דילוג לתוכן

פרשת האפרטהייד: הערה חיובית בעניין "הארץ" וגם הסבר – מה דפוק בהתנהגותנו מבחינת האדונים הנעלים מאירופה

נובמבר 12, 2012

מאוד לא הייתי רוצה שיווצר איזה שהוא רושם מוטעה  באשר ליחסי האמיתי אל עיתון "הארץ", בגלל המערכה הקלה שאני מנהל פה בפרשת האפרטהייד. כל מה שאני כותב בא מתוך דאגתי הכנה לעיתון הזה, וחששותיי הכנים שמא שהוא יעלם מעיני בגלל טעויות בכותרות, משגים בידיעות, אי דיוקים בפרשנות או החלפת דעות בעובדות, שיקוף לא משהו של המימצאים ועוד דברים כאלה.

אני מודה שלעתים אני בוחר במילים שעשויות להישמע למישהו מפורשות מדי,  אבל זה רק מחפצי להזהיר מפני טעויות גורליות העשויות להביא להידרדרות מהירה.

אני לא כותב את הדברים האלה מן השפה ולחוץ. "הארץ" הוא האתר הראשון שאליו אני מגיח בשיבתי אל האינטרנט, ואני גם מבלה איתו  הכי הרבה זמן . בערך 95% ממה שאני  קורא ב"הארץ" , אני מוצא כמועיל, מעניין, מחכים, משעשע ופה ושם אפילו חשוב.  כבר כתבתי פה בעניין הזה, וגם הבעתי לא פעם את התפעלותי מ"דה מרקר" הכלכלי, אף שאני מנסה להמעיט לקרוא בתחום הזה, כפיצוי על התקופה שבה התעניינתי בכלכלה מעבר למה שהיה בריא לי.

ולא שאני מזלזל במשהו בעיתונים האחרים. "ידיעות" הוא העיתון הראשון שאני קורא בבתי קפה, ואילו "מעריב" מלווה אותי בסופי שבוע. שלושתם מעולים בעיני, כל אחד בתחומו (עוד נראה מה יקרה ל"מעריב" בבעלות החדשה).

ואם נחזור ל"הארץ" ולתעויוט, אז לעניות דעתי הטאויות האלה של העיתון, הן  בכלל לא בעניינים של נוסח ובתחום של אי  דיוקים קטנים ביחסים שבין המילים שבדיווח ובין המציאות המדווחת.  לדעתי הטעויות של "הארץ"  בראיית התמונה, באותם 5% שבהם הוא מועד לטעות,  הן בתחומים של זווית ההתבוננות, הפרופורציות, הפרספקטיבה והתאורה.

מו"ל עמוס שוקן: הישראלים לא פראיירים

במקום להתבונן במציאות מזוויות רבות ושונות, מעדיפים ב"הארץ" שתי זוויות בלבד: הם מתבוננים בנו מלמעלה כאדונים אובייקטיביים שאנחנו בשבילם כמו עכברים במעבדה, או מלמטה כמי שבאים לחפש פגמים בכוח. כמו הבוחן שנעמד מתחת למכונית במוסך כדי להכשיל אותנו בטסט.

הפרופורציות של העיתון מעוותות לגמרי: מעצימים כל חיסרון ומבליעים כל יתרון.

בפרספקטיבות משחקים ב"הארץ" בלי הכרה ולפי הצורך. פעם בוחנים מה שמתאים להם לעומת הטווח הארוך, ופעם הכל אצלם לטווח הקצר.

ואילו והתאורה – ישמרנו האל. לעתים תכופות השחור – לבן הוא, והלבן מופיע בתיאור שלהם כשהוא שחור  בוץ.

ואלה המקומות שבהם נראים  העיתון והתאויוט  כביטאון תעמולתי של המפלגה הקומוניסטית של צפון קוריאה.

לא שראיתי אחד כזה,  אבל בשביל מה לי, כשיש לי את החלקים התועים של "הארץ"

במילים אחרות, אין לי בעייה עם דעות שאינן זהות לשלי. היה משעמם מאוד לו היו רבים מדי חושבים כמוני. אני נהנה לקרוא דעות מנומקות היטב שמתווכחות עם המקובל עלי. והכי אני נהנה למצוא את עצמי משנה את דעתי בגלל משהו שקראתי או שמעתי. כבר הסברתי שאין טוב לי מאשר למצוא את עצמי מוכח על טעותי וכך להיפטר ממנה ולדבוק באמת. וזה אמנם קורה לי מדי  פעם, אולי  חבל שלא יותר.

לעומת זאת, כשאני רואה טלוויזיה ויש פרסומות ואני נואש מלמצוא ערוצים אחרים, אני  מעביר את המכשיר למצב של מיוט. את התמונות הרצות אני עוד איכשהו מסוגל לסבול. אבל לא את הקריינות. כמעט כולה נעשיית במין קול משונה, פתייני, מעושה, מעצבן עד קבס, כמו הורים שמסבירים משהו לילדים מפגרים, כמו הטיפוסים  שמזמינים אותך לבית זונות ברחובות מסויימים בעולם הרחב, כמו סוכן מכירות שמבקש לשכנע אותך לקנות משהו שאין לך שום צורך בו. המון שקרים וצביעויות, העמדות פנים ואבק נוכלות.

זה בערך מה שאני מרגיש כשאני מגיע לחלקים הטועים של "הארץ". הייתי מתעלם ועושה גם על זה מיוט,  רק שאני חושש שהחלקים הטועים האלה יביאו את העיתון אל אובדנו וחבל.

אני ממש חושש, ומין פרשת "אפרטהייד", שכזאת מכניסה אותי לחרדות. מסתמן   ש"הארץ", בטאויותב  הרבות,  מנסה לספק לכל מיני אנטישמים בעולם הרחב וגם בעולם הקרוב תחמושת לחרם שהם מבקשים להטיל עלינו. אמנם השקרים כה שקופים, שהכל נחשף מיד. אבל מה שקורה בתהליך הוא, ש"הארץ",  הוא בעצמו, ולגמרי  בתאות, ימצא את עצמו מוחרם פה בעצמו, ולא רק על ידי הקוראים.

שוקן הרי לא אידיוט. אז נא שישאל את עצמו שאלה כזאת: האם הוא חושב שלאורך זמן יכול עיתונו לנהל מערכת של תעמולה שקרית, העומדת לרשות ה-BDS בלי שיהיו לכך תוצאות? "הארץ" יעמיד לרשות הכנופיות האנטישמיות  של השמאל המדומה והאיסלאם הרדיקלי  תחמושת שתפקידה לעזור להם להטיל חרם כלכלי על ישראל, והישראלים ישתקו?  "הארץ" יילך לבעלי המפעלים ובעלי העסקים בארץ על הראש, וישתתף במערכת ההשנאה של כל דבר ישראלי  בעולם  עם "רוב הישראלים תומכים באפרטהייד" בכותרת ראשית (פלוס הבהרה שקרית קטנה בעמוד 5 למטה), ובעלי המפעלים והעסקים והמפרסמים האחרים  בארצנו יסכימו לפרנס את העיתון שמנסה לכרות את מטה לחמם?

לאורך כמה זמן יכול להימשך נס שכזה?

או ששוקן חושב שהישראלים הם הפרייארים שלו?

אז מילא, להתאבד בגלל משהו שיש בו ממש, מגובה בעובדות, רציני ואמיתי, מין התאבדות על קידוש השם, שגם זה דבר מפוקפק בעיני,עם כל הכבוד לרבי עקיבא ולאחרים.

אבל להתאבד בחנק על  חבל של שקרים גסים? ליפול שדוד לתוך בור מפעפע שנאה ומעלה צחנה כבדה של אנטישמיות?  לחטוף שבץ מחמת התקף של צביעות הזועקת לשמיים כדברי הכוהן הגדול?

***

ומעניין לעניין באותו עניין, בעקבות השרצים שנחשפו ביתר שאת לאור היום מתחת לכמה אבנים בהתקף האפרטהייד האחרון, חשבתי שכדאי שנזהה  איזה דבר פגום מאוד בהתנהגותנו, שמאוד מאוד מפריע לאדונים הנעלים מאירופה ולמשרתיהם המקומיים מהארץ.

דהיינו, שאין אנו מתנהגים כמצופה מאיתנו בהילכות גזענות, ועל כן אנו גורמים קשיים מסויימים לאדונים הנעלים ולמשרתיהם המקומיים.

זה בעניין הגזענות שלנו, ישראלים יקרים, שלא מסתדרת טוב עם הדפוסים המדעיים המקובלים אצל האדונים הנעלים.

ומקשה עליהם מאוד להסביר שישראל ודרום אפריקה זה אותו הדבר. אותו אפרטהייד, אותה גזענות, ולכן נדרש אותו חרם.

מפריע להם שאין פה חוק נגד מגורים משותפים של יהודים וערבים. שאין שום חוק נגד יחסי מין או נישואין בין בני שני העמים. שאין שום חוק נגד עבודה משותפת ובילוי משותף. אין ספסלים נפרדים באוטובוסים או בגנים או בבתי קפה. יהודים עובדים בשביל בוסים ערבים בלי שום בעיה ולהיפך. יש אינספור יחסי ידידות אישיים בין יהודים וערבים. בערים המשותפות יש צורך בפרובוקציות חריגות כדי ליצור מהומות בינגזעיות, וכמעט שאין כאלה. מפריע להם שצה"ל לא מפציץ עכשיו את עזה ללא הבחנה.

מפריע להם עד כדי כך, שאיזו "חוקרת" מטומטמת מהשמאל המדומה הודיעה שחיילים ישראלים לא נוהגים לאנוס נשים פלשתיניות אפילו במלחמה בגלל שהם נגעלים מהן.

מפריע להם עד כדי כך שהם עושים כמיטב יכולתם המשולמת על ידי קרנות אנטישמיות ללבות שנאה ולחרחר מלחמה בין יהודים וערבים, בסקרים מפוברקים, במאמרי הסתה שקריים, בהפגנות נלעגות בהשתתפות 1,500 משולמי הקרנות של השמאל המדומה.

מפריע להם שישראל לא גזענית.

משהו לגמרי  דפוק בהתנהגות שלנו מבחינת האדונים הנעלים מאירופה.

הם לא מצליחים לתייג  ולהגדיר את הגזענות שהם מייחסים לנו בתוך הפרמטרים של ההתייחסות הזאת לזולת, כפי שהיא מוכרת להם.

אנחנו מסרבים להיכנס לדפוסי ההתנהגות  המאפשרים  להם להשוות את ישראל לדרום אפריקה.

הכוהן הגדול של האדונים הנעלים, הפרופ' נועם חומסקי, ניסה להסביר להם את הנקודה הזאת.

המהות ההסיסית של הגזענות, מנסה להסביר להם הכוהן הגדול חומסקי, נעדרת מהשטח כשמדובר בישראל. הוא תמצת להם את זה בפשטות כדי שיבינו אפילו הם במוחותיהם הרופסים (לא שזה עזר): המשטר הלבן והגזעני בדרום אפריקה היה זקוק לשחורים לצורך קיומו. לישראל אין שום צורך בפלשתינים לצורך קיומם של הישראלים.

אז בשביל מה לישראלים  גזענות?

אז ננייח שיש שנאה בין ישראלים לפלשתינים.

אבל מהשנאה הזאת נעדרים המאפיינים החשובים ביותר של גזענות.

מאפיינים כמו התנשאות ותיעוב, ראיית המגוזען כמפלצת, כטמא, כמי שאין לגור לצידו,  כמי שאין לקיים עימו יחסי מין או להנשא עימו ועימה, או לשבת לידו באותו ספסל באוטובוס או בגן.

ראיית המגוזען כחפץ שהבה נתעשר משיני הזהב שלו, מהשומן שבבשרו נעשה סבון, מעבודת הפרך שלו נעשה המון כסף. מגוזען שלחייו אין שום ערך, שלא לומר – הם זניחים, מיותרים לגמרי אם אינו עובד בשבילנו ומייצר למעננו רווחים שמנים.

כלומר – אותם מאפיינים ישנים וטובים של הגזענות כפי שהאדונים הנעלים מאירופה מכירים ומוקירים מהביוגרפיות שלהם ומההיסטוריה שלהם.

אותם מאפיינים שהם עצמם ידעו לטפח, לתפעל וליישם יפה מאוד ובהרחבה רבה ביבשת מולדתם כלפי יהודים וצוענים, הגזעים הסלביים הנחותים, בעלי מומים או הומוסקסואלים, וכמובן כלפי שחורים או צהובים.

אותה גזענות שאותה הפעילו האדונים הנעלים מאירופה כדבר המובן מאליו גם בדרום אפריקה או בארצות הברית של אמריקה.

אותה גזענות שהיתה מהותו של האפרטהייד.

כוהן גדול נועם חומסקי: צביעות זועקת לשמיים

ובכן, כדי להתגבר על הקושי המהותי הזה, אוקסימורון, כלומר – "אפרטהייד" נטול גזענות – כפי שהציג בפניהם הכוהן הגדול שלהם, הם המציאו, במיוחד בשבילנו, הישראלים, אפרטהייד עם כביש עוקף גזענות.

על גילויו של הכביש העוקף הזה אנו חייבים תודה וברכה לגדעון לוי מ"הארץ" ולמאמרו האחרון "אפרטהייד, אלא מה."

זה אחרי שכשל בניסיונו למכור לנו תוצאות של סקר מפוברק בתור הוכחה לגזענות של "רוב הישראלים".

השקר היה קרוב מדי. התפרים היו גסים מדי ונפרמו מיד.

אז מה עושה השקרן?

מרחיק עדותו, אלא מה.

עד לאיזה כומר מכנס בסקוטלנד שבירכתי צפון הגיע, שעליו נודע לו מפי איזה פרופסור מדיסלדורף, פילוסוף, פסיכואנליטיקן ומוסיקולוג, רודולף היינז.

ומה עשה הכומר בסקוטלנד, בריאן בראון,  כדי להתגבר על הבעיה שהציב הכוהן הגדול חומסקי בפני צאן מרעיתו?

הכומר חילק את האפרטהייד לשניים.

מהלך סכולסטי רגיל.

מה שעושים כמרים כשהם שרוצים למכור אינדולגנציה או להאשים שלא כדין.

את העבירה האחת אפשר לחלק לחטא קל עם עונש X ולעוון גדול עם קנס Y (לקופת הכנסיה).

יש אפרטהייד ויש אפרטהייד.

קבלו את הניסוח החלקלק של הטריק-שטיק  העתיק של הכומר בניסוחו של האדון הנעלה המקומי:

"בראון מבחין בין האפרטהייד הקטן (Petty Appartheid) לבין הגרנד אפרטהייד. באפרטהייד הקטן, זה של הפרדה באתרי בילוי, יש אכן שוני רב בין שתי המדינות. אבל השחורים, הוא אומר, לא יצאו למאבקם כדי לשבת על ספסל אחד בפארק עם הלבנים. הם יצאו למאבק באפרטהייד הגדול, זה של הנישול הממוסד והאלים. הפלסטינים יצאו לאותו מאבק. מה נגיד – מופרך? חסר שחר? אנטישמי?"

הבנתם? יש שני סוגי אפרטהייד.  גדול וקטן. אפרטהייד זוטא ואפרטהייד רבא.

אין ביניהם קשר. כל אחד מהם יכול להתקיים ללא חברו.

מחד האפרטהייד זוטא, הזעיר, השולי, שעניינו  בישיבה משותפת על הספסל בפארק  או ב"אתרי בילוי" של לבנים ושחורים או של יהודים ופלשתינים.

איזה ניסוח ציורי ושיקרי , צדקני  ומטעה.

איזה אנדרסטייטמנט במירעו, המתאר משטר של הבחנה  מבחילה בין אנשים לפי צבע עורם,  כאילו היה עניינו של אותו משטר בסידורי ישיבה בפארק או בדפוסי חיכוך באתרי בילוי כלשהם.

איזה צמצום מלא חמלה, נוצרי ממש, של משטר ההפרדה הגזעני והנתעב, המטיל עונשים על כל מי שמתרועע בכל צורה עם בן הגזע האחר, האוסר בחוק מגורים מעורבים וכן הלאה. המתיר את דמם של המגוזענים, מתיר את ניצולם ואת רמיסת אנושיותם בגלל נחיתותם "הטבעית", נחיתותם "בעיני האל"  ובתוקף צבע עורם.

בטוח שהכומר ההוא בראון היה לוחם נגד האפרטהייד, כפי שטוען לוי משמו של הפרופסור מדיסלדורף? באיזה שלב בחייו החל בכך? בכמה גזענות התבוסס לפני שהחל במאבקיו, עד שדבקה בו ללא הפרד, עד שכבר אינו יכול להבחין בה והיא נפלטת מפיו ללא שליטה, רק שעכשיו הוא מפעיל אותה כלפי האוייב החדש-ישן של האדונים הנעלים מאירופה – היהודים?

נראה שלא עזר לנו הרבה שנפרדנו מהאדונים הנעלים הללו וחזרנו לארץ מולדתנו.

הגזענות שלהם רודפת אחרינו גם לכאן.

עם קצת עזרה מידידים –  המוטציות המקומיות שלהם.

פרופסור רודולף היינז: פילוסוף, פסיכואנליטיקן ומוסיקולוג

בעניין הזה, של "Petty Appartheid", טוען הכומר ומהנהן בהסכמה האדון הנעלה המקומי,  "יש אכן שוני רב בין שתי המדינות".

מרסי בוקו.

הכומר מסקוטלנד והאדון הנעלה הישראלי לא מתעלמים מהשוני הניכר.

בישראל אין גזענות חריגה כלפי ערבים.

רק אידיוט יכחיש את קיומם של גזענים יהודים בישראל. הרבה מהזבל הרוחני של אירופה, וגם  מהאשפה הרוחנית של המזרח הערבי, דבקו  בלא מעטים מאיתנו במהלך הגלות, ואני מניח שייקח קצת זמן להיפטר מזה.   הרי מהגלויות האלה חזרנו לכאן אחרי ששהינו שם קצת יותר מדי. למדנו מהאירופאים ומהערבים לא מעט דברים טובים, אבל גם הרע דבק בנו. זה בלתי נמנע.

יש פה גזענות כלפי מזרחיים וכלפי אתיופים, גזענות כלפי ערבים וכלפי אפריקאים, ואפילו כלפי ייקים או רוסים.  אך שום דבר חריג גם לעומת המדינות הכי נאורות בעולם.

אפילו הכומר מסקוטלנד מבחין וטוען ש"יש שוני" ואפילו פרשנו הישראלי נאלץ להנהן בהסכמה (סוף סוף, אבל ניחוש שלי – לא לאורך זמן) בין ישראל ובין דרום אפריקה.

מה שמשאיר אותנו עם האפרטהייד הגדול: "זה של הנישול הממוסד והאלים".

במילים אחרות: הכיבוש, ההתנחלויות, האידיאולוגיות הדתות והלאומניות.

סכסוך לאומי ודתי.

עניין של מחלוקות פוליטיות.

מה שאחד רואה כנישול ממוסד ואלים, רואה הצד השני כהתגוננות מפני רצון השמדה פרמננטי של הצד השני או כחזרה למולדת ישנה.

לא יותר ולא פחות מזה.

שום קשר לאפרטהייד כלשהו. בקושי קשור לגזענות כלשהי. הגזענות בהקשר הזה, במידה שהיא קיימת, היא פועל יוצא של הסכסוך הלאומי-דתי.

(ולא נשכח את תרומתם הכבירה של האדונים הנעלים מאירופה בתפרושתם הגלובלית ל"הפרד ומשול" בין היהודים והערבים פה, והרווחים האדירים שהם ממשיכים לגרוף מהמלחמה המקומית. וזה בעזרת המשת"פים שלהם,  מלבי השנאה ומחרחרי המלחמה המקומיים מן השמאל המדומה ומן הימין הקיצוני.)

באפרטהייד הדרום אפריקאי, או בגירסה האמריקאית הרכה שלו (עד לינקולן בשלב הראשון, עד לסידורי הישיבה בספסל האוטובוס בדרום הגזעני בפיפטיז של המאה הקודמת בשלב השני ועד לצורה שבה מתגזענים שם עד היום על נשיא נבחר חצי-שחור בשלב הנוכחי), הגזענות היא האידיאולוגיה של הניצול הכלכלי ושל הנישול הממוסד.

אבל אם אנחנו נשארים בתיזה של הכומר מסקוטלנד והעיתונאי מתל אביב, עם אפרטהייד בלי הגזענות, שהיא יחס בין בני אדם ולא בין ממסדים, עם מה אנחנו נשארים, בעצם?

ללוי נדמה משום מה שהתיזה חסרת הידיים והרגליים של הכומר מסקוטלנד על האפרטהייד זוטא והאפרטהייד רבא הותירה את התיזה של הכוהן הגדול חומסקי ללא מענה, ולכן הוא מסיים את מאמרו במילים:

"מה נגיד – מופרך? חסר שחר? אנטישמי?"

ובכן, כן.

זה בדיוק מה שנגיד.

מופרך.

חסר שחר.

ובכל פעם שהכומר או פרקליטו המקומי מתבוננים במראה, הם רואים בה בהכרח גזען קטן.

וספציפית יותר, אנטישמי.

22 תגובות
  1. לא חוקים, רבנים. הרב שמואל אליהו הרב של צפת.

    אהבתי

  2. עמירם,
    בטח לא היית רוצה שאזכיר מה אומרים לצאן מרעיתם במסגדים, ומה עושים קאדים שמקבלים מהמדינה משכורת, בדיוק כמו הרבי מצפת. וחוץ מזה אתה כותב "רבנים" אך מזכיר רק אחד.

    אהבתי

  3. מאפיהו
    נכון שהזכרתי רק אחד, אבל גם 'תורת המלך' קיימת למרות שקראתי רק ציטוטים, ורבנים שהמליצו על הספר. לגבי קאדים אני לא מכיר אבל מניח שאתה צודק, דת היא בסיס לשנאה. כשהייתי צעיר 'רוח הזמן' היתה נגד הנצרות והרדיפות והמרת הדת. היום זה האיסלם. כל דת בזמנה. נכון שלא כולם וכו'. אבל הקומץ של בית"ר ירושלים קיים בכמות מדאיגה, למרות שקשה מאוד להעריך אות גודלו.

    אהבתי

  4. עמירם,
    אז שני רבנים, או אפילו 10 או 20. זה מספיק לך בשביל לקבוע שישראל היא מדינת אפרטהייד? כמה כמרים גזעניים יספיקו לך בשביל לקבוע שארה"ב היא מדינת אפרטהייד? או שבדיה? כמה קאדים אנטי קופטיים יעשו מדינת אפרטהייד ממצרים? נראה לי שאתה צריך כבר להתבגר, עמירם. ובאשר לשנאות שמעוררות הדתות, לא אתעייף מלהזכיר שהאידאולוגיות החילוניות למשעי של המאה ה-20, הנאציזם והקומוניזם, גרמו לגלי צונמי של שנאה ואלימות, שכל מה שעשו הדתות עד כה וכל מה שיעשו מעתה ועד עולם, הוא לעומתן בגדר גלי חוף יגעים. והקפיטליזם החזירי והבזבזני, חילוני גם הוא, עוד איתנו, מכלה כל חיים מעל פני האדמה, מפוטם בפטרו-דולרים ונחנק מרווחי הנשק ושאר הטראש למינהו.

    אהבתי

  5. אם לא התבגרתי עד עכשיו כנראה שמאוחר מידי. דיברתי על רוח נושבת של גזענות, אני חש את משב הרוח. הדעות שלנו על תוצאות האידיאולוגיות החילוניות לא שונה. ואנחנו תמימי דעים לגבי הקפיטליזם.

    אהבתי

  6. עמירם,
    בעצם אני מסכים איתך שעדיף לא (להתבגר). אני מסכים גם שיש רוח גזענית. אבל, האם זו טקטיקה נבונה במאבק נגדה,להכריז שכבר הפסדנו ושיש אפרטהייד והלך עלינו? ועוד בידיעה ברורה שלא מדובר פה בהכרזה תמימה שדגלי האמת והחסד מתנוססים מאחוריה, אלא במתן שרותים לכנופיות אנטישמיות בעלות כוונות לא טהורות?

    אהבתי

  7. אני חושב שעצם ההכרה בבעיה מאפשרת להתייצב נגדה. למשל ההצהרה אתמול של פאינה קרישנבאום שהערבים בם נטל על המדינה עברה כאילו כלום. וזו לדעתי בעיה בגלל שלא נלחמו נגד גרפיטי בנוסח 'מוות לערבים', ונציגים של כהנא בכנסת.. ובחיים כמו בסרטים העלילה מתפתחת להסתעפויות שונות הנה מספר דוגמאות: אלמונים ניסו לשרוף דירה עם 7 סודנים באשדוד שניצלו בנס. זאת בלי להזכיר את ניסיונות ההצתה בדרום תל אביב. גם תשעת אנשי כת הסיינטולוגיה בת"א שדירתם הוצתה נשארו בחיים רק תודות לכוחות הכיבוי. שלוש נזירות ירושלמיות ברחו כל עוד נפשן בן לאחר שדירתם הועלתה בלהבות. או שאשה חרדית בת 70 הותקפה באכזריות ע"י חרדים בביתה בירושלים לאחר שאירחה נשים חילוניות וגם נשים לא יהודיות כל המקרים האלה או הרצח בבר נוער על רקע הומופובי, דוגמאות שלקטתי מדברים שכתבתי בשנים האחרונות, נדחקו מתחת לרדאר של השיח הציבורי.

    אהבתי

  8. עמירם,
    אכן, מקרים רבים ורעים של גזענות. אך מה לזה ולאפרטהייד? בתור צרכן תקשורת אני יכול לשער ששיעורי הגזענות אצלנו אינם עולים על מה שמקובל בכל מדינה מפותחת בעולם, ונופל בהרבה ממה שקורה במדינה כמו מצרים, למשל. האם לא ברור לך, שאילו היתה בישראל גזענות רבה מהרגיל, כבר היינו מתבוססים עד לגובה הברכיים, אם לא למעלה מזה, במחקרים של פרופסורים מן הקרן החדשה, או מקביליהם מחו"ל, המוכיחים זאת? האמנם לא ברור לך שכל השימוש במילה הטעונה "אפרטהייד" בא כדי לשרת את תעמולת החרם האנטישמי על ישראל? האם לא ברור לך שמטרת הפרסומים האלה ב"הארץ" העברי אינה להאיר את עיניו של הקורא העברי, אלה לאפשר את תרגומם למהדורה האנגלית של העיתון לצורך הפצתם בין מי שאינם מצויים במתרחש פה? אלה שאינם יודעים שהשקרן מוכח פה על פניו בכל פעם למחרת הפרסום? והכל כדי להוציא את דיבתנו רעה ולהקל על הכנופיות האנטישמיות של השמאל המדומה לקדם את תעמולת החרם? אז אל תתבגר לי, עמירם, אבל לפחות תתעורר.

    אהבתי

  9. מתחילת המאמרים בנושא "הארץ" הגבתי בניתוק מהסקר וכתבות ההמשך. אם לתמצת את עמדתי. טענתי שיש אפרטהייד בשטחים בעצם העובדה שעל אותו שטח לבני אדם מלאום שונה יש חוקים שונים. וכן טענתי לגבי גזענות בישראל. בניגוד להשוואה שאתה עושה לגזענות במדינות אחרות אני עושה השוואה לגבי התפתחות התהליך בארץ. לפני, נאמר 20 שנה (סתם מספר), לא היה מובן מאליו שממשיכי כהנא יושבים בכנסת. כמו בבורסה המגמה ברורה. לתפיסתי גם לא ברור למה החרם יזיק לישראל, או השאלה היא אחרת, איזה ישראל אנחנו רוצים לראות. מכאן נובעת התפיסה ללחצים חיצונים על מנת להשיג מטרה פנימית. וכמו שקיסינג'ר אמר פעם שלישראל אין מדיניות חוץ רק מדיניות פנים, למה שזה לא יהיה בכל המובנים.

    אהבתי

  10. עמירם,
    צר לי, אך הטיעונים שלך אינם מחזיקים מים, ואם לא די בכך, על פי קני המידה של חומסקי, אתה מעיד על עצמך כאנטישמי.
    היה יכול להיות בסיס לטיעון שלך, על חוק שונה לבני שני עמים על אותו שטח, אילו היה אותו שטח מסופח לישראל והחוק הישראלי היה נוהג בו (מה שרוב היהודים בישראל מתנגדים לו אפילו לפי הסקר המפוברק של "הארץ" ושות'), או, אם לחילופין, לא היו שום יחסי איבה בין יהודים לערבים באותו שטח. אלא שמדובר בשטח כבוש, שבו חל על הערבים חוק צבאי, ואולי זכור לך, שזה לא לגמרי באשמת ישראל: היה הסכם אוסלו, שהיה אמור להביא למדינה פלשתינית נפרדת ממדינת ישראל כבר מזמן. אלא שמיד למחרת החתימה, ולא רגע קודם, בלי לחכות לנתניהו ולמעלליו, הודיע החותם מהצד הפלשתיני, יאסר ערפאת, שוב ושוב, ומאז אין שום חידוש, שמדובר בעצם ב"הודנא". זאת אומרת, הסכם נכלולי וחסר כל ערך בין מאמינים טהורים מסוגו של ערפאת ובין כופרים מזוהמים (אתה ואני), הסכם שמצווה קדושה להפירו בשעת הכושר הראשונה – מה שאמנם קרה עם האינתיפאדה השניה. ומאז אין שום שינוי מהותי בעניין הזה, שהרי עד היום אבו מאזן אינו מוכן לבוא למו"מ, והיטב ידוע לו מדוע.
    אז למה בדיוק אתה מצפה? למה אתה מצדד בתוקפן, במי שמבקש את נפשך להרוג אותך או לחלופין לגרש אותך מפה? או שאולי אתה מפקפק בכנותם של בעלי האמנה של החמאס או בנאומיהם של מנהיגיו? או במה שנכתב ונאמר במערכת החינוכית של הרשות ובעיתוניה עליך ועל שכמותך? ואולי אתה בכלל סבור שיש הצדקה לאנטישמיות שלהם, שמתבססת על טיעונים ונימוקים שקדמו בהרבה לציונות, לנאכבה, לכיבוש ולשאר ירקות?
    אתה לא חושב שיכול להיות שזה סוג של דפק במערכת המנטלית, שבנאדם יבקש להביא נזק לעצמו בכך שהוא מצדד בתוקפן?
    ובאשר להתפתחות הגזענות בארצנו, האם לא חלו התפתחויות מקבילות (לפחות) ברמת הגזענות במהלך אותן שנים במדינות כמו צרפת או האיים הבריטיים, שלא לדבר על הסקנדינביות או הולנד או הונגריה? שמא יצא לך לשמוע על האב והבת למשפחת לה-פן? על המפלגות הגזעניות בהולנד או בהונגריה?
    אז גם שם יש אפרטהייד ומצווה להחרים אותם?
    האם אינך מבין שבו ברגע שבו אתה מחליט שאתה לא משווה את היהודים לשום עם אחר, וקובע לגבי יהודים בלבד קני מידה מחמירים, ודורש מהם דרישות שאינך דורש משום עם אחר ומצדד בחרם אך ורק נגד היהודים כדי להשיג את חפצך, הרי שלפי חומסקי, וגם לפי כל היגיון סביר, אתה מעיד על עצמך כאנטישמי? כי מה עוד יכול להיות הבסיס לכך שאת דורש מיהודים מה שאינך דורש מאף אחד אחר? מה הבסיס ההגיוני או המוסרי לכך שאתה מפלה יהודים לרעה לעומת כל עם אחר?
    ומה פשר המשפט "לתפיסתי גם לא ברור למה החרם יזיק לישראל"? אם יחרימו אותך ויפגעו בפרנסתך, זה לא יפגע בך?
    לזה אתה קורא "תפיסה"?
    אני קורא לזה השמטה.
    ובאשר לשאלה שלך "איזה ישראל אנחנו רוצים לראות" – מיהם ה"אנחנו" האלה? אותם אלה שמרשים לעצמם להחריג את היהודים מכל העמים? ברור איזו ישראל הם רוצים לראות: מדינה הנשלטת על ידי האיסלאם הרדיקאלי, תחת סיפור הכיסוי של "מדינת כל אזרחיה".
    ואילו התפיסה של "לחצים חיצונים על מנת להשיג מטרה פנימית" גם היא שקופה למדי: זו תפיסתם של אלה שנואשו מן האפשרות להשיג את מטרתם (מדינה הנשלטת על ידי האיסלאם הרדיקלי) באמצעים דימוקרטים. הם ממומנים על ידי כסף זר מאמריקה ומאירופה ומי יודע מאיפה עוד, כדי לעשות כחפצם של המממנים אותם ולהביא לקיצה של ישראל כבית לאומי ליהודים.
    ובאשר להסתמכות על קיסינג'ר והחוכמ'ס שלו בכל מה שנוגע למדע המדינה, אני מתפלא עליך. שכחת את צ'ילה ועוד כמה זוועות? זה הרבי שלך? זה האורים והתומים שלך להבנת מדיניות חוץ כלשהי? או שאתה לוקח ממנו רק מה שמתאים לך, דהיינו את ההתבטאויות שלו בשעת התקפי אנטישמיות קלים, ושוכח מכל השאר?

    אהבתי

  11. קודם כל יישר כוח מאפיהו, כהרגלך אתה כותב דברים נכוחים (וגם מפסק ומעמד אותם באופן שיהיו קריאים)
    אני חושב לפעמים שמצד אחד אני באמת לא רוצה להתעסק עם אשפה אנושית מסוגו של לוי בפרט ועם אשפה מודפסת מהסוג של עיתון "הארץ". כביכול העיסוק בהם מעניק לאפסים האלה כוח ולא משנה אם זהו עיסוק מבקר שחושף את עלילת השקרים והנבזויות. מאידך כנראה שחייבים לעשות את המלאכה הזו פעם אחר פעם אחר פעם עד שראשו של הנחש ירוצץ- ואני מאוד מצטער מאפיהו, זה לא 95% טוב ו 5% רע זה מאה אחוז רע (באותו אופן שווגנר איננו טוב ברובו ואנטישמי בחלקו- המהות של עיתון "הארץ" זו החמישה אחוז המצחינים האלה כפי שהמהות הווגנרית היתה האנטישמיות ולכך הוא הפך לסמל ולא מלחינים אנטישמיים אחרים בזמנו (כמעט כולם)).
    ולכן אני כן מתפלל שעיתון "הארץ" ייתם מהארץ, שלא יישאר ממנו שריד, ודווקא בגלל שהוא איכותי, דווקא בגלל שהוא כמו החזיר שפושט טלפיו.
    סליחה על ההתלהמות, העיתון הזה ומשיח השקר שלו פשוט מוציאים אותי משלוותי…

    עמירם, ראבאק. ראבראבאק… האמת היא שמאפיהו בתגובתו האחרונה והמעולה ענה בעצם הכל, ובכל זאת אני רוצה לשאול, ובתור אחד שפעם היה במקום הזה, של להרגיש טוב עם עצמך על ידי זה שאתה "צדיק הרבה" (על חשבון אחרים כמובן) אני מכיר היטב את המקום הזה… של הביקורת הלא פרופורציונית, שבעצם.. מה מטרתה? הרי אני ואתה, וכל הנוכחים בבלוג המעולה הזה, אנחנו לא טיפשים, אנחנו רואים את המציאות, האמנם אני מאמין לסימטריה הזו שאתה נוקט בין הרבנים לחכמי הדת המוסלמים המסיתים? אתה באמת חושב שזה "הרבנים שלנו מול הרבנים שלהם"? אני בספק כי אמנם יש הרבה תקשורת טובת לב בארצנו שמנסה להוליך בדיוק למסקנה הזו, אבל היא עובדת, אולי, רק על הטיפשים ושטופי השנאה, אתה לא נראה לי אחד מהם…
    אכן יש גזענות גם בארצנו, אבל עדיין… יחסית לעם שנמצא במצב של מלחמה די קיומית הייתי אומר, זה פלא שהגזענות, אם כבר, כל כך קטנה באופן יחסי…

    אהבתי

    • תיקוניישן…
      "האמנם אתה מאמין"… ולא "האמנם אני מאמין"…

      אהבתי

    • דוד
      בעניין "הארץ", כמו בעניינים אחרים, אנחנו חלוקים בסוגיות של אופטימיות/פסימיות. לדעתי מי שעושה עיתון ש-95% ממנו טובים, עליו לעשות עוד מאמץ קטן, יחסית, כדי להיפטר מאיזו טעות בסיסית, רק סיבובון קטן באורח החשיבה. תאר לעצמך שהיה הפוך – 95% גרועים. אנה היינו באים. ובטח תודה שהתלהמות ויציאה משלווה אינן מצע טוב לשיקול נבון ולפעולה נכונה. אני לא מסכים איתך באשר ל"מהותו" הרעה של "הארץ". יש לו במהותו מתח מתמיד בין שני הקטבים, וחסר רק שאסימון קטן יפול. אז מה אכפת לך שאנסה? הרי אם ה-5% ימשיכו להוביל, הם ממילא יובילו את העיתון לתהום.
      וההשוואה לוואגנר לא רלוונטית. עיתון זה לא אדם אחד שמה שיש לו בראש זה לכתוב מוסיקה. יש שלושה בעלים, יש מערכת, יש שיקולים מסוגים שונים והכל דינמי מאוד.

      אהבתי

  12. למאפיהו
    לגבי קיסינג'ר אין ויכוח בינינו אבל השתמשתי בהברקה שלו כצילום מצב. הוא גם אמר שאם יהודי ברית המועצות ילכו לתאי הגזים זו לא בעיה אמריקאית אולי בעיה הומניטרית.
    לגבי האפרטהייד במצב שבו יש שני עמים על אותו שטח, וחלק מהתושבים יכולים לקבל את זכויות האזרח הבסיסיות של לבחור ולהיבחר לכנסת ולהשפיע על גורלם ואחרים לא, אז יש אפליה חוקית. ועם במקום חלים חוקי השלטון הצבאי בהיותו כולו שטח כבוש אז בבקשה לכולם. לגבי האינתיפאדה אני לא רוצה להיכנס למי עשה מה ומתי כי זה סיפור שלא יגמר, אבל בנושא הזה אין צדיקים כולם רשעים. לגבי ההודנה זה סוג של הפסקת אש, לא שלום. נדמה לי (לא לגמרי בטוח ) שגם ההסכמים של תורכיה עם מדינות אחרות הקשורות לכופרים הם באותו נוסח. אבל נדמה לי שברגע שנגיע לחתימה על הסכם זו תהיה הבעיה האחרונה. לגבי איזו ישראל אנחנו רוצים, בעיני בטח לא עם ששולט על עם אחר, ואם חרם חיצוני עשוי לעזור לתפיסה הזו אז הוא עדיף על שטחים.
    לגבי ההגדרות לאנטישמי לפי חומסקי, הרי חלק מהזהות של אדם היא איך מגדירים אותו. שיהיה.

    לדוד
    מסכים לגבי איכות הכתיבה של מאפיהו. לגבי השאר כנראה שכמו שמאפיהו כתב: שהטעונים שלי לא מחזיקם מים, אז כנראה שאני לא אשכנע אותך. אבל לא ברור לי 'צדיק הרבה על חשבון אחרים'.
    אבל בטח יש לך נימוק טוב לזה. מכל מקום המציאות שנינו רואים לא זהה. אבל אני לא עושה התחרות בין הרבנים שלנו לחכמי הדת שלהם, אני מסתפק במקומים. ונכון שלא כולם אבל כמו שכתבתי יש מגמה ברורה בגזענות בארץ, שלא הייתה באותה עוצמה בעבר. והעוצמה של אותם רבנים כלפי המושפעים מהם התבטאה ברצח רבין, לפי דברי יגאל עמיר.

    אהבתי

  13. עמירם,
    אתה לא יכול להחזיק את המקל הארוך הזה משני קצותיו: גם להתלונן על מצב של אי שיוויון, שהוא תולדה של אי-הסדר בין העמים, וגם להתחמק בכל מיני שיטות מן השאלה, מי אחראי להעדרו של אותו הסדר. אם הפלשתינים בוחרים שוב ושוב להתחמק מן המצב שבו תהיה להם מדינה עצמאית משלהם, גם אחרי שחתמו על הסכם שיוביל אותם לכך, וגם עכשיו כשאיש אינו מונע מהרשות לשבת לשולחן המו"מ, אז חייבים להתייחס לטענות שלהם בערבון מוגבל ביותר. מנהיגיהם חסרי האחריות דוחקים את עמם למצב שאני קורא לו "מיזר", כדי להפיק ממנו תועלות מפוקפקות של מסכנים מקצועיים. זה בדיוק נמרץ המצב של אותו אחד שרצח את הוריו וזועק "רחמו עלי כי יתום אני". וגם אתה נופל בפח הזה ומתרעם על האפרטהייד המומצא נגד היתומים המדומים.
    לכאורה אפשר היה לעקוף את המצב הפרדוקסלי הזה על ידי נסיגה חד צדדית ללא הסדר, ולהניח להנהגה הפלשתינית לכונן דימוקרטיה למופת כעולה על רוחם. אבל אחרי מקרה עזה…

    אהבתי

  14. אין ספק מאפיהו שאתה מצדיק את הכינוי "אופטימיסט", גם בענין של עיתון "הארץ" וגם בענין של הערבים- "אחינו".
    קצת קשה לבקר אדם באשמה של אופטימיות, ולו מופרזת, אבל אני באמת תוהה בענין הזה. אתה באמת חושב שאפשר לעשות שלום עם הפלשתינים? אתה באמת סבור שהמקסימום שלנו והמינימום שלהם יכולים להיפגש?
    עזוב את הנסיון רב השנים… אתה לא רואה שבאופן עקרוני האמונה הדתית של הפלשתינים לעולם לא תאפשר לשלום כזה להתרחש?
    "מחרחרי המלחמה" מימין ומשמאל, שלנו ושלהם, ובתווך כאילו הרוב הדומם והסובל שרק ממתין להזדמנות לאכול חומוס ביחד… וואלה… למחרחרי המלחמה קוראים "הדת המוסלמית", ונניח שגם "הדת היהודית", רק בשביל הסימטריה.. אלא שלהבדיל מאיתנו הפלשתינאים, הרוב הדומם והסובל, דתי עד שרשי שערותיו, אצלנו יש כמובן דתיים, אבל הרוב חילונים למהדרין וגם הדתיים הם ברובם המוחלט כאלה שאין להם רב. הם לא מהסוג המציית לאיזשהו "חכם" כזה או אחר רק בגל שהוא אמר להם והוא יעני "רב". כל מי שמחובר לציבור הדתי יודע את זה.
    זה הבדל מהותי והוא גם מסביר את חוסר הסימטריה האינהרנטי ביננו היהודים, ובינם, הערבים, וזה מסביר מדוע לקרוא לערבים "אחינו" זה לא ממש לענין
    הם דתיים ואנחנו לא. ביום שגם הם לא יהיו דתיים נעמד על קרקע קצת יותר שיוויונית, קצת יותר סימטרית, ואולי אז נוכל לקרוא להם אחינו וזו לא תהיה סוג של בדיחה

    עמירם סליחה שרמזתי עליך כל מני דברים לא רלוונטיים

    אהבתי

  15. דוד,
    לא רק שאינני סבור שהדת היא הגורם המפריע, אלא שאני משוכנע שהאמונה הדתית היא מקום המפגש הטבעי והנכון בדרך להשלמה בין העמים. מחרחרי המלחמה מבין הקנאים הדתיים מופעלים על ידי אותם ציניקנים שעיניהם לרווחים, שמפעילים גם את כנסיית השכל, שמי עוד חילוני כמוה. לא מקרה הוא שהם שותפים, ולא מקרה הוא שהימין הקיצוני והשמאל הקיצוני מסכימים על היעד – מדינה אחת, ולמעשה משתפים פעולה בשעה שהם כאילו יריבים, בליבוי השנאה ובחרחור המלחמות. אלא שהם רק מיעוט, לפעמים די מבוטל. וכן, אני בטוח לגמרי שלעם הפשוט, יהודים כערבים, אין שום אינטרס אמיתי במלחמות ובשפך הדם. ולמה שיהיה להם?
    ומאיפה אתה לוקח את זה שהרוב אצלנו חילוניים למהדרין? עד כמה שאני זוכר את התוצאות של הסקר האחרון של המכון לדימוקרטיה, המספרים לא מסכימים עם דעתך זו.

    אהבתי

  16. למאפיהו
    לדעתי לפלשתינאים אין מדינה כיוון שישראל לא רוצה שתהיה להם מדינה, ולא משנה מערכת הסיסמאות של ראשי ממשלה בתקופתם על רצונה של ישראל בשלום. הפתרון תלוי בצד החזק. ושאר התוצאות: אפליה, משטר צבאי וכו' נגזרות מכך. כך שלמקל שלי יש רק צד אחד. גם הנסיגה החד צדדית נבעה מתפיסה ישראלית שאתה בטח מכיר שנוכל להסתדר עם החמאס, וכמו תמיד לא דיברנו אלא קבענו.
    לדוד
    תודה.

    אהבתי

  17. עמירם,
    אתה מזכיר לי את המשורר יצחק לאור שיום אחד כתב מאמר בעיתונו "הארץ" ובו טען שישראל היא שפתחה באינתיפאדה השניה.
    אפילו את הלוקסוס לפתוח בכוחות עצמם בהתקוממות לאומית (שהם גם אלה שנתנו לה את שמה!) הוא לא הותיר לפלשתינים האומללים מרוב פטרונות אשכנזית מתנשאת, רק משום שזה התאים לו לגישה התעמולתית האומרת שישראל אשמה בכל. מכיוון שהשבתי בבלוג כאן, אולי יועיל לך הדבר לקרוא את נימוקי.
    https://mafyahu.wordpress.com/2011/09/18/20-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%91%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%A9%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA/

    ועוד בעניין השאלה מי התחיל באינתיפאדה ובעצם הכשיל את הסכמי אוסלו:

    https://mafyahu.wordpress.com/2011/09/08/%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%91-20-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%91%D7%A8-2011-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%91%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%A7/

    אהבתי

  18. למאפיהו
    תודה על ההפניות. אני התייחסתי לתהליכים שהביאו לפתיחת האינתיפאדה השניה, לדעתי האינתיפאדה פרצה מבחינה מסוימת כמו מלחמת יום כיפור. השארת המצב על כנו ללא התקדמות לפתרון. לגבי הסכם אוסלו, ההסכם נרצח יחד עם רבין.

    אהבתי

  19. עמירם,
    לדעתי כבר החמאס וגולדשטיין רצחו את אוסלו די מהר אחרי החתימה. רצח רבין ופיגועי החמאס לפני הבחירות שהבטיחו את בחירתו של נתניהו היו רק וידוא הריגה ועוד דוגמה אחת מני רבות לשיתוף הפעולה בין הקנאים היהודים והערבים שכוונתו להנציח את הסכסוך.

    אהבתי

  20. מאפיהו
    אז די משעשע לשמוע שישראל מאיימת על אבו מאזן שתבטל את הסכם אוסלו, ששנינו הסכמנו שנמצא בעולמות אחרים מזה שנים רבות.

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: