Skip to content

כמה משלם האזרח הקטן בגלל הביזה בחברת חשמל וב"מקורות"

נובמבר 2, 2012

ביום שלישי השבוע ראיתי את "לונדון וקירשנבאום" היה שם אייטם בקשר לחברת החשמל, לגרעון העצום שלה – 67 מיליארדי שקלים, ולדהירת מחירי החשמל. חלק  מהראיון באולפן הוקדש להסבר של הנקודה הבאה: שכר העובדים בחברת חשמל ותנאיהם הוא זניח לעומת גודל הגרעון והשכר הזה הוא זניח גם כמרכיב בחשבונות החשמל שלנו.

הכל באשמת חוסר תכנון ו/או מדיניות ממשלתית מכוונת.

בין השאר זרק הכתב הכלכלי של ערוץ 10, מתן חודורוב, את המספר 1.3 מיליארד ש"ח בתור הסכום המייצג את השכר השנתי של העובדים בחברת חשמל.

לקחתי את האייטם הזה קשה, כי אך לפני כמה ימים פרסמתי כאן רשומה, ובה טענתי כי גם חלק מאחינו העובדים בוזזים אותנו, והזכרתי באופן מפורש את עובדי מקורות ותאגידי המים, ואת עובדי חברת החשמל.

והנה בא מתן חודורוב ועושה מטענותי עפר ואפר וממני חוכא ואטלולא.

כביכול איני יודע מה אני שח.

ואנא אני בא בפני קוראי.

לשווא הטלתי דופי באחי העובדים!

איכה אסתיר את הבושה.

אז כדי להציג את המספרים כמות שהם, הנה החישוב שראוי לעשות, ותשפטו אתם ביני ובין חודורוב.

לפי הנתון האחרון שפורסם, עמד "השכר הממוצע למשרת שכיר" בחברת החשמל (פורסם באוקטובר וחל על משכורת יולי)  ובחברת "מקורות" על קצת יותר מ-24,000 ש"ח. זה מה שטוענת הלשכה המרכזית לססטיסטיקה.

לפי הנתון האחרון שמצאתי, עומד מספר העובדים בחברת החשמל על כ-12,000. מבקר המדינה פרסם את הנתון הזה בדו"ח האחרון שלו. הוא מופיע גם בהצעת התקציב של חברת החשמל עצמה לשנת 2012.

משכורת שנתית של עובד ממוצע בחברת חשמל: 24 אלף ש"ח בחודש כפול 12 חודשים.

288 אלף ש"ח בשנה.

סך השכר המשולם בשנה בחברת החשמל: 288 אלף ש"ח לעובד ממוצע, כפול 12 אלף עובדים, שווה –

3.456 מיליארד שקלים הוצאות החברה על שכר בשנה.

(החשבון פשוט: כיוון שהשכר הממוצע מתקבל מחילוק הסכום הכולל ששולם כשכר במספר העובדים בחברה, אז כדי להגיע לסכום הכולל ששולם, יש להכפיל את מספר העובדים בשכר הממוצע)

כתב מתן חודורוב: מי עובד עליו?

מדובר בסכום  הגדול  פי 2.6 מהמספר שציין הכתב מתן חודורוב בתכנית של לונבאום.

ככה שאו שמבקר המדינה וחוברת החשמל עצמה עובדים עלינו, ובחברת החשמל יש הרבה-הרבה פחות מ-12 אלף עובדים.

או שהלמ"ס עובדת עלינו, והשכר הממוצע בחברת החשמל נמוך בהרבה ב-24 אלף ש"ח בחודש.

או שהמקור של חודורוב עבד עליו, והוא לא בדק את הנתונים שנמסרו לו – ויצא שחודורוב עבד על צופי ערוץ 10.

איכשהו אני מתקשה להאמין שמתן חודורוב הוא מין גדעון לוי, או עקיבא אלדר, שמה הקשר בין דבריהם ובין המציאות, ושלונדון וקירשנבאום הם "הארץ".

ההנחה שלי היא שהאפשרות האחרונה היא הנכונה. חודורוב הוטעה.  והשכר הכולל של עובדי חברת החשמל בשנה הוא קרוב ל-3.5 מיליארד ש"ח, ולא 1.3 מיליארד כפי שמסר חודורוב.

אגב, חודורוב גם טען אצל לונבאום שמחירי החשמל בישראל הם מהנמוכים בעולם. חיפשתי אסמכתאות לטענה הזאת ברשת. מצאתי נתונים המורים שזה היה המצב ב-2008 וב-2010. אך מאז 2010 ועד היום עלו מחירי החשמל בישראל ב-25%, כפי שהוצג בערוץ 10, ובמקור המעודכן ביותר שמצאתי ברשת נטען כי:

"מחיר החשמל בישראל הוא די גבוה ביחס למחיר בארצות שונות בעולם. לשימוש ביתי מחיר החשמל הוא בין הגבוהים בעולם והתעריף עומד על 53.02 אגורות לכל קילו וואט נצרך. גבוה משמעותית מהמחיר בארה"ב, אוסטרליה, קנדה הודו וארצות אחרות."

כך שיתכן  שגם במקרה הזה מישהו עבד על חודורוב, והוא – עלינו.

***

וכמה זה עולה לנו? כמה עולה לנו שכר העבודה המנופח של עובדי חברת החשמל?

בישראל יש 2.5 מיליוני מונים חשמליים.

כמה משלם מנוי של חברת חשמל על שכר העובדים, המגולם כמובן בחשבון?

פשוט מאוד: שכר העובדים, 3.456 מיליארד בשנה, לחלק ל-2.5 מיליון מונים. התוצאה: 1,380 ש"ח בשנה בממוצע לכל בעל מונה.

טוב, כמובן שזהו חשבון דמגוגי. ברור שזה לא שאחינו העובדים בוזזים מכל מנוי ממוצע של חברת חשמל 1,380 ש"ח.

הרי צריך עובדים, לא? החשמל לא יגיע לבית או למפעל או לחנות ללא עובדים. ולעובדים, זה ידוע, צריך לשלם.

והשאלה היא רק,  למה 24 אלף ש"ח בממוצע לכל עובד?

הנה, בשעה ששכר עובדי חברת חשמל היה 24 אלף ש"ח בממוצע בחודש, עמד השכר הממוצע במשק למשרת שכיר על 9,194 ש"ח בחודש, שזה 110,326 ש"ח בשנה. במקור ב-NRG (לעיל) שממנו לקוחים הנתונים, גם נאמר שבעוד השכר הממוצע במשק היה במגמת ירידה, השכר של עובדי חברת החשמל ומקורות הוא בקו עליה.

זה המקום להעיר ש"השכר הממוצע במשק" מייצג רמת שכר גבוהה למדי. לא מדובר בשכר הרווח, או בשכר החציוני, הנמוכים באלפי שקלים לחודש מהשכר הממוצע.

לא במקרה בוחרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל להתרכז בנתון של השכר הממוצע כמעט באופן בלעדי בחישובים ובפרסומים הנוגעים לשכר במשק.

וזה בניגוד לחישובים הנהוגים ברוב מדינות ה-OECD ובעולם, שבהם נוהג החישוב לפי משהו שבין השכר החציוני ובין השכר הממוצע, מה שנקרא השכר הרווח: Average Salary.

יש לדעת כי  השכר הממוצע אינו שכרם של העובדים המצויים בתפר שבין העשירון החמישי לשישי. שם נמצא השכר החציוני. השכר הממוצע במשק מייצג בעצם את שכרם של העובדים בעשירון השביעי – הרחק מעל לשכר החציוני והרחק מעל לשכר הרווח.

על ידי העיוות הישראלי הזה, מנסה הלשכה המרכזית שלנו לסטטיסטיקה, שאחד מתפקידיה המרכזיים הוא תעמולתי, לעשות לנו נעים,  לגבות  את הטיעון השלטוני הקבוע – לא חשוב אם הימין או השמאל נמצאים בשלטון – בדבר מצבם הסביר יחסית של העובדים בישראל לעומת המתרחש בחו"ל.

זהו כמובן תרגיל. אסור להשוות שכר ממוצע לשכר רווח. השכר הרווח תמיד נמוך מהשכר הממוצע. לכן, כאשר משתמשים בשני הנתונים האלה כדי להשוות בין שכר של עובד ישראלי ובין שכר של שכיר בחו"ל, זהו מצג שווא. משווים בין שכרו של ישראלי בעשירון השביעי ובין שכרו של אירו-אמריקאי בעשירון השישי.

מצג שווא אחד מרבים.

***

אך מה לעזאזל יש בה, בחברת חשמל, שיצדיק את העובדה ששכיריה מקבלים שכר ממוצע העולה פי כמה על השכר הממוצע במשק – ולא שכר הזהה לשכר הממוצע?

התשובה: שום דבר מיוחד. הכל תוצאה של קומבינות, לחצים, סחיטות ואיומים.

אין שום דבר מיוחד בעבודה בחברת החשמל, שיצדיק שכר גבוה יותר מהשכר הממוצע במשק, או מהשכר הממוצע בשירות הממשלתי.

בטח לא  כאשר השכר הזה  בא מקופת הציבור, שהרי חברת החשמל היא חברה ממשלתית, וכל שקל מיותר של שכר המשולם בה הוא על חשבון האזרח, בין במיידי, בחשבון החשמל, ובין בצורך להחזיר את הגרעון שצוברת החברה ממסי האזרחים (ברור שהמרוויחים העיקריים על המימון הגרעוני של חברת החשמל הם הבנקים. רק תחשבו כמה הם עושים על הריבית. את הפטנט הזה, של יצירת גרעונות  כדי להרבות את רווחי המלווים בריבית, המציאו כבר בצרפת של המאה ה-19).

ובכן, אילו היה שכרם הממוצע של עובדי חברת החשמל זהה לשכר הממוצע במשק, הוא היה מסתכם ב-110,326 ש"ח לעובד בשנה, כפול 12 אלף עובדים, שווה 1.324 מיליארד ש"ח.

עליית מחירי החשמל בשנתיים האחרונות: גרף מערוץ 10

סכום דומה להפליא לסכום שזרק מתן חודורוב בלונבאום.

אך בפועל – כזכור – ולא דומה כלל למספר של חודורוב – עמד השכר הכולל של  עובדי חברת החשמל על 3.456 מיליארד ש"ח בשנה.

אז מהו סכום הביזה?

ההפרש בין 3.456 מיליארד, השכר ששולם, פחות 1.324 מיליארד, השכר הראוי, שווה 2.132 מילארד ש"ח בשנה.

2.132 מיליארד ש"ח נבזזים בכל שנה מהציבור, בגלל שכרם המנופח של עובדי חברת חשמל.

ועכשיו נחלק את סכום הביזה למספר המונים, 2.5 מיליון, ונקבל את הסכום (מעוגל) של  850 ש"ח לכל מנוי – בשנה.

בכל שנה משלם כל מנוי ממוצע 850 ש"ח יותר מדי על החשמל שלו – בגלל השכר המנופח של המיוחסים האלה.

שזה  יוצא 140 ש"ח לחשבון דו-חודשי.

בערך שליש מחשבון החשמל האחרון שקיבלתי.

כדאי לזכור כי החשבון הזה, המתבסס על "השכר הממוצע למשרת שכיר", אינו כולל מרכיבים יקרים מאוד המגיעים לידי העובדים בלי שייכללו בחישוב "השכר הממוצע למשרת שכיר".  כמובן שהוא אינו כולל את הפנסיות העצומות של גמלאי החברה, שהופרשו מתקציב חברת החשמל, או את החשמל חינם. ברור שהמספר הזה אינו כולל את האבטלה הסמוייה. כלומר – את הניפוח המיותר במספר העובדים, כנהוג בכל חברה או משרד ממשלתי.

***

ומה באשר לתרומת עובדי "מקורות" לשוד האזרח הקטן?

שכרם החודשי הממוצע של עובדי "מקורות" זהה לזה של עובדי חברת החשמל. 24 אלף לחודש בממוצע.

עובדי המים והחשמל  מבוססים יפה במעמקי העשירון העליון העשיר, בצוותא חדה עם החזירים הקפיטליסטים  (לא כולם, כמובן, כי מדובר בממוצעים. העובדים המתחילים בחברות המיוחסות  צריכים להמתין אי-אילו שנים לפני שהם משתכנים לבטח במעמקי העשירון העליון).

מספרם של עובדי "מקורות" הוא כ-2,200, ולכן מסתכם שכרם השנתי, כולו על חשבון הציבור, ב-634 מיליוני שקלים.

לא מצאתי נתונים בדבר  מספרם הכולל של מוני המים בישראל. בהנחה שמספרם אינו שונה בהרבה ממספרם של מוני החשמל, כלומר, 2.5 מיליון, יעמוד מרכיב השכר של עובדי מקורות, המגולם בחשבון המים שלנו על  253 ש"ח בשנה, יותר מ-20 ש"ח בחודש.

כמה מזה ביזה של עובדי מקורות – שגם במקרה שלהם אין שום סיבה ששכרם יהיה גבוה מהשכר הממוצע במשק?

ובכן, 2,200 עובדים, כפול שכר שנתי ממוצע במשק –  110,326 ש"ח  לעובד, שווה 243 מיליון ש"ח בשנה.

ההפרש בין השכר המשולם בפועל לעובדי "מקורות":  634 מיליון ש"ח,  לשכר שהיו מקבלים אילו היה שכרם כממוצע במשק,  243 מיליון ש"ח –  ההפרש הזה  עומד על  391 מיליון ש"ח.

391 מיליון ש"ח כספי ביזה.

את הסכום הזה נחלק ל-2.5 מיליוני לקוחות, ונקבל 150 ש"ח בשנה, 25 ש"ח בממוצע לחשבון דו-חודשי  – ביזה!

וזה רק עובדי "מקורות", בלי להביא בחשבון את עובדי היצורים המוזרים החדשים הנקראים "תאגידי המים", והביזה הנובעת מתשלומי השכר המנופחים שלהם.

אני עומד על דעתי שחצי לפחות מחשבון המים שכל אחד מאיתנו משלם, הם כספי  שוד וביזה.

ביזה על ידי העובדים וביזה על ידי הממשלה, המרוויחה במיסים על חשבונות מים גבוהים, ולכן גם לה יש עניין לנפח אותם.

במיוחד מרוויחים אלה ברמות השכר הגבוהות, כמובן. בחברת חשמל וב"מקורות". המוני מנכ"לים ולכל אחד כמה וכמה סמנכ"לים ולכל סמנכ"ל כמה וכמה עוזרי סמנכ"ל. ועוד מנהלי מחלקות ואגפים וסגניהם ועוזריהם ועוזרי סגניהם, כל אחד מהם בעל משכורת של עשרות רבות של אלפי שקלים בחודש, המקפיצה את מרכיב השכר בהוצאות החברה, המוטלות, כמובן, על הצרכן.

ושוב, צריך להזכיר: מבחינת הצרכן זה כלל לא משנה אם הממשלה או החברה הממשלתית גובה את השתתפות האזרח בשכר המנופח של עובדיה דרך חשבון החשמל, או דרך המיסים שצריכים לכסות את הגרעון העצום בתקציב החברה הממשלתית שיוצר השכר המנופח.

אז כן, חברים, גם אחינו העובדים בוזזים אותנו.

האם יש איזו מפלגה שתעמיד אותם על מקומם?

תשכחו מזה.

כבר כתבתי והסברתי: כל מפלגה ומפלגה שומרת על חבורת הבוזזים שלה. אחרי הבחירות, ולא משנה קואליציה או אופוזיציה, עושות כל המפלגות את תרגיל היד-רוחצת-יד.

כל חבורות הבוזזים יישארו עם הרישיון לבזוז.

ככה זה היה עד היום, עם מעט מאוד שינויים.

מפלגות השמאל  שומרות  על  על זיכיון הביזה של העובדים בחברת חשמל ובמקורות ודומיהם בעלי השכר המופקע.

כמו שמפלגות הימין  שומרות על רישיון הביזה של הטייקונים למיניהם, המפקיעים מחירים.

וכל המפלגות ביחד חוגגות על המחירים המופקעים של השירותים הציבוריים ועל המסים הישירים והעקיפים,  שמהם מתפרנסים הפוליטיקאים.

והם חיים יפה מאוד. גם הם מוברגים בעשירון העליון, כמו הטייקונים וכמו בעלי השכר הממוצע בחברת החשמל ובמקורות.

כולם אותה ברנז'ה.

והתקשורת הממוסדת  משתפת פעולה.

גם שם לא חסרים אלה שמוברגים בעשירון העליון, עם הפוליטיקאים, הטייקונים ועובדי חברת החשמל.

צריך לקרות סוג של נס כדי שהמצב  הזה  ישתנה.

 

 

‎‎

מודעות פרסומת
12 תגובות
  1. נס? חשבתי ששותים שם רק אספרסו ממים מבוקבקים מהאלפים.
    וברצינות, הייתי שמח לדעת מ ההחציון של עובדי החברות האלו גם לפני שאנחנו פותחים עליהם לע. ואפשר לומר גם שהיה ראוי לדעת כמה מרוויח עובד ביחס לעובד באותו תקן (?) בשוק האזרחי. מה שבטוח הוא שיש עודף עובדים במקומות הללו ושאם החשבונות שלנו היו קטנים יותר יכלנו לתת (לבזבז) יותר אצל בעל החנות הקטנה לידנו.

    אהבתי

  2. דיין,
    הנתונים על השכר החציוני בחברת החשמל לא בידי, אבל אולי נוכל להקיש מהמצב במשק הישראלי. על פי ה"דה מרקר", המסתמך על נתונים של רשות המסים, היה השכר הממוצע בישראל באפריל השנה 8,881 ש"ח בשעה שהשכר החציוני עמד על כ-6,000 ש"ח, קצת פחות מ-70% מהממוצע.
    מכיוון שהתוצאה למשק כולו היא סיכום התוצאות בכלל מקומות העבודה, אפשר לגזור מכך, בשולי טעות מסויימים, על המצב בחברת החשמל. לפי זה, אם השכר הממוצע שם הוא 24,000 ש"ח, כי אז השכר החציוני יהיה 16.5 אלף ש"ח.
    אין טעם לחפש מקבילה לחברת החשמל בשוק האזרחי. שום חברה שם אינה מצויידת במנועי הלחץ של חברת החשמל. ומכיוון שחברת החשמל אחראית על הענקת התקנים בתוכה, מה תועיל ההשוואה?
    ובקשר ל"בזבוזים במכולת", יש המוני ישראלים, ממש המונים (נניח מהשכר החציוני ומטה – חצי מהישראלים – אם לא למעלה מזה), שהיו בהחלט מעדיפים לבזבז במכולת הקטנה ליד ביתם את הכסף שהם משלמים כדמי סחיטה לחברת החשמל, כסף שאותו מבזבזים הסחטנים עצמם במכולת הקטנה ליד בית הקיט שלהם בטוסקנה או בפרובאנס, או במכולת הקטנה ליד דירת הנופש שלהם בצפון מערב פאריס או בצפון מזרח מנהטן.
    או שהחשבון הזה לא מקובל עליך?
    המקור לנתוני השכר:
    http://www.themarker.com/career/1.1785012

    אהבתי

    • קודם כל תודה על התשובה. אני צריך עוד לחשוב מה אני גוזר מהחציון הזה שאתה מציע. אני מניח שלא נדע מהו באמת למרות שאתה מצפה מחברה ממשלתית שתתן לציבור שהוא בעליה את כל הנתונים.
      ההערה שלי לגבי המכולת לא הייתה צינית בכלל. נראה לי שכך הובנה. אני חושב שככל שיהיה לציבור, ובעיקר למי שסובב סביב החציון (מעל, וכל הדרך למטה) יותר כסף הוא יוכל להרשות לעצמו להוציא יותר ובשאיפה שהוצאה זו תהיה אצל חנויות פרטיות ולא רק אצל רשתות ענק. זה יכניס בתורו יותר כסף למקומות בהם לדעתי עלינו לתמוך על מנת שלכולנו יהיה יותר.
      המצב של עסקים קטנים ובינוניים בישראל הוא נוראי (יש לי מספר חברים בעלי עסקים שכאלו וכולם שוברים את הראש בוקר וערב בענייני מימון וקשיים כספיים אחרים). אין לי בעיה שיש מי שמוציא בטוסקנה (בעיקר כשכספו מגיע מחברה פרטית ולא ציבורית או ממשלתית) אבל הייתי רוצה לראות אותנו מוציאים יותר קרוב לבית בעסקים שמחזיקים את המשק לא פחות (יש אומרים יותר) מקונצרנים ענקיים שמאימיים כל הזמן.

      אהבתי

      • דיין,
        אני מתנצל שלא הבנתי כהלכה את ההערה שלך בדבר הקניה בחנויות המכולת הסמוכות לבית. אולי בגלל המילה "בזבוז" שהשתמשת בה. אני שותף לך בדאגה לעסקים הקטנים. כמעט את כל הקניות שלי אני אמנם עושה בשוק (שם המבחר גדול והמחיר זול), אבל ביתר אני משתדל ללכת למכולת הקטנה.

        אהבתי

  3. שלום רב,
    שמי רציה הלוי, ואני כותבת ועורכת באתר המחאה J14. האם נוכל לפרסם את המאמר אצלנו באתר (עם קרדיט ולינק, כמובן)
    אשמח אם תענה לי בהודעה בפייסבוק.
    שיהיה שבוע טוב

    אהבתי

    • שלום,
      אני פונה אליך שוב בבקשה לקבל אישור על פרסום הפוסט שלך אצלנו באתר J14. בפעם הקודמת לא שמעתי ממך מטוב ועד רע.
      אשמח אם תענה לי – תשובה שלילית או חיובית.

      תודה

      אהבתי

      • Ritzia Halevy,
        אני מצטער, כנראה חוסר המיומנות שלי. ביום שפנית בפעם הראשונה, ניסיתי וכנראה לא הצלחתי להעביר לך אישור בפייסבוק כפי שביקשת. ברור שיש לך אישור. ואגב- בפעמים הבאות, אם תהיינה, אינך צריכה אישור. פשוט קחי.

        אהבתי

      • .תודה על האישור הגורף

        אהבתי

  4. לבושתי לחצתי על "לייק" פה למעלה לרשומה שלי עצמי.
    נא להתעלם.

    אהבתי

  5. הו, אין שום בעיה. אולי בגלל ששמתי אותה בסוגריים. זו מילה עם כל מיני קונוטציות ו, ובכן, ברמה מסויימת אנחנו מבזבזים כשאנחנו משלמים יותר בחנות קטנה (וממש לא תמיד) אבל בראייה רחבה אנחנו משקיעים הרבה יותר טוב את הכסף שלנו.
    אני גם נאלץ לקנות דברים מסויימים ברשתות גדולות אבל משתדל להעביר יותר ויותר מהכסף המועט שלי למקומות קטנים ופרטיים. כולנו צריכים לעשות ויתורים אבל רצוי שלפחות נהיה מודעים להן.
    שבוע טוב

    (אין שום רע בלאהוב את עצמך ;))

    אהבתי

  6. שלום רב,
    תודה רבה על הניתוח, אני הגעתי בזמנו למספרים דומים (כ500 שקל בחודש למשפחה דמי מקורבים לצלחת). יש לי שאלה. מה דעתך על אפשרות כניסה של כוחות פוליטיים חדשים כמו עלה ירוק – הרשימה הליברלית, והאם באמת יש להם סיכוי לשנות דברים? אם לא, אז מה אתה ממליץ לבוחר?

    אהבתי

    • עד כמה שהצלחתי להבין "עלה ירוק" הנוכחית היא בעצם רשימה של הימין הליברטיאני. אני לא בעניין שלהם. הייתי שוקל אילו היו מתרכזים בקנאביס ולא מתברברים לכיוון הכלכלי. בקרוב, אם אגיע להחלטה בעניין הצבעתי, אכתוב מהי.

      אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: