דילוג לתוכן

כל הכבוד לירון לונדון, או איך ממציאים אצלנו מחדש את מדע המדינה. ובאותה הזדמנות קצת שקלול תזרימים בחברת החשמל

נובמבר 6, 2012

כל הכבוד לירון לונדון שהביא נאום מערכת בפתח התוכנית המשותפת לו ולמוטי קירשנבאום בערוץ 10, בעניין  "עובדה" של אילנה דיין ששודרה אמש בערוץ 2, ועניינה היה בפרשת התקיפה הישראלית האפשרית באיראן.

ראשית, לונדון צדק בכך שאמר שדיין עשתה  עבודה עיתונאית מצויינת.

שנית, הוא צדק כשהביע את תמהונו ותרעומתו כלפי רבים בכלי התקשורת וגם בפוליטיקה, המנסים להמציא את מדע מדינה מחדש, תוך הצעת מערכת כללים מהפכנית למשטר הדמוקרטי, שלפיהם  יפה כוחם של פקידים ממונים משל פוליטיקאים נבחרים במה שקשור בהחלטות  לאומיות מדיניות וביטחוניות.

לונבאום: נאום המערכת

שלישית, הוא צדק בביקורתו  על הפה המשוחרר לרווחה של כמה ממקורותיה העלומים למחצה של דיין. עצם השימוש במידעים כאלה לצרכים פוליטיים, מטיל צל כבד על שיקול דעתם של העושים זאת.

רביעית, צדק לונדון באומרו שמי שיצא הטוב והסביר ביותר מבין מרואייני "עובדה" האחרון, היה ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לדעתי הביא נתניהו טיעון ברור ותקף לחלוטין, גם אם לא חדש, שברור שלאיש אין תשובה ממשית עליו. כלומר, שלישראל הזכות להגן על עצמה בכוחה היא ולפי שיקול דעתם של נבחריה.

הטיעון הנגדי שבו ניסה המרואיין אהוד אולמרט לצייד את המראיינת דיין,  שארה"ב היא המספקת לישראל את החימוש הנחוץ, ולכן, כביכול, אין להשתמש בו בלי שארה"ב תיקח על עצמה אחריות שילוחית, הוא ממש לא לעניין.   אולמרט מצטייר כמי שנאמן יותר לאינטרסים אמריקאים מהנשיא אובמה עצמו, שאינו כופר בזכותה של ישראל להגן על עצמה (ממש כפי שאינו יכול לכפור בזכותה של וולטה-עלית   להגן על עצמה מפני איום מפורש וידוע מבחוץ).

וחוץ מזה, הנה מעקב בעוד עניין תקשורתי שמקורו בתכנית של לונדון וקירשנבאום.

נדמה לי שלכתב הכלכלי מתן חודורוב כבר היתה הזדמנות להבהיר את עניין שכרם של עובדי חברת החשמל והשפעתו על חשבון החשמל שלנו, עניין שעלה פה בבלוג לאחרונה.

זה אפרופו סיקורו של חודורוב בערוצו, את הפרשה האחרונה, בדבר תוספת מצערת להפסדים הידועים כבר של חברת החשמל, תוספת-הפסד בסך 1.4 מיליארדי שקלים, "אשר לא שוקללה בחישוב התזרים".

איזו עברית נהדרת של תרצני תירוצים.

מין טעות שכזאת.

הטעות הזאת מקורה בכך, לפי החברה המפסידה,  שלא נלקח בחשבון מידע שהופיע בהודעת דואר אלקטרונית, אשר עובד מסוים  "פסח עליה בטעות".

שוב  העברית הזאת.

איפה עוד תשמעו מילה כמו "פסח" חוץ מאשר בליל הסדר ובתירוצים  לטעויות בסך מיליארדי שקלים  בחברת החשמל .

והחדשות האחרונות בעניין הטעות הן, שיתכן כי היא מסתכמת, בעצם, ב-2.2 מיליארד ש"ח, אשר איכשהו נמצאו נעדרים – מין אוקסימורון חשמלי  –  ממניין הפסדיה של החברה האדירה.

נו כן, מרוב מיליארדים שמסתובבים להם שם בנחלי התזרימים שבין מפלי המתח בארץ מכרות החשמל (או שמא אלה בעצם מכרות של כסף), נראה שאין קל מלאבד על הדרך מיליארד או שניים שלא שוקללו בחישוב.

חתיכת חישוב.

ועכשיו נצטרך אנו הלקוחות, מנויי חברת החשמל, בתפקידנו השני בכוח, בתור משלמי מסים, לכסות את ההפסד הנוסף הזה באמצעות ממשלתנו החרוצה.

מי יודע כמה עוד מיליארדים כבר נעלמו ועוד ייעלמו לנו בין המפלים שבמכרות החשמל הללו, מעבר ל-67 המיליארדים הידועים בציבור  בתור חובות.

מי יודע כמה עוד מיליארדים נפלו על משמרתם באי-מייל נשכח, או רשומים מאחורי חשבונית של מכולת, או בחישובי השכר כפי שנמסרו לכתב הכלכלי של ערוץ 10.

ואם נחזור לעניין השכר,  אז אולי יבהיר לנו מתן חודורוב בכמה באמת מסתכם שכרם השנתי של עובדי חברת החשמל.

כ- 1.3 מיליארד ש"ח, כסכום שנקב חודורוב בלונבאום ביום ג' שעבר?

או כ- 3.5 מיליארד, כסכום המתקבל ממכפלת מספרם של העובדים בחברה – 12,000 (כנקוב בתקציב הרשמי של  החברה), במשכורתם הממוצעת, כ-24 אלף ש"ח (כנקוב על ידי הלמ"ס), וכל זה כפול 12 חודשי השנה?

אולי נתפשר על משהו באמצע?

עיסקת טיעון?

צחוק צחוק, אם לחברת חשמל נדמה שהם משלמים לעובדיהם 1.3 מיליארד בשנה, בעוד שבפועל הם משלמים 3.5 מיליארד, האם יתכן שחסרים להם בעצם עוד 2.2 מיליארד בחישוב השנתי של התזרים?

כבר הזכרתי ש-2.2 מיליארדי שקלים עלומים  לחברת החשמל כולה, מסתכמים ב-880 ש"ח לשנה בממוצע לכל מנוי ומנוי?

נראה לי שאיזו חברה רצינית ובלתי תלויה של רואי חשבון – אולי מחו"ל, אפילו –  צריכה להתלבש בדחיפות על שיקלולי התזרימים של עמק החשמל הזה.

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: