Skip to content

רייצ'ל קורי היתה כוכבת של סרט סנאף* בהפקת ה-ISM

אוגוסט 29, 2012

ראיתי את הוריה של רייצ'ל קורי, סינדי וקרייג, יושבים בשורה הראשונה בבית המשפט החיפאי שבו נדחתה בקשתם לפיצויים בגין מותה. אנשים לא צעירים, כסופי שיער. ראיתי את פניהם העגומים, והאמת, שלבי יצא אליהם. הבת הצעירה שלהם נהרגה, והורים שכולים הם תמיד מראה עצוב.

אחר כך, כששמעתי את פניני  הגבבה השקרית  שהשמיעה האם, סינדי, באזני העיתונאים, ירדה רמת האהדה שלי במידה ניכרת. עוד תעמולה פלשתינית שקרית מהסוג הרווח, רק שהיא זוועתית מעט מהרגיל כשהיא באה מפיה של אם שכולה, המשתמשת במותה של בתה כדי לקדם עמדות פוליטיות.

קראתי גם את הדיווח במאקו על "דוברת מחלקת המדינה האמריקנית, ויקטוריה נולנד, (ש)אמרה כי ארה"ב "מזדהה עם התסכול" שעמו מתמודדים קרוביה של פעילת השמאל, לנוכח דחיית התביעה ונימוקי השופט, שקבע כי נהג הדחפור שפגיעתו גרמה למותה של קורי לא התרשל במילוי תפקידו."

אז יש גם לי דבר לומר באזני הוריה של רייצ'ל קורי, ובאזני מחלקת המדינה האמריקאית:

בתכם, סינדי וקרייג, והאזרחית האמריקאית שלכם, הדוברת נולנד, אכן לא מתה כתוצאה מתאונה מקרית, כפי שטען השופט עודד גרשון בבית המשפט החיפאי. בכך אני מסכים. זו לא היתה סתם תאונה. היה פה הרבה יותר מזה.

הוריה של רייצ'ל, קרייג וסינדי קורי: הגבבה השקרית הרגילה

רייצ'ל קורי, הבת והאזרחית, אני מצטער לומר, נפלה על משמרתה כשחקנית ראשית בסרט סנאף מחליא ומתועב. סרט סנאף שהופק, בויים והופץ על ידי הארגון ששלח אותה אל מותה בעזה במודע ובמכוון. סרט הסנאף המתעד את מותה של רייצ'ל, בתכם והאזרחית האמריקאית שלכם,  לא היה היחיד מסוגו. גם "פעילי השלום" (אלק) ברייאן אייברי (שנפצע קשה) וטום הורנדל (שמת לבסוף), כיכבו בסרטי סנאף דומים. סרט סנאף ידוע אחר בהפקת ה-ISM היה משט המרמרה שהסתיים בתשעה "פעילי שלום" טורקיים מתים. עוד סרט סנאף בהפקת ה-ISM, שבויים, הוסרט והופץ לפני כמה חודשים, מתאר את הכאתו של "פעיל שלום" דני על ידי סגן אלוף בצה"ל בבקעה.

כל זה, הדוברת נולנד, הוא מעשה ידיהם של שני אזרחים אמריקאים, זוג נשוי, הכולל את אדם שפירו ואת הואידה עראף. שני אלה הם מייסדיה של "תנועת הסולידריות הבינלאומית" (ISM). שפירו הודה במטרות הפעולה של ארגונו בנאום שנשא באוניברסיטת רוטגרס האמריקאית כפי שאפשר לראות ולשמוע בסרטון וידיאו:

"שחרור עזה היא רק טקטיקה אחת מתוך אסטרטגיה כוללת יותר, להפוך את הקונפליקט הזה ממאבק בין ישראל ובין הפלשתינים, או בין ישראל לעולם הערבי…שחרור עזה הוא רק טקטיקה. כל זה הוא חלק מאסטרטגיה שמטרתה לשנות את פניו של הסכסוך … החזית שלנו היא העולם כולו ושם צריך המאבק שלנו להתבטא…יש לנו כבר אינתיפאדה שלישית. היא נמשכת ממש עכשיו. היא מתרחשת בעולם כולו!"

במאמר שכתבו מייסדי ה-ISM הם כתבו את דעתם על אלימות ופוליטיקה:

"ההתנגדות הפלשתינית  צריכה להיות בעלת מספר מאפיינים: גם אלימה וגם לא-אלימה. אך חשוב מכל, היא חייבת לפתח אסטרטגיה שמערבת בין שני ההיבטים. התנגדות לא-אלימה היא לא פחות אצילה מביצוע פעולת התאבדות."

כאשר הם נשאלו  השניים על ידי פאולה זאהן, מראיינת של ה-CNN מה משמעותה של העמדה הזאת, השיב שפירו כך:

"בהקשר זה התייחסנו  (במאמר) לוויכוח האם הפלשתינים יכולים להשתמש בשיטות אלימות או לא יכולים לנקוט בשיטות לא אלימות או  כן יכולים בשיטות לא אלימות."

התפתלויות לשוניות מהסוג המאפיין שרצים נתעבים למיניהם.

שפירו התפתל קצת פחות כאשר אמר למראיינת נועה קולפף מערוץ 10 את הדברים הבאים:

"מה שעשינו עד כה בכל פעולותינו…(היה) להציב את ישראל בפני מצב שבו תיגרר להפסד בכל צעד שתעשה."

ובאנגלית:

To present Israel with a lose-lose
situation

וכן:

"הם מאשימים אותנו בנסיון להתגרות בישראל. כן, כן, תשכחו מהאשמות. זה מה שאנחנו מנסים לעשות, להתגרות. אין זו אשמתי שכאשר ישראל נמצאה מגורה, היא החליטה לירות באנשים".

ובאנגלית:

yes, yes, forget accusations
This is what we are trying
to do, is provoke
.

It's not my fault that
when Israel was provoked, it decided to shoot people
"

הפרובוקטור מודה במהות הרצחנית של פעילות ה-ISM.

העיתונאי האמריקאי לי קפלן, שהתחזה לפקיסטני המבקש להצטרף ל-ISM סיפר:

"הם קוראים לעצמם ISM אל-עוודה או SUSTAIN, אבל זה הכל אותו דבר. הייתי בכינוסים שהם עורכים כאן (בארצות-הברית), וקשה להאמין מה הם מספרים לאנשים על בסיס שבועי. שמעתי מישהי אומרת שחיילים ישראלים הורגים עשרה ילדים פלשתינים בכל יום. הם שכללו את הרטוריקה שלהם בקמפוסים. לפני חמש שנים היו צועקים 'מוות ליהודים'. היום הם מדברים על 'ציונים', לא על יהודים".

הפעילים של ה-ISM יודעים לספר על הסדנאות שעורך הארגון לכל המתנדבים האירופאיים והאמריקאיים המגיעים לעזה ולגדה. סדנאות שבהם מלמדים אותם להתגרות בחיילי צה"ל כדי לפתות אותם לירי ולפגיעה במתגרים, כשהמטרה היא לצלם את האירוע, ולהפיצו בתקשורת הבינלאומית הצמאה לסנאף פוליטי, ולחרחר את המלחמה הנכספת בין ישראל והעולם.

כל זה מעשה ידי שני אזרחים אמריקאים, גברתי הדוברת נולנד ממשרד החוץ האמריקאי.

אני תוהה מהי המדיניות האמריקאית בנוגע לאזרחים של מדינתכם המסיתים לשנאה, מביאים לאלימות ומחרחרים מלחמה במזרח התיכון.

מה הייתם אומרים אילו אזרחים ישראלים היו באים לארה"ב, ופותחים סדנאות דומות בקרב האוכלוסיה האינדיאנית או ההיספאנית, מתוך מטרה להביא למלחמת עולם נגד ארה"ב.

ועכשיו למקרה הספציפי של רייצ'ל קורי:

 הצילום שהעבירו צלמי ה-ISM לתקשורת. הכיתוב למטה, שגם הוא מתוצרתם, אומר: "על פי צילום זה, לא יכול להיות שום ספק שנהג הדחפור הישראלי יכול היה לראות  היטב (את קורי)". אלא שהצילום הזה צולם שעות לפני שנדרסה קורי במקום אחר, שאליו עבר הדחפור, ובעקבותיו קורי והצלמים.

ליד ציר פילדלפי בדרום רצועת עזה עסק דחפור של צה"ל בפעולת "חישוף" של שטח מועד לפיגועים (ולא בהריסת בית, כפי שממשיכים לטעון אנשי ה-ISM ואוהדיהם הקבועים מן השמאל הישראלי המדומה). קבוצת אנשי "סולידריות" נמצאו שם, מצויידים במצלמות, כדי לנסות את הפרקטיקה הרגילה של הארגון בנסיבות האלה:  להפיק סרט סנאף כולל דם אדם.

לצורך זה נשלחה רייצ'ל קורי, כנראה הנלהבת והפותה ביותר ביניהם, לעמוד מול הדחפור. בתמונה פה אפשר לראות אותה עומדת על גבעה גדולה, במרחק מה מהדחפור. הצילום נעשה מאחורי גבה ואפשר לראות את ראשו של הנהג בתא הדחפור, וברור שהוא יכול לראות אותה.

צלמי הסנאף של "סולידריות" הציגו את הצילום הזה כהוכחה לטענתם שהנהג היה יכול לראות את קורי.

אלא שמדובר בשקר גס, כי הצילום הזה צולם שעות לפני מותה של קורי. לאחר שצולם הצילום כאן, עבר הדחפור לעבוד במקום אחר. אנשי ה-ISM דלקו אחריו, כולל השה לעולה. כאשר היא נדרסה ומתה, עמדה רייצ'ל קורי קרוב מאוד לדחפור, בקפל קרקע, במקום שבו לא יכלה לראות את הנהג הדחפור, והוא לא יכול היה לראות אותה.

מי שיכולים היו לראות את שניהם, היו פעילי ה-ISM שעמדו מהצד וצילמו.

אלא שאלה, לא עלה על דעתם להזהיר את נהג הדחפור, ובטח שלא את רייצ'ל קורי. שהרי אילו היו מזהירים את הנהג ואת הקורבן המיועד, הם היו הורסים לעצמם את סרט הסנאף, שהוא שהיה מטרת כל הפעילות הזאת כולה. לכן, הם עמדו מהצד, הניחו לרייצ'ל להיהרג, ואז התנפלו במצלמותיהם על גוויתה כאוכלי נבלות.

וחשבו שאם "יערכו" את סרטי הצילום, הם יוכלו להפיל את האשמה על נהג הדחפור וצה"ל.

אלא שהזיוף התגלה די בקלות.

מה שלא מפריע, כמובן, לתקשורת הבינלאומית וכן לחלק נכבד מהתקשורת בישראל להטיל ספיקות בפסיקתו של השופט החיפאי שפסק נגד פיצויים למשפחתה של קורי, ולקשקש בקומקום כהנה וכהנה, בלי לומר מילה וחצי מילה על תעשיית הסנאף של ה-ISM.

שהרי חלקים ניכרים מהתקשורת הם מוטבים קבועים של אותה תעשיית סנאף.

ומילה להגנה במשפט קורי וגם לכבוד השופט, שלא לדבר על "ההסברה" הישראלית.

כל אלה ממשיכים לדבוק בשטות המציגה את קורי כמי ששימשה כ"מגן אנושי". בדיוק כמו שבזמנו הואשמו אנשי החמאס בעזה, שב"עופרת יצוקה" השתמשו באזרחים פלשתיניים כ"מגן אנושי".

האזרחים הפלשתינים לא שימשו כ"מגן אנושי" של החמאסניקים. אנשי החמאס ירו במכוון מתוך מקומות שבהם נמצאו האזרחים וברחו מיד, מתוך תיקווה שצה"ל "יחזיר אש למקורות הירי", ויפגע באזרחים – כדי שהאזרחים בני עמם ימותו או לפחות ייפצעו, והצילומים ישמשו ב"פאליווד" הפלשתיני.

אזרחים פלשתינים שהתראיינו לאחד הכתבים המערביים היחידים שהיו בעזה בתקופת "עופרת יצוקה" טענו באזני אותו כתב, לורנצו קרמונזי, שזו היתה מטרת החמאס. יתרה מזו: מנהיגי החמאס עצמם הודו בכך.

ובדיוק באותה מידה, רייצ'ל קורי לא שימשה כ"מגן אנושי" לשום דבר ולשום עניין. היא נשלחה על ידי החלאות מה-ISM לעמוד מול הדחפור כדי שיקרה לה בדיוק נמרץ מה שקרה לה, והם יוכלו לצלם ולהפיץ את הסנאף ברשתות התקשורת המייחלות לחומרים נוטפי הדם.

כפי שמוכיח כל תו וכל תג בפעילותו ובמטרותיו המוצהרות והמוכחות של ה-ISM

ועד שלא תלמד ההסברה הישראלית לומר ולהפיץ את האמת הפשוטה, הברורה והמוכחת הזאת ולחשוף את התקשורת הבינאלומית (וגם חלקים מהמקומית) הצבועה וצמאת הדם, יצליח מסע הדה-לגיטימציה שמנהלים ה-ISM ודומיו.

ובמקום לשמוע ולבלוע את דברי ההבל של דוברי משרד החוץ האמריקאי, צריכה ישראל לשאול את המעצמה הידידותית הזאת, מה היא עושה בעניין אזרחיה המחרחרים כאן מלחמה באין מפריע, זורעים שינאה וקוצרים סנאף ודם אדם.

ובינתיים ימשיכו הפרובוקטורים הנתעבים ועוזריהם לקרוא על שמה של קורי ספינות, כיכרות ורחובות בתיקווה שיימצאו עוד נערות פותות שיילכו בדרכיה כדי להיכנס להיסטוריה.

המשחק המכוער הרגיל של המעכרים של השמאל המדומה.

אלה הנושאים לשווא את שם ההומניזם בעודם מתעסקים בסנאף סוטה ולא אנושי.

מה שמעלה את השאלה מה ההבדל בין המעכרים האלה של השמאל המדומה, הם ואוהדיהם, השולחים למוות נערה פותה כמו רייצ'ל קורי,  ובין המולות של איראן ששלחו נערים למות בשדות המוקשים במלחמתם נגד עיראק כשמפתחות מפלסטיק לגן עדן מתוצרת טיוואן תלויים על צווארם.

התשובה: שום הבדל.

שרצים משוקצים, יצירי החשיכה והאופל.

 מידיהם צריכים סינדי וקרייג קורי לתבוע את דמה של בתם רייצ'ל.

—————————————————————

* סנאף: " סרט קצר המציג מוות אותנטי וממשי של אדם (שנגרם על ידי רצח) וזאת באופן מפורש, ללא בימוי  של הפעולה או שימוש באפקטים מיוחדים" (מן הוויקיפדיה).

מודעות פרסומת
10 תגובות
  1. כגהגד permalink

    הפוסט שלך מעפן ואתה צריך להרגי/ש מעפן

    אהבתי

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    פתיה, לא פותה

    אהבתי

  3. נגהגד,
    אני מודה לך על תגובתך המעפנית.

    אהבתי

  4. למשתמש אנונימי:
    בלשון זכר:
    "ולפותה שפתיו לא תתערב", משלי כ' 19.
    בלשון נקבה:
    "ויהי אפרים כיונה פותה אין לב." הושע ז' 11.

    אהבתי

  5. davdavsin permalink

    🙂 לפעמים יש תגובות מצחיקות, מלאות הומור ומודעות עצמית, כמו של המגיב, איך קוראים אותו? כהגהד?! שם *בכלל* לא מעפן, אגב…

    בכל מקרה מאפיהו יקירי, הרי אתה יודע שהסברה לא קשורה לענין? אתה כבר מבין, אני מקווה, בשלב הזה של הדיונים האינסופיים על "ההסברה" ולמה ישראל לא "מסבירה" כמו שצריך, ולמה ולמה ולמה… ואולי כך, ואולי נראה להם את זה, אולי נענה ישר, אולי נדבר אנגלית יותר טובה מ"הם", אולי אולי אולי… שלא משנה כמה נסביר ונראה את העובדות שחור על גבי לבן, או אדום על גבי לבן, זה לא יעזור. קוראים לזה "אנטישמיות"… ומסתבר שהאנטישמיות לא פשתה מהעולם ואפילו לא נחלשה קמעה. לא נעים לחשוב על הדברים כך… מה "באמת כולם שונאים אותנו"? אז כן… כולם שונאים אותנו, והם שונאים אותנו יותר כשאנחנו "מסבירים" את עצמנו. הרי אין כנות אמיתית שם אז אתה בא לרמאי שגם כך רוצה לראות אותך קטן ורמוס ואומר לו "אבל זה לא כך… אני בעצם טוב!" זה מוציא ממנו עוד יותר רעל וסדיזם משיש לו מלכתחילה.
    בקיצור, צריך להמשיך לפעול, וסליחה על הביטוי, לשים פס על העולם
    אבל אצלנו כן צריך להסביר. אצלנו צריך לעקוף איכשהו את המחסומים שהתקשורת וכל גופי המשאל המדומה או שלא מדומה שמים בפני האמת ובפני מציאות, ועל כך אני מודה לך ולבלוג שלך ואני רק מיצר שהוא לא מגיע לידיעתם של מספיק אנשים, ומי שכן הם לרוב כל מיני כהגהדים שלא ברור מה יותר חזק אצלם הטיפשות או הרשעות…
    בכל מקרה, סתם כך מאמר מאוד מעניין ו… אולי סוג של נחמה בימים טרופים אלה. כתבה אותו פרופסור זיווה שמיר ואני לא יודע היכן התפרסם לראשונה

    http://isracampus.org.il/hebrew%20third%20level%20pages/hebrew%20-%20academic%20extreme%20-%20scathing%20criticism%20of%20Neve%20Gordon%20&%20Nurit%20Peled-Elhanan.htm

    אהבתי

  6. davdavsin,
    אני לא מסכים אתך כלל בקשר לחוסר התוחלת שבתיאור מדוייק וכולל של העובדות ובהסבר תקיף של עמדתך. נכון שיש המון אנטישמים ושמספרם לא יירד בגלל הסברה נכונה, מה גם שאצל רבים מהם האנטישמיות היא תלויית אינטרס.
    אך בלי לספור ולסקור, לא פחות מאנטישמים יש גם אחרים.
    מה לעשות, שלעמנו יש תכונה כזאת מזה אלפי שנים, שבה במידה שהוא צובר לו מקנאים (לדעתי רוב האנטישמים הם פשוט קנאים, גם במובן שהם מקנאים ביהודים, וגם במובן שהם קנאים במובן פאנאטים. היטלר ואחמדינג'אד מהווים דוגמאות קיצוניות אך אופייניות) ומשנאים, הוא צובר לו גם מוקירים ואוהדים ואף אוהבים – פילושמיים.
    ולדעתי לא פחות ממה שיש אנטישמים ופילושמים, יש גם כאלה המתנדנדים בין המחנות לפי העניין, ובוודאי שיש טעם רב לפנות אליהם ולנסות לשכנעם.
    אך כאשר ההסבר הישראלי לטקטיקה השפלה של החמאס הוא שהם "מתחבאים מאחורי גבה של האוכלוסייה האזרחית", קל למצוא צידוקים למעשיהם (ודוגמא: האם הפיקוד של צה"ל בקריה בת"א אינו "בלב אוכלוסיה אזרחית"? או גם: "וכי יש להם ברירה?"). וכמו כן, כאשר מתארים את המעשה של רייצ'ל קורי כמי ששימשה "מגן אנושי" לאזרחים הפלשתינים הנרדפים, בכלל משחקים לידי שונאי ישראל. שכן מי לא יעריך אף יעריץ נערה תמימה ויפה ששומרת בגופה על האוכלוסיה האזרחית הכבושה?
    אך תיאור מלא ומדוייק של המעשים, שאין קל ממנו משום שהוא נשען על הודאות מפורשות של בעלי הדבר, יבהיר את גודל הזוועה:
    במקרה של החמאס מדובר במתחזים לאנשי דת מוסריים, שבפועל מבקשים להביא להרג מצולם של אזרחים מבני עמם כדי להכפיש את האוייב. ובמקרה של ה-ISM מדובר במתחזים לאנשי שמאל הומניסטים, המבקשים להביא את המתנדבים לשורותיהם לבצע התאבדות מצולמת שגם מטרתה היא הכפשת הצד השני. לאנטישמים לא תחדש דבר אם תאמר את האמת. אבל, האמנם יודעים את האמת הזאת אלה המתנדנדים בין המחנות? ומה הם יחשבו על החמאס או על ה-ISM כשיתברר להם גודלה של הזוועה המוסרית המאפיינת את השרצים האלה?
    ותודה על מאמריה של הפרופ' שמיר. נראה לי שהם התפרסמו לראשונה ב"כיוונים" והובאו שוב ב"מכתב העתי" של אהוד בן-עזר.

    אהבתי

  7. davdavsin permalink

    הכל נכון אך יש בעיה אחת עיקרית- אין לך דרך להגיע לכל המתנדנדים… בשביל להגיע אליהם אתה צריך את גופי התקשורת הקיימים שיעבירו את ההסברה שלך או להקים כאלה בעצמך. גופי התקשורת של היום הם ברובם המוחלט עוינים את ישראל וגם אם תגיע אליהם "הסברה טובה" הם כבר ידאגו לטפל בה. אגב, אני לא מתכוון רק לגופי תקשורת בחוץ לארץ אלא גם בישראל, וזו תקרת הזכוכית (הנמוכה) שלך

    אהבתי

  8. davdavsin,
    גם אתה צודק,כמובן. אני לא משלה את עצמי, אבל בכל זאת מאמין בכוח ההבקעה האדיר של האמת, שאינה ניתנת לחסימה. השקר הכי גדול אינו יכול לעמוד בפני האמת הכי קטנה. בפאראפרזה על איזו שורה משיר של לאונרד כהן, היא בוקעת מהסדקים שבקיר. ואם אתה מדבר על תקרות זכוכית – גם אלה יכולות להתנפץ. נכון שזה עשוי לקחת זמן, אבל מכיוון שכבר איני צעיר, גם איני ממהר עוד.

    אהבתי

  9. davdavsin permalink

    אתה לא צעיר?! האמת היא שאני מאוד מופתע- הכתיבה שלך צעירה (אני אומר את זה כמחמאה…:))

    אהבתי

Trackbacks & Pingbacks

  1. אידיוטיים שימושיים, עמדת המיזר, אמנות הסנאף והמסתננים מאפריקה ליד הגדר בסיני « מאפיהו

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: