דילוג לתוכן

מותחן/ החוף השבור, פיטר טמפל/ תיק אדום לקאלן, ג'יימס מיטשל

אוקטובר 12, 2012

פיטר טמפל/ החוף השבור/מאנגלית: מתי בן יעקב/הוצאת מודן, 2008 / 373 עמודים 

לפני שנה ועוד כמה ימים המלצתי כאן פה אחד  על המותחן האחר של  האוסטרלי פיטר טמפל שתורגם לעברית, "האמת".  השני, שהגיע לידי עכשיו והמומלץ לא פחות, הוא "החוף השבור": כשמה של תופעת טבע בסמוך למקום שבו נשפך הנהר לים ליד הכפר של ג'ו קאשין, פורט מונרו.  החוף השבור קשור גם לפרשת הרצח שבה עוסק קאשין, וגם למאורע משמעותי  בנערותו וכן לארוע טראומטי הקשור לאביו.

ב"האמת" היה גיבור הסיפור מפקח הבלשים וילאני המופיע גם כאן כמפקדו לשעבר של  ג'ו קאשין, שהיה בלש בכיר  במשטרת מלבורן, עד שנתקל בגנגסטר הקשוח, ריי סאריס, שהשאיר מהבלש חורבה חורקת. התוצאה – קאשין הועבר לצורכי התאוששות  והבראה לעבודה משטרתית נוחה יותר בכפר שבו גדל.

בפורט מונרו מכיר קאשין את כולם, מבעל הבאר ועד לבעלת המכולת, והכל מתנהל על מי מנוחות, בכפר כמו בכפר, עד שנרצח  בארמונו העשיר הגדול של האזור, צ'ארלס בורגווין.  החשודים המיידיים הם שלושה אבורג'ינים צעירים מן הילידים האוסטרלים בשמורה הסמוכה. ומיד יוצאים לרקד במחול אכזרי הגזענות  הלבנה והזדון המשטרתי והפוליטי כדי לטייח בנוחות את התוצאות ולקבע את החשדות.

אך קאשין מתמרד. יש דם אבורג'יני במשפחה שלו, שוטרים מושחתים אינם חביבים עליו וגם לא  היזם שמבקש להשחית בפרוייקט בנייה חדש את החוף של פורט מונרו תוך שיתוף פעולה עם היורשת של בורגווין. לעומת זאת הוא נמשך אל הפרקליטה בת העשירים שלמדה איתו בבית הספר הכפרי לפני עשרות שנים, ועכשיו היא מנסה להגן על הילידים האבורג'ינים מפני הלבנים הרעים.

בין הנקודות החזקות של הספר אפשר למנות את תיאורי הטבע – לא חיזיון נפרץ במותחנים, ואת שלל הטיפוסים הציוריים שנתקל בהם קאשין במלך חקירתו.

הנה קטע שבו נזכר קאשין באירוע מילדותו, בהשתתפות אביו המנוח  מיק ואחיו הבעייתי מייקל:

קאשין  זכר איך אביו, עצר את מכונית הפאלקון על גשר העץ והשקיף על הנהר ועל היאכטות העוגנות בשתי גדותיו.

"המקום הזה נהיה ריביירה מחורבנת." אמר אביו.

"מה זה ריביירה?" שאל ג'ו.

"מונקו נמצאת בריביירה", אמר מייקל.

מיק קאשין הביט על מייקל. "איך אתה יודע?"

"קראתי על זה." אמר מייקל. "יש להם שם את הגראנד פריקס".

"גראנד פריקס?" אמר מיק קאשין. "אתה מתכוון למשפחה המלכותית של הנסיך רנייה?"

(חילופי הדברים פה מבוססים על העובדה שבמונקו מתנהל מירוץ המכוניות שבו זוכה המנצח בפרס הגדול – ה-GRAND PRIX בצרפתית, המבוטא "גראן פרי". באנגלית פירושה של המילה PRICKS  הוא "שמוקים")/

תיק אדום לקאלן/ג'יימס מיטשל

ג'יימס מיטשל/תיק אדום לקאלן/תרגום מאנגלית: בני הנדל/ הוצאת עם עובד 1981/192 עמודים

לגמרי במקרה נתקלתי בארונית של הספרים המוחזרים בספריה בפנינה הזאת מלפני שלושה עשורים. כבר קראתי את הספר יותר מפעם אחת, אז לא לקחתי אותו הפעם לקריאה נוספת וכשהגעתי הביתה הצטערתי.  מי שלא מכיר – זהו פשוט ספר חובה. מה גם, שלמרבית הצער זהו הספר היחיד של מיטשל שתורגם לעברית (מיטשל כתב גם תחת שני שמות-עט, פטריק ס. מקגוויר וג'יימס מונרו. לא לבלבל עם הנשיא החמישי של ארה"ב), שזה פשוט ביזיון מבחינת המו"לות העברית, משום שמעטים המותחנים ברמה הזאת.

קאלן של מיטשל, מחסל בשירות החשאי הבריטי, שימש בסיס לסידרת טלוויזיה מצליחה של הבי.בי.סי. הבריטי, שהוקרנה גם אצלנו. דייוויד קאלן (CALLAN) הוא טיפוס בלתי נשכח, וכמוהו הגנב המסריח לונלי המופיע בסידרה ומסייע לקאלן במעלליו, וכן הממונה על קאלן, הקולונל בדימוס האנטר, ועמיתו של קאלן הסוכן קרוס , שגולם בסידרה הטלוויזיונית על-ידי שחקן אנגלי שלימים הפך מפורסם ושמו נשכח ממני. אם למישהו יש ברשותו עותקים באנגלית מסידרת הספרים קאלן, אני קונה מיד. כתובת הדוא"ל שלי מופיעה ב"אודות".

From → מותחנים

24 תגובות
  1. אחת מסדרות המתח הטובות שהיו.

    אהבתי

  2. עמירם
    בהחלט. מצער שהערוץ הראשון לא עושה שידורים חוזרים של הסדרות האלה. אני זוכר לטובה גם את הסאנדבגרס.

    אהבתי

  3. נכון. וגם הסידרה של בולמן. בריטניה עשתה כמה דברים טובים, חוץ מהתשתית שהשאירו לנו מהמנדט.

    אהבתי

  4. לפי דעתי כל עם ועם, בלי שום יוצא מן הכלל, גודל חסרונותיו כגודל יתרונותיו.

    אהבתי

  5. לא חשבתי על זה עד עכשיו. מתוך תגובה מהמותן זה נראה כמו 'איזון קדוש' . אם נרחיב טיפה, מושג העם הוא די רופף. ומבלי להרחיק להיסטוריה רחוקה שקבוצות של שבטים נהפכו לעמים, גם ההגירות כמו שקורה היום ממקומות של רעב למקומות עם אפשרויות עבודה, ישנו בעתיד מבנים תרבותיים שבהם אפשר אולי למדוד חסרונות ויתרונות של עם. אם נקבל את ההרחבה שקבוצה של אנשים על שטח טריטוריאלי היא עם.

    אהבתי

  6. אם תבדוק ברצינות ובכנות, גם מבחינה היסטורית, וגם מבחינת מה שקורה היום על פני הכדור, תראה שמושג העם הוא רופף הרבה פחות מהמושגים המתחרים בתחום הזהות. המושג רופף אך ורק באותם מחוזות שבהם מנסים לרופף אותו למען מושגים רופפים ממנו בהרבה, חלקם חסרי כל ממשות. בכל מקרה השטח הטריטוריאלי אינו מספיק לצורך ההגדרה. צריך גם שפה, היסטוריה ומסורת משותפת והזדהות מצד רוב הפרטים בחברה המדוברת, ולעתים יש גם דת משותפת.

    אהבתי

  7. ברור שאתה צודק, ויותר מכך מספיק רצון לעתיד משותף בפרמטרים שציינת על מנת לדרוש מדינה בשם העם, עדיין יש סימני שאלה. למשל מהו העם האמריקאי, כלומר גנטיקה של תרבות מעורבת במשך זמן מאוד קצר יצרה מושג שמליונים עומדים מאחוריו. מושג שכיום משתנה נגד עיניינו עם ההתגברות של האוכלוסיה הלטינית בארה"ב הלבנה. והמושגים התרבותיים של אותו עם ישתנו גם עם הנישואים בין תרבויות שונות. בצורה כזו גם היסטוריה של עם משתנה, לדוגמא ההבדל בין התפיסה הישראלית על התרומה בין המחתרות השונות. מההגנה לאצ"ל ולח"י, עד המהפך, ולאחריו. או מאז ההיסטוריונים המוסדיים לחדשים. כמו שאמר ההיסטוריון אדוארד פרידמן היסטוריה אינה אלא פוליטיקה שהייתה.והפוליטיקה של היום הינה ההיסטוריה של המחר . גם הדתות עברו את אותו התהליך בהתפתחות הפנימית והתפתחות דתות חיצוניות על בסיס דת קיימת.

    אהבתי

  8. ההיסטוריון אדוארד פרימן כמובן.

    אהבתי

  9. אני מקווה לעסוק יותר בהרחבה בסוגייה הזאת במסגרת "הדה-קונסטרוקציה של הדה-קונסטרוקציה" אפרופו משנתו של הפרופ' שלמה זנד.

    אהבתי

  10. על פירוק והרכבה של טקסטים והתוצר היוצא, שווה גם להאזין לתוכנית של יצחק לבני (בין שישי לשבת) מתאריך 05.10.12 העוסק בחקר המקרא. המרואיין הוא פרופ' יאיר זקוביץ. עדיין באינטרנט. וכמובן אחכה בציפיה להרחבה ל "הדה-קונסטרוקציה של הדה-קונסטרוקציה".

    אהבתי

  11. תודה על ההמלצה, עמירם. ניסיתי להגיע לשיחה האמורה והכי קרוב שהגעתי היה כאן:
    http://www.iba.org.il/bet/?type=aod&starting=Shishi_Shabat
    הבעיה שנדרשתי להתקין תוסף. התקנתי אותו וקיבלתי גירסת חינם של התשיעית של בטהובן, אך לא הצלחתי להיכנס לשיחה המבוקשת. אנסה להגיע לטקסטים הרלוונטיים של זקוביץ.

    אהבתי

  12. עם אקספלורר. http://www.iba.org.il/bet/bet.aspx?type=aod מגיעים לרשת ב' תוכניות מוקלטות. ומתחתיו באותיות גדולות כל התוכניות. מגלגלים ובתמונה העשירית מימין יצחק לבני, לוחצים על שידורים נוספים בשורה השנייה בצבע אדום ולוחצים על 05.10.12 . מקווה שיעבוד.

    אהבתי

  13. לא הולך. אני עדיין מקבל את הצורך להתקין את ה"ווינדואוס מדיה פלייר" שאותו כבר התקנתי, ולמרות זאת אין השמעה.

    אהבתי

  14. נסה את התוכנה vic media player אפשר להוריד אותה ב-

    http://software.nana10.co.il/Software/?SoftwareID=5897&CMPGN=100&gclid=CM2Dofa4gbMCFeTHtAodQEMAZA

    ואם היא לא תעבוד עם אקספלורר, אז היא פתרה לי בעיות עם Mozilla Firefox . שווה לנסות.

    אהבתי

  15. ניסיתי גם את זה, וכלום.

    אהבתי

  16. מצטער הידע שלי במחשבים די דפוק. אבל יש אתר בשם תקלה, שהרבה פעמים הם פותרים בעיות דרך עצות ברשת. שווה להירשם. הנה http://www.takala.co.il/ בהצלחה.

    אהבתי

  17. ועוד משהו שמצאתי באותו אתר, תקיונים למדיה פלייר. הנה. http://www.takala.co.il/forum/forum_posts.asp?TID=4913&get=last

    אולי זה יפתור תהליך של שאלות ותשובות.

    אהבתי

  18. עמירם, עזוב. המדיה פלייר של וינדואוס לא עובד על זה ונשברתי. יש ברשת טקסטים של זקוביץ בנושא ואסתפק בזה.

    אהבתי

  19. אוקיי. לדעתי חבל לא רק בגלל שידור אחד אלא הפונטיציאל. בכל אופן הראיון נעשה בעקבות ספר חדש של זקוביץ על יעקב. בהקשר שבו הגענו לזקוביץ, משפט שנאמר על הדה-קונסטרוקציה. זקוביץ מפרק את הטקסט ומרכיב אותו ונוצר משהו חדש. הכוונה להרחבה על פי מסורות עתיקות והבנה איך הטקסט המקורי התפתח השתנה ומה שנשמר. המילים לא מצוטטות במדויק הכוונה כן.

    אהבתי

  20. אכן לזה התכוונתי. מטבע הדברים הרבה יותר רחב מהראיון,. מקווה שהיה שווה את המאמץ.

    אהבתי

  21. עמירם, אני קצת עסוק, מקווה להגיע לזה מחר. הערת ביניים: אני חושב שהגדולה של התנ"ך היא, שבחלקיו הסיפוריים מבקש הסופר למסור דברים כהווייתם ולא ליפות ולתעמלן. זה כמובן יוצר בעייה למטיפים מכל הסוגים, שכמנהגם מנסים לשפץ או להשחיר לפי נטייתם. מה שכתבתי בפתיחת הדיון שלנו על עמים, בוודאי נכון גם לגבי בני אדם, שכגודל חסרונותיהם גודל יתרונותיהם. בחלקיו הסיפוריים של התנ"ך כמעט שאין דמויות מעוגלות וצחות ומושלמות בכל המעלות מסוגם של ישוע, מוחמד או זרתוסטרא ובודהא. לדעתי זה כוחו, ולא חולשתו. כוחה של היהדות הוא ביומרתה להסתמך על מסירת האמת כהווייתה, לא על האדם המושלם (הנמצא רק באגדות).

    אהבתי

  22. עמירם, שמעתי וקראתי. הוא כבר עשה דברים דומים בספר שכתב עם אביגדור שנאן "לא כך כתוב בתנ"ך" מ-2004 (הוצאת ידיעות אחרונות), שבו הקדיש ליעקב ועלילותיו 4 פרקים. בכל מקרה מעניין ולפעמים גם משעשע.

    אהבתי

  23. התבלינים שעושים את טעם החיים יותר מקוקה קולה, הם הדברים המעניינים שלפעמים משעשעים. לעניין ההבדל בין הדמויות המושלמות לכאלה שלא, גם המיתולוגיה היוונית מלאה דמויות בעלות תכונות אנושיות. מאחר ואני אתיאיסט אין לי התייחסות כל שהיא לגבי היומרה הדתית לאמת כהוויתה.

    אהבתי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: