דילוג לתוכן

פוטין ונתניהו, טווידלדי וטווידלדם

יוני 28, 2012

מה אפשר ללמוד מקבלת הפנים הנלבבת שזכה לה הצאר הרוסי ולדימיר פוטין בישראל?

על פי השקפת העולם המניכאית של השמאל, המקומי והבינלאומי, נחלק העולם לשניים:

מצד אחד, השטן הגדול והשטן הקטן: ארה"ב וישראל ובעלי בריתן המעצמות האירופאיות, יפן ודרום קוריאה. האימפריאליסטים, הקפיטליסטים, החמסנים, הרוצחים, הרעים.

מצד שני – הטובים: "העולם השלישי" (עם הפלסטינים בתור הבן האובד), הלוחם נגד החמסנות האימפריאליסטית, ביחד עם האיסלאם הרדיקלי, שאותו ניתן להעריך בחיוב בגלל עמדתו האנטי-אמריקאית. פעם, כשרוסיה וסין היו קומוניסטיות היה נוח לשמאל להזדהות בבירור עם זו או זו (עם שתיהן יחד היה קשה, שכן רוסיה וסין היו נתונות בעימות מתמיד).

היום מקבל השמאל את המטריה המעצמתית של רוסיה וסין מאותה סיבה שהוא מקבל את האיסלאם הקנאי: כי הם אנטי אמריקאים (ומה עם זה שהסינים הם מגדולי הקניינים של האג"ח הממשלתי האמריקאי? בואו לא ניכנס לפרטים).

ברור שמצד הימין – תמונת העולם דומה להפליא, אפילו זהה. מלחמת הציביליזציות, אימפריית הרשע, הקפיטליזם הטוב נגד הסוציאליזם הרע ותנו להפוך את העולם כולו לארה"ב של העולם שתהיה בנוייה  לפי המתכונת של ארה"ב של אמריקה. .

אז מה זה אומר לנו, שהמנהיג הראשון במעלה של "הטובים" של השמאל, שהיא גם "אימפריית הרשע" של הימין, מתקבל בצורה כה  נלבבת בבירת "השטן הקטן"?

ולידימיר פוטין הוא זה שעומד כחומה בצורה מאחורי הקצב מדמשק. הוא זה שמפטם את ההייאטוללות של איראן בכל מה שצריך כדי לפצח גרעינים ולעשות מזה נשק, ושומר עליהם מפני סנקציות ממשיות. הנשק מתוצרתו ממלא את המחסנים של החיזבאללה והחמאס. אם משהו רע יקרה בישראל בגלל האיראנים, פוטין הוא האחראי לכך, לא פחות מעלי חמינאי.

ואילו בנימין נתניהו, האיש המזהיר מזה עשרות שנים מפני האיראנים ומפני הגרעין שלהם, ויש המאשימים אותו שהוא עומד להביא למלחמה אזורית נוראה בגלל האובססיה שלו – מקבל את פוטין בלחיצות ידיים, בחיוכים נלבבים ובכבוד מלכים.

אז הנה, מה שזה אומר:

שמלחמת השמאל בימין אינה אלא הצגה אחת גדולה הנערכת כדי לטשטש את מוחם של הפיונים. מחרחרי המלחמה מפטמים אלה את אלה, מפרכסים אלה את אלה, והם בעצם החברים הכי טובים. נתניהו, נציג המפלגה הריפובליקאית בישראל (אותו מיליארדר, שלדון אדלסון תורם מרווחי הקזינו הרב-לאומיים שלו לנתניהו ולריפובליקאים כאחד), הוא בעד פוטין, כמו שפוטין מעדיף את הקו הלוחמני של הריפובליקאים בארצות הברית ושל נציגם הישראלי.  בזכות ישראל עושה פוטין המון כסף על נשק לסוריה ולאיראן, והמון רווחים על מחירי הנפט הגבוהים. פוטין ונתניהו חומסים את עמיהם בשם האידיאולוגיות הלאומניות שלהם. האידיאולוגיות הלאומניות האלה, רק לכאורה הן עומדות זו מול זו. בפועל הן בעלות ברית.

ומה שנכון במישור הבינלאומי נכון גם במישור הלאומי. נתניהו והליכוד, או בארכה והקומוניסטים (שבאורח פלא הם במחנה של הצאר פוטין הקפיטליסטי כפי שהיו באופן טבעי במחנה של הצאר סטאלין הסוציאליסטי), הם לכאורה יריבים מרים משני עברי המתרס הפוליטי – אך בפועל הם בעלי ברית. ביבי מקבל קולות ונבחר כראש ממשלה בגלל שהוא מלבה שנאה לשמאל המדומה, כמו שהשמאל המדומה מקושש קולות כי הוא מלבה שנאה לביבי ולליכוד.

אלה ואלה, הניזונים מן השנאה וחיים עליה, הם חלק מאותה הצגה שכולנו משלמים את מחירה היקר. הם יושבים באותה כנסת, מקבלים אותן משכורות ואותם תנאים, יוצאים לאותן חופשות ולובשים אותן חליפות ותלויים על אותן עניבות מפוספסות (נדמה להם שבגלל שהחבל של העניבות שלהם משתלשל כלפי מטה, לא שמים לב שהם תלויים)  נתניהו ובראכה, כמו נתניהו ופוטין, כמו בארכה ופוטין, הם כל מיני צמדים של טווידלדי וטווידלדם של אליס בארץ המראות. אותם אדונים באותם מעילים, רק צבעי הכפתורים שונים.

אלה ואלה נשמעים כידידיו הנאמנים  של העם, בשעה שהם מכייסים אותו.

 

 

From → פוליטיקה

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: