דילוג לתוכן

בנציהו/ ג'ורג' גורביץ הקדוש ומלחמתו בדרקוני מעריב

אפריל 19, 2012

רשומת אורח

הרבה נכתב כבר על פרשת סא"ל אייזנר המכה עם נשקו את הפעיל הדני בבקעה. בן דרור ימיני התייחס למקרה הזה בטור במעריב ביום שלישי תחת הכותרת "השתגענו". בנוגע לשאלה אם השתגענו או לא, אני מודה שכבר כמה ימים אני מתלבט בשאלה הזו. מצד אחד, התמונות העולות מהארוע מעוררות חוסר נוחות אפילו בקרב אוהדי ישראל הגדולים ביותר, וכל מי שקצת שכל ישר בראשו מבין את הפגם במעשהו של אייזנר.

אבל, וזה אבל גדול, הסתכלות על ארוע של שש שניות, שנגזרו מתוך ארוע של שעה שלמה, ללא מתן דגש על הגורמים המעורבים בפרשה, ועל אופיים של אלה, היא קצת שטחית.

אפילו לא קצת. כנראה שלעולם לא נוכל לדעת את האמת במלואה על מה שקרה שם. את התודה על כך יש לשלוח למי שצילם את הסרט. משום מה  חשוב לו מאוד להראות את קצין צה"ל מכה את הפעיל הדני, אבל נראה שקצת פחות חשוב לו להראות לכלל הציבור את הארוע במלואו. ההימור שלי הוא שאת הסרט במלואו, ללא עריכה ( שקשה שלא לחשוד שהיא מגמתית) לא נראה לעולם. למה זה ? את זה אני מוכן להשאיר למחשבה החופשית של הקוראים.

לא הייתי טורח להתיישב ולכתוב לולא הזדרז  יוסי גורביץ, בעליו של הבלוג בעל השם האורווליאני "החברים של גו'רג'", לכתוב פוסט תחת הכותרת "ארכיבישוף תעשיית השקרים: מכספתים את בן דרור ימיני". הכותרת מהווה כמובן אנלוגיה למאמרו של ימיני "ברון תעשיית השקרים", שדן במעלליו העיתונאיים של גדעון לוי. אל הכינוי "מכספתים", שמתייחס לעיתונאי בן כספית, עוד נחזור מאוחר יותר.

את הדיון בטיעוניו של גורביץ, ראוי להתחיל בציטוטים שהוא עצמו מביא ממאמרו של ימיני, ומגיב להם בהמשך. לכן, ראוי שהתגובה לדבריו של גורביץ תתנהל באותה מתודה שבה בוחר גורביץ להתייחס לדבריו של ימיני.

ימיני כותב : "לא שיש לנו מושג מה קרה שם. הרי היה ארוע של שעה, ומתוכו קיבלנו משהו כמו שש שניות".

 "שקר" כותב על כך גורביץ, "הסרטון המלא, באורך של יותר משתי דקות, פורסם כבר במוצ"ש".  אליבא ד'גורביץ, העובדה שבן דרור ימיני טוען כי מתוך ארוע של שעה שלמה, פורסמו    0.1% מאותו ארוע, הופכת אותו לשקרן, זאת על סמך העובדה שהסרטון שהביא גורביץ עצמו, מתאר בערך 2% מתוך כל הארוע.

זו כמובן שטות ממעלה ראשונה לטעון שימיני משקר, בו בזמן שגורביץ עצמו דווקא מאשש את הטיעון המרכזי שאותו טען ימיני, והוא שנסיבות הארוע לא הובהרו במלואן לציבור הישראלי.

אז נכון, העורך החביב של ה- ISM טרח להציג לנו קצת יותר מעשירית האחוז של הארוע המלא, במקרה הזה מדובר בשני אחוזים שלמים, אבל אם ימיני הוא שקרן מפני שלא טרח להתייחס לדקה חמישים וארבע נוספים שהיו זמינים, מה נאמר על צלם הסרט, שבחר להעלים מעינינו 98% אחוז מהארוע? אם ימיני הוא ארכיבישוף, אז ב- ISM כבר יכולים לסמן וי על מושב האפיפיורות של התעשייה. גורביץ במקרה הזה, מתפקד כקרדינל נאמן.

ימיני כותב : " ראשית, בשטחים מסתובבת חבורה של אנרכיסטים, בעיקר מאירופה, ששייכים לארגונים ידועים. רובם, אם לא כולם, חובבי חמאס וג'יהאד." 

"הטעיה" , מכריז גורביץ. "לא רלוונטי בשיט למקרה שלנו, ואם לימיני יש נתון כלשהו שמוכיח ש"רובם אם לא כולם חובבי חמאס וג'יהאד" הוא מתבקש להציג אותו. לא במקרה הוא לא מציג אותו: אין כזה. אז למה המשפט הזה פה ? כדי לרמוז לנו שזה בסדר לגמרי לדפוק קת בפרצוף של מפגין לא חמוש; הוא חשוד אוטומטית "בחיבה לחמאס ולג'יהאד", אז אין צורך לשמור על זכויות האדם שלו." באחת התגובות מביא ימיני מספר לינקים לקשריו של ה- ISM עם תעשיית הטרור. נשאיר לכל קורא לנסות ולתת משמעות משלו למונח "חובבי חמאס וג'יהאד".

אני מניח שעם פרשנות מילולית וצרה מאוד ימצא גם גורביץ דרך-לא-דרך להוכיח את כשרותם המוסרית של הארגונים הללו.

הבעיה המרכזית היא, שלפי גורביץ, המסגרת הארגונית של הפעילים, יחד עם הדעות שהם מייצגים, אינם רלוונטיים בשיט לנסיון להבין מה בדיוק קרה שם. אחרי שטרח להגן על הסתרת 98% מהאמת, גורביץ גם לא מעוניין שננסה להבין בעצמנו  מה קרה שם, תוך הסתמכות על השערות הגיוניות למדי לגבי אופיים של הפעילים, בהתחשב בדעתם על צה"ל ועל ישראל, ובשים לב להשקפת העולם המוסרית שלהם. כל זה כדי שנחליט אם באמת מדובר בשוחרי רעתנו, או באמת ובתמים בפעילי זכויות אדם המחוייבים לזכויות אדם באשר הוא אדם.

גרוע מכך, לגורביץ אין בעיה להתייחס לנסיבות החיצוניות, ולעברם האישי של אישים בתוך ארגונים אשר הוא חפץ בהשמצתם. אין לו בעיה להתייחס לתורמים של "אם תרצו", או לעבר של גורמים בתנועת "ישראל שלי" כאשר הוא סבור שפועלם בעבר רלוונטי לנושא שעל הפרק. כל עוד כמובן מדובר בגופים שאותם רוצה גורביץ להשמיץ, ולא בכאלה שהוא חפץ ביקרם. כל זה כמובן מבלי שאמרנו כלום על כך "שימיני מנסה לרמוז לנו שזה בסדר גמור לדפוק קת בפרצוף של מפגין לא חמוש"

אחרי שגורביץ הגן על הסתרת 98% מהאמת, ואחרי שטען שפועלו של ארגון ה- ISM לא רלוונטי בשיט, ועל ידי כך חסם כל הצדקה לנסיון להבין מה בדיוק קרה שם תוך  הפיכת כל פרט מידע "ללא רלוונטי בשיט", כנראה שהמסקנה היחידה שאכן נוכל להגיע אליה היא שזה באמת לא בסדר לדפוק קת בפרצוף של מפגין לא חמוש.

כך  שבניגוד להרגליו של גורביץ מהטיעונים הקודמים, הוא בוחר לפרש את דבריו של ימיני בצורה רחבה, הרבה מעבר למה שנכתב בטקסט עצמו. דדוקציה. מעניין. את ההאשמות בכך שאחמדינג'אד קרא להרוג את ישראל הוא פותר בכך שלא מדובר בקריאה להרוג את ישראל ( או להשמיד אותה) אלא רק בקריאת "מוות לישראל". כלומר, כשהוא מתייחס לאחמדינג'אד, מעניין את גורביץ רק הטקסט כנתינתו, וממנו הוא אינו מצליח להבין שהקריאה "מוות לישראל" משמעה הבעת רצון לחיסול ישראל.. ככה גורביץ  נוהג עם חברים. אבל כשמדובר באויבים, כמו ימיני, מצליח גורביץ להסיק שימיני סבור "שזה בסדר לדפוק קת בראש למפגין לא חמוש" – מה שימיני כלל לא כתב.

הלאה, ימיני כותב : "רביעית, ישראל היא ככל הנראה המדינה היחידה בעולם שמתירה למי שפועל באופן מוצהר לחיסולה לפעול באופן חופשי, בשם זכויות האדם כמובן."

 "שקר והטעייה" קובע גורביץ, "ISM לא פועלים לחיסולה של ישראל. לכל היותר הם פועלים לשינוייה". אלא שלפני כן בפוסט שלו הודה גורביץ בעובדה כי דובר הארגון הכריז שישראל היא "יישות בלתי לגיטימית". אפשר כמובן להתווכח על ההבדלים בין "חיסול" ל"שינוי", ומתי בדיוק יהפוך "השינוי" שעליו מדבר גורביץ למספיק גדול בכדי שיהיה ניתן להגדירו "כחיסול". אלא שגורביץ מקל עלינו את המלאכה: כי מי שרואה בישראל "יישות בלתי לגיטימית" טוען "שיישותה" של ישראל היא בלתי לגיטימית. יכול להיות שהוא רוצה לשנות אותה למשהו אחר, משהו שישנה אותה מהיסוד. לי זה נשמע כמו חיסול. לגורביץ כנראה לא. פרשנות מילולית וצרה כבר אמרנו ?

בהתחלה הבטחתי שאתייחס לכינוי "מכספתים" שתולדתו בבן כספית, שמואשם "בכתיבה פרועה" יחד עם ימיני בעיתון מעריב. ימיני וכספית זוכים למטר די קבוע של גידופים והכפשות מהצד השמאלי יותר של הפוליטיקה הישראלית משום שכל חטאם הוא שהם, אוי ואבוי, מזהים את עצמם כאנשי מרכז, ליברלים ( ימיני אפילו מזהה את עצמו "כשמאל", ומביע לא מעט השקפות שתומכות בזיהוי הזה), ועדיין בוחרים להקדיש חלק ניכר מזמנם להבעת ביקורת על השמאל, ולא רק על הימין.

נראה לי, וכאן אני מודה שמדובר רק בהשערה, שאילו הטקסטים של ימיני וכספית היו נכתבים ע"י חגי סגל, וקרני אלדד למשל, לא היו טורחים בלוגרי ופעילי השמאל הרדיקלי להתעסק בהם כל כך. חטאם הגדול ביותר הוא היותם אנשי מרכז, אפילו אנשי שמאל.

כאשר ישראלים מבקרים את ישראל, מדובר, לדידם של בלוגרים נוסח גורביץ , בהתנהגות ערכית מהמעלה הראשונה. דמוקרטיה במיטבה. אך כאשר מנסים לייבא את ההגיון הזה גם לפוליטיקה הישראלית, כלומר, שאנשי שמאל ( או מרכז) יבקרו גם את השמאל, ולא רק את הימין (כפי שמצפים מהם החברים ממרצ ושמאלה), הרי שאז הופכת הביקורת הזו לבגידה של ממש, או שסתם הופכים אותם לאוייבי חופש הביטוי ולחוטאים.


11 תגובות
  1. מנחמי בן-ציון permalink

    מה ההתרגשות הגדולה בארץ, מהמכה-דחיפה בפניו של הדני, הרי הם רגילים
    לכך בארצם, ראו איך מטפלת בהם המשטרה הדנית, בהפגנות אצלם. מכות
    באלות למפגינים השרועים כבר על הארץ. הרי לא מדובר ב"האר פניך לתייר"
    אלה אנרכיסטים שבאים לכאן, עם מטען של דעות קדומות שיקריות. קיראו את
    מאמרו של אלדד בק בידיעות, על הבמאי האירי ניקי לארקין שבא לתעד בסרט
    את הסיכסוך,שינה את עמדותיו לחלוטין פירסם מאמר שמסעיר את ארצו , מה
    שמוכיח שנורא קשה לקבל באירופה,שאנחנו צודקים.יהודים צודקים וגם מציבים
    לעולם את סולם הערכים האוניברסלי של "עשרת הדיברות", זה כבר יותר מדי…

    אהבתי

  2. בקשר לדברי מנחמי בן ציון כאן למעלה על התנהגותה של המשטרה הדנית, אפשר ללחוץ ממש כאן משמאל על הלינק לבלוג של יהודה בלו "רשימות מן התיבה הלבנה" ולקבל שני סרטונים מפורטים. החוכמולוגים של השמאל המדומה הודיעו לנו שאת התנהגותו של סא"ל אייזנר אפשר לייחס לזה ש"הכיבוש משחית". למראה מעלליהם של השוטרים הדניים, שאצלם אין שום כיבוש, כידוע, מתעוררים מיד געגועים עזים לכיבוש המשחית אצלנו בתור סגולה אפשרית להתנהגות שפויה יחסית. וכדי שלא יהיה מקום לספק: אני בהחלט נגד הכיבוש המשחית. מה חבל שבין השאר הוא משחית את מוחותיהם של אותם חוכמולוגים ומשאיר מהם ערימות של פירורים מעופשים.
    בנציהו, יפה עשית כשלכדת את גורביץ הקדוש בתרגיל הרמייה הלוגי שלו, כשהוא משתמש לפי האינטרס שלו ולפי זהותו של המטופל, בפרשנות מצמצמת ובפרשנות מרחיבה חליפות. זה בוודאי אחד התרגילים החביבים ביותר על סוג השלטון שמפניו מזהיר ג'ורג' אורוול, אבל על הקשר ההפוך שבין אורוול וגורביץ, למרות ההתיימרות, כבר עמדתי לא פעם. בכל מקרה, ממי שמשתמש ללא הרף במוסר כפול, קצת קשה לדרוש שבעניינים הנוגעים לתוקף הלוגי של טיעוניו יהיה עיקבי.
    אני מודה לך על הטיפול בגורביץ, גם משום שמזה כמה חודשים אני מזניח את הטיפול בו ובדומיו ברשת. מדובר כמה וכמה בלוגים שהרגשה לא נעימה תוקפת אותי כשאני נכנס אליהם. הרגשה של משחק מכור, של יד רוחצת יד ולשון לוקקת. כך שקצת התחלתי להמנע מהם, מה שמשפר את התיאבון שלי.
    וכדי שלא אשאר מעורפל, אומר מיד את דעתי: מדובר בחבר'הלך של "הקרן החדשה לישראל", שאירגנה כבר לפני כשנתיים כנס בלוגרים שהאורוול המדומה גורביץ היה בו הרוח החיה. מאז כבר אירגנה שתי"ל, הזרוע הארגונית של "הקרן" קורס אחד לבלוגרים ועוד אחד , "מסובסד חלקית" לפי ההגדרה שלהם, עומד לצאת לדרך באמצע חודש מאי הקרוב. ואם הם מסבסדים חלקית קורסים לבלוגרים, למה שלא יסבסדו חלקית גם בלוגים ובלוגרים? אני לא יכול לבדוק מיהם התורמים ל"קרן הטבק והאלכוהול" של גורביץ (כשמתחילים עם קרנות, כנראה מתמכרים לזה) וספק אם הוא יכול או אם אכפת לו. ויש עוד בלוגרים אספני תרומות מסוגו, שהם מומחים גדולים בתורת המוסר ובדרישת גילוי נאות, שקיפות וכנות מזולתם, אך הס מלהזכיר את הדרישות האלה כשמדובר בהם עצמם. אין לי שום ראיה ש"הקרן לישראל חדשה" מסייעת בתחזוקתם של הבלוגרים האלה. אולי יש עוד קרנות, או סתם פונקציונרים של הקרנות האלה. אני רק יודע שאילו הייתי אחראי על התקציבים בקרן החדשה לישראל, הייתי שמח לסבסד כמה בלוגים נבחרים שעושים לי נעים במיוחד.
    ובהמשך לזה, לדעתי, אם נחזור לגורביץ, בשורש המתקפה שלו על כספית ועל ימיני ממעריב עומדים לדעתי כעסו וכעסה של הקרן ופטרוניה על תפקידם של שני העיתונאים בחשיפת האופי הנבזי של פעילותה של הקרן החדשה בישראל, בין השאר כמוציאה לפועל של קרן פורד האנטישמית.
    ואם נחזור לבעיות התיאבון שלי, אצל גורביץ ודומיו תמצא רשימות של בלוגרים התומכים אלה באלה, כולם נשמעים ונקראים כאילו נעשו ביד אחת ודוברים לשון אחת, מגיבים בדברי הסכמה וחנופה אלה לאלה, מתייחסים בבוז מתנשא אפילו לאוהדיהם התמימים שמעיזים להשמיע מילה של ביקורת, ומנסים לגרש בעלבונות כל מי שחולק על דעתם. מה שמנחם אותי, שמדובר בסך הכל בכמה עשרות אנשים, אולי כמה מאות כולל האוהדים בפריפריה, המצויים אי שם בין שמאל מרץ לימין חד"ש. נער יספרם, ולא נראה שמספרם גדל. להיפך. ככל שגובר כוחה של הרשת, קל יותר לחשוף את שקריהם השקופים למדי.

    אהבתי

  3. מנחמי בן-ציון permalink

    השמאל הסמרטוטי, עושה רושם בעולם, כאילו כולנו כאן כאלה. מה שנוח
    להתקבל שם, מתוך הרגל של 2000 שנות גלותנו.זה עיקרו של הנזק שהוא
    גורם, למי שמאמין בכך,"חוטף" בפרצופו ומופתע ."הכיבוש משחית" היא קלישאה
    שבאה לחזק את הסמרטוטים, חסרי מורשת ושורשים יהודיים.אולי הוא השחית
    מעשי בודדים, אך מזה לעשות הכללה על כולנו? מה קרה למתנגדי ההכללות,
    יפי הנפש-והטפש, כאשר מדובר באחרים ,ערבים למשל? הם לא כולם שהידים
    רוצחים, חס וחלילה וכו' .

    אהבתי

  4. davdavsin permalink

    מאפיהו היקר
    הלוואי והיו לי הסבלנות ויכולת הסבל שלך יש. הבלוגים של אנשי השמאל הרדיקלי, ובימינו קשה למצוא בלוגרים משמאל שמציגים תמונת עולם שפויה או כאלה שניתן לפחות למצוא אצלם קצה חוט לדיון אינטליגנטי ועניני, גורמים לי בעיקר תחושות של בחילה קשה וכאבי בטן לאחר מקסימום חמש שניות של רפרוף בגבב הרפש. יוסי גורביץ הוא אחד הגרועים שבהם והחיבור בין דיוקנו של אחד הסופרים הנועזים והגדולים במאה 20 לבין אחד החנטרישים הגדולים בתולדות הבלוגריה העברית הוא לא פחות מחילול קודש בלתי נסלח… (אהבתי את ה"אורווליאני" השנון שלך)
    בכל מקרה אתה צודק בכך שאנשים כמו ימיני וכספית מעלים לרשעים את הסעיף אבל זה פחות מהכיוון של האויב הכי גדול הוא מי שבא מתוכנו ויותר בכיוון של- "הנה שני עיתונאים משפיעים שאינם נוהים אחר העדר". חגי סגל וקרני אלדד פשוט לא מאיימים על גורביץ ודומיו שכן השפעתם מועטה.

    אהבתי

  5. מנחמי,
    נראה לי שמבחינת היחס הנכון והיעיל אל השמאל המדומה כדאי לשקול את הפחתת מינון הזעם, ולמזוג במקומו מעט הומור בריא, תוך שימוש ביסודות המבדרים שבתופעה.
    דוודווסין,
    הודיתי בעצמי שבחודשים האחרונים הולך ענייני באנשים האלה ופוחת, אך אני עדיין מקווה למצוא ניצוצות של אמת גם באותם מחוזות. נכון שהם מעטים, אך הם מצויים שם לא פחות מאשר בימין הקיצוני, או בקצות הדוסיות (ו' שניה שרוקה). וגם שם אני תר. באשר לסיבת כעסו של גורביץ על ימיני וכספית, אני תפסתי פה טרמפ על התובנה של בעל הפוסט, בנציהו, והעליתי השערה נוספת בקשר למחלת הלהט הקדוש שאחזה בו כלפיהם. גם ההשערה שלך סבירה, ואין השלוש האלה מוציאות אחת את רעותה.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      אתה לגמרי צודק ,השמאל מהווה 3% באוכלוסיה והתקשורת בכל ויכוח ציבורי,
      נותנת להציג את דעתם, כאילו הם לפחות 50% ,הם בסכ'ה מיעוט שולי והזוי ,
      לא צריך להתייחס אליהם בהומור,כמו שלא מתייחסים ל-3% מהאוכלוסיה המאכלסת
      את אברבנל ודומיו .כניראה ישנם בני אדם עם נטיה אנרכיסטית מולדת, אגוצנטריים
      חסרי קשר לערכים השוררים בחברתם,שאבדו את יצר השרידות .אני מעלה השערה
      שהם חסרי טסטוסטרון ,במידת הנורמה .

      אהבתי

  6. מנחמי,
    אני שמח שאתה מסכים איתי, לפחות חלקית. כאשר אתה מתייחס אליהם בזעם, אתה רק משרת אותם, כי אתה מחזק את תחושת הקורבניות האהובה עליהם מאוד. בוודאי אינך מעלה בדעתך שמישהו ינהל אורח חיים קבוע שבמסגרתו הוא חוטף מכות וקללות או עומד בסכנה כזאת בכל שבוע או בכל כמה שבועות באיזו הפגנה נידחת,בלי שיאהב זאת. ברור שההקשר הפוליטי של הפעילות הוא רק תירוץ. הם רואים בכל הפגנת איבה כלפיהם הצלחה מרעישה והוכחה לצידקת דרכם, המשאירה להם טעם טוב בפה למשך זמן רב. בכל חברה יש כמה כאלה, וזה רק מעיד על הנורמליות של החברה ועל חוזקה. רק בחברות טוטאליטריות רואים באנשים כאלה סכנה ומנסים למנוע מהם את תענוגותיהם המוזרים.
    נכון הדבר, שאין לצפות שיחס הומוריסטי כלפי משוגותיהם יגרום לשינוי בעמדותיהם. שהרי אצל רבים מהם, שנאתם-אומנותם, ואין אדם מוותר בקלות על מקום העבודה שלו, בעיתון או בעמותה, רק משום שמלגלגים עליו קצת ומקלפים מעליו כמה נתחים מנפיחותו הדלקתית. אבל היחס ההומוריסטי גם מונע מהם את התענוג המרכזי שלהם וגם גורם להם לרגשות תסכול מצטברים ומועילים ולאיבוד עשתונות זמני. וכן מועיל היחס הזה לכותב ולקוראים שהרי הצחוק יפה לבריאות.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      אינני מביט בהם בזעם כלל וכלל ,אני מביט בהם כמו רופא על הפצינט שלו,
      גם אני מזמן עברתי את תקופת הזעם,אחרי שהגעתי למספר תובנות, כאשר
      ניהלתי איתם ויכוחים מרים. העיניין שכולנו רוצים שלום וביטחון, אך הדרך
      להגיע לכך (האיסטרטגיה) שונה, בגלל נקודת המוצא של כל צד. השמאל
      מעדיף את הקושן העותומני, על פני הקושן התנ'כי (שמעתי מבת משפחתי
      שזו דמגוגיה לטעון היום, שהתנ'ך הוא מקור זכותינו על הארץ) וקורא לימין
      משיחיסטי והימין קורא לשמאל נהיליסטי . בעיניין האיסטרטגיה אני שולח
      אותם לקבל חוות דעת, מפרופסור ישראל אומן, חתן פרס נובל בתורת
      המשחקים (איסטרטגיה) ובזה מסתיים בדרך כלל, הויכוח איתי.בדמוקרטיה
      זכותו של כל אחד לשאת בתוצאות,הנובעות מדעותיו. הצרה שכל האחרים
      צריכים לסבול יחד איתו. כולנו באותה הקלחת .ישנה גם בעיה של חוסר
      ידיעת העובדות ואנשים משכילים בונים תאוריות על סמך כך. היה לי ויכוח
      עם ד"ר האני זוביידה, שטען שכל הפיגועים הם תוצאה של הכיבוש.סיפרתי
      לו על רצח אלכסנדר זייד, על רצח מעלה העקרבים ,על הפדאינים פעולות
      התגמול לפני 67 (שהשתתפתי בהן) אני חושב שהעובדות לא בלבלו אותו
      אבל לאחרונה אני לו שומע ממנו.(גם לא חיפשתי לשמוע).

      אהבתי

      • טוביה פרנקל permalink

        מכיוון ואני אוהב אילנות גבוהים אז זה מה שאמר יורם קניוק "איש שמאל הוא איש המאמין במוסר ועושה דברים לא מוסריים", חברו של גורביץ, ג'ורג' אורוול אמר "חלק ניכר מהחשיבה של השמאל אינו אלה משחק באש שמשחקים אנשים שאפילו לא יודעים שאש חמה ". בכלל כדאי לקרוא שוב את הבלוג באתר זה על הקומינטרן, מינצנברג ושאר החברים ,וכך להבין טוב יותר את מערכת השקרים , סילופים ,הדמיון והמציאות,אצל גורביץ,לנדו,והשאר, עליהם כתב עוזי חיטמן " הם יודעים יותר טוב ממני מה טוב בשבילי.

        אהבתי

  7. נקודה מעניינת. באמת מוזר שמעולם לא פגשתי בלוגר שמאלני שאינו קיצוני.
    אני בכלל משוכנע שהדיעות הפוליטיות שלי הם שמאלני ציוני (פטרויטי) אבל כל אלה קוראים לי ימני.

    נ.ב
    קיבלת מושב של כבוד בלוגרול שלי. תתחדש.

    אהבתי

    • יונה,
      מסכים איתך. הם גם מקלקלים את שמו הטוב של השמאל בכלל (כשהם קוראים לעצמם שמאל),גם פוגעים בשם הטוב של אנשי שמאל אמיתיים(כשהם קוראים להם ימניים) וגם מעלים את קרנו של הימין (כשהם מכלילים בתוכו אנשי שמאל טובים). נזק מכל כיוון.
      מודה לך על המושב.

      אהבתי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: