Skip to content

בחירות 2013: הכי טוב ממשלה מקיר לקיר

ינואר 25, 2013

הכי אני אוהב את הפרשנים שלומדים מתוצאות הבחירות דבר אחד גדול וחשוב. "הבוחר הישראלי אמר את דברו:.." וגו'. וכאן מגיע אותו דבר שגילה לנו הבוחר הישראלי בעצם הצבעתו, שבאופן מדהים הוא מתאים להשקפותיהם של הפרשנים מימים ימימה.  דהיינו, שהבוחר הישראלי הוא גזען מזוהם, או שהוא טיפש תמים, או שהוא בעצם טיפוס חיובי ביותר, וכן הלאה. פרשן-פרשן ופרשנותו. תמיד דבר אחד גדול וחשוב, תמצית מזוקקת של הגותו של הפרשן,  שכדאי לנו לשנן ולצטט.

ולמה את בני הסוג הזה  אני הכי אוהב? כי הם הכי מצחיקים אותי. הם תמיד מזכירים לי את המדענים האלה של כנסיית השכל, בדרך כלל מהאגף של מדעי הטבע או האסטרו-פיסיקה, המחפשים נוסחה אחת ויחידה שתוכל להסביר את היקום. איזה צירוף של אותיות לטיניות, מספרים וסימנים, שאם רק נעיף בו מבט, נבין הכל.

מסכנים שכמותם. מה בא קודם, הביצה או התרנגולת, הם לא יודעים לומר. אבל אין להם שום בעייה לחשוב שבצירוף אחד של אותיות לטיניות ומספרים ערביים הם יסבירו את היוניברס.

כרגע מרוכזים חלק מהם סביב איזה חור עמוק, גדול ועגול באדמת ארץ שווייץ, שם הם עוקבים אחרי מעלליו של איזה בוזון משוער.

תודו שזה מצחיק.

שניים בתור אצלי הם הפרשנים שלומדים מעלילותיו של הבוחר הישראלי ביום ג' האחרון שורה של דברים, א', ב', וגם ג' ו-ד' ואף יותר. "הבוחר הישראלי" הטיל פתק לקלפי, ובמחי הצבעתו זו הוא הצליח להסביר לנו ש…וש…וש…

גם אצל הפרשנים האלה מה שמלמד אותנו "הבוחר" תמיד מתאים למה שהפרשנים ידעו, בעצם, עוד לפני הצבעתו, ותודה לבוחר שהשכיל לאושש את הנחותיהם המלומדות. ואגב, אם נפשפש קצת נמצא שהם למדו מהצבעתו של הבוחר הפעם מה שהם למדו מהצבעתו גם אחרי הבחירות לכנסת הקודמת למרות ההבדלים בתוצאות ההצבעה.

אז אבקש להזכיר, במלוא הצניעות, שהבחירות אינן אלא טכניקה שבאמצעותה קובעים הבוחרים (ולא "הבוחר") מי יהיה ראש הממשלה – והוא עצמו קובע מי יהיה בממשלתו ומי לא, וכן הלאה, וזה הדבר היחיד שאפשר ללמוד מהבחירות, כי לשם כך הן נערכות, ואין פה שום עניין של פרשנות, אלא של ספירת קולות וחלוקת מנדטים.

DSCF0564

ציפי לבני: איזה מהפך בראש שלה?

אני זוכר כיצד שפשפתי את עיני עוד בבחירות הקודמות, ב-2009, כשהגב' ציפי לבני עלתה על הדוכן והודיע שהבוחר אמר דברו – נתן לה מנדט אחד יותר מלנתניהו, ובכך "קבע הבוחר" שהיא תהיה ראש הממשלה. זה היה ממש הזוי. מה, היא לא יודעת שבישראל (כשאין בחירות אישיות) צריך להרכיב קואליציה?

עד שלשום ועוד יום חשבתי שהיה מדובר בהזיה חד-פעמית של לבני. עד שלשום ועוד יום, כי אחרי שנודעו התוצאות של הבחירות האחרונות ביום ג' השבוע, שוב עלתה הגב' לבני על הדוכן, והודיעה שהפעם היה "מהפך". בפעם הראשונה שהיא אמרה את זה חשבתי שזה סתם נפלט לה. אבל היא חזרה על האיוולת הזאת עוד פעם ופעמיים. מאיפה היא הביאה את זה? איזה  מהפך בראש שלה? מה, נתניהו לא הולך להיות (שוב) ראש הממשלה פה?

ובכן, הדבר היחיד שאפשר ללמוד מתוצאות הבחירות האחרונות הוא, שבנימין נתניהו, למרות תבוסתו הקשה,  יהיה ראש הממשלה לפחות עד הבחירות הבאות.

והוא יכול להרכיב איזו ממשלה שיבוא לו.

עם או בלי יאיר לפיד, עם או בלי ש"ס או יהדות התורה, ועם או בלי נפתלי בנט ומפלגתו.

יש לו המון אפשרויות, ומכיוון שנבואות וספקולציות אינן התחום שלי, אני מניח את העיסוק בכך לטובים ממני.

לעומת זאת אין לי בעיה להודיע מהן  העדפותי האינטרסנטיות: הכי טוב לדעתי שהממשלה תהיה רחבה ככל האפשר, וזאת מכמה סיבות:

כמה שיהיו בממשלה יותר מפלגות, יהיה רוב גדול יותר בכנסת, וכושר ההחלטה והביצוע של הממשלה יגדל. יהיו פחות קטטות פוליטיות טיפשיות שלא מוסיפות דבר לאיש חוץ מאשר למכירת העיתונים.

וכמובן שלראש הממשלה יהיה המבחר הגדול ביותר של מועמדים לשרים, שיאפשר להביא להרכב אופטימלי של הממשלה  מבחינת התאמת האנשים לתפקידם.

וחשוב אפילו יותר: קואליציה רחבה תנטרל את שפע הקיצונים שיש לנתניהו במפלגתו, שהם מסוכנים אפילו יותר מהקיצוניים שיושבים בבית היהודי של בנט: המשוגעים של בנט הם תחת שליטה. לכן תאפשר קואליציה רחבה לראש הממשלה חופש פעולה מדיני אם יעלה על דעתו, לפתע, לפעול למען מניעתה של מדינה דו-לאומית בין הים לירדן. ואין חשוב מזה.

וכמה מילים בהקשר הזה לראשת מפלגת העבודה שלי יחימוביץ: לאורך כל מערכת הבחירות,  התנהלה שלי בשכל, ולא פסלה כניסה לממשלה. אפילו החמאתי לה כאן על התנהלותה הנבונה.  ואז, לקראת סיום המערכה, היא נכנסה לפאניקה כי בוחרי מרצ שערקו בבחירות הקודמות ל"קדימה" התחילו לחזור למפלגתם הישנה. וכך, כדי למנוע זליגה של מנדט נוסף למרצ, קמה שלי וחזרה בה ממדיניותה הנבונה והודיעה שלפתע פסילה-אין, ממשלה-אאוט.

אז את המנדט שזלג למרצ היא כבר לא החזירה, אבל מיד איבדה שלושה נוספים ללפיד בגלל הפאניקה. ועכשיו המהלך הפאני הזה גם מפריע לה לעשות את הדבר הנכון, וגם גרם לה לצאת בקריאה המטופשת ליאיר לפיד לנהוג כאילו יש למרכז-שמאל "גוש חוסם". סתם פזיזות. האם היא לא ידעה בשעת מעשה שעדיין לא הסתיימה ספירת קולות החיילים ו"הגוש החוסם" עשוי להתברר כמיעוט גדול אך כמו שביט, מתפורר בקלות?

DSCF3632

אריה דרעי: מזרון חורק ומלא פרעושים

אז קבלי ממני הזקן הצעה פוליטית בחינם, פאני יחימוביץ, במיוחד אחרי שנתניהו כבר פנה אליך בעניין: קחי הצידה בשקט את פואד או את בוז'י, בקשי מהם  לדרוש כינוס דחוף של המרכז או הוועידה או מה שלא יהיה, כדי לדון ב"מצב המפלגה לאור תוצאות הבחירות". ובוז'י את פואד ידאגו שיצביעו בצורה נבונה, וברוב גדול ישחררו אותך מההתחייבות שלך (למרות התנגדותך!) לנוכח הנסיבות ומצב החירום, ואז תקבלי בנמיכות קומה אצילית את הכרעת הרוב הדמוקרטי, או במילים אחרות – את דין התנועה. ובשום אופן שלא תעיזי להתפטר. אין שם אף אחד טוב ממך (ואם יהיה לך קצת מזל, תשתחררי באותה הזדמנות גם ממר מרב מיכאלי).

באשר ליאיר לפיד, מברוק.  מתחילת דרכו הפוליטית יצאתי כאן נגד כל הניסיונות להתנכל לו, להמעיט את דמותו ולזלזל ביכולותיו ובתבונתו. אמנם לא עלה על דעתי לתמוך בו או להצביע בשבילו –  מה לי ולמעמדות ולעמדות החברתיות שהוא מייצג – אבל בתור בנאדם הוא בהחלט איש חיובי, אין לי ספק ברצונו הטוב, וכפוליטיקאי בספקטרום הקיים הוא לגמרי סביר ולגיטימי.

מה גם שלהבדיל משלי יחימוביץ הפזיזה, השכיל לפיד להתנער מהזיית "הגוש החוסם" עוד לפני שנודעו התוצאות הסופיות.

ובכך גם הוכיח שבתבונה יחסית נהגו הבוחרים שנתנו לו את המקום השני במערך המפלגות, ולא לשלי.

הרעיון שהוא יהיה שר החוץ ממש מדליק. מצד אחד, חשוב מאוד לתקן את הנזקים האיומים שעולל בתחום הזה אביגדור ליברמן, ששימש במשך ארבע שנים כשר להרס יחסי החוץ של המדינה. ומצד שני, יתכן שהוא טרם נפל שדוד בפני הקסם האבו-מאזני הידוע, כמו ציפי לבני.

באשר לש"ס אני כבר לא מופתע מכלום. דעתי היתה שטוב היה עושה אריה דרעי, שהוא הפוליטיקאי המעניין היחיד באותה מפלגה, אילו היה מקים מפלגה משלו ורץ בראשה.  עכשיו, לאור התוצאות המפוקפקות של הבחירות  מבחינת ש"ס, עלול דרעי ללמוד בדרך הקשה שלפעמים המזרן שנראה נוח לפני שמשתרעים עליו, מסתיר קפיצים חורקים ופרעושים מקפצים.

אבל מה לעשות שדרעי היה גם הוא שבוי של "מרן". אותו מרן  שעכשיו מאיים עלינו (ברררר) בירידה לחו"ל של צאן מרעיתו אם יעיזו לתבוע מהם קצת שרות לאומה בצה"ל או בבתי החולים. העמדה שלי לגבי האפשרות הזאת אינה שונה מעמדתי כלפי המאיימים בירידה שעליהם דיווח לנו "הארץ" לא מזמן באמצעות "הסקר" שלו (כמובן אך ורק בהנחה שתלמידי הישיבות משתמטי-שירות של ש"ס יקחו ברצינות את המלצת  מרן):

יאללה-יאללה.  צאו גם אתם, ותחפשו גם אתם בחו"ל מי שינענע אתכם.

ומצידי, כמו במקרה של המאיימים השמאלנים בירידה, אפשר  לתת גם לכם מענק הסתגלות כמתנת פרידה מהמדינה.

לנו זה יצא יותר זול.

ולבסוף כמה מילים על כשלונה של "ארץ חדשה" בבחירות. אין בי טיפת צער על הצבעתי. אין לי שום הרגשה שקולי הלך לאיבוד, כמו ש"ידיעות אחרונות" רוצה שאאמין, או שהוא "ירד לטמיון" כמו שאומרים ברדיו בלשונם המצוחצחת, או בוזבז, בלשון העם.

בכל חמש או שש הרשומות שכתבתי כאן בזכות ההצבעה ל"ארץ חדשה" לא השלייתי איש ולא הבטחתי שאלדד יניב ומי מחבריו יהיה ח"כ.

מצד אחד קיוויתי ולכן התאכזבתי, אך מצד שני הופתעתי למצוא את עצמי אחד מחבורה כה גדולה, של עשרות אלפים – עשרים ושישה אלף ועוד שבע מאות ומשהו אנשים יקרים, ובאמת אמיצים ולדעתי גם פקוחי עיניים ובעלי טעם משובח, שלא מוכנים, כפי שכבר כתבתי, לאכול את הבררה שמאכילים אותנו פה ולטעון שזה גורמה.

מי שקולותיו "הלכו לאיבוד" וגם "ירדו לטמיון" ובטח בוזבזו לריק, הם מאות האלפים, אם לא המיליונים, שהצביעו למען עשרות חברי הכנסת מכל המפלגות, שהולכים להתפנן  כמה שנים על מושבי עור הצבי, בלי שיעשו שום דבר ממשי למען בוחריהם במקרה הטוב – במקרה שלא יצביעו נגד האינטרסים של הבוחרים שלהם.

רוב הסיכויים, שכמו עד היום, יפעלו אותם עשרות ח"כים בעד האינטרסים המובהקים של מעמדם – אותם 5% מהאוכלוסיה, עשירי העשירים, מיוחסי המיוחסים ובעלי החזקות וזוכי המכרזים, שהרוב הגדול של הח"כים באים מהם, מייצגים אותם ופועלים למענם. אלה אדוני העיתונים, אדוני הרדיו והטלוויזיה שמסבירים לנו שאם אנחנו לא מצביעים למען השפוטים שלהם, אנחנו מבזבזים את קולותינו.

אז הקול שלי הגיע בדיוק ליעדו, כמו קולותיהם של כל חברי להצבעה. עכשיו יודעים יניב וחבריו מהו הבסיס העומד לרשותם להמשך הדרך, אם יחליטו ללכת בה.

 

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: