרת את הטבלה בדרום, אילת – ב-1 מ"מ. עין החורש ליד נתניה, בית דגון ליד תל אביב וירושלים הבירה ספגו יותר מ-110 מ"מ גשם. באחוזים ממשיכה חיפה להוביל, ביחד עם צפת. בשתיהן ירדה כמות המהווה 167% לעומת הכמות המקבילה הממוצעת בעונה, אך בחיפה כבר ירדו 119% מהכמות השנתית, ובצפת – 109% (והקוריוז האילתי, שם ירדו 28 מ"מ המהווים 129% מהכמות השנתית). בלי להסתכן הרבה אפשר לומר שאחרי הגשם הבא, ואולי הבא אחריו, כבר יתברר שבכל הארץ עברנו את הכמות השנתית הממוצעת.

מה שגורם למחירי המים המטורפים  אצלנו להיות עוד יותר מרגיזים. הקשר בין ההיצע והמחירים קיים כמובן רק כאשר ההיצע (של המים) יורד, ואז המחירים עולים. אבל הם אינם יורדים כאשר ההיצע גדל. להיפך. הם ממשיכים לעלות.

ראיתי נתונים שלפיהם  כמחצית מהמחירים המופקעים שאנחנו משלמים הולכים ל"תאגידי המים" – שם קוד לחבורות-חבורות של מנכ"לים מיותרים, סמנכ"לים מיותרים, ועוד כל מיני בעלי תארים  מיותרים, שכר מנופח, אחזקת המכוניות, שעות נוספות, אש"ל, מסעי לימודים בחו"ל, פנסיות שמנמנות, אחזקת משרדים ושכ"ד,   ושאר ההתפננויות על חשבוננו, כשבפועל הם בקושי מעבירים נייר ממגרה למגרה (בשביל זה יש מזכירות שגם הן מיותרות, אבל השכר שלהן בדרך כלל לא בשמיים) כולם עד האחרון מנויים פוליטיים, פרוטקציונרים אחד-אחד,  חתולים שמנים ליד השמנת, שבמקרה הזה היא כולה מים. עוד חמישית ממה שאנחנו משלמים הולך ל"מקורות" – שהם בכלל שיאני השכר במשק ביחד עם החבר'ה  של חברת חשמל, ואני מתערב שגם שם אפשר לקצץ א. חצי ממצבת העובדים. ו-ב. חצי מהשכר, זאת אומרת, להחזיק את החברה ברבע ממה שמשלמים עליה. היתר הולך לאחזקת ביוב, ואני פוחד לחשוב כמה מרוויחות החברות שזוכות במכרזים, שגם הן שייכות בדרך כלל לפרוטקציונרים פוליטיים, כאשר המינויים הפוליטיים יושבים כמובן גם בוועדות המכרזים הקובעות את התעריפים לקבלנים.  ועוד טיפה הולכת לסיבסוד של התעשיינים העשירים ושל החקלאים, שזה עוד מילא, כי יש מקום לתקווה שהצרכן הקטן נהנה במשהו מסבסוד המים במחירי המוצרים. והבה לא נשכח שאת הסחורה שהחבר'ה האלה מוכרים לנו הם מקבלים בחינם – מתנה משמיים. שמעתי בטלוויזיה בדחן אחד שהוצג שם כמומחה, הטוען שאם היו חוסכים על תאגידי המים החמסניים, אפשר היה לחסוך 25% מהמחיר לצרכן. ואני טוען שאם היו חוסכים גם על התשלום למקורות ולקבלני הביוב, אפשר היה לקצץ את המחיר לצרכן ב-50% בהערכה זהירה ביותר.

אז קל מאוד להתעצבן על ההתעלקויות של החרדים בישיבותיהם או המתנחלים במאחזיהם, ולהפריח כל מיני סיסמאות כמו "שוויון בנטל" או "איפה הכסף", אבל רק בשבוע שעבר שמעתי בעל משפחה בעיירה בנגב שהתאגיד הפרזיטי ניתק לו את המים (בניגוד לחוק) בגלל שאין לו, פשוט אין לו כסף לשלם את התעריפים החמסניים שלהם. מה הוא יעשה? יש לו כמה ילדים, אז שלא יתקלחו?

כמויות גשמים מצטברות מתחילת העונה במילימטרים

אני תוהה אם במו"מ הקואליציוני הנוכחי, שבו רבים כל כך מתקוטטים לכאורה על הזכות לדאוג לכיסי האזרח הקטן, מישהו מעלה את הנקודה הזאת. אני חושש שלא, כי כפי שכתבתי, התחום של השירותים המונופוליסטים לאזרח הוא תחום המרעה המובהק ביותר של הפרוטקציונרים הפוליטיים. תבדקו את העובדים ואת הקבלנים אחד אחד ותגלו בלי שום קושי את הקשר למרכזי המפלגות, לח"כים, לבוסים הפוליטיים העירונים וכיוצא באלה חתולים על משמר השמנת.

העצבים על המצב הזה הביאו אותי למחשבות מעשיות מסויימות, ואני עומד לבצע בקרוב ניסוי בשטח. אם התוצאות יתבררו כחיוביות, אשמח לדווח בקרוב.

יש למה לצפות.

ובינתיים, הנה מה שקרה בשטח בסבב הגשמים האחרון:

כפר בלום: מ-456 ל-500, 44 מ"מ. מ-91% ל-100% מהכמות השנתית

צפת: מ-644  ל-730, 86 מ"מ,  מ-96% ל-109% מהכמות השנתית.

מצפה  חורשים:  מ-740 ל-840, 100 מ"מ. מ-77% ל-88% מהכמות השנתית.

גמלא: מ-478 ל-522, 44 מ"מ,  מ-83% ל-91% מהכמות השנתית.

צמח: מ-336 ל-379, 43 מ"מ. מ-88% ל-99% מהכמות השנתית.

חיפה: מ-566 ל-640, 76 מ"מ. מ-105% ל-119% מהכמות השנתית.

מרחביה: מ-359 ל-421, 62  מ"מ. מ-77% ל-90% מהכמות השנתית.

שדה אליהו: מ-253 ל-290, 37 מ"מ. מ-90% ל-103% מהכמות השנתית.

עין החורש: מ-504 ל-617, 113 מ"מ. מ-88% ל-107% מהכמות השנתית.

תל אביב: מ-406 ל-501, 95 מ"מ. מ-70%  ל-86% מהכמות השנתית.

בית דגון: מ-482 מ"מ ל-590, 108 מ"מ. מ-92% ל-113% מהכמות השנתית.

ירושלים: מ-387 מ"מ ל-499, 112 מ"מ,  מ-72% ל-93% מהכמות השנתית.

באר טוביה: מ- 333 מ"מ ל-443, 110 מ"מ. מ-67% ל-90% מהכמות השנתית.

כמויות הגשם באחוזים לעומת הכמות השנתית הממוצעת

באר שבע, מ-132 ל-163, 31 מ"מ. מ- 67% ל-84% מהכמות השנתית.

עין גדי מ-76 ל-111, 35 מ"מ. מ-59% ל-86% מהכמות השנתית.

מצפה רמון מ-54 ל-95, 41 מ"מ. מ-58%  ל-101% מהכמות השנתית.

אילת מ-27 ל-28, 1 מ"מ. מ-121% ל-129% מהכמות השנתית.

מודעות פרסומת

From → גשם

2 תגובות
  1. עוד זווית לגבי הקבלנים והתשתיות, עם זהירות מתבקשת לגבי המילה רשלנות. לפני כשנתיים ראש תאגיד המים בעיר לוד משה אשכנזי, סיפר בתוכנית הרדיו 'בדרך אל הטבע', כי בשכונת גני אביב החדשה יחסית, צריכים להחליף את צנרת המים במיליוני שקלים. 'שיפור תשתיות' הוא הנימוק המרכזי של תאגידי המים להעלאת המחירים. שכונת גני אביב הזו קשורה לשוחד בין היזם דוד אפל לראש העירייה לשעבר בני רגב. החברה הבונה של אפל 'מגדלי זוהר' נקנסה במיליונים, אבל הרבה פחות מבקשת התביעה. הגילוי העכשווי מורה על רשלנות של הפיקוח על הבנייה בצנרת הסמויה מן העין. רשלנות שמניבה לקבלן סכומים ניכרים. במקום שבו רשלנות נמשכת על פני קילומטרים של תשתית, חוקר טוב היה בודק התערבות של תכנון.

    אהבתי

    • אפשר גם להתבונן במחזה העיוועים המוזר המתנהל בעירנו מזה שנים ארוכות, בשני הרחובות המרכזיים ביותר, תוך הפיכת חיי האזרחים והסוחרים לגהינום מתמשך. בדרך כלל (בקיץ, כשאין גשם) עובדת מכונה אחת (בחורף משביתה כל טיפת גשם את כל הקו), אולי שתים, בקטע קטנטן מהכביש הפעור, כשבצד עומדים שלושה פועלים משועממים, והתנועה זוחלת, הרעש מבעית והבלגן נמשך, שנה ועוד שנה ועוד שנה, מי סופר. נו טוב, כדי להצדיק את המיליונים, צריך שהעבודה תימשך ותימשך. כמו אצל עורכדינים או פסיכולוגים.

      אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: