דילוג לתוכן

מותחן/ הזאב האדום, ליסה מרקלונד

מאי 28, 2012

הזאב האדום, ליסה מרקלונד, הוצאת אריה ניר 2012, משוודית: רות שפירא, 342 עמודים 

שנתיים לפני שהתפרסם (2005) "הנערה בעלת קעקוע הדרקון" הראשון מטרילוגיית "מילניום" של סטיג לרסון, יצא לאור (2003)  "הזאב האדום" של מרקלונד. גם היא שוודית, גם אצלה הדמות המרכזית באה מתחום  התקשורת, וגם אצלה העלילה עוסקת באומץ עיתונאי ובשחיתות של התקשורת ושל הפוליטיקה, ובפרשיות מן העבר הרחוק הצצות ועולות וגובות את מחירן  מן ההווה.

ביקורת ספר: הזאב האדום

"הזאב האדום" הוא אחד משלושת המותחנים הטובים שקראתי השנה. בשורה אחת, אם לא למעלה מזה, עם "13 שעות" של דאון מאייר ועם "אמת" של פיטר טמפל.  אניקה בנגסטון, העיתונאית שמוליכה את הסיפור של מרקלונד, היא מין קומבינציה של שני גיבוריו של לרסון. גם עיתונאית חוקרת בסיגנון הבולדוג, שאינה מרפה לרגע  מטרפה, כמו מיכאל בלומקוויסט של לרסון, וגם, למרות שהיא נשואה פלוס שניים ומונוגמית לגמרי, היא טיפוסית שזזה על הקצוות, שאפילו פיסית דומה קצת לליסבט סלאנדר המופרעת של לרסון (היא גרמית ורזה, מניפולטיבית ומקצרת דרכים,  ולבעלה החנון, הפקיד הבכיר  תומס, נדמה שצבע עורה נוטה לירקרק).

מרקלונד יודעת את העבודה. "הזאב האדום" הוא החמישי בסידרת אניקה בנגסטון (הראשון של מרקלונד שתורגם, מקווה שיהיו עוד), והסיפור זז בקצב תזזיתי, כמו שצריך במותחן. פחות מפוזר ומתמשך ומתמתח ופחות עמוס בפלאש-בקים מהטרילוגיה של לרסון, ובטח לא מסוג הרומנים המדכדכים והמייגעים  של הנינג מנקל.

הסיפור: אניקה בנגסטון, כתבת לענייני טירור בעיתון השוודי השני בגודלו, מגיעה לעיירה צפונית (ובשוודיה, צפונית זה צפונית. הסופרת מרקלונד, כפי שמתברר מאחרית הדבר שכתבה לספר, גדלה שם, והיא מיטיבה לתאר את הקור העז, את הרוחות הסוערות ואת שאגת הכבשנים של מפעל הפלדה הענק השולט על העיירה) כדי לפגוש עיתונאי חוקר במקומון, שממנו היא מקווה להוציא מידע על ארוע טרור ישן מהסיקסטיז. אך כשהיא מגיעה ליעד, מתברר לה שאין עם מי לדבר: העיתונאי שלה נדרס ומת בלילה שלפני בואה. מקרה המוות מתברר די מהר כרצח, שסיבותיו נגררות לעבר הרחוק. בנגסטון מגלה  שבעיתון שלה עצמה מנסים לתקוע  מקלות בגלגלי החקירה , ככל שהיא מתקרבת לחלונות הגבוהים, ולהבנת הקשרים בין הפוליטיקה ובין ההון הגדול ולקשר ביניהם ובין מקרי הטירור מן העבר הרחוק, שצמחו על רקע הפוליטיקה הכאילו-מהפכנית של אותם הימים.

בתור בונוס יש גם הפתעה בסוף, תעלול  שלמרבית הצער הולך ונעלם מן המותחנים בני ימינו.

From → מותחנים

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: