דילוג לתוכן

הקו העקום העובר בין הלינץ' בחיפה והלינץ' בירושלים

אוגוסט 23, 2012

לו רק קיבלתי  שקל על כל פעם ששמעתי ברדיו ובטלוויזיה, בשבוע האחרון, מפי השדרניות והשדרנים במהדורות החדשות וביומנים, את המילה הנוראה "לינץ'", אפרופו הלינץ' הנורא שביצעו הפורעים היהודים הצעירים בשני הערבים בכיכר ציון בירושלים.

לו רק היו מקבלים כל השדרנים והשדרניות האלה עצמם שקל על כל פעם שהשמיעו הם עצמם את המילה הנוראה לינץ', אפרופו הלינץ' הנורא שביצעו הפורעים הערבים בשני החיילים שבאו להתאשפז בבית החולים רמב"ם בחיפה לפני  כחצי שנה.

או שהיו מקבלים השדרנים והשדרניות האלה עצמם שקל על כל פעם שאמרו את המילה הנוראה "לינץ'" אפרופו הרצח המחריד (על פי כתב האישום) של ג'ורג' סעדו ברמלה, בידי כנופייה של פורעים ערבים צעירים.

אני הייתי גומר עם שק של דינרים.

ואילו השדרנים והשדרניות האמורים היו גומרים בשק ריק ובצרור נקוב.

לא קל היה לי לסתום את הפה אז, בפברואר ובמרץ, כשהוכו החיילים ונרצח סעדו. כבר אספתי את החומר, כבר התחלתי לכתוב, אבל עזבתי. אמרתי לעצמי: אולי, גם אם כל מילה שאכתוב היא אמת לאמיתה, תהיה בה תוספת לא ממש חיונית לים הגזענות המציף אותנו ממילא? גם אם אתאפק ככל האפשר – אולי יהיה מישהו שיקרא את הדברים, שיתחלחל ממבול האיוולת, שדמו ירתח בגלל השנאה הבהמית הנחשפת, בגלל חוסר הצדק, בגלל  החשבונות הזרים של המשטרה, של הפרקליטות, של מערכת המשפט, של הפוליטיקה – ויחליט "לקחת את החוק בידיים"?

רק זה חסר לי, להיות אשם, אפילו בעקיפין ובלי שום כוונה ושלא בטובתי, במעשה כזה.

אז שתקתי.

הנה תזכורת למה שקרה בחיפה בסוף פברואר 2012. בשעת לילה מאוחרת התנפלה חבורה של נערים ערבים (יש עדויות שהיו גם בגירים, אבל הם התפיידו, העדויות והבגירים) על שני חיילים שאחד מהם הביא את חברו לאישפוז בבית החולים רמב"ם בשכונת בת גלים בחיפה. הפורעים מוכי שנאה, היכו בחיילים  באכזריות מטורפת, וגם חרטו כחפץ חד כתובת למזכרת על ראשו של אחד החיילים. יש האומרים שכתבו "אש"ף", יש האומרים "כאלב." ספק אם נדע.

השופט, שלפניו הובאו החשודים להארכת מעצרם,  אמר כי "עיון בחומר הראיות והתיאור שנמסר על-ידי החיילים מעלה זיכרונות של הלינץ' שבוצע ברמאללה, בו נרצחו ואדים נורזיץ' ויוסי אברהמי."

אותו שופט, זיאד פלאח, אמר גם שהוא פוחד לחשוב מה היה סופה של אותה התרחשות, אלמלא חשו מאבטחי בית החולים להצלתם של החיילים מידי הפורעים.

נציגי המשטרה בדיון בהארכת המעצר הראשונה אמרו כי "מדובר בתקיפה בעלת סממנים לאומניים."

השופט פלאח הסכים ואמר כי "על בתי המשפט להבהיר שיש לעקור מן השורש כל אירוע אלים, במיוחד על רקע לאומני".

אבל, אבל, אבל.

עברו רק יומיומיים, והפוליטיקאי נכנס לתמונה. ראש העיר, יונה יהב, איש "קדימה", אמר באיזו הזדמנות חגיגית את הדברים הבאים:

"הפעם מדובר במקרה של אלימות קיצונית. בהיבט החינוכי יש כאן כישלון, של ההורים ושל מערכת החינוך ושל החברה בה חיים הצעירים, אבל אין להלהיט את הרוחות  יש לאפשר למשטרת ישראל להמשיך בחקירה, ללא פשרות, בנחישות וביעילות, להביא למיצוי חקירת האירוע ולהעמדה לדין של ה'משתתפים'.
בחיפה שהיא עיר מעורבת ורב תרבותית אשר תמיד היוותה סמל ומופת לדו-קיום אנו פותרים בעיות בשיחות וגם בוויכוחים, אבל לא באלימות. אין מקום לאלימות בחיפה ובכלל"."

שמתם לב?

"אלימות קיצונית""היבט חינוכי""אין מקום לאלימות".

התפרעות של "המשתתפים". (המרכאות במקור)

אבל הרמז ברור: לאומנות יוק, ומי בכלל מדבר על לינץ'.

ראש העיר אמנם אמר כי "יש לאפשר למשטרת ישראל להמשיך בחקירה, ללא פשרות, בנחישות וביעילות".

מיד נראה מה יצא מזה.

ברדיו דובר די במפורש על התערבותו של ראש העיר בחקירה. בעיתונות היו רמזים. התוצאות היו בשטח. "הלאומנות" נעלמה לחלוטין ממסכת הטיעונים והראיות של המשטרה, ולא היה לה מקום בכתב האישום. הקריאות שהשמיעו "המשתתפים"והחריטה על ראשו של החייל הפצוע לא הוזכרו עוד.

ועל לינץ' מי בכלל דיבר. סתם התפרעות של כמה חבר'ה טובים שהתעצבנו כי קצת קודם לתקרית הקטנה ליד רמב"ם, באה כנופיה ביריונית של יהודים, ותבעו מבני משפחתו של אחד המשתתפים להוריד את הווליום של המוסיקה וגם זרקו אבנים על הבית. מי שרוצה להאמין, מוזמן. ושני החיילים שזה עתה החנו את מכוניתם ופנו לשער בית החולים, נחשדו על ידי "המשתתפים" כשותפים לאותה כנופייה יהודית אלימה.

כל השומע יצחק.

ועד כדי כך הגיעו הדברים, שאותו מקרה קטן וזניח של התפרעות ילדותית בחיפה, הוליד חידוש גדול בתולדות הקרימינולוגיה.

לפתע הופיע  "גורם המעורב בחקירה" אשר אמר לכתב YNET את המילים בנות האלמוות הבאות:

"ונושא המניע פחות מהותי לעניין זה".

קראתם?

אלפי שנות היסטוריה  של חקירות פשע, מאז פרשת קין והבל, עבור בנתן הנביא ופרשת כבשת הרש, ועד טובי החוקרים של ה"סקוטלנד יארד" האנגלי המהולל – נמחקו במחי אמירה אחת קטנה של  "גורם המעורב בחקירה" מחיפה המעטירה! כל מה שקראתי במשך עשרות שנים של חרישה במותחנים ובבלשים – הועמד על ראשו! כל מה שסיפרו לנו, שדבר ראשון בחקירת פשע מחפשים את המניע – הלך, התפייד, נעלם, היה כלא היה.

"נושא המניע פחות מהותי". אלק.

וברור שגם בית המשפט שיתף פעולה עם התפיסה הקרימינולוגית החדישה של גורמי החקירה, המשטרה והפרקליטות. איש לא הזכיר עוד את הגיגיו הבטלים של השופט הראשון מהארכת המעצר, זיאד פלאח. הלך הלינץ', התפיידה הלאומנות, נעלמה הכתובת החרוטה על הגולגולת, איפה הקריאות הלאומניות, לפי דברי החיילים.

מקום הצדק שמה הרשע.

זה מה שקורה כשמאפשרים למשטרה בחיפה של יונה יהב  "להמשיך בחקירה, ללא פשרות, בנחישות וביעילות".

חה-חה.

עברו רק כמה ימים מאז המקרה המצער בחיפה, וברמלה ארבה חבורה של נערים ערבים לג'ורג' סעדו, איש מרמלה, שנהג לצאת לטיול הערב שלו במסלול קבוע. לפי כתב האישום, הנשען על הודאות, הם פשוט רצחו אותו ביריות אקדח.

יום יומיים אחרי הרצח (לפי כתב האישום), הלך ראש עיריית רמלה בעקבות יונה יהב מחיפה. הנה הדיווח במאקו:

"למיטב ידיעתי כל העצורים הם קטינים", אמר הבוקר ראש העיר רמלה יואל לביא, בריאיון לגלי צה"ל. לדבריו, היחסים בין התושבים הערבים ליהודים בעיר טובים ואפילו טובים מאוד, ולהערכתו האישית מדובר באירוע על רקע פלילי ולא לאומני.

"להערכתו האישית" של ראש העיר, לא מדובר באירוע לאומני אלא פלילי.

טוב (רע, בעצם), הפעם הלינץ' נגמר ברצח, והיו יותר מדי עדויות שזעקו לשמיים. בכתב האישום מדובר בפירוש על מניעים לאומניים.

במשטרת רמלה ובפרקליטות שם לא ידעו שעניין המניע אינו מהותי.

ואחר כך היה גם  הלינץ' במלחה, ועכשיו הלינץ' בכיכר ציון.

קו עקום, עקום מאוד, עובר בין הלינץ' המטואטא מן השטח בחיפה, דרך הרצח של סעדו ברמלה, אל הלינצ'ים בירושלים.

והנה מתארו של הקו העקום הזה:

משטרה חרטא.

פרקליטות חרטא ברטא.

פוליטיקאים על הפנים.

תקשורת מבישה.

ברור שיש יהודים וערבים בארץ הזאת, שהמסיתים וזורעי השנאה מן התקשורת ומן הפוליטיקה (יום אחד אולי אתפתה לערוך רשימה שמית מפורטת, עם דוגמאות וציטטות) – עושים כל מה שביכולתם כדי שישנאו אלה את אלה.

לפי מקלדות מסויימות ופיות מסויימים בכמה עיתונים ובתקשורת האלקטרונית, ובתוככי כמה מושבים בכנסת, היהודים הם תמיד והם כולם רעים (חוץ מהיהודים שבין המסיתים), הם גזלו ללא שום הצדקה את אדמותיהם של הערבים ורוצחים בהם בלי התגרות, ולכן הם כלבים בני מוות.

ולפי מסיתים מהצד השני כל הערבים רעים, טיפוסים רצחניים אחד אחד, המבקשים לגזול את אדמת היהודים, וכל מה שבראש שלהם זה להשמיד את היהודים, ולכן הם בני מוות.

בן גביר וזועבי.

זחאלקה ובן-ארי.

עמירה הס מתורת "הארץ" והרב שפירא מ"תורת המלך".

זורעי שינאה מקצועיים, מחרחרי מלחמה, מסיתים ומדיחים. טיפוסים נאלחים.

אז נמצאו בשנה הזאת, גם בשנה הזאת, כמה עשרות צעירים מוסתים, יהודים כערבים, שהלכו עם השנאה שלהם גשר אחד יותר מדי.

אילו היו לנו פה משטרה סבירה, פרקליטות טובה, ופוליטיקאים שאינם בעצמם חלק בלתי נפרד  ממערך השנאה, הם  היו כורתים את ראש הנחש מיד אחרי ההכשה הראשונה.

אבל כשראשי הערים של חיפה ורמלה טומנים את הראש בחול? כשנדמה להם שאם יגלו הבנה לחארות הקטנות שבין הערבים, הם יצליחו לחנוק את הנחש?  כשהתקשורת הביזיונרית משתפת פעולה? כשמשטרת חיפה והפרקליטות שם ממציאות לצורך העניין קרימינולוגיה חדשה שבה המניע אינו מהותי?

מה הפלא שגם החארות בין הערבים וגם החארות שבין היהודים מתעוררים לפעולה?

ואתם חושבים שהפרקליטים של "המשתתפים" מירושלים לא יבקשו, ובצדק מבחינתם, אותו יחס שקיבלו הקטינים בחיפה?

למה שראש עירית ירושלים לא יודיע לנו כי "בהיבט החינוכי יש כאן כישלון, של ההורים ושל מערכת החינוך ושל החברה בה חיים הצעירים, אבל אין להלהיט את הרוחות" כמו שאבחן והציע עמיתו החיפאי? או שיאמר כי "למיטב ידיעתי כל העצורים הם קטינים" כמו שאמר עמיתו הרמלאי, וש"להערכתו האישית מדובר באירוע על רקע פלילי ולא לאומני"?

והמניע  הלאומני שאינו מהותי, לדעת הגורמים המקורבים לחקירה בחיפה,  למה שיהיה מהותי  מבחינת הגורמים המקבילים בירושלים?

קו עקום, עקום מאוד, אבל לגמרי רצוף, עובר בין לינץ' ללינץ':

שוטרים, פרקליטים, שופטים, פוליטיקאים, עיתונאים.

30 תגובות
  1. מנחמי בן-ציון permalink

    ראשית אני מצהיר כאן, שאני מתנגד לכל אלימות באשר היא . מצד שני
    החינוך שלנו אינו נוצרי ולא נגיש יותר את הלחי השניה . כאשר הציבור
    מהצד השני מבין זאת ,הוא עושה את החשבון שלו, אם כדאי או לא להיות
    אלים נגדנו. כי ככה זה בעולמנו הבלתי מושלם. אני זוכר תקופה לפני כמה
    שנים שדקירות יהודים בירושלים, הייתה לחם חוקנו, כמעט יום יום .לא
    עזרה המשטרה ולא דיבורים . העיניין הסתיים כאשר החלו להדקר גם
    ערבים .כאשר הם נוסעים בביטחה ואנחנו נתונים לזריקת אבנים ובקבוקי
    תבערה, זה יפסק כאשר גם הם יהיו נתונים לאותה סיטואציה, לא נעימה.
    והסיבה לכך פשוטה, כאשר הם נתפסים במעשיהם, הם נחשבים לגיבורים
    בציבור שלהם . והבאתם לדין אצלנו, רק מגדילה את יוקרתם. אני
    מצטער שזה כך, אבל הדרך הזאת, מביאה אותם להבנה, מה זה אומר
    להיות מותקף בצורה הזאת ,והם הוכיחו שהם יודעים להסיק מסקנות.

    אהבתי

  2. מנחמי,
    נא שים לב למה שיוצא מתוך גישתך הפציפיסטית("אני מתנגד לכל אלימות באשר היא")-יהודית: במקום שהמשטרה תתפוס את החלאות הגזעניות מהצד הערבי, נניח, אחד-אחד, והפרקליטות תגיש נגדם כתבי אישום התואמים את חומרת העבירה, ובית המשפט יגזור עונשים בהתאם (כאילו היה בנו של השופט בין הנפגעים) – במקום כל הווג'רס הזה, אתה מציע, הבה נותיר את המלאכה לחלאות הגזעניות מהצד היהודי, שיעשו בהם שפטים.
    ואילו מגיב ערבי משוער, יכול היה לטעון פה בדיוק אותו דבר כלפי יחסם של המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט כלפי החלאות הגזעניות מהצד היהודי, שגם בהם אין מחסור, וגם הם נתפסים כגיבורים בחוגים שלהם (ראה למשל את היחס אל רוצח ראש הממשלה רבין שבא מאגדה אחרת) – והוא היה יכול להוסיף כמוך, שהביריונים מהצד שלו רק מאזנים את המשוואה ומבהירים לצד היהודי שהעסק לא כדאי.
    בקיצור, אתה מציע את שלטון החלאות הגזעניות.
    ואמנם, לזכותך אומר – במצבן הנוכחי של המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט, דומה שהמצב הזה אמנם מתקיים, בעצם, ממילא.

    אהבתי

  3. מנחמי בן-ציון permalink

    ההבדל בינינו לבינם, שאצלנו ישנו רוב שמגנה מעשים כאלה ואצלם ??? .מאחר
    והתערבות החוק, כמו שאמרת זניחה, מתקיים תהליך הישרדות טבעי .אני לא
    דוגל בזה וזה לא מצב אידיאלי ,אבל זה מה יש .אני רק משקף מצב, כפי שנראה
    בעיני. לדעתי המעשים לא נעשים על רקע גזענות, אלא על רקע לאומנות .מי
    שהתחיל ראשון שיפסיק ראשון . ואל תגיד לי שזה בגלל הכיבוש ,כי אז אתה
    מכשיר את המעשים האלה מצידם .ה"כיבוש" הוא בעיה פוליטית ,שלאזרח כל
    שהוא, אין זכות חוקית לפתור אותה, על בסיס מעשה אישי ,פרטי .

    אהבתי

  4. מנחמי,
    אני מקבל את התיקון שלך בעניין גזעני-לאומני, למרות ששני המניעים האלה קרובים מאוד זה לזה במקרה שלנו. אני בטח לא אטען שהלאומנות והגזענות הן תוצאה של "הכיבוש", כי זה להיפך,כמובן. המחשבה של חוגים לאומניים בישראל שאפשר לקיים לאורך זמן מציאות שבה הערבים הפלשתיניים הם נתינים חסרי זכויות ("הכיבוש"), היא תוצר של תפיסה גזענית ולאומנית, המוליכה אותנו למקומות גרועים מאוד. באותה מידה, כמובן, חוסר הנכונות של ההנהגה הדתית והפוליטית של הפלשתינים להכיר בזכותם של אחיהם היהודיים לקיים פה מדינה, אף היא תוצר של גישה לאומנית וגזענית בזוייה. אלה ואלה עושים את מלאכתם של כל הכוחות המעצמתיים המבקשים להמשיך את שליטתם הכלכלית והפוליטית פה, תוך תירגול המדיניות המעצמתית הוותיקה של "הפרד ומשול".

    אהבתי

  5. למאפיהו
    האיזון בין המכה (הכובש) לבין המוכה (הכבוש) ששניהם לא מכירים אחד בשני לכן שנייהם שווים לא מסתדר במתמטיקה שלי.

    אהבתי

  6. מנחמי בן-ציון permalink

    הבעיה שהפלשתינאים לומדים לאט, ומנסים קודם כל את האופציות הכוחניות
    נגדנו ,למען להרגיש גאוה לאומית. אך גם התדרדרותם לטרור רצחני, לא הביא
    להם מזור לתאוותם ל"ניצחון", תנועת היד שלהם ל-v נשארת מיותמת. אני
    מקוה, שבסופו של דבר יבינו, שאיתנו אפשר רק בטוב ואז תהיה להם מדינה,
    כלכלה, שקט וכל הזכויות,(פרט לפעולה נגדנו)וזה בידם. ככל שיקדימו להבין
    כך יגדלו עתודות הקרקע, שיעמדו לרשות מדינתם, מאחר שזה יקבע בהסכם
    הקבע בינינו, לא לפני כן .הפסקת הבניה ל-8 חדשים, עפ'י דרישת אבו מאזן
    היתה מצידנו טעות איסטרטגית, שלא הביאה שום תועלת. מאחר ואיבדנו
    את מנוף הלחץ החשוב הזה עליו .כי אילו התננו את הפסקת הבניה, בהסכם
    הקבע בלבד, זה היה מבהיר לו את הנחיצות והדחיפות מבחינתו להגיע להסכם.
    הוא יכול היה להבהיר זאת לתושבי הגדה כהכרח ,לא יגונה להסכם שיבוא.

    אהבתי

  7. miram47
    ואיך מסתדר לך האיזון בין התוקפן של 48 שסירב לקבל את החלטת החלוקה ובין המותקף של 48 שהיה מוכן לחלוקה? ואיך מסתדר לך האיזון בין מי ששילמו את חשבון התוקפנות הירדנית של 1967 (הפלשתינים שעברו מכיבוש אחד לכיבוש שני) ובין מי שהותקפו ב-67 בניסיון נוסף להשמידם? ואיך מסתדר לך האיזון בין הפלשתינים שרימו בהסכמי אוסלו, והתכוונו בעצם להודנא קצרת מועד שהסתיימה באינתיפאדה ה-2 (ונא אל תאלץ אותי להביא שוב את כל מראי המקום על מעשה הרמייה של ערפאת) ובין מי שרומו? ושים לב שאני לא טוען שהצד הישראלי הוא צדיק מוחלט. אני רק טוען שבתום כל "האיזונים" או "חוסר האיזונים", כל צד אחראי לנבליו בלי נסיבות מקילות. מי שטוען לנסיבות מקילות לנבלים של הצד הערבי הוא פשוט גזען או לאומן ערבי או יהודי מוזר שתומך בגזענות או בלאומנות ערבית, כמו שמי שטוען לנסיבות מקילות לגזענות או לאומנות יהודית, הוא תמונת המראה של הגזען-הלאומן הערבי. שלושת הסוגים האלה אינם, בעיני, יותר ממחרחרי מלחמה, זורעי שינאה שכולנו היינו מסתדרים טוב יותר בלעדיהם.

    אהבתי

  8. מנחמי,
    אני מסכים עם עיקר הטיעון שלך, בלי להיכנס לפרטים על טקטיקות ומהלכים כאלה או אחרים של אבו-מאזן או של נתניהו. ההנהגה הפלשתינית טועה טעות איומה כבר המון שנים, בין השאר מפני שהיא נפתית להאמין שוב ושוב לניתוחים ולתחזיות של השמאל המדומה הישראלי. זוהי קבוצה קטנה ומצטמצמת המנוכרת לחלוטין לציבור שבתוכו היא חיה. ראשיה, הוגיה ודובריה אינם מבינים כלל את הדינמיקה של התהליכים החברתיים והפוליטיים בישראל ובאזור, ולכן הם טועים שוב ושוב, עוד ועוד, בניתוחים ובתחזיות הפוליטיים שלהם (רק מהשנה האחרונה: תוצאות "האביב הערבי" במצרים, הספטמבר הפלשתיני דאשתקד עם "המיליון על הגדרות", המחאה החברתית בישראל, ועמדותיהם כלפי המשטר הרצחני בסוריה), מובילים את עצמם לבידוד גובר ולאובדן מוחלט של כוח פוליטי, ונעשים שנואים ובזויים על ידי הרוב הגדול של הציבור. ואילו את הפלשתינים הם מוליכים בעצותיהם, כאותו חלילן מהמלין, לדריכה במקום שכמוה כהליכה לאחור. מי שבוודאי יכול להודות להם על תרומתם בהטעיית הפלשתינים הוא, כמובן, הימין הקיצוני בישראל (ולא פלא שלשניהם, לימין הקיצוני ולשמאל המדומה, יש פיתרון הפוליטי משותף – מדינה אחת בין הים לירדן).
    כמוך אני מקווה שהפלשתינים יתפכחו בעוד מועד מהזיותיהם המטופשות. אך כדי שזה יקרה צריך שיקום להם מנהיג שיהיה מוכן לבחון באומץ את ההיסטוריה של הסכסוך בין העמים בשלושים השנים האחרונות, ולחדול מהתפיסה הבלתי אנושית, המתחזה להיות דתית או פטריוטית, שהאנשים החיים היום סביבו אינם יותר מדשן אורגני בשדה המהפכה, או השיבה, או פלשתין השלמה. בינתיים זה די ברור שאבו-מאזן אינו מנהיג כזה. הוא וההנהגה המושחתת של הגדה חיים יופי-טופי, אז מה אכפת להם מהדשן האנושי סביבם.

    אהבתי

  9. מנחמי בן-ציון permalink

    אני איתך לאורך כל הדרך ,פרט לכך שהימין ה"קיצוני" מוביל למדינה דו-לאומית.
    אולי בראיית הרבה אנשים ,זו תוצאה בלתי נמנעת ,אבל אני חולק על כך, כי אחרי
    מסע רצוף של התנגשות לאומית ביניינו ,שוני בראיית העולם בנושאים רבים ,לא
    ניתן לגשר על כך,ר' שבקושי אנחנו מסתדרים עם ערביי ישראל, מאז הקמת המדינה.
    אנחנו לא צריכים להיות רדופים אחרי פתרון .כי בזאת אנו לוקחים על עצמנו את
    המשימה שנכשלת והעולם מטיל עלינו את האחריות לכישלון .הזמן הוא אך ורק
    לטובתנו. במזרח התיכון שלנו, צריך הרבה אורך רוח ,מפסיד מי שממצמץ ראשון.
    הם בוחנים אותנו כל הזמן, ומתוך רצון לקבל את מה שנוח להם, הם מתפתים
    כמו שכתבת, לקבל את דעת השמאל שהוא שולי, אבל עם "אמפליפייר" של המדיה.
    היום אין לנו מה לחשוש מ"הלעולם תאכל חרב" כי במלחמות הבאות ילחמו עבורנו
    הרובוטים יותר מדוייקים, קטלניים ובלי דם מצידנו .גם בעינין הטילים שלהם
    נסתדר ,כך שלא ישתלם להם לנסות אותנו .

    אהבתי

  10. תן לי לנחש, לא נשמע יותר ממרים47. ככה זה עם אנשי שמאל קיצוני, כשהעובדות מפריעות לאידאולוגיה, צריך להיפטר מהעובדות…:)
    מאפיהו, שנאת הערבים הקיימת אצל רבים בארצנו איננה גזענית, היא אולי לאומנית, או אפילו דתית, אבל לרוב מדובר בשנאה על רקע ההבנה שהערבים רוצים ברעתנו.
    יש כמובן יוצאים מהכלל- יש ערבים שלא רוצים ברעתנו (כלומר הגירוש הטוטלי שלנו מישראל) ויש כמובן גם גזענים הסבורים שיהודים הם גזע נבחר. אבל אלו וגם אלו הם מיעוט.
    מנחמי, מבין מאוד את תפיסתך וגם אותי מחליאה הצדקנות וההתחסדות כאשר מריבה בין יהודים לערבים הופכת פעמים רבות ל"לינץ", מצד שני הכוח שלנו זה במוסריות שלנו, גם אם היא לפעמים קיצונית וכמעט נוצרית של להגיש את הלחי השניה. אם אנחנו רוצים להיות מסוגלים להרגיש צודקים במאבק הזה נגד הערבים אז דבר ראשון אנחנו חייבים שהמחנה שלנו יהיה קדוש, גם אם או סטנדרטים יותר גבוהים ממה שנדרוש מאחרים

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      דוד
      ברור שלא כל הערבים רוצים ברעתנו, אבל קולם לא נשמע בציבוריות שלהם.
      כך שההכללה במקרה הזה, כמעט מוצדקת . אף יהודי לא חושב שיהדות היא גזע.
      הרגשת ההשתייכות לעמנו, באה לידי בטוי בתהליך הגיור .לא בחרנו להיות עם
      נבחר, הוטלה עלינו משימה כבדה, להעביר לאנושות, את ערכי המוסר האוניברסליים.
      לכן העולם בוחן אותנו כל הזמן ב"נאה דורש נאה מקיים" .גם במה שהוא עצמו
      לא מקיים . לכן זה לא בדיוק יתרון עבורנו .הרגשת צדקת דרכנו היא מאוד
      סובייקטיבית, לי אין ספק שהסטנדרטים שלנו, הם הגבוהים בעולם. גם אם יש
      חריגות פה ושם של פרטים, אנחנו ככלל ,יודעים לתקנם.

      אהבתי

  11. למאפיהו
    נראה לי שהנקודות העכשווית בין כובש ונכבכש לא קשורות למלחמת השחרור.זה בערך כמו שהיום יתחילו יתחילו 'לסגור חשבונות' בצרפת על רקע מלחמת פרוסיה צרפת ב- 1870-71 . המלחמה הרלוונטית היא כמובן מלחמת ששת הימים עם ירדן, לאחר מכן נוצר המצב הנוכחי הכולל ישות פלשתינאית. לגבי הטענה שלך שיש נבלות בשני הצדדים, קשה להתווכח עם עובדות. אבל היכולת לשנות את המצב קיים רק אצל הצד החזק בשלב הזה. בשלבים הבאים יתכן כי החמאס יתלבש על הגדה כמו בעזה ואז נתגעגע לאבו מאזן.

    אהבתי

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

      עמירם
      אתה טועה לחשוב שהפלשתינאים ויתרו על יפו וצפת . לכן מלחמת 48 רלוונטית
      ועוד איך .הם עוד מסתובבים עם המפתחות תלוים על צווארם .ואתה הולך לתת
      להם גבולות מאולצים מבחינתם, למעשה נותן להם תקוה ,להמשך המאבק נגדנו.
      ויתורים לא יביאו שקט, כמו שהגרוש מגוש קטיף, לא הביא אותנו צעד אחד להסדר.
      היום בשביל שלום, הם יצטרכו קודם כל לחנך את ילדיהם, בחשיבותו לעתידם.
      ראית אצלם איזה ניצנים בכיוון הזה ? .

      אהבתי

  12. מנחמי בן-ציון permalink

    האנונימי הוא מנחמי בן-ציון שבטעות לא הכנסתי את שמי .

    אהבתי

  13. דוד,
    כמו שאתה רואה, "מירם47" שאינו אלא עמירם עדיין עימנו, ולא אליו התכוונו דברי בעניין השמאל הקיצוני. אני לא מקבל את דעתך בדבר היעדרות של גזענות אצלנו כלפי ערבים. בקלות אני מזהה תופעות של גזענות גם בין יהודים ליהודים. ראה למשל יחסם של האשכנזים של החרדים כלפי הספרדים של החרדים, ויש גם תופעות של גזענות כלפי אתיופים ואחרים. ולכן איני משלה את עצמי שלא תיתכן גזענות של יהודים כלפי ערבים. ראה גם יחסו הפטרוני של השמאל המדומה לערבים שגם אותו אני מפרש כגזענות. קיים גם הסקר הידוע של המכון לדימוקרטיה שכבר התייחסתי אליו כמה פעמים. אמנם יוצא מהסקר שהגזענות הערבית כלפי היהודים גדולה יותר, אבל אנו עדיין נשארים עם גזענות יהודית. נכון שהסכסוך הלאומי משמש כמגבר חזק,אבל מוטב שלא להתעלם מקיום התופעה. (חזרתי עכשיו לרגע אל התגובה שלך, וראיתי שגם אתה לא מכליל וכותב "לרוב" וכן הלאה, ומכאן שגם אתה ער לאפשרות).

    אהבתי

  14. עמירם,
    אחייני חזר לא מזמן משהות בינונית-טווח באירופה, ואולי הוא יכול לספר לך דבר אחד או שניים על הנוכחות של מלחמת פרוסיה-צרפת ב-1870 לפחות בחבל אלזס. אתה לא יכול לטעון שמה שקרה ב-48 לא רלוונטי להיום, בשעה שארה"ב עדיין מתחזקת בכספה את בעיית הפליטים של 48 כפצע פתוח במסגרת מדיניות ההפרד ומשול המעצמתית שלה, וגורמת לבעיית הפליטים להיות נוכחת עד היום. אני בטח לא מסכים אתך שלצד הפלשתיני אין שום חופש פעולה ואפשרות לשנות דברים, גם בהיותו הצד הנכבש. נראה לי שזו גישה פטרונית במקצת, שכמובן נוחה גם לפלשתינים שכן היא משחררת אותם מכל אחריות.

    אהבתי

  15. משה
    אף שמוט אצל יהודים זה חלק מהגנום וזה בסדר גמור. לא יזיק לציונות להיות קצת יהודית יותר.

    אהבתי

  16. עונה לפי הסדר

    למנחמי
    לא ויתרו על יפו וצפת כמו שיש ישראלים שארץ ישראל השלמה היא אדמתם.
    לגבי גוש קטיף הנסיגה הדבר נעשה מאינטרסים ישראלים, התשלום היה גבוה. ובגוש קטיף בגלל חוסר הידברות הגענו למצב הנוכחי. באסוציאציה חופשית הדבר דומה למה שהיה עם מצרים לפני הסכם השלום. הביטחון שלעולם לא נוכל להגיע איתם להפסקת הלחימה, ואחרי ההסכמים הגבול שקט למעלה משלושים שנה ..

    למאפיהו
    אני לא מדבר על מחיקת ההיסטוריה. אני טוען שהמצב אחרי 67' לא דומה למה שהיה לפניו. וגם באלזס לא הולכים לפתור בעיות עם נשק אלא דרך הבנקים. האיבה שהייתה בזמנו באירופה עמוקה הרבה יותר ממה שבינינו לבין הערבים, (היה להם הרבה יותר זמן לגבש אותה), ולמרות זאת המצב מאז מלחמת העולם השנייה לא דומה למצב שלפני הבריתות באירופה. לגבי ניצול הפליטים ע" מדינות ערב אין על זה ויכוח. כמו שאין ויכוח לגבי טוב הלב האמריקאי. אבל אתה לא יכול להתיישב על חלקים של אדמה אחרת, להחזיק אותו בבצים מבחינה כלכלית, ולטעון שיכולת הפעולה שלהם שווה לשלך.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      עמירם
      הגרוש מגוש קטיף, היה אינטרס פרטי של אריק שרון, . השלום עם המצרים
      בא רק אחרי שהם סבלו במלחמות 60 אלף חללים .והגעו למסקנה הנכונה שהשלום
      עדיף. אנחנו אף פעם לא התנגדנו לשלום, לטנגו צריך שנים. לא דומה השלום עם
      המצרים לשלום עם הפלשתינאים. המצרים תמורתו קיבלו שטח שלא תבענו אותו,
      אלא כחיץ בלבד,שמשמש אותנו להגנה .הפלשתינאים "אוכלים" עד היום את הפירות
      הבאושים, על שלא קיבלו את החלטת האו'ם ,בדבר הקמת מדינת ישראל .בבקשה
      לא לשכוח זאת. את העבר אין אפשרות לשנות וגם לא את תוצאות המלחמה .למרות
      שהארץ הזאת שלנו, לא באנו לגרש מכאן אף אחד. קנינו אותה פעם שניה בכסף
      ובדם בנינו (בעברית, המילה דמים=כסף) .לכן היא שלנו פעמיים .קצת אורך רוח
      וגם הם יגיעו לאותה מסקנה שהמצרים הגיעו בזמנו.כי הם מעריכים כוח, למרות
      הזיכרון הקצר שלהם .

      אהבתי

  17. עמירם,
    תשובה ראשונה מקוצרת: במקרה הנדון לא מדובר מדובר ביכולת פעולה אלא ביכולת של המנעות מפעולה, ובתחום הגזענות והלאומנות אין יתרון לכובש על הנכבש: המנעות מחמדנות מיותרת, המנעות מהסתה, המנעות מנקמנות ועוד המנעויות קלות לתפעול, בתנאי שייסכר פיהם של סוכני המסיתים ומחרחרי המלחמה.

    אהבתי

  18. למאפיהו
    קשה לי להאמין שהימנעות מפעולה מביאה עמים לידי חרות. כאנקדוטה כדאי להיזכר שגם על האנדרטה בככר פייסל בחיפה נכתב החירות נלקחת ולא ניתנת או משהו בדומה. הדוגמה ההודית של המחאה הלא אלימה לא הייתה עובדת בישראל. הבריטים היו בחצי רגל החוצה מהאימפריה שלהם, וישראל עם רגל וחצי להרחבת האימפריה שלה. באשר לשאר ההימנעויות שציינת אני בעד.

    אהבתי

  19. למנחמי
    מצטער ראיתי את תגובתך מאוחר יותר. אני לא חושב שאריק שרון אבי ההתנחלויות ראה אינטרס פרטי לצאת מגוש קטיף. אני עוד זוכר את התמונה של החיילים שמחפשים את שרידי חברם באדמה. לגבי מצרים, היו די הרבה ניסיונות מצרים גם דרך הקנצלר האוסטרי להגיע למשא ומתן. בישראל היה קונצנזוס שמצבו מעולם לא היה טוב יותר, ואחר כך מלחמת יום כיפור. עולם המושגים הישראלי השתנה מאותו יום. אבל כל זה כתוב בספרי ההיסטוריה. זה לא מדויק שתמיד העדפנו שלום. תמיד הצהרנו שאנחנו מעדיפים שלום. זה היה עוד בתקופת אחדות העבודה ומפא"י, לא היינו צריכים לחכות לימין של היום.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      עמירם, כניראה שכחת את נושא האי היוני ,את התרמית המניפולטיבית ששרון
      עשה, כשאמר יהיו ויתורים כואבים ולא פירט, לפני הבחירות, איש בארץ לא העלה
      על דעתו, שגרוש גוש קטיף, הוא הויתור שאליו הוא מתכוון. ופיטורי שרים בממשלתו
      שהתנגדו לגירוש ,זאת לא דמוקרטיה זו דיקטטורה (הכתבה).
      מדרך חשיבתך, אני מבין ששנוי המצב הוא אך ורק בידינו ,לצערי אני חולק
      על כך והלואי שהיה זה נכון. הצהרה שאנחנו מעדיפים שלום, היתה מתחילת הדרך,
      לא שמענו זאת מהצד השני, באופן עובדתי ,השמאל לא הצליח אף פעם לעשות
      שלום ויש סיבות לכך ,שאינני רוצה עכשיו למנותם. הימין של היום, הרבה יותר
      מפוקח מהשמאל ,יש לנו עם מאוד חכם, ששם את השמאל במקום הראוי לו .

      אהבתי

  20. למנחמי
    אני לא שכחתי את האי היוני, ולא את האתרוג ששמו שרון. אלא שהאיתרוג היה פעולה מאוחרת יותר ושרון לא יכל לצפות לה. לדעתי לא קיים היום בארץ שמאל משמעותי, כך שהעם ככל שיהיה חכם לא יכול לשים משהו שלא קיים באיזה שהוא מקום. .

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      עמירם
      אתה טועה בסדר הזמנים ,זו לא היתה פעולה מאוחרת יותר, ודובר על כך
      הרבה בתקשורת. זו לא המצאה שלי ,תבדוק . אין שמאל משמעותי אלקטורלית
      אבל התקשורת נותנת לו מקום משמעותי, יותר ממה שהוא בפועל, כאילו שגודל
      שני הקצוות שווה. תראה איך לכל ויכוח מביאים את זהבה גלאון או את יריב
      אופנהיימר להציג את כשווים מול נציגי הימין . בעוד שעל כל שלושה נציגי השמאל
      צריכים להביא 100 נציגים מהימין, זאת היא הפרופורציה הנכונה.

      אהבתי

  21. למנחמי
    בדקתי את הזיכרון שלי בויקיפדיה והסתבר שהוא לא נפגם. הנה: " אמירתו השנויה ביותר במחלוקת נאמרה כחצי שנה לפני יישום תוכנית ההתנתקות, כאשר אמר בדיון בנושא בפברואר 2005 במכון ון ליר ש"צריך לשמור על שרון כמו על אתרוג לשומרו בקופסה אטומה, מרופד בספוגית, צמר גפן ונייר צלופן, לפחות עד תום ההתנתקות"[3]. שרון היה באותה העת ראש ממשלת ישראל ומובילה העיקרי של התוכנית, ולהערכת אברמוביץ' היחיד היכול להוציאה אל הפועל".
    נכון שטענתי שאין שמאל משמעותי בארץ. אבל בישראל גם "קדימה" עם אולמרט, לבני, והנגבי וגם לפיד נחשבים שמאל. לכן גם דב וייסגלס ורוני בר און מייצגים לעיתים, למרבה הבדיחה, את השמאל בתקשורת.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      לעמירם
      תקרא שוב על פרשת האי היווני . צבי הנדל, שהיה אז סגן שר וממתנגדי הגירוש
      אמר אז " עומק החקירה ,כעומק העקירה" הוא התכוון באמירתו, שהעקירה באה
      להסחת דעת הציבור מהפרשה .

      אהבתי

  22. זה היה הרבה אחרי האיתרוג, והנדל לפני זכרוני
    תפס על זה סיסמא שמשרתת את מטרותיו.
    מכל מקום לדעתי היציאה מגוש קטיף היתה צריכה
    עוד לפני הכניסה לגוש.מה יש לנו לחפש שם.
    ועם תחשוב כמה כסף עלתה ההרפתקאה הזו תגיע
    למסקנה שאפשר לעלות לארץ את
    את כל תושבי סין וישאר עודף.

    אהבתי

  23. למה להגיע את חיפה? תראה מה קורה בירושלים כל הזמן אבל בכלל לא שומעים על זה: http://itamars.wordpress.com/2012/08/25/sababarace/

    אהבתי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: