Skip to content

מותחן/ הטהורים, ג'ייק סימונס

יוני 1, 2012

הטהורים, אנשי הצללים של המוסד, ג'ייק סימונס, הוצאת סימנים/ידיעות אחרונות/ ספרי חמד, מאנגלית: ניצה פלד, 366 עמודים

הטהורים

ג'ייק (ווליס) סימונס, עיתונאי אנגלי ובעל תואר שלישי לכתיבה יוצרת, ולפי עדותו גם מועמד קצר-מועד לשירות הביון הבריטי, בחר בנושא סופר-אקטואלי למותחן שלו: המוסד והגרעין האיראני. אם מצליחים להתעלם מהיסודות הסיינס-פיקשנים הניכרים של הסיפור, מתופעות של עודף מקריות בעלילה ומאי-אילו אי-סבירויות  שחלקן נובעות מקוצר הבנה של עניינים כאלה ואחרים הנוגעים לישראלים, לאופיים ולמה שאפשר להניח שקורה או לא קורה להם ובארצם, אפשר אפילו ליהנות.  אם מביאים בחשבון שחלק מידיעותיו של הסופר על המוסד ואולי גם תובנות מסויימות בקשר לישראלים שאב סימונס, לפי הודאתו, מספריו של ויקטור אוסטרובסקי  אפשר להתייחס בהבנה לחוסר האמינות המסויים של הטיפוסים ושל הסיפור.

העלילה זזה בקצב מהיר מאוד, זהה בערך לקצב שבו גיבור הספר מוריד ג'וינטים, חוטף ומקבל מכות. האיש הוא עוזי שהוא גם אדם, נשוי פלוס ילד, שאיבד קשר עם משפחתו שבמולדת, סוכן של המוסד לשעבר שמתגורר בלונדון ומתפרנס מגידול גראס משובח  בדירתו ומסחר קמעונאי וקצת גם סיטונאי בעולם התחתון של הבירה הבריטית. עוזי נרדף על ידי עברו ולילותיו מופרעים על ידי סיוטים המחזירים אותו לרגעים הקשים במשימותיו החשאיות. הוא מריר כלפי מקום העבודה הקודם שלו ודי עויין לפוליטיקה של המולדת המזרח תיכונית שלו. הוא חובב מכוניות מהירות ואופנועים משוכללים, אקדחים עשויים מחומרים שאינם מתגלים במתקנים בנמלי התעופה ולא בוחל באפשרות לעשות מכה על כסף גדול באמת, גם אם צריך להדליף משהו לוויקיליקס.

בקיצור, יותר קריא מאמין.

מודעות פרסומת

From → מותחנים

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: