Skip to content

ממשלת אחדות במקום בחירות, או איך בקעו גוזלי הזהב מביצי הצפרדע, או, למה גם במקרה הכי גרוע לא יהיה יותר רע

מאי 8, 2012

בראש שלי להפתיע אתכם ולהצהיר במלוא הרצינות שללהטוט  הלילי המפתיע – אולי אפשר לקרוא לו תעלול אפרוחי  הזהב שבקעו מביצי הצפרדע  –  יש סיכויים להתגלות בתור משהו טוב מבחינת האזרח הקטן.

את ההשערה הזאת אני מעז להעלות  בעזרת המהלך ההגיוני הבא:

א. הפוליטיקאים לא יותר טיפשים  ולא יותר רעים מהממוצע.

ב. כך שאם המערכת הפוליטית מתנהלת בטיפשות וברוע לב, יש להאשים בכך את השיטה.

שאול מופז ובנימין נתניהו: אפרוחי הזהב

ג. במסגרת השיטה נאלצים הפוליטיקאים להימצא במלחמה מתמדת אלה עם אלה: מלחמה על מקומות ברשימה, על מקום בוועדה או בממשלה, על שמירת הכיסא או על כיסא טוב ממנו, למען ניצחון המפלגה בבחירות הכלליות וכן הלאה. עניינים אלה גוזלים ברוב המקרים לא רק את זמנם, אלא גם את תשומת ליבם של נבחרינו: גם במעט הזמן שהם עסוקים לכאורה בענייני השירות לאזרח, מנקר במוחם מצבם האישי או המפלגתי בתיגרת הפוליטיקה, ולעתים תכופות משפיעים שיקולים זרים הקשורים בתחום הזה על החלטותיהם בתחום שירותם האזרחי.

ד. לפוליטיקאים, כמו לכל אדם , יש זמן מוגבל.

ה. ככל שהם מקדישים יותר זמן למאבקים, מלחמות ותיגרות בתוך המפלגות ובין המפלגות, נשאר להם פחות זמן בשביל האזרחים, שאותם פוליטיקאים הם נבחריהם ושאותם הם אמורים לשרת (ויש ציניקנים שטוענים שטוב שאין להם זמן לאזרחים, כי רוב מעשיהם נזק ועדיף לנו שיעשו מה שפחות).

ו. גם ההיפך נכון: ככל שהם מקדישים פחות זמן ופחות תשומת לב למאבקים ולמלחמות ביניהם, יש יותר סיכוי שיפנו לעבודה היומיומית המשעממת של שירות האזרחים, כלומר יעברו למעננו, הבוחרים הקטנים (ואותם ציניקנים מסעיף ה' טוענים שזה בדיוק המצב שממנו יש להיזהר. אבל היום אנחנו רציניים, כזכור מההקדמה,  ולכן דוחים את עמדת הציניקנים ודבקים בעמדה שהפוליטיקאים אינם טיפשים וגם לא רעים מן הממוצע הארצי, ולא  מוגזם לגמרי להניח, שבהינתן התנאים המתאימים, יש סיכוי כלשהו להפיק מהם איזו תועלת בשבילנו).

במאמר מוסגר: הזמן שלהם ותשומת ליבם יתפנו למען האזרחים,  בהנחה שנצליח לרסן את נטייתם של הפוליטיקאים להרבות בחופשות ובנסיעות למרחקים בשעה שהם אינם בטוחים לגמרי שנוכחותכם הפיזית בארצנו הכרחית למילוי תפקידם.

ברור שהם מצליחים לרסן את חיבתם לנמלי תעופה ומעגני יאכטות כשהכיסא שלהם בסכנה או שהשגת כיסא טוב ממנו כרוכה במארב מתמיד קרוב לזירת הארוע. לעומת זאת הם קוראים דרור לחיבתם אל המרחבים  כשכל מה שממתין להם במשרדם זה השיעמום הזה של שירות האזרח.

ז. ברור שכל האמור בסעיפים ד', ה' וגם ו' בקשר לזמן, נכון גם לגבי כסף:  גם הכסף מוגבל,  וככל שאפשר להקדיש פחות ממנו למאבקים ולמלחמות הפנימיות ולתהליכי הבחירות – יש לפחות מצב תאורטי  שיישאר  יותר כסף למען האזרחים, ושאיזו דודה או סבא או תינוק יזכו לצ'ופר קטן.

ח. ברור לגמרי שאילו היה עלינו לאכול את ביצי הצפרדע – כלומר, ללכת לבחירות בספטמבר, היה על הפוליטיקאים להקדיש חלק גדול ועצום מזמנם ומתשומת ליבם למערכת הסוערת, וקל לנחש כמה עבודה היתה נעשית על ידם  במשרדיהם בתנאי הקרב האלה. כבר עשו לנו חשבון וברור שמדובר בכסף רב.

ט. לעומת זאת, עשויה הידידות המופלאה החדשה בין נתניהו  ומופז, גוזלי  הזהב שבקעו לפתע במהלך הזה, לנטרל לפחות אחת מכמה זירות לוהטות של מלחמה ולפנות חלק ניכר מזמנם של עשרות שרים והמוני חברי כנסת מן העיסוק במלחמות  –  למען שירות האזרחים. וכמה מאות מיליוני שקלים  –  הכל תיאורטי מאוד, כמובן –  עשויים להגיע למקום שבו יש מהם קצת  תועלת.

י. אם רק ארבעת חודשי הקיץ הבאים  יוקדשו, במקום לבחירות, לעיון מעמיק במה שיכולה הממשלה לעשות כדי להוזיל את יוקר המחייה של אזרחיה,  תוך התדיינות עם מפגיני הקיץ, למשל, כבר נרוויח. אם תשכיל הממשלה    להקדיש את זמנה לעיון מעמיק בבעיית איראן, במקום מה שנראה לעתים כמו בזאר פרסי סביב הנושא, הרווחנו שוב. ואם תיתן דעתה על מה שניתן לבצע בעיניין יחסינו עם הפלשתינים- עוד רווח.

ואפילו אם לא תתגשם אף אחת  מכל התקוות האלה, גם אז לא הפסדנו כלום.

כי  נראה שהבחירות לא היו משנות הרבה ממילא. ורק פתי יאמין שמה שעושים הפוליטיקאים בזמנם ובכספנו בתקופה הזאת, מועיל למישהו.

כך שכפי שאומר חברי מ., גם במקרה הכי גרוע לא יהיה יותר רע.

שתאורטית, זה כבר רווח נקי.

הכל כל כך תיאורטי, משום שברור כי  חנות מכולת או סופרמרקט שכונתי, או לצורך העניין כל מוסד כלכלי או מנהלי או חברתי אחר, אילו היו מנוהלים בדרך שבה מנהלים הפוליטיקאים את המדינה, היו פושטים  רגל כמעט במיידי.

מודעות פרסומת

From → פוליטיקה

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: