דילוג לתוכן

קואליציה 2013/ גידולי הפרא של היהדות(1): הגורו החרדי והנשיאה בנטל

ינואר 30, 2013

כל מי שמצוי קצת בטכניקות של עולם הגורואים השרלטנים (לא כולם הם כאלה) יודע זאת: משימתם העיקרית של הגורו ועוזריו היא להביא את הטמבלים  הסוגדים לגורו  למעמד של שבויים מרוצים. מי שכל ישותם מוכוונת גורו. שהגורו הוא מרכז חייו ותכליתם.

יש שלל שיטות. והראשונה שביניהן היא יצירת בידוד. הפרדת המאמינים מן העולם החיצון, בדרך כלל בטכניקה הידועה של הפרד ומשול.

חזרתם בתשובה והגעתם לחצר של גורו/מחזיר בתשובה?

דבר ראשון ינסו להפריד אתכם ממשפחתכם וחוג חבריכם, בשיטת הפרד ומשול.

DSCF4201

חסידי גורו רוקדים במדיהם

עולמם הקודם של המאמינים החדשים, זה שמצויים בו משפחתם וחבריהם, מצוייר בצבעים קודרים ומאיימים. שומר נפשו ירחק. זהו עולם של ערכים מזוייפים, חטאים שעונשם מיתה וייסורים קשים. בשלב הראשון מומלץ לנתק כל קשר. בשלב השני אסור לקיים כל קשר עם העולם החיצוני ודייריו המסוכנים.

כלל חשוב אחר: מחיקת האגו של המאמינים, תוך ניפוח חסר גבולות של אישיותו של הגורו.

אחד הכלים החשובים הוא הוא הנהגת המדים שלובשים המאמינים. בדיוק כמו בצבא, למדים האחידים יש תפקיד כפול. האחד – יצירת הזדהות קבוצתית. כל אלה הלבושים כמונו, או שאנחנו לבושים כמותם, מהווים קבוצה אחת ומגובשת. אחד למען כולם. כולם למען אחד (האחד שכולם למענו במקרה הזה, הוא הגורו). התפקיד השני: מחיקת הזהות הפרטית. אין חשיבות לטעם האישי בלבוש. כולם לבושים אותו דבר, ולכן כולם אותו דבר. אין חשיבות רבה לאדם היחיד, לטעמו ולרצונותיו.

עוד כלל חשוב: עליונות הרוחניות על פני הגשמיות.

הנחלת הכלל הזה מקילה על ייסורי התהליך המכאיב שבו נפרדים המאמינים מנכסיהם לטובת הגורו. כך מוצאים לעתים קרובות בכתות של החסידים השוטים המוני עניים השמחים בחלקם, ומעליהם מתנוסס הרב/הגורו העשיר כקורח, ששמח מאוד-מאוד בחלקו.

הטוטאליות של הכת חשובה מאוד בכל המהלך הזה: הגורו והאמונות שהוא מנחיל למאמיניו חובקות כל. אין שום פרט בחייהם של המאמינים שהוא שלהם ומשלהם ושאין לכת ולגורו נגיעה בהם. ארוחותיהם והמשקה שהם שותים, מיניותם, נישואיהם, גידול הילדים, חגיהם ואבלם ואופן קבורתם – הכל על פי כללי הכת וכמצוות הגורו, שגוזר כמובן קופון גשמי ביותר על כל שלב במסלול החיים של מאמיניו.

והתוצאה: שבויים שמחים בחלקם. וריאציה רוחנית/דתית של תסמונת שטוקהולם.

*****

קל מאוד לראות עד כמה דומים הם הגורואיזם המזרחי/ניו אייג'י והחסידיזם היהודי בנוסח מזרח אירופה, המאפיין את "יהדות התורה", שהונחל גם לחסידיו הש"סיים של מרן עובדיה יוסף.

הכל נמצא שם: חזרתם בתשובה? מיד מסבירים לכם שמכיוון שההורים והחברים שלכם אינם שומרים כשרות, אינם שומרים נגיעה ולבושים בצורה פרוצה,  אסור לאכול אצלם, מזיק להתבונן בהם, וממילא אי אפשר להתארח בביתם, בטח לא בשבת ובחג.

ובמשך הזמן נוטעים במאמינים האומללים את המסקנה הסופית: עדיף שלא להתראות איתם כלל, לא לדבר איתם, אפילו לא בטלפון. כי לא רק האוכל בעייתי. האחות לובשת חצאית לא צנועה והאח מחלל שבת בפומבי (נוסע במכוניתו)? הריהם גויים להכעיס. החברים לא מגלים נטייה להצטרף? הם מהווים סכנה חמורה. הם מהווים קשר מאיים אל העולם שהיה.

מסקנה: לנתק מגע.

ומה שעושים לחוזרים בתשובה עושים מראש ודרך קבע לקהל המאמינים השבוי מלכתחילה. זה שנולד לתוך הכת ולאמונה ברב-גורו. זוכרים את אימרי השפר של הרב שך המנוח על הקיבוצניקים אוכלי השפנים? מקשיבים לדברי הרהב של מרן יוסף יבל"א בבית הכנסת של היזדים, מדי מוצ"ש? גידופים, חרמות, חרחור מלחמה, אסור להתקרב אל כל האחר למינהו. לא רק החילוניים טריפה. גם הכיפות הסרוגות של המפד"ל החדשה הם לא ממש יהודים. חב"ד הם הכת הקרובה ביותר ליהדות, אומר החידוד הידוע של הרב שך.

כולם פסולים חוץ מה"אנחנו" הטהורים והזכים. שינאה עזה, בלתי מתפשרת וחורכת נשמה אל האחר. מי שנוהה אחרי מרן שליטא  הוא נעלה, מואר, נישא מעם, ומוטב לו שלא יתערבב עם החילוניים-גויים-טיפשים האלה שבחוץ. בטח שלא יעבוד אצלם או איתם. בטח שלא ישרת בצבא שלהם. שיירחק מהטלוויזיה ומהרדיו, שלא יעיז להתחבר לאינטרנט.

בידוד, בידוד, בידוד.

המאמין כשבוי מרוצה של רבו, שבוי ותו לא.

כל ישראל חברים? ישראל ערבים זה לזה?

בטח. אבל ישראל הם רק מאמיני הרב החסידי  ומקביליהם בחצרות  הרבנים הליטאים.

DSCF4199

חרדים במדים מפגינים בכיכר השבת

ה"הפרד ומשול" כטכניקה של שליטה אינו מופעל רק לצורך הגדרת היחסים של דתיים-חילוניים. הוא מופעל בכל משפחה ומשפחה, בהגדרת יחסי השליטה והעליונות של הגבר מול האשה.

במקביל הגזר: יחסי תלות של החסיד השוטה ברב , ברבנות ובכת הם משתלמים ביותר.

אתם שייכים לכת? אתם שלה מרחם עד קבר – ותמורת זאת אתם יכולים להסיר כל דאגה מלבכם.  אין צורך לצאת החוצה. אפילו אסור. הכת מספקת לכם טיפת חלב, גנון וגן, בית ספר וישיבה, בית כנסת, חוג חברתי. הכת דואגת לכם לקצבת ילדים ולקצבת אברכים ולקיצבת בחורים ולקיצבת  קיום. הכת תסדר לכם שידוך נאות. הרב ישיב לכל שאלה שיש לכם בכל עניין ועניין. הכת מספקת את כל צרכיכם הרוחניים והגשמיים. אין צורך שתחשבו בכוחות עצמכם. אין צורך בשום יוזמה שלכם. אין צורך שתטרחו בשום דבר. עשו רק את הצעדים הנכונים בריקוד החסידות השוטה, ואל תשכחו לשלשל לקלפי את הפתק הנכון פעם בכמה שנים –  והעולם בכף ידכם.

וברור שקיימים גם המדים. כל חצר והמדים שלה. החרדי, אשכנזי או ספרדי, בולט ברחוב הישראלי לא פחות ממה שבולטים המאמינים של ההרא קרישנה או של האושו במדיהם הכתומים או בראשיהם המגולחים בכל רחוב במערב. כל כת והייחוד שלה: הספרדים של ש"ס בשחור-לבן-עניבה ומגבעת רחבת שוליים בנוסח הליטאים. וחסידים אחרים לחצרותיהם עם המעילים הארוכים, השחורים או המפוספסים, הגרביים הלבנות הגבוהות, הקפוטות והירמולקות. הנשים ארוכות השמלה, חבושות הפאות וחבושות המטפחת או המגבעת.

ואין צורך לומר – הוויתור על הגשמיות והחומר של המאמינים מן השורה, ששמחים בעניותם ונכונים להתקיים על הקצבאות הממשלתיות הדלות.

ובדיוק כמו בחצרות הגורואים, להבדיל אלף הבדלות מן המאמינים מן השורה, תמצאו את הרבנים הגדולים, הם ומשפחותיהם – עשירים כקורח, מתבוססים עד צוואר בהונם הגדול, שולטים ביד רמה בעיסקי הכשרות, בעיסקי הנדל"ן, בעיסקי הישיבות, בעיסקי ההקצבות, בעיסקי הבריתות והחתונות ובעיסקי הקבורה.

גוזרים קופון מדיד במזומנים על כל פרט ופרט וכל שלב ושלב במסלול חייהם של חסידיהם השוטים.

לטוטאליות של התהליך יש חשיבות רבה. חשוב שלרבנים ולמשרתיהם הפוליטיים תהיה שליטה בכל שלב ושלב במסלול חייהם של החסידים השוטים. ההרגשה שלהם היא שאם מוציאים אבן אחת מהמבנה – יקרוס כל הבית כולו. חשוב להם מאוד לשמר את החסיד בשליטתם הגמורה בכל שלבי חייו, מרחם עד קבר. ומכאן ההתנגדות העזה כל כך לשירות הצבאי או לשירות הלאומי שרואים בחצרות המאורגנות היטב של האשכנזים או הספרדים.

ומבחינה יהודית מתעוררת רק שאלה אחת חשובה מאוד:

מה לכל זה וליהדות?

מה ליהדות ולרובוטיקה הזאת של חסידות שוטה, מנוונת גוף ונפש.

יהדות היא דת של "וחיית בה".

היהדות במקורה, מדאורייתא וגם מן המשנה והתלמוד, סובלנית עד כדי כך שאין בה שמץ של מיסיונריות ושום כפיה כמו שמוצאים בשפע בנצרות או באיסלאם.

הכל צפוי בה, אך לאורך כל הדרך ובכל שלב, הרשות נתונה.

הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים.

הנה הפסוקים מספר דברים פרק ל' המגדירים את היחס בין תורת האל ובין המאמינים:

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ.

מה לפסוקים האלה ולמשתמע מהם, ולכתות החסידיות?

מה לפסוקים האלה ולמדים הנזיריים שהם מלבישים את חסידיהם ואת נשותיהם החסודות?

מה להגדרה מספר דברים באשר לזמינותה של המצווה האלוהית,  ולכללים הנוקשים של הפרדה בין גברים ובין נשים, תוצר של העתקה מן הנצרות האירופאית, שמצידה העתיקה את ההתנזרויות למיניהן מן המניכאיזם הזרתוסטרי (שהרי הנצרות במקורה היתה דת יהודית וככזו כל נזירות מאורגנת היתה ממנה והלאה).

מה להגדרות של היהדות ומצוותיה מספר דברים, ולחיי הדלות והמסכנות שמצווים הגורואים החסידיים על צאן מרעיתם – בעוד הם טובלים עד צוואר בעושר גדול?

קורח-קורח ועדתו.

מה לפסוקים האלה, שמשתמעת מהם גם החובה הפשוטה והטבעית של כל אדם וכל אזרח להגן על חייו וחיי בני משפחתו ובני עמו בשירות הצבאי כאשר קיים איום בטחוני עליהם?

בספר דברים נאמר: "לא בשמיים הוא", וברור שזה כולל גם הגנה על החיים, ראו פרשת "כי תצא" (למלחמה). הגנה בפועל ממש, שאיש אינו פטור ממנה חוץ ממקרים מוגדרים. ואילו הרבנים החרדיים מנסים לספק לנו את האגדה למפגרים על בחוריהם "הנהרגים באוהלה של תורה"?

מדוע דווקא מאלה המתיימרים להיות יהודים, ועוד אדוקים בתור שכאלה, כה נפלאת היא וכה רחוקה היא החובה האנושית הפשוטה הזאת, של "ונשמרתם לנפשותיכם"?

איך הם מעיזים ברוב חוצפתם להאשים את האחרים, המבקשים גם מהם, בצדק גמור, לשאת בנטל, ביצירת "קרע בעם"? האם זה לא ברור לכל מי שעיניו בראשו שהם עצמם מביאים לאותו קרע בעם בעצם התבדלותם המתנשאת והטפילית?

ראו איך הם מקדשים סטטוס-קוו פוליטי של השתמטות המונית, שהושג במהלך עשרות שנים, של הסכמים קואליציוניים נפתלים ונפסדים, שבהם מכרו הנציגים החרדים את קולותיהם והצביעו למען כל נבלה וכל מעשה עושק ורמיה של השלטון מול אזרחיו, כדי לשחרר את קהל חסידיהם השבויים מחובת השירות למען הכלל?

מה משמעות המילה "יהודי" אצלם?

מה משמעות המילים "הגינות" או "צדק" מבחינתם?

מדוע הם סבורים שיש מי ששועה לתפילותיהם של אלה שבאורח חייהם הם מכחישים בכל יום ויום את "וחיית בה", את "לא בשמיים הוא", את "לא תעשה לחברך מה ששנוא עליך", את "לא תעשה תורתך קרדום לחפור בו", ועוד ועוד מלוא הטנא?

והרי גלוי וברור שכל "ארון הספרים היהודי" ששמו נישא בפיהם, וכל דף ודף בו, הם כתב קטגוריה נגד ההשתמטות, נגד הטפילות, נגד הרובוטיקה של הגורואיזם, נגד חיי השבי של הנשמה ושל הגוף שהם כופים על חסידיהם?

אך מתרבים הסימנים שהחיים חזקים מהם. מתרבים הסימנים שהרובוטיקה של הגורו למינהו, קורח ועדתו,  אינה כל יכולה. עוד ועוד מחסידיהם מאתמול מבינים את עומק המניפולציה המכוערת של רבניהם  העשירים והמתנשאים ומשרתיהם הפוליטיים ומשתחררים מכבלי השבי הנפשי והגשמי שבו מנסים לכלוא אותם.

לא מידי יאיר לפיד והקואליציות הממשלתיות יבוא עליהם עונשם, אלא מידי חסידיהם מאתמול שפוקחים עיניים לראות, אוזניים לשמוע, לב להרגיש וידיים לעשות.

4 תגובות
  1. אתה מבסס את כל ההנחה שלך על מחשבה (הגיונית לשיטתך) . שניזונת ממקורות בעלי אינטרס ועניין לעשות לך "הפרד ומשול" על ידי מניעה ממך לגשת למקורות קצת יותר עמוקים מפשוטו של מקרא . בתור חוזר בתשובה היחסים שלי עם החברה החרדית ובתוכה הם נפלאים כמו גם היחסים שלי עם החברה החילונית יש כמובן הרבה קונפליקטים שנפתרים בעזרת רצון טוב משני הצדדים. (כמו גם לרוב החברים שלי) זה הכל תלוי באדם עצמו איך הוא לוקח את הדברים . אנחנו חיים גם בתור אינדיבדואילים וגם בתור חברה כאשר הזהות שלנו מבוססת על שני הגורמים (שים שלושה אנשים באי בודד ותראה שגם הם יפתחו זהויות של עדר).
    בנוגע ליחס של חרדים לחברה החילונית אתה צריך להבין שיש פחד גדול בחברה החרדית (שמובסס על מקרים שקרו בקום המדינה ) שהחילונים ינסו להעביר אותם מאמונתם הפשוטה והתמימה (תנסה.. מאוד מומלץ… לא מתקרב אפילו לתאורים שאתה מתאר …. תנסה מתוך מודעות עצמית עמוקה ("יראת הרוממות" בשפתנו אנו)) . אי לכך קיים חוסר אמון מוחלט מהשלטון החילוני הוא כל ניסיון להשתלב בו ובזהות של המדינה . אם אתה רוצה לגייס לי את הילדים ובאותה נשימה לקיים אוטובסים בשבת אז יש לך בעיה . לא עם הדעה שלך אלא עם הניסיון ליצור דיאלוג איתי . אם אתה רוצה שאחר יקבל אותך קודם כל תקבל אותו איך שהוא . (ואל תכנה אותו בכל מיני שמות כמו פרימיטיבי , שבויים חשוכים ) ואז אולי יהיה על מה לדבר.

    אהבתי

    • אם אתה נמנה על אלה מהחוזרים בתשובה שמקיימים קשר טוב עם החברה החילונית ופותר קונפליקטים עם חילוניים בעזרת רצון טוב, אז לפי הבנתי אתה מהווה סכנה לשלטון הדיקטטורי של הרבנים, ואולי נמנה על אלה מן החרדים, וכתבתי שהם מתרבים והולכים, שאינם מקבלים את הרובוטיקה והם מהווים מקור לתיקווה, ולכן תבורך ויבורכו כל אלה שכמותך.
      אני מכיר בכך שיש בחברה החילונית מיעוט קטן (כ-3%) של אתאיסטים אדוקים השבויים באמונות החשוכות של הכת שלהם (שאני קורא לה כנסיית השכל), ושהמיעוט הזה, שונא הדתיים והחרדים, הוא למרבית הצער גם קולני מאוד ושתלטני מאוד, ושומר נפשו ירחק מהם, גם אם הוא חילוני או מסורתי. כל מעשיהם של "הנאורים" האלה מנוערים מכל סובלנות כלפי האחר. כל זה נכון. אלא שחלק מרבניכם משתמשים במיעוט הנפסד הזה כדחליל, ומנסים לתאר את כל החברה שאינה חרדית כאילו היתה כצלמו של אותו מיעוט, בדיוק לאותו צורך של "הפרד ומשול". הרי אפילו את נפתלי בנט וחבריו למפלגה הם מתארים במילים נלוזות כדי להרחיק את חסידיהם השוטים מכל מגע עם האחר. וברור שאין מקום להתנשאות הזאת, כאשר זוכרים את היחסים הפנימיים בין החרדים לבין עצמם במקרים רבים, כולל הפשקווילים הפוגעניים וגם אלימות כשמתעורר הצורך או היצר.
      באשר לדבריך כלפי היחס אל השלטון החילוני וחוסר האמון כלפיו: אני מסוגל להבין את עמדתם של נטורי קרתא, האומרים: לא מעוקצו ולא מדובשו. אבל מי שנכון לקחת מן השלטון החילוני את הדבש – קצבאות ושרותים וכו', אינו עושה מעשה הגון כשהוא משתמט מן העוקץ. אני מציע לך לקרוא בהקשר זה את הרשימה שלי פה "מה העבודה הזאת לכם".
      https://mafyahu.wordpress.com/2012/02/26/%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%91-%D7%9C%D7%A8%D7%A9%D7%A2-%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%96%D7%90%D7%AA-%D7%9C%D7%9B%D7%9D/
      ולבסוף, נראה לי שיש לך טעות בהבנת עמדותי. כלל איני רואה עצמי כחילוני. לפי הבנתי אין שום צורך שיהודי מאמין יהיה שייך לכת כלשהי או ינהה אחרי רב זה או אחר. ואני רואה עצמי כ"יהודי כללי", כמו שהיו פעם אלה שנקראו "ציונים כלליים".
      וחבל שאתה משמיץ אותי כמי שקורא לך פרימיטיבי או שבוי חשוך. לא תמצא שום זכר לזה, כי יש לי כבוד גדול לאנשים שמאמינים. לצערי יש כאלה ביניהם שהם חסידים שוטים ושבויים, אלא שזו אשמתם של רבנים מניפולטיביים. החסידים הם רק הקורבנות. ואם תקרא מה שיש לי לומר על עצמי ב"אודות", תבין שגם בעצמי אני רואה שוטה לא קטן, ולא תיקח את זה כ"כ קשה.

      אהבתי

  2. א.גילוי נאות. קראתי את האודות .
    ב.לפני שכתבתי את התאורים חשוך ושבוי לקחתי מהפוסט שלך
    ג.יש פער מאוד משמעותי (שעדיין קשה לי לגשר עליו אישית) בין התפיסה החילונית של רב לתפיסה הדתית . שבהחלט תקצר היריעה מלפרט על כך . אבל בקצרה המקבילה של רב זה לא פוליטיקאי למרות שאולי יש רבנים שמתעסקים בפוליטיקה . אני בהחלט מזמין אותך לבוא לדבר עם כמה רבנים (אל תדאג לא יכשפו אותך) . רב לא יכול וגם לא אמור לקחת לאדם את הניסיון של הבחירה (יש מאמר נפלא בספר המופלא "מכתב מאליהו" לרב אליהו דסלר על הניסיון של הבחירה) .
    רב הוא יותר מורה דרך רוחני. אני מאוד מצטער שבעולם החילוני אין מעמד זהה (זה מאוד חסר לדוגמא ראה מספר הגירושים הגבוהה שאני מאמין שלהרבה זוגות עם הדרכה נכונה זה היה נגמר אחרת)
    ד.כמו כן הציבור החרדי חי במדינה ולכן זכאי מתוקף החוק לזכויות. לא מוצא חן בעיניך תשנה את החוק אל תבוא בתלונות ואל תאשים בסחטנות וכו יכול להיות שמוערבים גם מניעים טהורים (הסטטוס קוו נקבע בקום המדינה שעה שלא היו בנמצא כמעט יהודים חרדים ) שהיו נכונים בשעתם .
    אני ממליץ לך לקרוא בסוף מסכת סוטה מה הגמרא אומרת על "בית הועד" לגבי יושרם ומהימנותם של נבחרי ציבור .

    אהבתי

    • לגבי סעיף ב. צר לי אך עלי לעמוד עמך על המילה. בניגוד לכתוב בתגובתך הראשונה לא השתמשתי בפוסט בשום במקום במילה פרימיטיבי. ובניגוד לכתוב בתגובתך השניה לא השתמשתי בשום מקום במילה חשוך. השתמשתי בשפע במילה שבוי, אך ממתי שבוי היא מילת גנאי? מה אשמתו של אדם שנפל בשבי? חובה עלי לנסות לשחררו אם אינו יכול לעשות זאת בעצמו, אבל אין פה גנאי לשבוי, אלא רק לרבנים השובים אותו.
      לגבי סעיף ג.: לא בלבלתי כלל בין רב במשמעות הדתית או החילונית ובין פוליטיקאי. התייחסתי לרבנים והתייחסתי לפוליטיקאים המשרתים אותם כאל ישויות נפרדות. כ"א ותפקידו בכוח. שני סוגים של מתווכים, שאני לא משתגע על אף אחד מהם. ורק לידיעתך, כבר יצא לי לדבר פה ושם עם רב בימי חלדי, ובכל המקרים הודיע לי בר שיחי שילך לרבו שלו לבקש תשובה לטענותי ויחזור אלי. ופעם אחת אפילו חזר והלך וחזר עד שלבסוף הלך ולא חזר. על אחד המקרים (נדמה לי שהיה מדובר במוסמך להלכות כשרות מישיבת פוניבז') דיווחתי בבלוג הזה למיטב זכרוני, אבל אני מתעצל כרגע לחפש את מראה המקום.
      באשר לסעיף ד.: אתה צודק, כמובן בנקודה אחת – האשמה העיקרית מוטלת על השלטון החילוני שהיה לו נוח לקנות בזול, יחסית, מבחינתו, את הצבעת הנציגים הפוליטיים של החרדים בכנסת. אבל מה אנחנו שומעים עכשיו מראשי החרדים, רבנים כפוליטיקאים, כשמתעוררת האפשרות שהחוק ישונה, כאפשרות שעליה אתה מצביע? איומים בירידה מהארץ מהרב יוסף, איומים בהפרת חוק המונית מצד אחרים, דיבורים ריקים על "קרע בעם" וכן הלאה. אם מקובל עליך שדינא דמלכותא דינא – קבל זאת לרע כמו לטוב ואל תאיים. והבה אזכיר לך, שבמקור, בקום המדינה, היה מדובר עם שחרור מהצבא של 400 תלמידי חכמים. וגם אם תתאים את המספר הזה לריבוי האוכלוסים מאז ועד היום, לא תגיע אפילו קרוב למספרים המטורפים של המשתמטים משרות בימים אלה.
      הלכתי לחפש כעצתך במסכת סוטה, ואני מניח שכוונתך לזה:
      "חוצפא יסגא ויוקר יאמיר הגפן תתן פריה והיין ביוקר ומלכות תהפך למינות ואין תוכחת בית וועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגבלן ישום ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמות סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת נערים פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים בן מנוול אב בת קמה באמה כלה בחמותה אויבי איש אנשי ביתו פני הדור כפני הכלב הבן אינו מתבייש מאביו ועל מה יש לנו להשען על אבינו שבשמים".
      באותו הקשר, אבל ביתר פשטות והרבה קודם, אני אוהב להפנות דווקא לנביא שמואל שהזהיר את זקני העם שבאו לבקש ממנו מלך (שמואל א' פרק ח'):
      וַיֹּאמֶר–זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם: אֶת-בְּנֵיכֶם יִקָּח, וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ, לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ. יב וְלָשׂוּם לוֹ, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים; וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי-מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ. יג וְאֶת-בְּנוֹתֵיכֶם, יִקָּח, לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת, וּלְאֹפוֹת. יד וְאֶת-שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת-כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, הַטּוֹבִים–יִקָּח; וְנָתַן, לַעֲבָדָיו. טו וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם, יַעְשֹׂר; וְנָתַן לְסָרִיסָיו, וְלַעֲבָדָיו. טז וְאֶת-עַבְדֵיכֶם וְאֶת-שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת-בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים, וְאֶת-חֲמוֹרֵיכֶם–יִקָּח; וְעָשָׂה, לִמְלַאכְתּוֹ. יז צֹאנְכֶם, יַעְשֹׂר; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לוֹ לַעֲבָדִים. יח וּזְעַקְתֶּם, בַּיּוֹם הַהוּא, מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם, אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם; וְלֹא-יַעֲנֶה יְהוָה אֶתְכֶם, בַּיּוֹם הַהוּא.
      ורק שאל את עצמך עד כמה שותפים הרבנים של ימינו למלכים של ימינו בשוד העם שלרגליהם. ראה את מרכבותיהם וכלי רכבם וראה את ההון הגדול הזורם לקופותיהם מעמל העם, ושאל את עצמך עד כמה הם עושים תורתם קרדום לחפור בו זהב וכסף לתועלתם.

      אהבתי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: