Skip to content

למה שמעון פרס אמין כשהוא ממליץ על אבו-מאזן, כשכבר ברור שהוא נפל חזק עם ערפאת?

דצמבר 31, 2012

הנשיא שלנו שמעון פרס ממליץ בכל פה על אבו-מאזן כמי שאפשר לעשות אתו שלום, או לפחות לגמור אתו על סוף הסכסוך. הנשיא שלנו, בתפקידיו הקודמים, המליץ גם על יאסר ערפאת, שגופתו מתאווררת כרגע לרגל בדיקות רפואיות תקופתיות. הרשות הפלשתינית, שאין לה גוויות חדשות, כמו לחמאס,  לנפנף בהן במסגרת תעשיית הסנאף של הפאליווד הפלשתיני, משתמשת במה שיש. במקום שהחמאס מביא כמות, מביא אבו-מאזן איכות: מה שנשאר מגופת הראיס המנוח, ויכול לשמש לאותה מטרה קדושה: האשמת הישות הציונית ברצח, מזימות, הרעלות, הפרוטוקולים של זיקני ציון. השטויות הרגילות של ההנהגה הפלשתינית העלובה, שמשחקת בגורל עמה וזורקת את הפיונים הפלשתינים לכלבים שנה אחרי שנה.

העיקר שאפשר יהיה להמשיך את הפוליטיקה של השינאה נגד הציונים.

ככה זה כשאנשים שטופי שנאה שולטים בגורלו של עם.

אז למה שנסמוך על המלצותיו של פרס בדבר אבו-מאזן יותר ממה שהיה ראוי לסמוך על המלצותיו של פרס באשר לערפאת? הגיל המתקדם הביא לנשיא שלנו יותר שכל? או אולי המשרה החדשה שלו היא הנותנת?

פרס לפחות לא משתמש בשקרים החביבים על השמאל המדומה. הוא לא טוען כמו השקרנים הרגילים שישראל היא ששיבשה את המהלך של הסכם אוסלו וקברה תחתיה את השמאל הישראלי. פרס לפחות לא טוען שישראל היא שהינדסה את ההתקוממות ("ההתנערות") הפלשתינית מולה בשנת המילניום.

אבו מאזן: "הישראלים המתונים"

אבו מאזן: "הישראלים המתונים"

לא. לפרס יש סיפור משלו. לפי הסיפור של פרס, ערפאת היה טוב דיו בשביל להתחיל את תהליך השלום, והבעיות איתו התגלו רק בהמשך.

אבל עם אבו מאזן אפשר לגמור.

מה, באמת? או שזו רק אמת לשעתה (שזה עכשיו), בשיטת בית המשפט העליון שלנו (במשפט אילנה דיין והסרן ר.), כאשר האמת לשעתה היא בעצם שקר בר-קיימא. הרי בשעת מעשה, כשפרס וערפאת (ורבין) קיבלו את פרס נובל על ה"שלום של אמיצים", היינו בטוחים שעם ערפאת אנחנו לא רק מתחילים אלא גם הולכים לגמור את ההסכם, ובכלום זמן, כי הוא מנהיג פלשתיני אמין ואמיץ ורודף שלום.

אז מה בדיוק קרה שהכל התחרבש?

ומה יהיה ההמשך על פי פרס?  האם נמתין כדי לשמוע בעוד כמה שנים (עד 120) מפי הנשיא שלנו,  שעם ערפאת אפשר היה להתחיל, ועם אבו מאזן רק להמשיך? ובעוד כמה שנים נתיישב  לחכות לעוד מנהיג פלשתיני חדש, שאיתו ניתן לגמור?

מה שחשב ערפאת על אוסלו אנחנו כבר יודעים. אוסלו בשביל ערפאת היה תרגיל. "שלום של אמיצים" בשביל הטמבלים הישראלים והאירו-אמריקאים שרוצים להאמין, אבל בפועל ולמעשה הודנה נכלולית. "הסכם חדייבה" עם הכופרים, מעשה רמייה, מיצג שווא של הפסקת אש  שמצווה קדושה להפר אותה בהזדמנות הראשונה.

שלב בתורת השלבים.

ומה הוא הסכם אוסלו בשביל יורשו של ערפאת, המומלץ החדש של שמעון פרס, הוא מחמוד עבאס, הוא אבו-מאזן רודף השלום?

למרבית המזל, אין צורך בשום ספקולציות פרועות כדי להשיב על השאלה הפשוטה הזאת. התשובה באה מפי הסוס.

הנה מה שאמר אבו מאזן בהרצאה שנשא  בפני מנהיגי הפת"ח ומפקדיו בעיצומה של האינתיפאדה השניה, ביולי 2002, כשהכל עוד היה חם. אמת לשעתה ואמת גם לשעה זו:

"ישראל… ביצעה את הטעות הגדולה בחייה כאשר חתמה על הסכם אוסלו.  (האם מישהו היה) מכיר באש"ף כנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני אשר עד לא מזמן היה בעיניהם ארגון טרור? 

… השאלה הנשאלת היא כיצד נגרום להם לדבוק בהסכם אוסלו? אילו היו מיושמים דבריו של אבו עמאר (ערפאת): 'אני אפסיק את האש ולא אגיב על ירי ישראלי' – היינו שומעים הרבה אמריקאים ואת כל הישראלים המתונים אומרים כי (האשמה בקיפאון התהליך) היא בצד הישראלי…

כן, ישראל  אינה מעוניינת שתהיה הפסקת אש והיא גוררת אותנו לכך ואחינו משתתפים  יחד עם ישראל בהריסת ההישגים שלנו (בעוד) האופציה שלנו היא אופציית השלום שאנו צריכים להמשיך בה. 

אילו פגמים יש לאוסלו? 

הפגם (היחיד) בו הוא שההסכם לא יושם. בהסכם אוסלו אנו לקחנו אדמה ללא תמורה וסוגיות שלב הקבע נותרו (תלויות ועומדות).

 עובדה שסוגיות אלה לא יושמו אין פירושה שאנו ויתרנו עליהן. 

אנשים רבים מהארגונים שלנו ומישראל פועלים לחסל  את הסכם אוסלו אבל זהו הבסיס היחיד (הקיים) בינינו לבין ישראל. כאשר הוא יסתיים תסתיים גם ההצדקה ליחסים או לשותפות בינינו, חוץ מהתותח."

טוב, מה לא ברור? לדעת אבו-מאזן החתימה על הסכם אוסלו היא הטעות הגדולה ביותר שעשתה ישראל מימיה. מדוע? משום שהפלשתינים קיבלו אדמה והכרה באש"ף  בלי שנתנו שום תמורה – ועדיין נותר להגיע לשלב הקבע, שיביא לפלשתינים הישגים נוספים בלי שיתנו שום תמורה.

 ולכן על הפלשתינים לדבוק בהסכם בכל מאודם.  לדבוק בו לא בגלל שהוא יביא שלום. רחוק מזה: לדבוק בו משום שהוא מבטיח לפלשתינים המון הישגים בלי שהם יתנו תמורה כלשהי!

תמורה כמו שלום.

ומדבריו של אבו מאזן גם ברור מדוע הוא מתנגד לאינתיפאדה חמושה:

"אילו היו מיושמים דבריו של אבו עמאר (ערפאת): 'אני אפסיק את האש ולא אגיב על ירי ישראלי' – היינו שומעים הרבה אמריקאים ואת כל הישראלים המתונים אומרים כי (האשמה בקיפאון התהליך) היא בצד הישראלי…"

אז זה בדיוק מה שעושה אבו מאזן בשיטתיות ראויה לציון: הוא שומר על שקט. הוא מתנגד לאינתיפאדה חמושה. ומה הוא מקבל? בדיוק את מה שצפה עוד ב-יולי 2002 . הוא שומע "הרבה אמריקאים ואת כל הישראלים המתונים אומרים כי (האשמה בקיפאון התהליך) היא בצד הישראלי"!

את כל "הישראלים המתונים", כולל מרצ, ציפי לבני, "הארץ" ושות', וגם הנשיא הנכבד שמעון פרס.

חבורת האווילים שלא מבינים שבשביל אבו מאזן, זה רק שלב בתורת השלבים.

חבורת האווילים שלא מבינים שאת האמת אומרים המנהיגים הפלשתינים לבני עמם ולחבריהם להנהגה,  ולא לכתבים שאינם יודעים לשאול של הטלוויזיה הישראלית, או לפוליטיקאים הישראלים "המתונים" שעולים אליהם לרגל ושאינם יודעים להשיב.

"הישראלים המתונים" מסוגו של פרס קברו כבר פעם אחת את השמאל הישראלי ואת סיכויי השלום עם הפלשתינים  כשהלכו לתהליך של אוסלו עם השקרן  ערפאת. עכשיו הם מנסים לקבור את שאריות השלום ואת שאריות הסיכוי לשלום, כשהם ממליצים להמשיך את התהליך עם השקרן  אבו מאזן.

ישראלים שמאמינים  בשלום צריכים לחכות שהפלשתינים יקבלו שכל ויבחרו בהנהגה שאוהבת את עמה ומבקשת את טובתו.

ואין צורך לחכות ללא מעש: אוהבי השלום ורודפיו בישראל צריכים לחשוף את ניסיונות ההתחמקות של הימין  מכל ניסיון להביא לשלום ולהשלמה בין שני העמים שבין הנהר לים. אבל לכך יהיה תוקף אך ורק אם יחשוף מחנה השלום הישראלי גם את השקרים, את הנבזות ואת הצביעות של ההנהגה הפלשתינית המושחתת, המכורה לסנאף, המשלה את עמה ומוליכה אותו באותה דרך ייסורים חסרת מוצא כבר 65 שנים.

מודעות פרסומת
2 תגובות
  1. עידו לם permalink

    אבו מאזן אכן איש מתון וזה שישראל מתעקשת לא לדבר איתו מראה כמה אנחנו רוצים לעשות שלום עם הפלשתינאים.

    אהבתי

    • המתינות של אבו מאזן מתחילה ומסתיימת בזה שהוא רוצה להשיג ללא מאבק מזויין (בינתיים) ובלי חיפזון (ואני מתבסס על מה שהוא עצמו אומר), מה שביקש להשיג יאסר ערפאת הפזיז והנמהר בשילוב של פוליטיקה ושל יריות ופיצוצים – את חיסולה של מדינת ישראל. אבו מאזן לא צדק לגמרי כשניבא ב-2002, שדי בכך שהפלשתינים יפסיקו לפוצץ ולהתפוצץ, כדי ש"ישראלים מתונים", אמריקאים ואירופאים יחשבו שישראל אשמה בקיפאון. כאשר אולמרט וליבני ניסו לנהל איתו מו"מ, ההטעייה שלו לא עבדה. אבל עכשיו, כשישראל של נתניהו משתמשת בתכנוני בניה כטילים נגד מו"מ, מסתבר שהוא צודק. לכן הטענה שלי נגד נתניהו אינה שהוא עיקש מדי או נץ מדי. הטענה שלי כלפיו היא שהוא עושה שטות. במקום לחשוף את הבלוף של אבו-מאזן, הוא עוזר לו.

      אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: