Skip to content

מכבי חיפה בית"ר ירושלים 0:1

פברואר 27, 2012

והרי החדשות הרעות ועיקרן תחילה: כבר עשרות שנים שאני רואה כדורגל, וכדורגל כל כך גרוע כמו שיוצא לראות השנה בליגה שלנו – טרם היה.

וכן, ראיתי גם את המשחקים בשבועיים האחרונים, אלה שלא כתבתי עליהם. מסתבר שההשתעבדות שלי למשחק חזקה מההשתעבדות שלי לכתיבה על המשחק. לפחות זה. חצי נחמה. כי יותר משנמאס לי לראות את המשחקים המעפנים האלה, נמאס לי  לכתוב עליהם: לקטר ולילל ולהתלונן כמו שעון בכל שבוע. גם בגלל שקוראי הנאמנים עלולים לקבל עלי רושם מוטעה, כאילו אני איזה אנין טעם שפחות מסופר-היפר-קלאסיקו ספרדי לא נאה לו, טיפוס שלילי שנהנה מלרדת על השחקנים, המאמנים, השדרנים, השופטים או הקהל.

אז זהו, שבכלל לא. תנו לי משחק כדורגל סביר ואני מבסוט חלאס. אתם יודעים מה? תנו לי מחצית סבירה ואני שקט, נינוח ורגוע. וגם מזה אני מוכן לרדת: תנו לי חצי שעה טובה של כדורגל ישראלי, ואני מסודר: שופע מחמאות, נמס מרוב עונג,  מוכן לנשק את נעלי השחקנים, לצחצח בבראסו את המשרוקית של השופט, להיות שטיח לרגלי המאמנים, להגיד שהורסקי גאון, נוימן אחד ויחיד, גינצבורג ללא תחליף ונמני שיישאר איתנו לנצח.

אבל לשקר לא בא לי, לא בכדורגל ולא בעניינים האחרים שאני כותב עליהם, כי חמור מאוד הדבר בעיני להטעות את קוראי ולגנוב את דעתם. בטח לא כשאיני מרוויח מזה ולא כלום.

אז ראיתי לפני שבועיים את עירוני ק"ש מנצחת את האלופה הירוקה מחיפה.  לא דומה במיוחד לכדורגל, וגורם להרהורים רעים. אם אלה האלופה הנכנסת והאלופה היוצאת, מה יגידו אזובי הקיר.

דקה 33: מוחמד גדיר בירוק בעט, השוער אריאל הרוש לרגליו והכדור בדרך לרשת

אז נכון שרן בן שמעון עשה דבר גדול עם החברים מהצפון: עשה מהם קבוצה, הרבה בזכות זה שהצליח לכווץ את האגו של שחקניו למימדים נורמליים, והבהיר להם שאם לא ישתפו פעולה , כולם למען אחד וכו', לא יצא מהם כלום. כי הבין רב"ש שהאגו של השחקן הישראלי הרגיל גדול עליו בשלושה מספרים, שהרי  לא מזמן היה בעצמו אחד מהם.

השחקן הישראלי עובר 8-9 ק"מ במשחק, בשעה ששחקן אירופי עושה 10-12 ק"מ. ועוד הבדל: שהאירופאי בדרך כלל רץ את הקילומטרים שלו, והישראלי בדרך כלל הולך אותם. אבל ההבדלים הקטנים האלה לא מפריעים לשחקן הישראלי להחזיק את הראש שלו בעננים – בדיוק כשהוא נופל מהרגלים.

השחקן הישראלי לא  מחזיק בכדור. הוא מתפלל שהכדור יישאר לידו. במקום למסור הוא נפטר מהכדור. במקום לבעוט למסגרת הוא משתדל שהכדור שלו יגיע לקו הרוחב. כדור שחוצה את קו הקרן, לא חשוב איפה – הישג אדיר.

בקיצור: היה כדאי שרב"ש יעביר קורס מאמנים בליגה שלנו: איך לגרום לשחקן הישראלי להבין את מימדיו האמיתיים. כבר זה יכול להיות שינוי מבורך.

אבל עם כל הכבוד להישגיו של רב"ש, הקבוצה שלו לא מזכירה אפילו את מכבי חיפה ואת הפועל ת"א בעונות האליפות האחרונות שלהן. וזה לא בא לגרוע מהישגיו או מהישגי קבוצתו. ההיפך: כל הכבוד, שאפו וקידה,  שעם מה שיש לו ביד, הצליח להגיע רחוק כל כך. ובהצלחה עד סוף העונה ועד בכלל.

אבל העובדה עובדה היא: הליגה ממש עלובה  השנה.

וראיתי גם את התיקו האומלל בשבוע שעבר בין בית"ר ירושלים למכבי תל אביב. מה אגיד לכם? המסכנות בהתגלמותה. ורק לחשוב שפעם זה היה נחשב משחק העונה. כמו גם המשחק הלילה, מכבי חיפה נגד בית"ר. עוד משחק עונה. רק תגידו את זה בשקט, כי בקול רם זה נשמע ממש מצחיק, לאור הרמה. כל שבוע משחק עונה, אבל איפה העונה.

איזה עונה ואיזה נעליים.

די לומר שרק בדקה ה-16 הכדור חדר לראשונה לרחבת ה-16 של בית"ר. וגם זה בזכות מצב נייח. ודי גם לומר שרק בדקה ה-40 החלה בית"ר לתקוף. ואז גם התברר שלמכבי חיפה אין הגנה וכל התקפה של בית"ר היא כמעט גול, והמזל של האלופה – אני לא מאמין שאני כותב את המילה הזאת אפרופו הירוקים של השנה – היה שבית"ר פשוט שכחו מתי הכניסו גול לאחרונה, וכנראה  שכחו איך עושים את הפעולה הזאת.

על המחצית השניה לא אומר הרבה מחמת הנימוס. רק אציין עובדה אחת שמסבירה את המשחק שראינו: הכי טוב על המגרש, בהרבה מעבר לכל שחקן אחר, היה השוער של מכבי חיפה, ניר דווידוביץ. כל אחד שראה את המשחק חייב להודות שהוא הציל את קבוצתו משלישית שערים מבישה.

ולסיום. אני סקרן מאוד לקראת משחק הנבחרת נגד אוקראינה. אם אלי גוטמן יצליח להעמיד קבוצה מן החומר שמשחק השנה בליגה שלנו, ומן הליגיונרים שלנו באירופה שגם הם ברובם לא רואים הרבה דשא השנה, אז או שיש נסים בכדורגל והרבה הרבה מזל, או שגוטמן הוא גאון כדורגל מהרמה של פרגוסון ומוריניו, קאפלו או  גוואדיולה.

לא פחות.

מודעות פרסומת

From → כדורגל

2 תגובות
  1. ביתר העונה נראית גרוע ביותר, יש להם משחק טוב אבל התקפה גרועה ביותר, ועם כל הכבוד לקריית שמונה, כאשר אף לא אחד מהמועדונים הגדולים באמת מתחרה איתה, ניתן להגיד על הליגה גרועה ברמות רציניות ולתת לקריית שמונה להביא אליפות ראשונה לק"ש 🙂

    אהבתי

  2. אני איתך בעניין של קריית שמונה. אכן, כשהליגה כ"כ גרועה, לפחות תהיה זו נחמתנו שהקבוצה הסימפטית הזאת לוקחת אותה. ותראה מה זה, שלפתע בית"ר הגרועה ניצחה אותה השבת.

    אהבתי

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: