Skip to content

האורחים שלנו מאפריקה, המחזאי סובול והשר ישי

יוני 17, 2012

שמעתי את המחזאי יהושע סובול, מחותמי אחת העצומות של "אנשי הרוח" בעניין אורחינו האפריקאים, שאותם, כדבריו ביום שישי האחרון ברדיו, "פחות או יותר הכנסנו אלינו".

סובול הוא לא איזה פוליטיקאי עילג שאינו אחראי לדברים היוצאים מפיו, ויכול תמיד להתחמק ממשמעותן בטענה המוכרת ש"הדברים הוצאו מהקשרם".

סובול הוא מחזאי, סופר ואיש תקשורת. אדם שהמילים הן מלאכתו, ולכן זה לגיטימי לגמרי לעמת אותו עם מה שאמר.

אז נניח שסובול היה מוצא בדירתו הפרטית פורץ שנכנס דרך החלון, הדירה של משפ' סובול מצאה חן בעיניו, הוא מודיע, והוא החליט שבא לו להתנחל בה  עד הודעה חדשה, ושנא תספק לו משפ' סובול גם עבודה.

האם היה סובול מסביר לשוטר, שמן הסתם היה מזמין, ש"אני פחות או יותר הכנסתי אותו לביתי"?

או שהיה תובע במפגיע מהשוטר שהפורץ יוצא לאלתר מדירתו?

או שאולי סובול חושב שסולם הערכים ומערכת ההתנהגויות הראויה לגביו, אינה תופסת כשמדובר במדינתו, ולהיפך?

או שהוא סתם עוד תועמלן סוג ב'  שאינו אחראי  לדבריו ומעתה יש להתייחס אליו כאל כל פוליטיקאי?

 

ואילו  השר אלי  ישי מתמחה בשידורי ריאליטי. הוא כבר הראה לנו שידורים מהמצוד אחרי אורחינו האפריקאים, אחר כך הוא יראה לנו  שידורים מההסעה ל"עיר עמים", ואז חבלי הקליטה במקום, ההווי שנוצר,  הטיסה חזרה למולדתם בשירת "אנו באנו ארצה", שמחת קרובי המשפחה והקליטה המחודשת בארץ המוצא. כל  הכבוד לשר הפנים על ההפקה הטלוויזיונית העשירה.

בכוונה אני קורא להם אורחים. אורחים לא קרואים, אבל זה הכל. לא פושעים מועדים, לא מפיצי מחלות, לא מוסלמים שבאו עלינו לכלותינו. לא זדים שבאו לחלל בתולות.

סתם אנשים שמבקשים לשפר עמדות, שכן חייהם במולדתם אומללים למדי. הם לא באו לכאן כדי להרע לנו. ברור שבראש שלהם היה לעבוד ולהתפרנס בכבוד. הם לא באו לכאן כשיש בליבם איזו טינה אלינו. אין לי ספק שברובם הגדול הם אנשים מצויינים, ואולי אף בעלי יוזמה יותר מהממוצע. כל הבעיה שארץ לנו קטנה ועניים בה די והותר משלנו. ותוצאת ביקורם אצלנו – שיהיו העניים שלנו עניים יותר.

ולכן, מפאת כבודם, ומשום שאין שום תועלת או צורך בריב איתם, שהרי אינם יריבים, קודם כל מן הראוי להתנצל בפניהם. כן, להתנצל שעם כל הרצון הטוב, מכיוון שלא היתה  שהות להתכונן כראוי לבואם, בין השאר כי לא היתה הודעה מוקדמת – התנאים שהם מקבלים או יקבלו כאן אינם הטובים בעולם. רק מה שאפשר להשיג במהירות וללא הוצאות מוגזמות. בטוח שיבינו.  וכי מה הם היו עושים אילו לביתם הקטן שלהם היה נכנס לפתע אורח לא קרוא? האם לא היו מציעים לו צריף או אוהל בחצרם עד שידע איך להסתדר?

אבל מה פתאום לביים על גבם מופע אימים כמו זה שרקח השר ישי?

ראיתי את המחזה וחשבתי שאלה בטח צלמי העמותות של "זכויות האדם" (אלק) ששמו מארב ועכשיו יפיצו את הצילומים ברשתות כדי להכפיש את מדינתם.

ואז הסבירו שזה לא שהצלמים הזדמנו למקום שעבדו בו הציידים, אלא שהציידים הוזמנו לצורכי עבודת הצלמים – על ידי השר ישי ואנשיו.

כשאני נתקל במקרים כאלה, אני שואל את עצמי: האם הוא איתנו או נגדנו?

או במילים אחרות: היש גבולות לאיוולת?

כלומר, של השר ישי.

ואילו היום שמעתי את ראש הממשלה בנימין נתניהו – אחד האחראים העיקריים לפיאסקו האדיר הזה –  מסביר שצריך להיות אנושיים אל הגר היושב עימנו.

צריך להיות אנושיים?

דבר ראשון, אסור להותיר בידי השר אלי ישי את האחריות לטיפול באורחינו האפריקאים. הוא כבר הוכיח באותות ובמופתים את מידת אנושיותו.

לא משהו.

מודעות פרסומת

From → פוליטיקה

27 תגובות
  1. מנחמי בן-ציון permalink

    "אורחים" היא מילה מכובסת ,לא הזמנו אותם ,הם פלשו לבתינו בדרך לא חוקית.
    האם אתה קורא לכל אפריקה לבוא אלינו,כי כאן "סבבה"? פליטים הם היו במצרים.
    אצלנו הם גונבי גבול, ששילמו כסף, עבור סיכוי למצוא תעסוקה. זו הולכת להיות
    בעיה עולמית, של הגירת עמי אפריקה, בגלל שינויים אקלימיים בעולם. האם אנחנו
    אלה שיכולים לתת לכך מענה ?.גם אנחנו נמצאים באיזור בצורת, אבל התאמצנו
    עבדנו קשה,לנצל נכון את משאבי הטבע שלנו ותמיד פתוחים ללמד מנסיונינו.
    אלי ישי עושה את תפקידו, בגיבוי מלא של הממשלה, לשפוט אותו ואת מידת
    אנושיותו באופן אישי,זו אוולה כשלעצמה. כליאת העוברים על החוק ,בבתי כלא
    זה אנושי ? אז מה, נשחרר את כולם ?.לחוק אין משמעות ? סדר חברתי זה
    דבר שלילי ? רחמים על המסכנים, שברוב חוצפתם,כבר הפכו כאן לבעלי הבית,
    כבר נשמעו אצלם דברים כאלה. רבותי נא להתפקח .

    אהבתי

  2. מנחמי
    נראה לי שאינך מבין את ההבדל בין אורח לבין אורח בלתי קרוא. קצרה ידי מלהסביר.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      אורח זה מי שבא להתארח ,אירוח הוא קבלת דבר ולא לקיחתו בכוח, או במרמה.
      ככה אני מבין את המושג .נורא ברור ופשוט .אורח בלתי קרוא, הוא אדם שנקלע למקום
      במקרה או בטעות. הנ"ל לא הגיעו לכאן ,משני הטעמים האלה. צריך להבדיל בין אירוח שהוא זמני, לבין איזרוח שהו פרמננטי.שזו היא מטרתם של "האורחים" מאפריקה.

      אהבתי

  3. דוד permalink

    סובול הוא נעלם לגבי, או שהוא בעצם נייר הלאקמוס של האינטלקטואל הישראלי המובחר, זה שמצד אחד הוא כל כך רגיש וחכם ומלא שפע אורות ומצד שני… כל כך, אבל כל כך מטומטם. אני מהרהר בענין לא מעט, מנסה להבין איך גם אני וגם אדם כמו סובול יכולים להיות שנינו שפויים באותו מקום ובאותו זמן. מה השתבש שם? איך אדע שזה לא אני המטומטם דווקא?! ואם נניח שזה לא אני המטומטם, מה מקור הטמטום השמאלני מסוגו של סובול שהוא לא אדם מטומטם כלל וכלל, וגם לא פוליטיקאי סוג ב?! והאם זהו טמטום שהמקור שלו שמאלני דווקא או שזה טמטום שיכול ללכת לכל כיוון שהוא? יש לי כמה השערות אבל כבר מאוחר בלילה וברברתי מספיק

    אהבתי

  4. דוד,
    כמו הרבה אינטלקטואלים מסוגו סובול יכול להיות בסדר גמור כשהוא לעצמו, עם הנייר או עם המקלדת והמסך, כותב מחזה או ספר או מאמר. אבל ברגע שהוא מתמסר לעדר, עם העצומה, החבר'ה והמקרופון הנתחב לפיו, הוא מתחיל לגעות באופן אוטומטי את המו-מו הרגיל, המייגע והקלישאתי של העדר.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      האומנים שלנו עושים טעות, כאשר הם מביעים דעות פוליטיות, שלא דרך
      היצירה שלהם .משום שאחר כך קשה לבחון את יצירתם, בצורה אוביקטיבית.
      שילמדו איך עשו זאת הקלסיקאים, כמו טולסטוי, דוסטויבסקי וצכוב למשל,
      אמנם בזמנם לא הייתה להם אפשרות אחרת, אך זכו לתהילת עולם, בשל כך.

      אהבתי

  5. אורחים: את העובדים האפריקנים הראשונים אנחנו קיבלנו ברצון, שיחליפו את העובדים הפלשתינאים שנעלמו בעקבות האינתיפאדות.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      עמירם , לא זכור לי שהבאנו אפריקאים לעבוד אצלנו ,אני יודע על תאילנדים
      לחקלאות ,רומנים ותורקים לבניין ופיליפינים ,הודים ,אוקראינים לסיעוד .

      אהבתי

  6. נכון, אבל כשהם הגיעו נתנו להם אפשרות לעבוד. שמחנו שיש מי שימלא את מקום הפלשתינאים. עמירם

    אהבתי

  7. עמירם,
    כבר התייחסתי לאופן הטיפול באורחינו מאפריקה ועל הסיבות לו, בהכירי אותך, לא נראה לי שהשימוש בפעלים כמו "נתנו" ו"שמחנו" מתאים לעניין. למה שתכניס אותנו לעסק הזה. מי ש"נתן" ומי ש"שמח", במשך שנים ארוכות מדי, היו הגורמים הידועים והרגילים שהאינטרס המובנה שלהם הוא להוריד את שכר העבודה בכל מקום עבודה אפשרי, והכי טוב בבסיסי המערכת, כי זה מוריד את השכר לאורך כל הדרך: המעסיקים – וכמובן הממשלות המשרתות אותם בנאמנות כלבית, וזו של נתניהו אינה הראשונה שבהן. זו של אולמרט היה חרוצה לא פחות בשירות המאלייאנים.
    תפקידן של הממשלות היה לעצום עין, לא להקים את הגדר, להפיל את האורחים על הקורבן הקבוע – השכבות החלשות והעיירות הנידחות, ולאפשר להם לעבוד תוך עצימת עין כדי שהחברים הטובים מקיסריה או מטלביה ירוויחו יפה. הפטריוטיזם בראש שמחתם, אבל כלל לא אכפת להם לגזול את פרנסתם של שכבות רחבות בציבור ולהרע את תנאי חייהם.
    ואחר כך באים כל מיני פוליטיקאים ועיתונאים (מן השמאל, למרבית הצער, בדרך כלל) ששמעתי לאחרונה, ומספרים לנו ש"ישראלים לא מוכנים לעבוד בעבודות האלה". כמובן שלא: עם שכר רעב, בלי שום תנאים סוציאליים, בתנאי ניהול של עבדים, שבעה ימים בשבוע, מזריחה עד שקיעה ב-3,500 ש"ח בחודש – וכאשר המעבידים כלל אינם מעוניינים בישראלים בעבודות שהם יכולים להשיג לשמן סודנים ואריתראים.

    אהבתי

    • מסכים כמובן, אבל כרגיל עם הסתייגות קלה. לנושא האורחים: המבט האפריקני לקבלה במקום העובדים הפלשתנאים ברור. ייתכן שהמינוח המילולי יכול לעורר ויכוח, לא המשמעות.

      אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      הכל נכון ,אך כך פועל השוק הפתוח והמודרני בכל העולם .יש בזה חסרונות
      וגם יתרונות, היתרון הוא ,שכלל האוכלוסיות מקבלות מוצרים טובים, במחיר זול.
      בגלל התחרות. זה גם גרם לכך, שישראל התמקדה בתעשיות ההייטק ,שבה
      הוכחנו יתרון .לפני כן, ענף היהלומים היה בראש ,החקלאות וכו' ומי שנשאר מאחור "אכל אותה". ר' מצרים ואחרים. באופן כללי, עבודת ידים זולות בחקלאות
      לא תחזיק מעמד,ככל שהטכנולוגיה מתפתחת .בסוף נשאר עם הידים הזולות
      מאפריקה, או אחרים, שלא תשאר להם פרנסה. אז מה צריך לעשות עכשיו ?
      לדעתי צריך ללמד את המפגרים בכלכלה, לייצר עבור עצמם, את המצרכים
      הבסיסיים בשלב הראשון . זוכרים את השיר ששרנו לא מזמן "תה ואורז יש
      בסין, בארץ הנידחת" ? .הכל יכול להתהפך .

      אהבתי

  8. למנחמי
    הרבה יותר מורכב ממה שתיארת, ויש עבדות מודרנית, ואלה שלפי דבריך יש להם יתרון עלולים להיות חסרי הבית של העתיד. ראה המשבר הסייב פריים. מה שמאפיהו כתב בתגובתו מדויק.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      הכלכלה גם מושפעת מרמת ציפיות משתנות ,סוביקטיביות ,ואפשר להתייחס
      אליה יותר כאל קזינו, מאשר למדע מדוייק . מי שאומר אחרת, היה אמור להיות
      מעשירי תבל. התחלנו עם עובדים זרים ועתידם, לכן כתבתי שהכל יכול להתהפך,
      ועד אז שיתחילו לדאוג ללחם של מחר בבוקר. ההעבדות המודרנית היא פועל
      יוצא של השיטה הכלכלית, איך לפתור את זה? אולי לחזור לתורתנו הקדושה ?

      אהבתי

      • חלק המשפט שלך , 'פועל יוצא של השיטה הכלכלית', מראה את הכיוון הנכון. לשנות שיטה. ויש שיטות אחרות על המדף.

        אהבתי

  9. מנחמי בן-ציון permalink

    השאלה היא גם, האם עולמנו מחפש צדק חברתי ,עולם של טורפים
    ונטרפים.הרצון להנהיג שיטה אחרת, מהמדף ,היא אוטופיה בעיני,ככל
    שתהיה ראויה ונכונה ,אולי בגלל גילי המתקדם .

    אהבתי

    • תמיד כדאי לשאוף. סך הכל אם תיקח את העולם שלפני כמה מאות שנים, המצב השתפר.

      אהבתי

      • מנחמי בן-ציון permalink

        הוא השתפר בדרך אבולוציונית ,שלוקחת הרבה זמן ,עם הרבה נפגעים .
        חוץ מזה, אנחנו כמו כולם, קשורים לכלכלה העולמית התחרותית, שלא
        משאירה למרחב הרצונות שלנו, הרבה מקום לסולידריות החברתית .

        אהבתי

  10. לא מדויק. השינוי חל במהפכות, האמריקאית הצרפתית וכו', אבל עם הרבה נפגעים. כיום השינוי לא צריך נפגעים , בעיקר חלק יהיו פחות עשירים.

    אהבתי

  11. ברכות על הריאיון במקור ראשון

    (כן?)

    אהבתי

  12. Elad Nevo,
    ???

    אהבתי

  13. במוסף דיוקן של מקור ראשון התפרסם השבת ריאיון עם ד"ר עמנואל נבון, ריאיון שמבחינת תוכן וגישה הזכיר לי מאוד את הכתיבה בבלוג זה, כך שלא נותר לי אלא להקיש ש…

    ואם טעיתי, אז שווה לקרוא את הריאיון כמובן

    אהבתי

  14. Elad Nevo,
    אני מודה לך מאוד על ההפנייה. רץ לקרוא. ברור שאין לי קשר למראיין, למרואיין או לאכסניה.

    אהבתי

  15. אלעד,
    קראתי בעניין רב את הראיון, ואולי מי שקרא מעט מאוד מהרשומות פה – נניח בעניין האפריקאים ונניח בעניין הפוסט-ציונות, עלול להתבלבל. מכל מקום, אני רק פרנקופיל ולא פרנקופון, לא הייתי מעודי בשום חלק של אפריקה חוץ מקצת מצרים, אני לא ד"ר, לא ליכודניק ולא מתנחל, והימין והשמאל הם בעיני כשושן וכוורד, או כדבר וכחולירע, לפי הנסיבות. מכל מקום אני מודה לך על שבזכותך הכרתי את דיעותיו האיש, שנראה לי מעניין.

    אהבתי

  16. דווקא קראתי לא מעט פוסטים שלך, והערכתי מאוד את דיעותיך, וכך גם את דיעותיו של הד"ר. אין לי שום ידע על קורותיך ולכן ניחשתי שייתכן וזה אתה.
    צר לי אם הובן כי דבריי היו מקניטים, להיפך.

    אהבתי

  17. אלעד
    לא הבחנתי בהקנטה. הבנתי שזו טעות בתום לב.

    אהבתי

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: