Skip to content

מצעד אוכלי הנבלות: "הארץ", ישי, ארדואן, אליצור, לנדו

נובמבר 20, 2012

"הארץ", רקדנית בארים קניבאלית

הוי איך שה"הארץ" המתין לכותרת הזאת! הוי כמה שקרקשה בטנו וכמה רוק הצטבר בפיו של אוכל הנבלות הזה, עד שסוף סוף זה קרה! 12 גוויות, משפחה פלשתינית שלמה, שנטבחה על ידי הכובש הישראלי האכזר! מתוכם  4 ילדים! ילדים! אין לך  דבר החביב על אוכלי הנבלות יותר מבשר ילדים, רך, חם ונוטף דם!

לא עוד כותרת פחדנית, חצי מתחבאת, על שניים-שלושה טורים כמו  הכותרת של האפרטהייד, שעניינה היה בהכתמת  רוב הישראלים כגזענים ושוחרי משטר גזעני.

הפעם מדובר בעניין עצמו. כותרת מרוחה לרווחה לרוחב העמוד.

אח, אח, אילו רק היה אפשר להדפיס אותה באדום.

לא איזה סקר מפוברק,  שגם כך היה צריך הכתב החרוץ להתפתל, להמציא ולכזב  כדי להפיק ממנו הצדקה לכותרת השקרנית,  תוך מעשה מגונה של פרשנות מינכנהויזנית.

הפעם זה הדבר עצמו. מה שהעיתונות האמיצה  וחובבת הסנאף בנוסח "הארץ" הכי אוהבת:

בשר אמיתי! בשר אדם! גוויות בשר ודם! הרבה דם!

קטע מתצלום של וולווט אנדרגראונד

ונא לא לטעות: "הארץ" לא מביא את הכותרת הזאת בשביל הישראלים הקוראים אותו בעברית. הוא אמנם נקרא "הארץ" ויוצא בארץ, אבל הכותרת הזאת, כמו הכותרת האנטישמית הקודמת בעניין האפרטהייד, נועדה  בעיקר לשימושה של המהדורה האנגלית של העיתון. זאת שמופצת לתועלתם של  אוהבי ישראל בעולם הגדול, האנטישמים של השמאל המדומה, שלוקחים את הכותרת של העיתון הישראלי החשוב,  המוערך והאמין, ומתרגמים אותה אוטומטית  ל"טבח", MASSACRE, תשאלו את ה"גארדיאן" ושות'.

עוד קלף למגדל הקלפים של ה-BDS.

עוד נדבך בתעמולת החרם שעלולה להביא על "הארץ" את סופו.

"הארץ" מכרכר בפני חבריו הליברלים הצבועים והשמאל הבינלאומי המדומה כמו רקדנית בארים מפורכסת, המתחככת על עמוד הסנאף.

אני מקווה שמערכת הדימויים שהתאמתי פה ל"הארץ" לא מסובכת מדי עבור קוראי:

גם אוכל נבלות וגם רקדנית בארים.

ויכול להיות גם: רקדנית בארים בעלת נטיות קאניבליות.

"12 אזרחים, בהם 4 ילדים נהרגו בעזה; צה"ל: כנראה טעות בזיהוי"

בסוריה, בשאר אסאד וצבאו עושים את זה  ב-64 דקות (לפי ממוצע של 250  סורים הרוגים ביממה)   – ולגמרי בכוונה.

ודייקנות מוחלטת בזיהוי.

מספרם של כל הפלשתינים שנהרגו בינתיים ב"עמוד ענן" אחרי שישה ימים, עדיין לא הגיע למה שרוצח בעמו הקצב מדמשק בחצי יממה.

או ביממה, כשהוא רחום במיוחד.

מתי לאחרונה הופיע הטבח בסוריה בעמוד הראשון של "הארץ", ועזבו אתכם מכותרת ראשית?

או בעמוד הראשון של תאומו הבריטי, הגארדיאן?

שתי רקדניות בארים קניבאליות המתחככות על עמוד הסנאף. אחת מישראל ואחת מבריטניה הגדולה.

בתנאי שהגוויות הן מפלשתין הכבושה.

השר אלי ישי,  גידול בעל מימי הביניים

אוכלי נבלות יש לא רק  בין הליברלים של השמאל המדומה. גם בימין יש כאלה, והם צבועים לא פחות.

וגם טיפשים לא פחות.

אימרה ידועה שגם הערבים ("משלי ערב" מאת יצחק בנימן שלמה יחזקאל יהודה) וגם הפולנים (סטניסלאב לץ) מייחסים לעצמם, גורסת  שטיפשים גדלים ללא השקאה.

זאת אומרת, לא גידולי שלחין אלא גידולי בעל.

ויש כאלה גם בימין.

וגם בימין החרדי.

השר אלי ישי איש ש"ס, הוא גידול בעל שכזה. גידול בעל  עם קבלות. עד היום אני זוכר את  כתבת הטלוויזיה שתיארה את המצוד המשפיל של אורחינו האפריקאים האומללים, שחשבתי שהיא פרי יוזמתן של העמותות של הקרן האנטישמית החדשה, והתברר לי שלא,  שאלה הם  השר ישי ומשרדו שדאגו לצילומים המבחילים האלה.

ועכשיו עוד קבלה:

השר ישי, שר חשוב ב"תשיעיה" ומשתתף קבוע בדיוניה הבטחוניים, פותח את הפה על עזה. הוא  לא אומר  שמה שעושה לו את זה הן גוויות של פלשתינים. הוא מדבר במונחים של "נדל"ן ותשתיות": מטרת המבצע, הוא טען, היא להשיב את רצועת עזה ל"ימי הביניים": להרוס את תשתיות המים, החשמל, הכבישים, התחבורה  והתקשורת.

רוצה להרוג את תושבי עזה בצמא ולהביא עליהם מכת חושך. להקפיא אותם בקור ולמנוע מהם את האפשרות להחיש את פצועיהם לבתי החולים.

השר ישי גם לא חושש מביקורת ומסביר: "אחרי שהתל-אביבים חטפו – התל אביבים לא יבקרו".

אני שומע את הדברים האלה  מפי חובש הכיפה הזה, וחושב לי:  או שהוא יהודי, או שאני.

מבקש להרע ולהציק ולפגוע באלה שאלוהינו זימן לנו כאחינו עצמנו ובשרנו (ישמעאל אח ליצחק ודוד ליעקב), ולגמרי לא במקרה הם שכנינו בארצנו (וגם לא נמצא לנו טובים מהם), גם כשהם אזרחים תמימים הנאנקים תחת עולו של החמאס המרושע וסובלים ממנו לאין שיעור יותר ממה שסובלים ממנו היהודים תושבי עוטף עזה.

טיפשים גדלים בלי השקאה.

אריה דרעי חשב לעצמו שזה יהיה הפתרון הקל, מבחינתו, להגיע לכנסת על גבה של ש"ס.

הוא לא הביא בחשבון את עמוד הענן העולה על עזה.

השר ישי הוא חבר התשיעיה, ואריה דרעי לא. אז מי שמדבר עכשיו באוזני העם בשם ש"ס הוא אלי ישי.

ואריה דרעי, שחשב שש"ס תישא אותו על גבה, ועלול למצוא את ישי וש"ס כחטוטרת על גבו.

ראש הממשלה  ארדואן: אז'נט פרובוקאטר

העיתונאית הפולניה, אווה יאסיביץ' (או גאסביץ') היא גברת רבת פעלים. היא למשל זו שקישקשה ביחד עם הטייס הישראלי לשעבר יונתן שפירא סיסמאות אנטי ישראליות על חומות גטו ורשה.

יאסיביץ גם היתה על סיפון "המאווי מרמרה".

כמו כל הנוסעים במשט נעצרה גם יאסיביץ' לרגע, והמחשב הנישא שלה נותר בידי ישראל.

במחשב שלה נמצא דיווח, שלפיו ראש ממשלת טורקיה, רג'יב טייפ ארדואן, היה בין שותפי הסוד של מסע המרמרה.

חבורת שאהידים טורקיים של ארגון הטרור IHH שכל כוונתם היתה לגרום לחיילי צה"ל לפגוע בהם, לפי הטקטיקה הפלשתינית הקבועה הגורסת שכך אפשר לגרום לישראל את הנזק הרב ביותר: כשהיא הורגת  אזרחים.

הנה ציטוט מ"הארץ", 20.10.2010:

מיד לאחר ההשתלטות ב-31 במאי, החרים  צה"ל את כל המחשבים הניידים…המסמך התגלה במחשבה הנייד של העיתונאית הפולנייה אווה יאסיביץ' (Ewa Jasiwicz), חברת הארגון Free Gaza שהשתתף בארגון המשט. המסמך הוא פרוטוקול ישיבה  שנערכה באיסטנבול ב-16 במאי והשתתפו בה ראשי הארגונים וקברניטי הספינות. דרור  פיילר, ישראלי לשעבר ותושב שוודיה שהשתתף בפגישה ובמשט, אישר ל"הארץ" בשיחה  משוודיה, את דבר קיום הפגישה ואת רוח הדברים שנאמרו שם. את התייחסותה של יאסיביץ'  לא ניתן היה להשיג.

הפגישה נפתחה בסקירה של מדינות התומכות במשט, ובראשן  טורקיה: "הממשלה לא הכריזה בתחילה על תמיכה במשימה; אבל בימים האחרונים, (אנחנו)  מקבלים תמיכה ישירה מראש הממשלה ומשרים נוספים. בשיחות פנים אל פנים (במקור: F2F)  נאמר באופן פתוח, שאם יש לנו בעיות כלשהן, הממשלה תרחיב את התמיכה שלה אם אפשר". 

ראש ממשלת טורקיה טייפ ארדואן, מנהיג של מעצמה חשובה, חברה בנאט"ו, משחק אותה כ"אז'נט פרובוקאטר". סוכן סכסכן ומחרחר מלחמה.

האנטישמיות שלו מדרדרת אותו למעמקים.

ועכשיו, לגבי הפעולה הישראלית בעזה, אמר ארדואן בנאומו האחרון באיסטנבול:  "מי שקושר בין איסלאם לטרור עוצם את עיניו לנוכח ההרג ההמוני של מוסלמים ומפנה את ראשו לטבח המתבצע בילדי עזה…משום כך, אני אומר שישראל היא מדינת טרור שמבצעת מעשי טרור".

שמים לב? "ילדי עזה".

גם ארדואן, כמו "הארץ", חם-אש  על בשר ילדים פלשתינים מתים.

לפני כמה שנים, בצעד חסר תקדים, התנצל ארדואן על טבח שערכה טורקיה, ובמסגרתו טבחה  14,000 (ארבעה עשר אלף) כורדים בשנות ה-30.

וכמה כורדים טבחה טורקיה מאז?

ולטבח של כמה כורדים אחראים ארדואן וממשלתו?

וכמה ילדים היו ביניהם?

זה לא עושה מטורקיה מדינת טירור?

עוד לפני שאמרנו מילה על רצח העם בארמניה?

על פי המקרה של ארדואן, לא נראה  שמאכל נבלות מהווה דיאטה שמעוררת מודעות עצמית.

אורי אליצור: תנו לו בכי ונהי בעזה

אורי אליצור זכה לאחרונה במין פיס (ועוד לפני זה בפרס סוקולוב לעיתונות). העיתונאי, שהיה גם ראש לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקדנציה הראשונה, כותב בעיתון "מקור ראשון". עכשיו קנה המו"ל שלו את "מעריב", ואליצור מופיע שם במוסף הפוליטי החשוב של יום שישי של "מעריב" במיקום מעולה. מהליגה הלאומנית  הגיע  אליצור לליגת העל, בלי שירפה גם מהמעוז הראשון.

קטע מצילום בוולווט אנדרגראונד

אבל המאמר שקטעים ממנו מובאים פה פורסם רק ב"מקור ראשון" מן הליגה הלאומנית. ב"מעריב" לא היה לו זכר. אולי מחכה אליצור  לגיליון של סוף השבוע עם הרעיונות הקאניבליים שלו, הנוטפים חמלה ותבונה יהודית למכביר.

אין ניצחון, מודיע לנו אליצור, בלי "פגיעה מאסיבית באוכלוסיה האזרחית". הוא זהיר, כמובן. הוא לא כותב שצריך לפצוח בהפצצת שטח ולהרוג מה שיותר אזרחים פלשתינים. אבל בעוד שאלי ישי ממליץ על הצמאת האוכלוסיה האזרחית, אליצור אומר שאין ניצחון "בלי להרעיב אותה (את האוכלוסיה)".

והוא קצת יותר מפורש בעניין הזה בקטע הבא:

קטע מצילום של וולווט אנדרגראונד

כאן הוא חוזר שוב על הפגיעה ההכרחית באוכלוסיה האזרחית, אבל מרשה לעצמו עוד רמז: אין ניצחון, אפילו לא חלקי "בלי בכי ונהי שיעלה מהרחוב העזתי".

אפשר להניח – ואני מקווה שאני לא חושד בכשרים – שהחיבור בין "לפגוע באוכלוסיה אזרחית" ובין "בכי ונהי" כשמדובר באוכלוסיה הפלשתינית, הוא רמז ברור למדי לאוכלוסיית הקוראים של "מקור ראשון", באשר למה שאליצור חושב על מהלכיו הבאים של צה"ל והאינטראקציה  הרצויה שבינו ובין האוכלוסיה האזרחית של עזה.

נראה שגם אליצור הוא סוג של גידול בעל.

האיוולת שברעיונותיו מתחרה רק באיוולת שבפירסומם.

פרופסור לנדו: לא למות טיפש, למות פלשתיני

לפרופסור לבלשנות עידן לנדו מאוניברסיטת בן גוריון יש בלוג הנושא את  השם המתנשא-יומרני-פלצני משהו: "לא למות טיפש". יעני, רק תיכנסו אלי לבלוג, סטודנטים טיפשונים חביבים שלי, תקראו מה שיש להוד פרופסורותי להגיד לכם ממרומי הקתדרה, וזה מה שיציל אתכם ממוות מחפיר  בטיפשות כרונית.

כבר על פניו, עוד גידול בעל, מהסוג של ישי ואליצור.

אבל גם רקדנית בארים  קניבאלית המתחככת בעמוד הסנאף, כמו שמיד נראה.

כבר שמו של הבלוג מגלה  שללנדו יש עניין מיוחד בנושאים מורבידיים.

אחת התופעות המשעשעות בבלוג שלו, היא מחלקה נודדת של  טוקבקיסטים, אולי גם כמה מהסטודנטים שלו ביניהם,  לקקנים ומעודדות, עם תשבוחות משתפכות מהסוג של "אין כמוך, עידן" או "כביר, עידן!" או "תודה לך על הפוסט המאיר עיניים הזה!" וכו'.

טיפשים שמודים ללנדו על כך שהוא מציל אותם, פוסט אחרי פוסט, ממוות בטוח במצולות האיוולת.

שרק לא יפסיק לכתוב למענם.

די לנו בשיעורי התמותה הקיימים.

כמו כל חבריו בשמאל המדומה,  לפרופסור-בלוגר לנדו יש היסטוריה ארוכה של התפתלויות והתחמקויות, סתם שקרים וגם לא-סתם שקרים.  השקר הוא ברירת המחדל הקבועה של שכמותו.

בסבב האלימות שהיה בעזה  באוגוסט שעבר, אחרי  הפיגוע הרצחני ליד אילת, הודיע לנדו בלי להתבלבל שהפגיעה של צה"ל בראשי "וועדות ההתנגדות" וחילופי האש הקצרים למדי בעיקבותיה, כמה ימים, לא היו אלא קונספירציה אדירה, שמטרתה היתה להציל את ממשלתו ואת משטרו של נתניהו  מפני  תוצאותיה הרות הגורל של המחאה החברתית האדירה שהשתוללה  בקיץ 2011. קבלו את החיים לפי לנדו:

"ההיסטוריה הקרובה והרחוקה מספקת אינספור דוגמאות של תיאוריות קונספירציה נכונות לגמרי. בהקשר הישראלי, נזכיר רק את מלחמת קדש (1956), מלחמת לבנון הראשונה (1982) והאינתיפאדה השניה (2000) – שלוש התפרצויות של אגרסיה צבאית ישראלית שתורצו לציבור כצעדי תגובה הכרחיים לתוקפנות הערבית…יש סיכוי סביר שסידרת הפיגועים הרצחניים ליד אילת היתה עוד אקט משחרר כזה."

ובכן, "הקונספירציה" התפוצצה ללנדו בפרצוף. המלחמה הגדולה נגד עזה שצפה הפרופסור, זו  שהיתה אמורה לפורר את המחאה החברתית,  הסתיימה, כרגיל, אחרי כמה ימים של פיצוצים ויריות כמנהג המזרח התיכון, ואילו למחאה היה שלום ולא נפלה שערה משערות ראשה.

כעבור זמן מה ניסה לנדו לעורר לחיים את התיאוריה המפוצלחת שלו למרות כשלונה הידוע מראש ובדיעבד, על ידי הסתמכות על אתר ביזארי שהמציא מצידו  ארגון טירור פלשתיני לא נודע בשם "אנסאר ירושלים", שלא היה ולא נברא אלא במוחם הקודח של הבלשן ומקורותיו המפוקפקים.

אחרי ההרפתקאות המתישות האלה  ואחרות, הודיע לנדו שהוא יוצא לחופשה מכתיבה בבלוג, ואמנם עמד בכך זמן מה. וגם כשחזר לכתוב מדי פעם, הוא התרכז, כדבריו,  בתחקירים מייגעים וזוטות, או, כניסוחו, בפתח הרשומה הפרה-עזתית האחרונה:

תחילה התנצלות: אף מילה על נושאים הרי-גורל כגון הרכב מפלגת "יש עתיד" או מצבם של ציפי לבני ואריה דרעי בסקרים. רק זוטות תפלות כאן, אפורות כשק, שעניינן החיים, ובעיקר תלאות החיים, של אזרחים פשוטים.

אלא שאז ירו הפלשתינים בג'יפ הצה"לי, התפוצצה מנהרת הנפץ, הקסאמים והפג'רים יצאו לדרך, צה"ל החל במבצע עמוד ענן –

– וריח הדם  והגוויות הפלשתיניות בא באפו של  לנדו –

ושוב הוא בלתי ניתן לעצירה.

ולפתע פתאום אפשר לשכוח  מהזוטות התפלות האפורות כשק. השאירו מאחוריכם  את תלאות החיים של האזרחים הפשוטים.

הגיע זמן הפיאסטה.

שוברים את הרעב.

לנדו חוזר לחומרים החביבים עליו.

עכשיו  נושאים הרי גורל, כמו מספרים של הרוגים פלשתינים, צה"ל האכזר, ישראל המרשעת, שכנינו האומללים, סטטיסטיקות השוואתיות הנוגעות להצטברויות של גוויות, הרוגים, אבידות קטלניות וכו', כולם פלשתינים כמובן.

ולא נשכח את הילדים.  אין כבשר רך של ילדים פלשתינים מתים בפי אוכלי הנבלות חובבי הסנאף.

בישראלים שהפלשתינים מצליחים להרגם לנדו מתעניין הרבה-הרבה פחות.

אלה  לא הטעם שלו.

וכמובן, כמנהג השמאל המדומה, התפתלויות, התחמקויות ושקרים.

כבר אין לי כוח לעסוק בפרוט בלנדו ובשקריו הקטנים והגדולים.  רק הערה אחת להדגמת השיטה. לנדו כותב:

"חלקם של האזרחים בהרוגים הפלסטינים עדיין לא הגיע לשיעורם בהרוגי עופרת יצוקה – 54% על פי האומדן המתון – אבל זאת רק ההתחלה, הפלישה הקרקעית עוד לפנינו. מרכזים רפואיים וצוותי הצלה כבר נפגעו קשות בהפצצות, כפי שדווח ל"רופאים לזכויות אדם", מה שיזניק בלי ספק את מספר האבידות הקטלניות."

ובכן, כשלנדו כותב "על פי האומדן המתון" מגלים מיד כשלוחצים על הלינק, שהוא מתכוון בעצם לאומדן של "בצלם". ארגון שהטייתו ידועה היטב, ולא רבים מחוץ לשמאל המדומה יקראו לאומדנים של הארגון הזה, ארגון של סוכנים זרים לפי הגדרה, בשם "האומדן המתון". במיוחד לאור העובדה שהאומדן של "בצלם"  מכליל  כמה מאות של אנשי כוחות הביטחון של משטר החמאס  בין האזרחים החפים מפשע שנהרגו ב"עופרת יצוקה".

כפי שמגלה לנו החוקר יהונתן דחוח-הלוי.

אלה פעילי החמאס שהארגון דואג להם למשכורת ממשלתית מהוגנת.

ולכן נזהר לנדו מלכתוב את האמת הפשוטה והמרשיעה, שסברות הכרס שלו נשענות על  האומדן המוטה אידיאולוגית של "בצלם", ומשתמש בהטעייה אופיינית.

וכמו שאפשר לקרוא אצלו,  הוא בהחלט לא רואה את מספר הפלשתינים שנהרגו בינתיים (ביום כתיבת הרשומה) כמספק:

זאת רק ההתחלה, הפלישה הקרקעית עוד לפנינו…מה שיזניק בלי ספק את מספר האבידות הקטלניות."

אולי זה ישביע  את רעבונו.

וכדאי, אגב, שתלחצו גם על הלינק השני בקטע שלעיל, זה המתייחס ל"דיווח" של ארגון הרופאים עתיר הזכויות.  מעניין אם תגלו מה שלא גיליתי  שם אנוכי. דהיינו, עובדות, מספרים, מקומות, תאריכים.

ובקיצור: חומר בלתי-תעמולתי כלשהו.

הכי טוב פשוט להיכנס ולקרוא את הטוקבקיסטים ואת תשובותיו של הפרופסור.  ישעשע אתכם מצעד הלקקנים והמעודדות, אך במיוחד אפשר להשכיל מהטוקבקיסטים  שמעמידים את אוכל הנבלות על שקריו.

להם, בלית ברירה, הוא מסביר כך:

שאין עניינו בשאלה מה עושה החמאס עם כספי הסיוע האדירים המגיעים אליו, ולמה הוא לא משקיע אותם ברווחת האוכלוסיה הנמקה של עזה, אלא באמל"ח אנטי-ישראלי.

וגם אין עניינו בשאלה מדוע לא מסירה מצרים את המצור על עזה ועל החמאס – בשר מבשרה של מצרים ואחות קטנה לאחים המוסלמים.

ואף אין עניינו בשאלה מי התחיל בסבב האלימות הזה, או הקודם, או זה שלפניו, או בכלל.

 בקיצור: אין עניינו באמת, במציאות, בעובדות, או בכל דבר שאינו מריח מתעמולה.

עניינו בעיקר העיקרים:  בגוויות של פלשתינים, מספרן, מעמדן, אקסטרפולציות סטטיסטיות והשוואות לעבר.

וכמובן תיאורה של ישראל כמפלצת צמאת דם.

וזה פרופסור ללינגוויסטיקה בשבילכם.

דקדקן של שפה, אלק.

מודעות פרסומת

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: