Skip to content

בחירות 2013: צרור תגובות לפני הקלפי

ינואר 22, 2013

הבוקר, עוד לפני שיצאתי להצביע, בחרתי להקדיש קצת זמן לכתיבת כמה תגובות למאמרי דעה בעיתונות הממוסדת, ואביא אותן כאן במקובץ. הראשונה היא למאמר של ספי רכלבסקי ב"הארץ", שבלי לקרוא לכלבים בשמותיהם, הוא  מקדיש את עיקר המאמץ לאזהרה מפני הצבעה ל"ארץ חדשה" וממליץ בעצם על הצבעה למרצ. עד לשעת הפרסום פה, התגובה ב"הארץ" טרם התפרסמה. וזה מה שכתבתי:

כל הניתוח הכאילו שקול ומדעי הזה בא כדי לשכנע את המתלבטים לא להצביע "ארץ חדשה" – המפלגה היחידה המייצגת את מחאת קיץ 2011 – אלא בעד מרצ, מפלגה  שהמונים מפעיליה מתפרנסים מכספי  הקפיטליזם החזירי האמריקאי (באמצעות כספי הקרן החדשה לישראל) בעודם זועקים חמס נגד הקפיטליזם החזירי בישראל. אל תשמעו לו.

התגובה השניה היא למאמר נוסף מ"הארץ", של יונתן ובר, המתרעם על התקיפות משמאל כלפי "ארץ חדשה", אך לבסוף טוען כי הוא בעצמו עדיין מתלבט. התגובה הזאת התפרסמה.

גל התעמולה מצד השמאל נגד "ארץ חדשה" מקורו בכך שהם מ-פ-ח-דים.  אני מקווה שאלדד יניב וחבריו, בהיותם בכנסת, לא ישכחו גם את הבורגנות הצבועה והמתחסדת של מרצ ואת הבולשביקים של חד"ש המתלבטים בין מציאת תירוצים ובין תמיכה גלויה בקצב מדמשק.

אורי אליצור פרסם ב-NRG מאמר מצויין שבו הוא קורא להמוני ישראל לבוא ולהצביע כדי להשתתף כך ביצירתו של ציור מפואר.  אז הנה מה שהזכרתי לו (התגובה התפרסמה):

תיאורה של ההצבעה הדמוקרטית כמעשה של ציור, מעין פסיפס שבו יש מקום לכל מצביע, הוא אכן מרגש ואף נכון. אלא שבתמונת הנוף הישראלית הזאת, ולמרבית הצער לא בפינה נידחת אלא על פני חלק ניכר של הציור, מתפתל גם נחל אכזב גדול – זהו הקטע בציור שאותו מציירים על ידי אי-הצבעתם המאוכזבים מן הדמוקרטיה הזאת, והציור לא ישקף נכונה את המציאות הישראלית בלעדיהם. הנחל האכזב הזה הוא תרועת אזהרה למערכת המפלגתית הממוסדת, והעובדה שהוא גדל ותופס חלק ניכר יותר ויותר מן הציור ממערכת בחירות אחת לרעותה, מעידה על כך שבינתיים המערכת המפלגתית הזאת אינה מבינה את הרמז, ואינה פותחת את הסכרים כדי להציף במים חיים את הוואדי היבש הזה (כפי שהעידה גם מחאת הקיץ של 2011). טבעי שהמערכת הממוסדת, השבעה, של המסודרים בחיים, שכותב המאמר הזה הוא אחד ממייצגיה המובהקים, היה רוצה להעלים מהציור הנאה את הנחל האכזב הזה או לפחות לצמצמו, וזו מטרת כתיבתו כאן. אבל עדיין, גם אחרי הבחירות האלה, יהווה הוואדי היבש של הציבוריות הישראלית את המפלגה הגדולה ביותר. אני כשלעצמי בחרתי הפעם לבחור, בעד המפלגה היחידה, לדעתי, הנמצאת באופוזיציה אמיתית למערכת הממוסדת.

ולבסוף, בלי קשר לתגובות, אני רוצה לומר לאלה מבין קוראי שהם שותפים לעמדתי הפוליטית האמיתית, האנרכיזם: אנשי "ארץ חדשה" לא יאמרו זאת בעצמם, ואני בטח לא אאשים אותם בכך, בהתחשב בהמוני הדעות הקדומות והמסולפות הנוגעות לאנרכיזם. אך לפי מיטב הכרתי והבנתי, גם על פי ההשקפות, ועוד יותר על פי אורח הפעולה, מעולם לא היתה אצלנו תנועה פוליטית קרובה כל כך לאנרכיזם כמו "ארץ חדשה".

אנרכיסטים – רק "ארץ חדשה"!

מודעות פרסומת
One Comment
  1. איך גם אנרכיסט וגם תומך במדינת הלאום?
    הסברים בבקשה.

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: