Skip to content

בחירות 2013: דרעי צריך להתנתק מש"ס ולרוץ במפלגה שתפנה למיליוני הבלתי-מצביעים

אוקטובר 14, 2012

יהיה מצער מאוד אם אריה דרעי ייבלע במקום השני או השלישי בש"ס,  ואני בספק אם גם המקום הראשון היה משנה משהו. דרעי בש"ס יוכל, אולי,  להביא למפלגתו עוד מנדט (אם יוצב במקום השלישי) או שניים (מקום 2) או שלושה (מקום ראשון), אבל זהו. ש"ס תישאר אותה ש"ס. אוסף של לטיפונדיות של בעלי עניין – ההכשרים הריווחיים המסונפים לאימפריות העיסקיות של משפחת הרב יוסף ועוד כמה חצרות  של רבנים עשירים מאוד בפריפריה; "אל המעיין", הישיבות של ש"ס, הגמ"חים של ש"ס והשכונות של ש"ס; אוסף של מימסדים שבעים ומקובעים; נספח אידיאולוגי, פוליטי ומסחרי של הליטאים האשכנזים המפולגים כרגע.

אריה דרעי: מנהיג טבעי

החרדים הליטאים ומפלגתם הקטנה הם חוד החנית של ההשתמטות, של ההתנכרות ושל הבטלנות וש"ס הגדולה מהם פי שניים כמוה כ"עץ חניתו כמנור האורגים" במערך שלהם. את ילדיהם שולחים רוב ראשי ש"ס למוסדות החינוך של האשכנזים, וברור שהם אינם נוקפים אצבע כדי לעשות משהו נגד הגזענות החרדית-אשכנזית המופנות נגד המיוחסים פחות שבין מצביעיהם. כמו מורי הדרך האשכנזים שלהם הם אמונים על השארת צאן מרעיתם בגיטאות הרוחניים שלהם כדי לשמר את בסיס הכוח האלקטורלי של המפלגה.

דרעי הביא את ש"ס הצעירה מ-6 מנדטים בבחירות של 1992 ל-17 בבחירות של 1999. הישג שאין לו מתחרים בתולדות הפוליטיקה הישראלית. מי שהוצב במקומו בראש ש"ס, אלי ישי, מצליח רק לייצב אותה סביב 11-12 ח"כים, ואיש אינו מצפה ממנו ליותר.

אריה דרעי הוא אחד המנהיגים הטבעיים היחידים המסתובבים פה. אדם שאין רבים החולקים על תבונתו הפוליטית. ההכרה הזאת משותפת לרבים מאוד מהאליטות הפוליטיות הישראליות המכירים אותו מקרוב, ולרבים מהם בהרבה בציבור הרחב, המבחינים בייחודיותו בנוף האפור כל-כך בדרך כלל של המערכת הפוליטית.

וההישג הזה דווקא מועצם כאשר זוכרים את המשקולות הכבדים התלויים על עקביו, שק השרצים של המשפט הפלילי שהביא להרשעתו ולענישתו.

מי שחוששים ממנו פוליטית, במיוחד בליכוד ובעבודה, ממשיכים לנגן על המיתר הזה. לצדיקים המתחסדים של "העבודה" לא היתה שום בעייה ללכת אחרי יצחק רבין המנוח למרות חשבון הדולרים שהועלמו בבנקים אמריקאים ולא שולם עליהם מס. לא היתה להם בעייה ללכת אחרי אהוד ברק, שהיועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין,  איפשר לו ולשלוחו, יצחק (בוז'י) הרצוג, להסתתר מאחורי "זכות השתיקה" בפרשת "העמותות" שהביאו לבחירתו של ברק לראשות הממשלה ב-1999 (היום כבר ברור שהיה מדובר בעיקר בכסף האמריקאי של ה"קרן החדשה לישראל", זאת אומרת המיליארדרים של המפלגה הדימוקרטית בארה"ב). מעניין כיצד היה מכריע רובינשטיין אילו קראו להרצוג – אבוקסיס ולברק – בוזגלו. האם גם לאחד אבוקסיס ולאחד בוזגלו  היה היועץ רובינשטיין מאפשר לשתוק כדי שלא יופללו, באופן חד פעמי וחסר תקדים, עד אז וגם מאז. איך זה שאין שום בעיה מוסרית עם איש ציבור ששמר על זכות השתיקה כדי שלא להפליל את עצמו, ויש בעיה עם איש ציבור שנשא בעונשו ובקלונו.

ואילו צדיקי הליכוד  הרצים אחרי נתניהו זכו גם הם לחסדיו של אותו יועץ משפטי  עצמו, יותר בדחן ממשפטן, ששחרר את נתניהו מאימתה של פרשת השוחד של הקבלן עמדי ועוד עניינים. מעניין כיצד היה רובינשטיין נוהג אילו היה שמו של נתניהו – איפרגן.

וגם עכשיו אין לצדיקי הליכוד שום בעיה עם אותו מועמד עצמו לראשות ממשלה, שהכל יודעים כי הוא מקנת כספם של כל מיני מיליארדרים אמריקאים, מאותו סוג שהריץ את ברק ב-99' – אבל מהמפלגה הריפובליקאית, לשם שינוי (כאילו שיש הבדל גדול). ועכשיו המערכת המשפטית-משטרתית  שלנו כבר התרגלה כל כך לשיטת המימון הזאת של הפוליטיקאים בישראל, שאפילו אינה חוקרת, כמו שעדיין טרחה לעשות בימי הרצוג-ברק העליזים בסוף האלף הקודם.

אכן, חבורות-חבורות של צדיקים.

אלופים של מוסר ואבירים של יושרה.

הצדיקים הגמורים של הליכוד ושל העבודה יודעים יפה-יפה מדוע כדאי ואף חיוני להם להתנכל לדרעי, אף שכבר ריצה את עונשו ואחר כך את קלונו כחוק: אין זה רק משום שדרעי עלול לגזול מהם קולות, אלא משום שהוא היחיד במערכת הפוליטית, היום, שיכול לנפץ את תקרת הזכוכית שעליה רובץ שלטון השמנים והשבעים שלהם.

כי רק דרעי יכול להביא קולות מאותו ציבור גדל והולך של אלה שאיבדו אמון במפלגות הממוסדות של המערכת הפוליטית הישראלית: לא פחות מ-40% מכלל בעלי זכות הבחירה בישראל, יהודים כערבים, שכבר מזמן אינם משתתפים במשחק הפוליטי.

מיליוני בוחרים אפשריים, שמספרם מתעצם והולך מבחירות לבחירות, שחלק גדול מהם נמצא בשכבות החלשות, בין העניים והנשכחים, ובשוליים הנידחים של מעמדות הביניים. אלה שמבחירות לבחירות הם מאמינים פחות ופחות ללשונות המצוחצחות של נתניהו, יחימוביץ או אחמד טיבי, ואין שום סימן שהם נוטים  יותר להאמין בלשונות המצוחצחות של יאיר לפיד החדש או של אהוד אולמרט החדש-ישן.

שם נמצא מחוז הבחירה האמיתי של אריה דרעי. אם הוא ירוץ בתוך ש"ס, הוא יוכל רק לזנב קצת בליכוד וללקט שיכחה ופאה מבין הבלתי-מצביעים. ברור מדוע מעדיף אריה להתכנס במסגרת החמימה והנוחה של ש"ס. מפלגה חדשה היא הימור, ושלושה חודשים, עד הבחירות, אינם זמן רב.

אך לא תהיה תפארתו על הדרך הזאת.

אם יקים דרעי מפלגה שתבקש את טובתם ואת אמונם של הבלתי-נחשבים של החברה הישראלית – הקסטה של הטמאים שאין להם כוח קניה גדול, שבקושי משלמים מיסים כי אין ממה, שהמערכת הממוסדת דורכת עליהם ורומסת אותם (ברור שלא מדובר בהיפסטרים של שדרות רוטשילד, צעירי האינטליגנציה הבורגנית והפרופסורים מנתמכי המיליארדרים האמריקאים של הקרן החדשה לישראל)  – הוא יקבל, לדעתי,  גם קולות רבים של דורשי הטוב במעמדות הביניים, של אלה שסולידריות חברתית מבחינתם היא יותר מסיסמה של מחפשי מושב בכנסת, ושחובת השלטון לאזרחיו היא בעיניהם יותר מהגדרה ריקה בספרי הלימוד לאזרחות.

בחירות 2013,  רשומה ראשונה

מודעות פרסומת
4 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    מוזר שאתה , יהודי מאמין ושפוי תומך במאכער,אריה דרעי.

    א.ד. יותר ממה שהוא גנב סידרתי הוא עוכר ישראל במובן הכי מטונף של הביטוי.

    אני מתכוון לסטיות כמו עידוד העליה לקברות צדיקים מאומן ועד מירון. (מנהגים מוסלמיים

    ופגניים שיובאו ממרוקו בה נולד.

    אני מתכוון לצדיקים חיים כמו שושלת אבו חצירה וצאצאיה הרנטגן האולטרא סאונד ופינטו.

    יהדות מיסטית שורצת אמונות תפלות, קמעות ולחשים משומנת בכספי מאמינים בורים.

    החזרת עטרה ליושנה כלאמר עבודת אלילים ברברית מהרי האטלס.

    גנב שקרן חוטא ומחטיא. עובד מימונה ואוכל מופלטה.

    נכון שיש המון פוליטיקאים שיש להם שק שרצים אך ברובם הם משתפים סבילים בהזניית

    הדת היהודית.

    אהבתי

  2. אנונימוס,
    אני לא גדול האיסטניסים, אבל בלשון שבה אתה משתמש כלפי בני עמך, אני נמנע גם כשאני מתייחס לגדולים שבאויבינו. מי ששטוף שנאה פסול לעדות.

    אהבתי

  3. מאפיהו יקירי
    אתה יודע שאני אוהב אותך, אבל אתה חי בסרט
    אם אתה חושב שדרעי הוא "שובר השיוויון".
    אתה מנופף, חזור ונפוף, בקלף החברתי- יעני כל הישראלים החלכאים והנרמסים, לשיטתך, יבחרו במישהו שייתן להם "תקווה".
    מבלי להכנס לשאלה מדוע זה קשקוש בלבוש- אריה דרעי לא ניחן לא בתבונה ולא בנעליים והתפיסות הכלכליות שלו לא הולכות להוציא אף אחד ממצבו הביש- עדיין רוב רובם של הישראלים רואים את הבחירות כמשאל עם בנושא המדיני, ומאז שהשמאל הביא עלינו את הסחורה המשומשת הנקראת אוסלו אין לו בדל של סיכוי לשוב לשלטון ולא משנה איזה דחליל יעמוד בראשו- בבה אריה או העיתונאי בזוז- לפיד ג'וניור.
    חוצמזה שאני מתפלא עליך איך אתה נופל כמו טירון לרגלי דרעי- משל היה מאור הגולה, משל לא הבנת כבר את הטריק התקשורתי הידוע של המלכת כל מלך אפרשי וקשירת כתרים- כל עוד הוא מסוגל לספק איזו סחורה מפוקפקת ומסריחה.
    וחצמזה כפול ומכופל לא מתאים לך (בעצם בענין ביבי אתה כבר נגוע באנטיביביות אובססיבית) להאמין . אני לא מחוולכל הקישקושים על השחיתויות של ביבי וברק- כל מי שעיניו בראשו מבין שהם אולי קצת מנותקים (נניח. לגבי ביבי יש לי ביקורת כלפיו ואפילו רבה, אבל ברור לי לחלוטין שהאיש הגון וישר ברמה הבסיסית) אבל לכרוך אותם בכריכה אחת עם טיפוסים באמת מושחתים כמו דרעי המורשע וכן אולמרט המורשע גובל בחוסר הבנה בסיסי של אופי האדם או, לחילופין וכאמור, באנטיביביות קשה

    אהבתי

  4. דוד,
    נתחיל מהסוף: מי שחוייב במשפט ונשא בעונשו ובקלונו, הוא זכאי לא פחות ממה שזכאי זה, שכלל לא הועמד למשפט, ולכן הוא זכאי מחמת הספק. אני לא מרבה לעסוק בזכאות המוחלטת מחמת הספק של נתניהו או אחרים, אלא בשעות שבהן הם, בעצמם או באמצעות מפלגותיהם, מנסים להיכנס לפוזה הדבילית של צדקנות חסודה, ואז זה קופץ לי מהאינסטינקט.
    מכל מקום ברור שאיני מטיל שום ספק בזכאותו של ביבי להיות ראש ממשלה מחמת אותן חקירות שהיו או יש בענייניו.
    אני גם כופר לגמרי באבחנה הרפואית שלך בדבר האנטיביביות האובססיבית שלי. היא אינה מרובה מהאנטיליברמניות שלי או מהטנטיטיביות, ואני תוהה איפה גילית אצלי אהדה יתרה לברקיות, ללפידיות, ליחימוביצ'יות או לגלאוניות או לבראקיות.
    העניין הוא, שאתה מסכים איתי ברוב האנטי האחרים, אך משום מה נראה לך שהעובדה שיש לי גם אנטי אחד כלפי ביבי עושה ממני אנטיביבי מקצועי.
    בעוד שמה שיש לך לומר כלפי דרעי הוא אך ורק הבחנות עובדתיות, כמובן, ואין בהן כדי לעשות ממך איזה אנטידרעי אובססיבי, כמובן.
    נראה לי ככשל לוגי רציני.
    ואילו האובססיביות, אם היא נוכחת פה, היא של ביבי, ולא שלי: זוהי נהייתו רבת השנים אל תפקיד ראש הממשלה. הנהייה הזאת שלו, היא שגורמת לי להתייחס אליו יותר מאשר לפוליטיקאים אחרים, באופן טבעי.
    בתקופות שהזדמן לי לכתוב וביבי לא נשא בתפקיד הרם, כמעט שלא התייחסתי אליו.
    וחוץ מזה, עד היום איני נמנע מלשבח אותו במקרים שהוא ראוי לכך.
    אז איפה פה האנטיביביות האובססיבית.
    אתה גם חייב להבין שהעולם אינו מסתובב סביב ביבי, ושדעתי על דרעי אינה קשורה לספקולציות אקטואליות הנוגעות לחישובי חישובים של קואליציות עתידיות עם ביבי או בלעדיו. וכמו כן, דרעי לא משמש, מבחינתי, כבובה מזרחית עם כיפה בשירות השמאל או בשרות הסוציאליזם. אין לי מושג ממה נובעת האבחנה הכביכולית המוזרה הזאת שלך. ואודה לך אם תביא איזו מובאה מדברים שכתבתי פה, ומהם ניתן להסיק מסקנה אשר כזאת, כדי שאוכל להתנצל ולתקן את דברי.
    אך לשם מה הדיון? לפי הידוע כרגע עומד דרעי לחזור לש"ס, ועוד יש לראות אם הוא ישנה אותה או שהיא תשנה אותו.

    אהבתי

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: