Skip to content

עוד על פיצוח גרעינים איראני: המגיב אייל כמשל, התגובה של דגן והביקור של פאנטה

אוגוסט 1, 2012

רק סיימתי לכתוב ואך זה פרסמתי את הרשומה הקודמת, אודות פיצוח הגרעינים האיראני, וכמו על פי הזמנה צץ המגיב אייל וקיים עמי כאן דיון שכלל חמישה סיבובים, כולם בעצם סביב אותה שאלה:

באיזו מידה של רצינות יש להתייחס אל איומי ההנהגה האיראנית להשמיד את ישראל?

החלטתי להחריג את דו-השיח הזה ולהתייחס אליו ברשומה, בגלל החשיבות שיש, לדעתי, להבנה עמוקה יותר של עמדותיו של אייל, שנראה לי כי הוא מייצג בצורה נאמנה את עמדותיו של השמאל המדומה אצלנו – החלק הרדיקלי יותר של המגזר המוזר. זה המקבל  באופן עיקבי ושיטתי את העמדות הפוליטיות של האויבים הקיצוניים ביותר של ישראל, גם כשהוא מציג תואנות או הנמקות שונות משלהם.

הטיעון הראשון של אייל הוא, שאין האיומים האלה רציניים: "ההנחה היא" הוא כותב, "שהאירנים יהיו מוכנים לנהל מלחמה קונבנציונלית נגד ישראל, אבל לא מלחמה גרעינית."

הנחה של מי?

ועל סמך מה התקבלה אותה הנחה?

איזה מומחה אלמוני לענייני איראן? או צוות מומחים פסיכו-פוליטי שניתח את הלוך המחשבה של ההנהגה הרוחנית והפוליטית של איראן?

או רק הרהורי ליבו ומשאת נפשו של אייל?

האם זה לא ברור שכאשר אייל "אוסר" על האיראנים להשתמש בגרעין, המוגדר כנשק השמדה המוני, ו"מתיר" להם נשק קונבנציונלי בלבד, הוא לא לוקח ברצינות את כוונות ההשמדה המוצהרות שלהם?

בתגובה השניה, אייל כבר מוכן לומר כי –

"יכול להיות שמטרתם היא להשמיד את ישראל, הבעיה היא שהם לא יכולים לעשות זאת מבלי להשמיד את עצמם על הדרך…"

כלומר, אייל מובן להסכים ("יכול להיות") שהאיראנים רוצים להשמיד את ישראל. אבל הוא בטוח לגמרי, שהם יבקשו להשיג מטרה זאת רק בתנאי לוקסוס: הם ישמידו את ישראל – רק אם מובטח להם שלא ייענו בתגובה ישראלית מקבילה.

ומכיוון שזה אינו מובטח – לדעתו הם יוותרו על כוונתם.

בתגובות שלהלן, עד האחרונה,  חוזר אייל על אותו נימוק: האיראנים רציונלים, ולפיכך הם לא ישמשו בנשק הגרעיני שהם מבקשים להשיג, כי הם יחוסו על מיליוני בני עמם.

"אף אחד, גם לא הדיקטטור המטורף והמגלומן ביותר, לא ייכנס למלחמה תוך ידיעה ברורה שהוא הולך לסבול אבידות של מיליוני בני אדם"…

"אני כן מניח שהם רציונלים במובן זה שהם יודעים להעריך את התוצאה של תקיפה גרעינית על ישראל"…

אז מה פשר איומיהם של האיראנים להשמיד את ישראל? והרי זה לא יתכן ללא נשק גרעיני?

ההסבר של אייל בתגובתו האחרונה:

"אתה מתרשם מהרטוריקה המתלהמת של ההנהגה האירנית – אני הרבה פחות"…

כלומר, אייל חוזר בו מן האפשרות שהאיראנים אמנם מתכוונים ברצינות להשמיד את ישראל, ופונה לקו הגנה חדש: הם סתם מברברים. "הרטוריקה המתלהמת."

מבחינת השמאל המדומה עומדים עלי חמינאי ומחמוד אחמדינג'אד בשורה אחת עם עם חסן שוקרי, עם גמאל עבד אל נאסר, עם יאסר ערפאת, עם חסאן נסראללה, המברברים לדורותיהם. מדברים לא יפה, אבל לא ממש מתכוונים לבצע.

זוהי כמובן העמדה הגזענית הקלאסית והמתנשאת של השמאל המדומה הישראלי כלפי ערבים, איראנים וחיות אחרות שצבע עורן כהה במקצת מצבע עורו של האשכנזי הצפונבוני, שהוא הטיפוס הרווח של השמאל הגזעני הזה: כאשר הכוונות של האנשים הכהים כלפי ישראל אינן מסתדרות עם הקו הפוליטי של השמאל המדומה, הופכים הערבים או האיראנים לסוג של חיות מחמד: כלבים שנובחים אך אינם נושכים. ילדים מפגרים שאין להתייחס ברצינות לדבריהם.

ראש ממשלה בנימין נתניהו ושר הגנה ליאון פאנטה:  "לא נאפשר…נקודה".

אייל, זה ברור מתגובותיו ועל פי ניסוחיו ולשונו, הוא מבין-עניין. הוא מעודכן בחומר הפוליטי ושוחה בטיעונים ובניסוחים כדג במים. גם ההיסטוריה אינה זרה לו. הוא מכיר את העמדות של האיראנים, של האמריקאים ושל ישראל. הוא מורגל בוויכוחים פוליטיים הנערכים בפורומים של קהיליות פוליטיות מסוגים שונים, והדבר ניכר גם על פי היציאה הפתאומית המוזרה שלו, כשלפתע הוא פונה  אלי בלשון רבים ("הטענה שלכם") כאילו משמש "מאפיהו" מעין ביטאון של קבוצה פוליטית כלשהי, ולא בלוג אישי לחלוטין. לזכותו אפשר לומר גם שהוא אינו נגרר לחרפות ולגידופים, ומציג את עמדותיו בצורה בהירה ועניינית.

אלא שהמודעות הפוליטית העמוקה, ואולי  גם האדוקה, היא המונעת ממנו להבחין במה שכתוב על הקיר באותיות של קידוש לבנה, אם לא למעלה מזה. הוא בוחר במודע או שלא במודע,  להתעלם מן הקולות הרמים המכריזים על הכוונות המדוייקות של האיראנים כלפי ישראל וכל תושביה היהודים – כולל המיעוט הזעיר מאוד  של אייל וחבריו. לשיטה הזאת יש מינוח מעולה דווקא באנגלית: הוא מסביר אותם החוצה  (EXPLAIN AWAY ).

במאבק המתחולל  (?) בנפשו של אייל בין מה שגלוי וידוע לכל, זועק ולא נותן מנוח, ובין הדוגמות הלעוסות  – הניצחון של הדוגמות הלעוסות הוא ללא תנאי. אייל אינו מניח למציאות להפריע לתיאוריות, לא מניח לפוליטיקה הבסיסית להפריע לאידיאולוגיה הרמה.

אני תוהה: נניח שבבניין סמוך לזה שמתגורר בו אייל, משתכן דייר חדש. הדייר הזה בוחר באייל כקורבן. הוא מאיים עליו ברצח. הוא מסית את שכניו הקרובים של אייל לפגוע בו. והנה נודע לאייל שאותו שכן מצטייד באקדח, תוך שהוא ממשיך באיומי הרצח כלפיו כסידרם.

מה יעשה אייל?

יפטור את העניין באמירה שהשכן התוקפני סתם מתלהם?

או שישכח מדיעותיו הפוליטיות ומרעיונותיו ההומניסטיים, מכיוון שהמאויים הינו הוא עצמו,  וינסה למנוע מהשכן את השגת האקדח?

האם אייל הוא כה קל דעת ומוכן לקחת על עצמו סיכונים חריגים מאוד רק במה שנוגע להגנת מדינתו (שנראה כי בדמותה הנוכחית אינה אהודה במיוחד על החוגים הפוליטיים שבהם הוא מצוי – השערה פרועה שלי)  – או שהוא מזלזל באיומים ברורים וגלויים אפילו כשמדובר בו עצמו ובשלומו האישי?

האפשרות השנייה, אגב, גרועה לדעתי אף יותר מהראשונה. שהרי האפשרות הראשונה מצביעה רק על צביעות רגילה, וכן על ויתור על קדימות טבעית של אינסטינקט הקיום לטובת קבעונות אידיאולוגיים. בסך הכל מצביעה עמדה כזאת על  הרמה הרגילה של הניכור וההסתייגות של רבים בשמאל המדומה כלפי רוב אזרחיה היהודיים של ישראל. אך  האפשרות השנייה מצביעה על אובדן גמור של רצון הקיום האישי. ברור שאם אייל משתייך לקבוצה השנייה, מי שייקח  במידה כלשהי של רצינות את דיעותיו,  פשוט מתחייב בנפשו.

אפילו אידיוט לא יאזין לבעלי נטיות התאבדותיות.

מכיוון שיש לי נטייה להקל, אני מבקש להאמין שקיימת אפשרות שאייל (ודומיו) פשוט לא מודע להיקף ולעומק של השנאה השוררת בצמרת האיראנית כלפי ישראל. אין בכך שום ייחוד, שאנשים בעלי מחוייבות אידיאולוגית גבוהה ייטו  להתעלם ולהדחיק מידע הנוגד את  עמדותיהם.

אך איני רוצה להקל על אייל.  כדי שיבין לעומק  עם מי יש לו  עסק – ההנהגה "הרציונלית" של איראן, ולא יוכל לומר "לא ידעתי" – קיבצתי כאן כמה מובאות שכבר פורסמו  בתפזורת פה בבלוג:

הנה דעתו של מוחמד חתאמי, מי שהיה נשיא איראן בין השנים 1997 ל-2005, ונחשב מתון יחסית (בוודאי יחסית ליורשו בנשיאות, אחמדינג'אד):

 בשיחה  עם כתבת הסיאנ.אן. קריסטיאן אמנפור, קרא  (חתאמי) לדיאלוג עם ארה"ב דיאלוג בין ציביליזציות. אך ישראל (לדעתו) היא "משטר טירוריסטי וגזעני". הוא חילק את האמריקאים ל"פוריטנים" ול"הרפתקנים" שבאו לחפש כסף וזהב.  איראן היתה רוצה שמדיניות החוץ תיקבע על ידי הפוריטנים ולא על ידי ההרפתקנים. בשיא כוחו ב-99 קבע  (חתאמי) שאיראן לעולם לא תכיר בישראל, וב-2002 אמר כי ישראל אינה אלא "חבורה של בעלי אמונות תפלות, גזענים וקיצונים, שנשענים על אידיאולוגיה ריאקציונית לא אנושית ולא מוסרית שתובעים ללא צדק את האדמה לעצמם."

ו

 והנה מעט מהבחנותיו של המנהיג הדתי האיראני עלי חמינאי, באחת מדרשותיו:

"(ישראל היא) מדינה חסרת מוצא וייחוס, מדינה מזויפת, אומה שקרית. קיבצו מכל קצוות העולם את האנשים הרשעים, והקימו אמלגם  (תערובת מחומרים שונים) בשם ישראל. הזוהי אומה? קיבצו אותם שם  מכל מקום בו היו יהודים רשעים ומרושעים…אלו שהלכו לאדמות הכבושות היו מרושעים, רשעים, תאוותנים, גנבים ורוצחים שנאספו מכל העולם…האם ככה מקימים אומה? אומה ומדינה שקמה באופן כזה, ונקראת ישראל, אין לה דרך אחרת זולת דרך הטרור. אין לה אמירה משמעותית לומר…במקביל, ישות כזו, למרות שפלותה וטומאתה, רוצה להאשים מדינה ואומה זורחת, גאה ויקרה, כמו איראן בדעת הקהל העולמית. הם עצמם אשמים יותר מכולם, פושעים גדולים יותר מכולם וקלונם גדול משל זולתם."

ויורשו של חתאמי, הנשיא מחמוד אחמדינג'אד:

"היום ברור לכולם שהציונים אינם יהודים, אינם נוצרים ואינם מוסלמים. הם לא מאמינים באף אחת מן הדתות האלוהיות. הם חסרי דת ואין להם זכות לזכויות היסוד המינימליות של האדם."

והנה מה שנכתב בשבועון האיראני ארזשהא, שהמו"ל שלו היה מוחמד רישהרי,  שר המודיעין לשעבר:

"מדוע הרפובליקה האיסלאמית של איראן  להוטה יותר מהפלשתינים במאבק נגד ישראל? מדוע אנו האיראנים הפכנו לפלשתינים יותר מהפלשתינים עצמם? העם הפלשתיני לחם שנים רבות נגד ישראל ועתה הוא הגיע למסקנה כי בדרכי שלום יוכל לערוב לאינטרסים שלו יותר טוב. מדוע הצלחת צריכה להיות יותר חמה מהמרק שבתוכה?" (רונן ברגמן, נקודת האל חזור כנרת זמורה  ביתן 2007,  עמ' 311)

והנה חוויותיו של מי שהיה ראש הממשלה הספרדי חוזה מריה אסנר:

חוזה מריה אסנאר, סיפר בירושלים באמצע החודש החולף, שהמנהיג הראשי של המשטר האיראני עלי חמינאי טען באוזניו במפורש כי "יש לשרוף את ישראל עד כלות  ולהעלימה מהעולם". בתשובה לשאלה הבהיר אסנאר כי הוא (חמינאי) "התכוון לחיסול פיזי בכוח צבאי". השיחה הזאת התקיימה בשנת 2,000, אך אין שום עדות שמשהו השתנה. כי הנה, ממש באותו שבוע שלישי של חודש מאי (2012), לפני ימים לא רבים, הצהיר הרמטכ"ל האיראני חסן פיירוז אבאדי בפומבי ש"האומה האיראנית מחוייבת להשמדת ישראל".

ולבסוף הנה הערכותיו של ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, שפרסם תיאור בדיוני של הפצצה גרעינית איראנית על ישראל (תרגום שלי) והסביר על מה הוא מבסס אותו:

"אם לשפוט על פי התייחסויותיו החוזרות ונשנות של אחמדינג'אד לפלשתין ולצורך בהשמדת ישראל, ולהכחשתו את השואה הראשונה, הוא אדם אובססיבי. בכך הוא דומה למולות. הם כולם גדלו על תורתו של חומייני…

הוא (אחמדינג'אד) מוכן להמר על עתידה של איראן, או אף  המזרח התיכון המוסלמי כולו, תמורת השמדתה של ישראל. אין ספק שהוא מאמין שאללה, איכשהו, יגן על איראן מפני תגובתה הגרעינית של ישראל או מפני התקפת נגד אמריקאית…והבוז עמוק שהוא רוחש כלפי פיק הברכיים המערבי, ימנע ממנו להתייחס ברצינות לאיום בתגובה גרעינית אמריקאית.

או שיהיה מוכן לשלם את המחיר…"

ראוי לציין כי אין שום דבר יוצא דופן בהערכותיו של מוריס. הסנקציות החמורות המוטלות עכשיו על איראן על ידי שורה ארוכה של מדינות, מבוססות על ההנחה שמוריס צודק בהערכותיו כלפי המשטר האיראני ומנהיגיו. על ההנחה הזאת מתבססות הכרזותיו של הנשיא האמריקאי ברק אובמה, שהתחייב למנוע מאיראן השגת פצצה גרעינית. על ההסכמה עם הנחותיו של מוריס מבוססות אפילו הערכותיו של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין (הספרדי אסנר טוען שזה מה שפוטין אמר לו בשיחה ביניהם) , שבעודו מספק לאיראן סיוע גרעיני, הוא בטוח (או מקווה?) שישראל תצליח למנוע ממנה השגת נשק גרעיני.

ברור שלעמדה הזאת שותף גם שר ההגנה האמריקאי ליאון פאנטה, שהגיע היום לישראל כדי לקיים שיחות עם ראש הממשלה ועם שר הביטחון, כאשר הוא אומר במסיבת עיתונאים : "אני מבקש לחזור שוב על עמדתה של ארה"ב שבכל הקשור לאיראן, לא נאפשר לאיראן לפתח נשק גרעיני. נקודה. לא נאפשר להם לפתח נשק גרעיני, ונמצה את כל האופציות במאמץ להבטיח שזה לא יקרה".

לדגן אין (בינתיים?)  תשובה לברק

ברשימה הקודמת הבעתי את תמהוני על כך, שמי שהיה ראש המוסד, מאיר דגן, ומי שהחל, למעשה, את המסע נגד הפצצה ישראלית מקדימה באיראן, אינו מגיב על דבריו האחרונים של שר הביטחון אהוד ברק בעניין – אותה אבחנה שמי שמעלה חששות מפליגים מפני תגובה של איראן קונבנציונלית, צריך להשיב על השאלה, מה תהיה תגובתה של איראן גרעינית על פעולה נגדה. דגן, שדיבר אתמול בכנס של תנועת "המרכז" החדשה "יש סיכוי", הפועלת לשינוי שיטת הממשל בישראל, לא התייחס לטיעון עצמו של ברק, אלא לעצם  ההתייחסות לאיראן. הכותרת שנתן YNET לדברים היתה,

"דגן: ברק מצחצח חרבות עם איראן בגלל פוליטיקה" 

את דעתי על הכרזות כאלה כבר כתבתי ביחס לדבריו של משה (בוגי) יעלון שהאשים את קדימה במניעים פוליטיים בנודע לחוק הגיוס של החרדים. להאשים פוליטיקאי במניעים פוליטיים, זה אומר דבר אחד, על המאשים, ולא על הנאשם: פירושו של דבר שלדגן אין שום דבר ענייני לומר על עמדתו של ברק.

 

מודעות פרסומת
3 תגובות
  1. דניאל permalink

    לטעמי, היה עדיף לו לא עסקת בניתוחים פסיכולוגיים ומתמקד בטיעונים. דוגמת השכן הרע של אייל שהבאת לא דומה לטיעון המרכזי שעליו אייל מתבסס – ההשמדה המובטחת של "השכן". אם השכן היה יודע שיש לי כפתור אדום שישמיד אותו, את ביתו ומשפחתו שנייה אחרי שיהרוג אותי, הייתי חושב שגם אם הוא נורא נורא שונא אותי (כפי שהדגמת היטב), הוא לא יהרוג אותי. לא ראיתי שאייל חושב שהאיראנים לא שונאים אותנו ולכן הטיעון הזה שלך אינו תופס, לדעתי.
    לכן יש מקום להנחה שהאיראנים יהיו מוכנים למלחמה קונבנציונאלית, אבל לא לגרעינית. לא הסברת מה פסול בטענה הנ"ל.
    כנ"ל הטענה שאיראן רוצה בהשמדתנו – נכון, אז מה? אפילו אימא שלי אמרה לי שאין שום דבר רע בלרצות. נו, אז הם רוצים. שוב, אינך מתמודד עם כך שהם גם רוצים לחיות. אם יש סתירה בין רצונם להשמיד את ישראל ורצונם לחיות, אני חושב שהיו בוחרים בחיים. איפה הראית שלא כך? הטיעון שלך שכל מה שמדינות מצהירות שהן רוצות הן גם עושות? הרי ברור שזה לא המצב בעולם.
    אגב, גם הצפון קוריאנים לא חוסכים שבטם המילולי מדרום קוריאה וארה"ב – הצהרותיהם משובבות נפש לא פחות משל האיראנים.
    עם זאת, ולכן אני סבור שאסור לתת לאיראן נשק גרעיני, היה טפשי מצד אותו שכן להרוג אותי כשהיה יכול לתת את האקדח שלו לצד ג' שיהרוג אותי בלי שייאלץ לשאת באחריות.

    אהבתי

  2. דניאל,
    א. דוגמת השכן ופסיכולוגיה: אני לא מקבל שהתייחסותו של אדם אל הכלל הבסיסי של "הבא להרגך השכם להורגו" שייכת למדע הפסיכולוגיה. מדובר בכלל קיומי בסיסי ביותר, הקודם לכל דיון או שיקול פסיכולוגי.
    ב. גם בתסריט האימים הנורא ביותר שאפשר להעלות נגד הציונות, הקולוניאליזם הרצחני של ישראל, וכו', לא מדובר על השמדה של איראן (הסתכלת פעם על מימדיה של המדינה הזאת במפה? אתה יודע כמה עשרות מיליוני תושבים יש שם? אין מצב שבידי ישראל יש כוח גרעיני היכול להשמיד את איראן, ואפילו לא חלק משמעותי שלה). לכן מותר ואפילו סביר בהחלט להניח כי משטר לא רציונלי, עם שנאה תהומית לישראל ועם קבלות מרשימות (למשל מלחמת איראן עיראק – מיליון או שניים של הרוגים משני הצדדים), כמו משטר ההייאטוללות האיראני, יסתכן בהימורים כמו אלה שמצביע עליהם בני מוריס.
    ג. מדוע לא יוצאים האיראנים למלחמה קונבנציונלית נגד ישראל? כי מלחמה כזאת לא יכולה לשרת את מטרתם הבסיסית, שהיא השמדתה של המדינה ("למחוק את הכתם מהמפה" כדברי הנשיא אחמדינג'אד), ולכן היא חסרת ערך אסטרטגי מבחינתם. קרבות הטרדה קונבנציונליים הם משאירים לאוגדה הארטילרית שלהם בלבנון (החיזבאללה) או לחמאס העזתי ששימש עד לא מזמן באותו תפקיד (והג'יהאד האיסלאמי עדיין בשטח). הסברתי זאת כבר בתגובתי להשגתו הראשונה של אייל.
    ד. טענת "נו אז הם רוצים" נכונה רק להיום, כשאין בידם נשק גרעיני. תנסה את הטענה הזאת על המקרה שבו יש להם נשק כזה ונראה מה תגיד אמא שלך. על טענת "רצון החיים" של האיראנים השבתי כבר בסעיף ב' לעיל.
    ה. ההבדל המהותי בין איראן ובין צפון קוריאה, ומה שמבדיל בין איראן ובין כל מדינה אחרת בעולם, היא רצונו המוצהר של המשטר שם להשמיד מדינה אחרת. נא לא להתעלם מכך. הצפון-קוריאנים מאיימים לעשות כל מיני דברים לא יפים אם יותקפו. אצל האיראנים אין התנייה כזאת, שהרי עצם קיומינו הוא כבר תוקפנות על פי תפיסתם. במובן זה, הצהרותיהם של הצפון קוריאנים "משובבות נפש" בהרבה יותר – הרבה הרבה יותר – מאלה של האיראנים.
    ו. השכן הרע לא יעביר את האקדח שלו לצד ג' כדי שיעשה את העבודה, כאשר לפי הכרתו העמוקה הוא מצווה על ידי אללה לעשות את המלאכה הקדושה בעצמו.
    לסיכום: בדיוק כמו במקרה של אייל, המחלוקת הבסיסית בינינו היא על שאלת הרציונליות של משטר המולות באיראן. אם אתה סבור שמשטר המולות הזה הוא רציונלי, אשמח אם תיתן לי דוגמא של משטר שאינו רציונלי לפי דעתך. כי לפי דעתי, המשטר האיראני הזה הוא דוגמא ומופת למשטר לא רציונלי. ראה את תיאורו הידוע של אחמדינג'אד לחוויות המיסטיות שעברו הוא ומאזיניו בנאומו באו"ם ב-2006, או לתיאוריו של הנשיא וחסידיו על ידי יריביהם מן המולות. אם אלה התנהגויות והתבטאויות רציונליות בעיניך, אז צר לי, אבל כאן נפרדות דרכינו.

    אהבתי

  3. דניאל,
    כדי לחדד את הנקודה:
    נניח שראש הממשלה בנימין נתניהו היה מתאר חוויות מנאום שנשא באו"ם בזו הלשון:
    "אחד מהפמליה שלנו סיפר שכאשר פתחתי ואמרתי: "בשם נצח ישראל ומורשת אבותינו מאז ומעולם (במקור: "בשם אללה הכל יכול והרחמן"), הוא ראה הילה סביבי ואני בתוכה. גם אני הרגשתי בכך. חשתי בשינוי באווירה, ובמשך 27 או 38 דקות מנהיגי העולם לא הנידו עפעף… הם היו מהופנטים, כאילו איזה כוח שלט בהם ונפקחו עיניהם לשמוע את המסר של מדינת ישראל (במקור "הריפובליקה האיסלמית").
    אלה המילים המדוייקות שבהן השתמש אחמדינג'אד כשסיפר חוויות מנאומו באו"ם באמצע העשור הקודם.
    אך לדעתך הוא רציונלי.

    ומה היית אומר אילו היה המשנה לראש הממשלה,משה (בוגי) יעלון, מספק את ההסבר הבא אודות העם האיראני:
    לפי יעלון החדית' (במקור התלמוד) מחנך "להשמיד את כל מי שמתנגד למוסלמים (במקור "ליהודים"), ואילו משטר השיעות (במקור "הציונים") שולטים בסחר הבלתי חוקי של סמים. ישראל (במקור "איראן") תשלם לכל מי שיחקור וימצא מולה איראני אחד (במקור "ציוני אחד") שמכור לסם…אין אף אחד כזה – וזו ההוכחה למעורבותם בסחר…החדית' (במקור "התלמוד") מחנך את האיראנים (במקור "היהודים") לחשוב שהם גזע עליון. הם חושבים שאלוהים יצר את העולם כדי שכל העמים האחרים ישרתו אותם". באמצע הנאום הוא גם סייג והסביר שיש הבדל "בין המוסלמים (במקור "יהודים") שבאמת הולכים בעקבות הנביא מוחמד (במקור "משה") לבין משטר המולות (במקור "הציונים") שהם האחראים העיקריים לסחר העולמי בסמים" (שהרי שום מולה, כמו גם שום ציוני, לא נפטר עד כה ממנת יתר).

    אלה דבריו המדוייקים של סגן הנשיא מוחמד רזא רחימי כפי שפורסמו ב-26 ביוני השנה.
    ולדעתך הוא רציונלי.

    ונניח שהרמטכ"ל בני גנץ היה אומר: "מדינת ישראל (במקור "האומה האיראנית" מחוייבת להשמדת איראן (במקור "ישראל").
    אלה דבריו המדוייקים של הרמטכ"ל האיראני, חסן פיירוז אבאדי, כפי שנאמרו במרוצת החודש שעבר.
    רציונלי מסוג אקסטרא-לארג'.

    ויש עוד.

    אניח לך להשתעשע בכוחות עצמך בתרגום עמדותיו של המנהיג הרוחני עלי חמינאי לעברית של הרבנים שטיינמן אשר על האשכנזים ויוסף אשר על הספרדים. יש אצלו די והותר לדרשות נפרדות לכל אחד מהם על פי עדתו .
    נראה לי שלפחות לעצמך אתה חייב תשובה על השאלות הקנטרניות הבאות:
    באיזו מידה היית מעריך את רמת הרציונליזם של מנהיגות רוחנית, פוליטית וצבאית אשר כזאת, אילו זכינו והיתה גם לנו אחת שכמותה גם בישראל(כמו שיש לאיראנים)?
    (אני מקווה שברור לך שאינך יכול להתנחם ברבנים ככהנא או שפירא לשיפור עמדות)
    האם במקרה של מקבלי החלטות ישראלים אשר כאלה, היית מצטרף לאלתר לסוף התור הארוך מול סוכנות הנסיעות, או שהיית קונה קונגו ומתחיל לחפור בור בשאיפה אל מרכז כדור הארץ? או שאולי היית מסכים עם אייל שהם סתם מתלהמים?
    נא תשובה כנה.
    .

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: