Skip to content

פרשת גיבושון הגורמה של הליכוד: אידיוטיזם? התנשאות? חזירות? או שאולי הכל בסדר?

אוקטובר 24, 2012

הסיפור על הגיבושונצ'יק השנתי המסורתי שעורך הזוג נתניהו לצמרת הליכוד, 120 איש ואישה, מאות שקלים למנה, העלה אצלי כמה שאלות מטרידות בקשר לראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו.

הנה עיקר העובדות ממה שהתפרסם בעיתונות  ולפי הדו"ח של מבקר המדינה החדש השופט יוסף שפירא:

גם לאחר שהוזהר על ידי מבקר המדינה, בקשר לאי-התקינות של השימוש בכספי מימון המפלגות כדי להאביס את צמרת הליכוד, ועוד במאות שקלים לנפש (44,000 ש"ח, 375   ש"ח לסועד/ת  ב-2010,  50 אלף ש"ח,  418 ש"ח לסועד/ת  ב-2011) – פחות או יותר מאה דולר, לפי השפה הרווחת בלשכת ראש הממשלה.

אשרי מי שמספקים את הקייטרינג.

בשיעורי הרווח הנהוגים בתחום ההסעדה, הם משלשלים לכיסם בערב הזה, אחרי מס, בין 4 ל-5 אלף דולר.

מעניין מי המאושרים.

במשתה הזה תמצאו את מיטב היינות והאלכוהול הכבד, ועדיין נשאר די לארוחה של כמה מאות שקלים לנפש. טוב, אין לצפות שראש הממשלה  יגיש  אצלו בבית מה שמגיש כל שר או ח"כ או ראש עיר בכל בר-מצווה או בכל ישיבה בסוכה, בכל קבלת פנים או בחגיגה ממוצעת של הנהלת העיריה.

בכל זאת מדובר בראש ממשלה, כן?

דולרים גורמה

צר לי, אך בעיני רוחי אני רואה את הפוליטיקאים ורעיותיהם מסיבים לשולחנות, פורסים בסכין משורית משוננת סטיפה שמנמנה ומשומנת ומצולחתת היטב, של דולרים ירקרקים מכספי מימון המפלגות, בוזקים מלח ומשפריצים על הניירות גם מיונז.

סליחה, זה בעצם  רוטב שום איטלקי עם חומץ בלסמי מרוסס באיקרא אדריאטית משובחת,

ומגישים לתוך פיהם הפעור כאשר יעלה המזלג,

חופן קצוות מתנופף של דולרים גזורים,

המזכירים  סלט ירוק עם חסה מסולסלת ועלי רוקט,

המקושטים בחלקי דיוקנאות של נשיאים אמריקאים,

בזוקים בכתובות שחורות כקאוויאר כמו "באלוהים נשים מבטחנו" (יש גם חובשי כיפות בצמרת הליכוד),

זרועים באיורים מוזרים מהפולקלור של "הבונים החופשיים".

והסועדים המכובדים אומרים:

"ממממ, כמה שהמנה הזאת טעימה!

השנה שרה בהחלט התעלתה על עצמה.

אין כמו הליכוד!

לחיי הגיבוש!

אם כי אצל אקירוב האוכל היה יותר יוקרתי."

אך אויה, אחרי שהתברר ב"לשכה" או  ב"הנהלה" שגם דעתו של המבקר החדש, כמו זו של קודמו, אינה נוחה מכוונתו של ראש הממשלה להאכיל את ראשי הליכוד ברוחב לב שכזה בכספי משלם המיסים  (ומתעוררת השאלה מה בעצם הרווחנו, בליכוד, מהבחירה במבקר החדש, המתברר גם הוא כקרציה כמו קודמו?) החליטו שר המשקים ושר האופים להעביר מיד את המסיבה הגיבושית של הליכוד לתקן של כיבוד קל.

418 ש"ח לסועד/ת זה באמת הרבה, על רקע המחאה החברתית והגזירות הצפויות.

418 ש"ח זה בערך רבע פנסיה לגימלאי מטעם הביטוח הלאומי.

זאת אומרת שגימלאי כזה אמור לחיות שבוע מהסכום שעסקן הליכוד או רעייתו לוגמים וטורפים תוך כדי גיבושון של כמה שעות בבית ראש הממשלה.

ובכל אופן,  לאור עמדת המבקר והמצב הכלכלי, תקציב המשתה ירד ל-25 אלפי שקלים.

שזה יוצא 208 ש"ח לסועד/ת.

תתארו לעצמכם – כיבוד קל ב-208 ש"ח לנפש.

עוד יותר מעליב את האינטליגנציה מארוחת גיבוש מלאה ב-418 ש"ח לנפש.

מה זה כיבוד קל ב-208 ש"ח לנפש?

30 או 40 שקיות במבה לכל סועד/ת ?

100 סנדביצ'ונים עם ביצה קשה וזיתים מגולענים לכל סועד/ת?

35 בקבוקי קולה משפחתיים?

או בעצם בדיוק המשקאות והארוחה מהתכנון המקורי, בלי אחת משלושת  מנות הפתיחה ובניכוי אחד מארבעת הקינוחים, ועם ג'וני ווקר שחור (189 ש"ח לליטר) במקום שיבס (217 ש"ח), עם  יינות מבציר 84 במקום 79, ואחרי הנחה קטנה מהספקים.

מה אתם הייתם עושים במקום הנתניהואים במקרה הזה?

הייתם הולכים על הסנדביצ'ונים והקולה המשפחתית?

מה שאני רוצה להעביר, בכל הדחקות התפלות האלה, הוא, שיש לי כמה תהיות קשות בקשר לאיש הזה, בנימין נתניהו, הישוב אצלנו על כסא ראש הממשלה, ועכשיו הוא מבקש לעצמו קדנציה נוספת.

אפשרות א': אידיוטיזם

אני תוהה, למשל, האם הוא אידיוט?

אני לא מתכוון אידיוט במובן הקליני ואפילו לא במובן האישיותי הרגיל.

ברור לי שביבי הוא בנאדם אינטליגנטי, ואפילו מאוד.

אז מה?

גם אין לי ספק, למשל, שאלה המכונים אצלנו, ובצדק,  "אידיוטים שימושיים", אף הם ברובם אנשים סופר-אינטליגנטים. משכילים,  מהירי מחשבה, בעלי זיכרון טוב וכושר דיבור מעולה, בעלי אי-קיו גבוה בהרבה מהממוצע, כשרים חברתיים סבירים ולעתים מצויינים, יכולות מניפוליטיביות בשעת הצורך, כושר השתכרות סביר עד ניכר וכו' וכו'.

אפילו האנגלית שלהם מצויינת.

ואף על פי כן מתאים להם הכינוי "אידיוטים שימושיים" ככפפה ליד. למה? כי מבחינה פוליטית הם אידיוטים. עושים ימים ולילות למען אובדנם ואובדננו.

ובהתאמה, גם לגבי איש אינטליגנטי כנתניהו עולה השאלה.

תסתכלו על זה מנקודת המבט שלו עצמו: הרי ביבי לא נולד אתמול. כבר יש לו היסטוריה ארוכה עם מבקר המדינה ועוד כל מיני רשויות חוק ואכיפה, במדינת הילידים צרי העין  שהשתכנו בפינה הזאת של המזרח התיכון.  הוא כבר מכיר היטב את התקשורת המקומית, הרודפת אותו בגלל קנאתה  במבטא האמריקאי המושלם שלו ובהצלחותיו בבחירות,  ומשנאתה להדר הבית"רי, להתנחלויות וליהדות.

והרי כבר המון פעמים נטפל אליו חבר המשנאים  הנלוז הזה בגלל השטויות האלה, הבטן הרכה שלו: מספרים שהוא לא משאיר טיפים למלצריות, שהוא לא משלם על ההפוך שלו בפגישות עם עיתונאים, שהוא רוצה לממן את הארמון שלו בקיסריה על חשבון הציבור ועוד ועוד ועוד.

אז למה הוא שוב ושוב דואג לספק תחמושת מאותו סוג לאויביו מבקשי נפשו?

למה הוא מכניס את ראשו מתחת לשמיכה בכל מיטה חולה שמתגלגלת בשטח?

שוב ושוב נופל לאותה מלכודת פתאים?

אני לא אדרדר פה לאבחנות פסאודו-פסיכולוגיות, כגון שמדובר פה במאזוכיסט, במחפש צרות כפייתי,  שפשוט לא מסוגל להיפטר מההביט הדפוק שלו. כמו מעשני סיגריות, נניח. או כמו אלה שאוספות אלפי  נעליים בנוסח של ההיא מה-שמה המנוחה מהפיליפינים.

אך נראה לי שגם גדולי אוהדיו של נתניהו ייאלצו להודות שיש במקרה הזה חשש-מה לקיומו של אידיוטיזם פוליטי.

אפשרות ב': התנשאות

עוד יכול להיות שלמרות כל האמור לעיל, ראש הממשלה בהחלט לא אידיוט.

הוא מבין יפה שהאבסת בכירי העסקנים של מפלגתו בסטיפה של מאה דולר לנפש, כולל המשקאות והרטבים, מע"מ וטיפ כלול,  הולכת לשמש את אויביו ועלולה להזיק לו.

הוא לא אידיוט.

אבל לא אכפת לו.

הוא מעל לזה.

יש לו דברים חשובים יותר לעשות, מאשר להטריד את עצמו בטעם ההמוני של התקשורת או להתחשב בהטרדות של אנשים קטנים כמו מבקר המדינה או פרקליטי תביעה כלשהם.

הוא משיט אותנו כולנו לחוף המבטחים הכלכלי.

הוא מציל אותנו בזה הרגע מהגרעין האיראני.

ובאותו רגע זה  יש לו את החמאס ושאר החלאות מעזה על הראש.

וברור שהגנרל, מפקד צבאות ישראל,  אדמירל כגנרל, הוא ואורחיו מהמפלגה, זכאים ליותר ממה שמותר  לפיונים בחפירות.

תזונה נכונה  ומאוזנת לצמרת המפלגתית שמובילה את המדינה היא עניין חשוב ביותר.

ויעלה כמה שיעלה.

מה זה 50 אלף שקל לארוחת ערב כשמדובר בהובלת המדינה?

האם לא אכל הפילדמרשל אריאל שרון טוסטים עם קוויאר שחור ברכב הפיקוד שלו במלחמת יום הכיפורים, בשעה שהחיילים בטנקים שלהם אכלו מציות עם סרדינים ממנות הקרב? אז מה? מישהו התחשבן איתו על זה? מי? מבקר המדינה? היועץ המשפטי לממשלה? הנה, בכל הביוגרפיות מזכירים לטובה את הקוויאר השחור. אז למה לשרון מותר ולביבי לא?

כמו לשרון, גם למפקד העליון נתניהו אף אחד לא יעיז לחשב  קלוריות ולא יחשב כל סנט וכל דיים או קוואטר.

כשחוטבים עצים נופלים שבבים.

נתניהו, ראש ממשלה נבחר ללא מתחרים רציניים,  הוא מעל ומעבר לזוטות  האלה.

מה זה משנה על מה הוא מוציא את כספי מימון המפלגות?

מה זה הקטנוניות האידיוטית הזאת?

מה פתאום שהחוק יחול  עליו כמו על כל אחד אחר?

וזה מה שנקרא  התנשאות, ניתוק, אטימות.

אפשרות ג': חזירות

אפשרות נוספת היא, שיש לנו פה עסק עם חזירות.

ואני לא מדבר על חזירות קפיטליסטית.

תשכחו מהקפיטליסטית.

זוכרים את החזירים מחוות החיות של ג'ורג' אורוול?

בזה המדובר.

ברז'נייב הסובייטי עם אוספי המכוניות והדאצ'ות שלו,  מאו טסה-דונג הסיני עם הבתולות הצעירות, הייטאוללה עלי חמינאי האיראני עם בן יקיר  שמסובך בפרשיות  שחיתות של מיליארדי דולרים, משמר הקוסיות החמושות של קדאפי,  עסקיו המפוקפקים עם הסעודים של בנה של מרגרט טאצ'ר, פרשיות מושתקות בבית המלוכה ההולנדי ועוד, הם ההוכחות לכך שאין לחזירות האנושית קשר הכרחי עם משטר כלכלי, חברתי או פוליטי כלשהו. חזירות יש בשפע בכל המשטרים.  זה תמיד מתגלה באליטות וזה תמיד  על חשבון הציבור.  אלה תמיד השליטים המעטים והעשירים החוגגים על חשבון אזרחיהם ממעמדות הביניים ומן העניים, אלה שהשליטים אמורים לשרת.

לשרת, חה-חה.

וגם אצלנו היהודים זו לא הפעם הראשונה שיש גילויי חזירות.

זוכרים את בני הכוהן הגדול עלי ובני הנביא שמואל?

זוכרים את המלך רחבעם ואת המלך אחאב?

חזירות היא לפעמים עניין בלתי נשלט אצל השליטים.

במקרה של החזירות, שלא כמו בסתם התנשאות מן הסעיף הקודם, השליט המתנשא לא רק חושב שהכל מותר לו, אלא בטוח שגם מותר לו הרבה מהכל.

מה שיותר.

הרבה בתים, הרבה דולרים שבאים בכל מיני אריזות, הרבה סיגרים, הרבה עטים יקרים, הרבה חברים עשירים עם יאכטות, ארמונות  ומטוסים, הרבה אוכל גורמה, הרבה טיסות לאמריקה.

לא חשוב מה, מו ואיך, העיקר שיהיה על חשבון הציבור – והרבה.

ושימו לב שאני לא מדבר פה רק על ביבי.

חזירות היא תכונה מאוד נפוצה בחוגיהם של אנשי המעלה.

אפשר לומר, אפילו, אחת התכונות המגדירות רבים מהם.

אפשרות ד': הכל בעצם בסדר ואפילו עממי

אפשרות נוספת היא, שהכל בעצם בסדר בסיפור הגיבושונצ'יק.

למה לעשות עניין מזה, שראש הממשלה חושב, לפי תומו, שלהוציא על ארוחת גיבוש מפלגתית סכום כסף המהווה דמי מחייה לשבוע ימים של גימלאי הביטוח הלאומי בישראל, זה בעצם אחלה.

ארוחת ערב אחת בסכום כסף ש-30 גימלאים בישראל אמורים לחיות ממנו 30 יום ולילה.

אבל לפי גירסת הכל בסדר, מה שייך שמיטה להר סיני? מה שייך ארוחת גורמה של עסקן מפלגתי, לדמי הקיום של הגימלאי הרווח?

מי שקושר ביניהם הוא סתם דמגוג מקצועי, אנטיביבי כפייתי.

בסך הכל  מדובר פה בניסוי קטן בשיטת מצליח, כמו שעושים כולם.

ראש הממשלה, כמו כל ישראלי רגיל, ניסה תרגיל קטן.

לא הלך הפעם? לא נורא.  לא לוקחים את זה קשה. מורידים חצי מחיר  ומעבירים אותה בסבבה.

היה 418 ש"ח לארוחה מלאה, נשאר 208 ש"ח לכיבוד קל.

לא רק שראש הממשלה לא יוצא פה מתנשא או חזירי  –  אלא להיפך. הוא עממי ממש על גבול הערסיות. עושה כמו כולם. כמו הטיפוס העממי שמנסה לגנוב את התור לקופה באיצטדיון הכדורגל? או לעקוף את הפקק בשוליים כי הוא ממהר? עממיות זה שם המשחק.

אל תהיו לנו איסטניסטים מתנשאים.

ותשכחו מזה שנתניהו ישלם על גיבוש הליכוד מכיסו, כפי שהמליץ מבקר המדינה.  הליכוד זו לא מפלגה של אמא שלו. שהוא מהכיס שלו יממן אוכל לחבר'ה האלה מהמפלגה, שחלק מהם בכלל מדליפים עליו, מלכלכלים עליו ואפילו זוממים לתפוס את מקומו?

ביבי הוא לא הפראייר של אף אחד, כן? ישראלים  עממיים הם לא פראיירים.

***

אני לא פוסל אף אחת מארבע האפשרויות דלעיל.

אני גם לא טוען שבגלל הפאלטה – או הניסוי הקל והכושל בשיטת מצליח – או ההתנהגות העממית – או האידיוטית או המתנשאת או החזירית –  נתניהו פסול למשרת ראש הממשלה שלנו.

נתניהו הוא לא יותר אידיוט (במובן הפוליטי! רק הפוליטי!) מפוליטיקאים רבים אחרים. כדאי לזכור שאפילו נתניהו יכול ללמוד פרק או שניים בהילכות אידיוטיזם פוליטי מחבר טוב שלו מהיחידה, פוליטיקאי שהוא מכיר היטב, ושגם הוא רק רוצה להמשיך ולעשות לנו טוב – אהוד ברק הוותיק והחביב.

ואילו בתחרות בחזירות או בהתנשאות מול אולמרט, נניח, לא הייתי אומר שנתניהו  לוקח בהליכה.

אך אני מקווה שברור עכשיו מדוע יש לי בעיה עם ראש הממשלה שלנו. זו בעיה, כאשר ראש הממשלה הוא או אידיוט, או מתנשא, או חזיר, או עממי  בשיטת מצליח או קצת מחלקם או מכולם.

זו בעיה אפילו אם נתניהו הוא לא השיאן  בתחומים האלה.

ונא שיהיה ברור: הייתי יכול להיות איש  שמח יותר, אם ראש הממשלה שלנו היה מתגלה לא רק כאדם אינטיליגנטי, אלא היה מצליח גם להיפטר מהבאג הזה שעושה ממנו שוב ושוב אידיוט פוליטי, קודם כל מבחינתו שלו.  כולנו היינו  מרוויחים מזה.

הייתי יכול להיות מאושר אילו היה לנו ראש ממשלה המכיר בערך עצמו, למה להצטנע, אך לא חושב שכשרונותיו המוכחים מקנים לו את הזכות לנהוג כמי  שמורם מעם, כאותו יופיטר שמותר לו מה שאסור על השור.

מאוד הייתי שמח אילו היה לנו ראש ממשלה שאוהב את החיים הטובים, כי מי שלא אוהב לחיות טוב בעצמו, למה שייאחל חיים טובים או יפעל למען האפשרות הזאת למען כל אזרחי מדינתו (ישמרנו האל מסגפנים מקצועיים)   – אבל בבקשה, שלא יהיה גרופי נרצע של מיליארדרים ולא חזיר להכעיס.

ואת העממיות  שנא ישאיר נתניהו למפלגה למען הגבר הגרוש. לו  זה פחות מתאים.

מודעות פרסומת
7 תגובות
  1. כל כך הרבה מילים לריק – הרי גם אתה וגם אני יודעים שצריך לשלם כ-200 ש"ח לסועד בערב בילוי כשאתה יוצא עם אשתך או עם חברים ואז אתה לא כותב על כך כל כך הרבה. הכסף נלקח ממימון המפלגות ויצא מקופת המפלגה כדי להיפגש עם אנשים שלא תמיד אפשר לראותם כי הם עסוקים בעניני המדינה והמפלגה. אז בשביל מה כל הקטנוניות הזאת?

    אולי במקום כל המילים הציניות המיותרות היית כותב – אני שונא את הימין, אני שונא את רה"מ של הימין ולכן אני אחפש כל תירוץ שהוא להשחיר את פניהם…
    הציניות שלך לא מוסיפה לך כבוד . לאנגלים יש פתגם שמתאים לכאן – קרא ותבין ואם אינך יודע אנגלית חפש במילון:…

    Cinicism is the lowest form of wit
    מאחלת לך כל טוב

    אהבתי

    • ina קישור קבוע

      כל כך הרבה מילים לריק – הרי גם אתה וגם אני יודעים שצריך לשלם כ-200 ש"ח לסועד בערב בילוי כשאתה יוצא עם אשתך או עם חברים ואז אתה לא כותב על כך כל כך הרבה. הכסף נלקח ממימון המפלגות ויצא מקופת המפלגה כדי להיפגש עם אנשים שלא תמיד אפשר לראותם כי הם עסוקים בעניני המדינה והמפלגה. אז בשביל מה כל הקטנוניות הזאת?

      אולי במקום כל המילים הציניות המיותרות היית כותב – אני שונא את הימין, אני שונא את רה"מ של הימין ולכן אני אחפש כל תירוץ שהוא להשחיר את פניהם…
      הציניות שלך לא מוסיפה לך כבוד . לאנגלים יש פתגם שמתאים לכאן – קרא ותבין ואם אינך יודע אנגלית חפש במילון:…

      Cinicism is the lowest form of wit
      מאחלת לך כל טוב

      אהבתי

  2. רינה,
    א. ההשערות שלך על המעמד החברתי-כלכלי שאני נמנה עליו ועל דפוסי הבילוי שלי רחוקים מאוד מהמציאות. לדעתי, ב-30 השנים האחרונות לא יצא לי להוציא 200 ש"ח על ארוחת ערב לסועד, ואולי גם לא חצי מזה. אולי הרשיתי לעצמי מחירים כאלה לסעודה פעמיים-שלוש כשעוד נהגתי לטייל בחו"ל, לפני 20 שנים ויותר.
    ב. 200 ש"ח לסועד בארוחת ערב בבילוי משפחתי – ניחא (כשמדובר באחד משלושת העשירונים העליונים). וכשזה על חשבון הסועדים, אני לא רואה בעייה גם בהוצאה של סכומים גבוהים יותר. אבל 208 ש"ח לכיבוד קל – על חשבון הציבור? זה לא נראה לך מוגזם?
    ג. כל המכובדים המזומנים לאותו גיבושון של הליכוד אינם נזקקים. הם אנשים ששכרם מגיע לעשרות אלפי ש"ח בחודש, כולם עד האחרון שבהם מן העשירון העליון באוכלוסיה. לא נראה לך חזירות לשמה, שאנשים כאלה לא ישלמו בעצמם על התענוג אלא ישתמשו בכספי משלם המיסים? לא כל משלמי המיסים נמנים על המעמד החברתי שלך ושל שכמותך. לרבים מאוד מהם – יותר ממחצית האוכלוסיה, ארוחה של 418 ש"ח לסועד או 208 לכיבוד קל לסועד, הם מבחינת הזייה מתוקה – ושערוריה חזירית,לא פחות מזה, כשהעשירים מהפוליטיקה חוגגים על חשבונם.
    ד. מה לעשות, שמבקר המדינה לדורותיו חושב כמוני – שמדובר בהתנהגות מופקרת שאינה באה בחשבון, לא מבחינת החוק ולא מבחינת הנוהג.
    ה. לא. איני שונא את הימין – לא יותר מאשר את השמאל. ואני גם לא שונא את ראש הממשלה. אילו היית מכירה את כתיבתי בעשרות השנים האחרונות, היית יודעת שהמיוחסים מהשמאל ששלטו פה סבלו ממני לא פחות ממקביליהם בימין. ואילו היית קוראת בתשומת לב את סופה של הרשומה לעיל, היית מבינה שכוונתי העיקרית היא להצביע בפני ראש הממשלה על שגיאותיו בניסיון, אולי נואש, לקרוא אותו לסדר ולהחזירו אל קרקע המציאות.
    ו. מה שאת קוראת ציניות, הוא הניסיון שלי להשתמש בהומור ואף בסרקזם כדי לעשות מה שנקרא בלשון הפסיכולוגים "סובלימציה" לזעם ולחוסר האונים של האזרח הקטן (אני) לנוכח התנהגות מבישה ביותר מצד האנשים בצמרת אצלנו. ונתניהו, כאמור, אינו הראשון שאני נוקט כלפיו בלשון הזאת. קלות הדעת של האנשים הנמצאים אצלנו בשלטון בכל מה שקשור בשימוש בכספי משלם המיסים לצורך תענוגותיהם האנינים, היא בעיני פגם חמור ביותר לא רק באופיים, אלא גם בשיטת המשטר שלנו. השימוש בהומור ובסרקזם נראה לי עדיף על האפשרות האחרת – שאכתוב בדיוק ריאליסטי מה שאני חושב. אני חושש שזה היה מוצא חן בעיניך אף פחות מה"ציניות" שלי.
    ז. עוד אני חושש שהשימוש במשפט כמו "לאנגלים יש פתגם שמתאים לכאן – קרא ותבין ואם אינך יודע אנגלית חפש במילון:…" מעיד עליך כאלף עדים.
    וכל טוב גם לך.

    אהבתי

Trackbacks & Pingbacks

  1. בחירות 2013: למה מסעודה משדרות וגדליה ועופרי צביה ד' לא מצביעים לליכוד « מאפיהו
  2. בחירות 2013: למה מסעודה משדרות וגדליה מעופרי צביה ד' לא מצביעים לליכוד « מאפיהו
  3. בחירות 2013: למה מסעודה משדרות וגדליה מעופרי צביה ד' לא מצביעים לנתניהו וליכוד ביתנו « מאפיהו
  4. בחירות 2013: למה מסעודה משדרות וגדליה מעופרי צביה ד' לא מצביעים לנתניהו ולליכוד ביתנו « מאפיהו

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: