דילוג לתוכן

רוצים אמת לשעתה? קבלו: המשחק היה מכור. עוד בפרשת אילנה דיין והסרן ר'

פברואר 12, 2012

בפוסט הוכנסו שינויים ביחס לדברים שנכתבו אודות רביב דרוקר בעקבות תגובה (ראו למטה) של מי שהיה מנכ"ל  בתנועה לחופש המידע, רועי פלד.  אני מבקש להתנצל מכל הלב בפני רביב דרוקר אם פגעתי בו בתהיות שהעליתי בפוסט פה לפני התיקון. לא הייתי רוצה להימצא כמי ששוגה בעצמו במשגים שעליהם אני בא בטענה אל אילנה דיין.   

מבקש בהכנעה להוסיף כמה מילים  בפרשת אילנה דיין וסרן ר', אחרי שהשכלתי קצת בימים שחלפו.

הנה אמת לשעתה: אילנה דיין לכלכה קשות על הש.ג. סרן ר' בכתבה טלוויזיונית בעלת שיעור צפיה גבוה בערוץ 2.

מה זה ליכלכה קשות?

עשתה לו רצח אופי.

מה זה רצח אופי?

זה רצח אופי:

אילנה דיין תיארה בכתבתה את סרן ר' כאחד כזה, שחיילי המוצב שתחת פיקודו ירו במקלע בינוני ופגעו במתכוון בילדה פלשתינית זכה  שעברה בתום לב ליד המוצב  בדרך מהבית ספר הביתה, ואחר כך  הגיע אליה הסרן רגלי כדי לגמור את העבודה, ולבסוף קיימו חיילי המוצב שבפיקודו של סרן ר' מסיבה לרגל החיסול המוצלח של הילדה הפלשתינית.

זה הרושם שיצרה אילנה דיין בכתבתה בנוגע לסרן ר'.

רושם מוטעה ושיקרי לחלוטין.

ולכן אין  מילה מתאימה יותר מרצח אופי. שהרי סרן ר' יצא, כזכור, זכאי. העלילו עליו. בין ראשי המעלילים – אילנה דיין.

והנה עוד אמת לשעתה: עכשיו הוציא הרכב של בית המשפט העליון את אילנה דיין נקיה וזכה. היא לא חייבת דבר לש.ג. סרן ר' למרות שעשתה לו רצח אופי. כלומר, שוב עומד בית המשפט העליון לצד החזק נגד החלש, לצד התאגיד רב העוצמה והכוח נגד האזרח הקטן. שוב הש.ג. אכל אותה. זאת האמת לשעה זו.

והנה עוד אמת לשעתה, על פי פסק הדין וגזר הדין החדש של בית המשפט העליון של מדינת ישראל היושב בירושלים: כל אזרח קטן וכל ש.ג. בישראל, כל אדם הגון וכל מי שעיניו בראשו  וטיפה שכל בקודקודו ואינו שפוט מטומבל  של אגף מסויים בתקשורת ושל אגף מסויים במערכת המשפט, זכאי לומר מעתה:

"ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע."

בפעם הקודמת התייחסתי לפרשה הכאובה הזאת אפרופו השידור של לונדון וקירשנבאום, שבו העלו את כתבם רביב דרוקר האוהד את דיין ואת פסק הדין של בית המשפט העליון, ולשם איזון את נשיאת מועצת העיתונאים השופטת דליה דורנר, שעמדתה התבררה כזהה בדיוק לעמדתו המאוזנת של דרוקר, כאשר שתי העמדות האלה זהות בדיוק לעמדותיהם המאוזנות של שני המגישים. איזון מקצה לקצה.

למחרת בבוקר האזנתי לתכניתה של קרן נויבך "סדר יום", וצורת הטיפול שלה בפרשה היתה טובה טיפה מזו של לונבאום, אבל רק טיפה. נויבך הביאה לשידור מצד אחד – המצדדים בפסק הדין החדש של העליון – את עצמה, את רביב דרוקר שכבר מוכר לנו,  ואת הפרופ' מרדכי קרמניצר  ומן הצד האחר, את עו"ד והעיתונאי נדב העצני. זהו סוג הטיפול שמקבלים נושאים שנויבך חפצה ביקרם. אותו סוג טיפול הנהוג גם אצל לונבאום.  אני מתעכב קצת על הנקודה הזאת, כי יש לה חשיבות לעניין כתבת רצח-האופי שהכינה דיין על הש.ג. סרן ר'.

רביב דרוקר הזכיר בדבריו, גם אצל לונבאום וגם אצל נויבך, את אותה הבחנה שעשה בית המשפט העליון בפםק דינו החדש, שלפיה הכתבה שהגישה דיין ב"עובדה" היתה "רכה" יותר מאשר כתב האישום שהוגש נגד סרן ר'.

זה בתור הסבר לפטירתה מהתשלום לש.ג. סרן ר'.

הסבר שהוא עלבון לאינטליגנציה. גם מצד בית המשפט וגם מצד דרוקר המצטט את הדברים ללא ביקורת.

כתבה עיתונאית אינה אמורה להתחרות עם כתב אישום, לא ברכות ולא בקושי. כתב אישום הוא מתוצרת התביעה ותפקידו לסכם את הראיות והעדויות נגד הנאשם כדי להביא להרשעתו. מן הצד האחר עומדת הסנגוריה שתפקידה להוציא את הנאשם זכאי. כתבה עיתונאית המתיימרת להיות דוקומנטרית (כלומר, לא הבעת עמדה) ולתאר בעיני הצופה מה שאירע בפועל, אינה כזאת אם אינה מביאה את גירסתם של שני הצדדים. של התביעה ושל ההגנה. את כתב האישום ואת כתב ההגנה. הכתבה של דיין על הש.ג. סרן ר' היתה בבירור חד צדדית, מוטה ושיקרית.

שופטים שאינם מבינים את ההבדל בין כתבה עיתונאית ובין כתב אישום, ספק בעיני אם הם ראויים לשבת על כס המשפט. לא הייתי רוצה להישפט בפני שופט כזה גם בבית משפט לתביעות קטנות. קל וחומר בעליון.

ואילו עיתונאים שאינם מבינים את ההבדל בין כתבה מאוזנת המנסה להביא לפני הצופה או המאזין או הקורא את התמונה המלאה ואת הגירסאות השונות, עורכים ומגישים , למרבית הצער,  תוכניות כמו "לונדון וקירשנבאום" או "סדר יום". מה הפלא שהם מבינים כל כך יפה את אילנה דיין ומצדיקים את מעלליה.

ונשאלת השאלה: האם הם עיתונאים, או תועמלנים סוג ב'?

אלה מעיזים להאשים  אחרים במקרתיזם? בסתימת פיות? בחסימת חופש הביטוי?

אלה?

והנה עוד נגזרת של אותה פרשה.

כיוון שרביב דרוקר רואיין אצל נויבך למחרת הפרסום אודות הכספים שקיבל עיתונאי "ישראל היום" דרור אידר ממשרד ראש הממשלה בתור כותב נאומיו של השר בוגי יעלון (50,000 ש"ח!) , הוא נשאל על ידי המגישה וגם אמר את דעתו באותה פרשה.

אך דרוקר לא גילה כי מאז 2004 הוא עומד בראש עמותה, "התנועה לחופש המידע",  שקיבלה במשך השנים מאות אלפי שקלים מתורמים שונים.  ביניהם הקרן החדשה לישראל. אמת: דרוקר אינו מקבל שכר מן העמותה שהוא עומד בראשה.  אך האם לא היה עליו לגלות גילוי נאות בעניין זה כשהוא עוסק בעיתונאי אחר?

והנה הסכומים, כפי שמצאתי ברשת:

2004: 18,000 $

2005: 30,000 $

2006: 90,000 $

2007: 100,000 $

2008: 110,000 $

2009: 708,777 ש"ח (כ-200,000 $)

דרוקר הוא כולו בעד שקיפות. באתר התנועה שלו הוא כתב ב-25.09.2011 , אפרופו תביעת ראשי המחאת האוהלים לנהל דיונים שקופים עם הממשלה, תחת הכותרת "שנה טובה לשקיפות" את המילים הבאות:

בעיצומה של המחאה העלו כמה מיוזמיה דרישה הזויה. ניפגש עם ראש הממשלה רק בחדר עם מצלמות. שקוף. אנשי נתניהו התנפלו על התביעה הזאת. סוף סוף דפני ליף אנד קומפני עשו טעות. מה זה? הם הזויים? הם חושבים שהם ב"אח הגדול"? אפילו עופר עייני, ההוא מה"אהבל", נזעק פתאום לתבוע את כבודו הרמוס של ראש הממשלה.

"הפיסגה הנשיאותית" כך קראו לתצלום הזה בקרן החדשה לישראל. מלפנים, מחייכות ולוחצות יד, נשיאת העליון דורית בייניש ונשיאת קרן פורד סוזן ברספורד. מאחור (משמאל לימין) אליעזר יערי – מנכ"ל הקרן החדשה לישראל (לשעבר) נטע זיו – סגנית נשיא הקרן לישראל חדשה. חברת הנהלת "איתך" (שלה תרמה אילנה דיין את הפרס שקיבלה מהקרן החדשה) . דייוויד צ'יל סגן נשיא קרן פורד, אהרון בק – מנהל קרן פורד ישראל, ולארי גרבר – נשיא (לשעבר) הקרן החדשה לישראל.

ובכן, הדרישה ההיא ביטאה אולי את הערך הכי חשוב בכל המחאה הזאת. היא לא נוסחה נכון, אבל המחשבה מאחוריה היתה מאוד נכונה. ענייני הציבור צריכים להתנהל בשקיפות.

אך יש לציין שבערוץ 10, שבו מועסק דרוקר, אין גילוי נאות לגבי העמותה שהוא עומד בראשה, ולגבי הסכומים שהיא מקבלת מתורמים שונים, ואשר חלקם נופלים, כפי שנראה, בתחומי הכיסוי של דרוקר.

וזה בשעה שהשקיפות היא עניין מהותי ביותר. ממש צורך חיוני לכל צופה או מאזין או קורא המבקש לדעת  מה מידת האמינות  וחוסר הפניות בדברים שהוא רואה, שומע או קורא בכלי התקשורת.

למשל: ב-01.09.2011 הקרין דרוקר בתכניתו "המקור" בערוץ 10 את הסרט "ב' זה אוהל", שעניינו היה במנהיגת תנועת המחאה דפני ליף.

זה היה תשריר שירות לדפני ליף ולמנהיגי המחאה.

דרוקר לא היה יוצא דופן בעניין זה. התקשורת הממוסדת, כמעט כולה, היתה תשדיר שירות למנהיגי המחאה מרוטשילד  באותה תקופה.

בין השאר, במסגרת התשדיר, הסתירה התקשורת הממוסדת כמיטב יכולתה את התמסרותה של הנהגת המחאה לקרן החדשה לישראל.

אלא שערוץ 2 או 10, "ידיעות" או "הארץ" אינם  מקבלים תרומות  מהקרן החדשה לישראל. הם רוצים להיות בעד המחאה? סחתיין. אבל העמותה שבראשה עומד דרוקר מקבלת כספים רבים מהקרן החדשה לישראל.

האם לא הייתם אומרים, שדרוקר היה חייב בגילוי נאות לרגל הקרנת תשדיר השירות לדפני ליף?

במיוחד כאשר הכספים מתקבלים מאיזו קרן זרה, שהנסתר בה רב  בהרבה על הגלוי, שאפילו שמה המדוייק שנוי במחלוקת, שלא לגמרי ברור מהיכן היא מגייסת את כספיה, שידוע שהיא נתמכת  בכבדות רבה על ידי קרן פורד הידועה באנטישמיות שלה מאז מייסדה הפרו-נאצי ועד לתמיכתה בוועידת דרבן ובארגוניה במהלך שנות ה-2000?

הקרן החדשה לישראל משחקת תפקיד חשוב גם באשר לאילנה דיין.

כבר ב-2010 זכתה דיין באות הוקרה של הקרן החדשה לישראל, בטקס מהודר שנערך בסאן פרנציסקו, מקום מושבם של מייסדי הקרן הזאת. את הפרס הכספי היא תרמה לארגון של משפטניות "איתך", אחד הארגונים שתרמו מידע מועיל ביותר (לחמאס) לוועדת גולדסטיין שחקרה את מבצע "עופרת יצוקה" (וכבר ידוע מה דעתו של בעל הדו"ח על הדו"ח שכתב). ברור שהארגון הזה הוא מוטב חשוב של הקרן החדשה לישראל.

דיין  מועסקת באופן קבוע למדי בפעילויות הקרן: היא מנחה ארועים וכנסים, ואף משתתפת בפעולות התרמה לקרן.

ואילנה דיין, כעיתונאית וכמשפטנית, מגלה גם מעורבות רבה בענייני בית המשפט בכלל והעליון בפרט. כך למשל היא הוזמנה להנחות אירוע של לשכת עורכי הדין שבו השתתפה גם נשיאת העליון ונציגות נוספת של אותו מוסד חשוב.

לדיין גם היו יחסים סימביוטיים למדי עם נשיאת העליון דורית בייניש, שהעניקה לדיין ראיון בלעדי בהחלט. ואילו דיין, בראיון  יוצא דופן שהעניקה ל"ידיעות אחרונות", הגנה על ידידתה בייניש  מפני שר המשפטים המאיים של ממשלת אולמרט, הפרופ' דניאל פרידמן.  עד כדי כך קשות היו התקפותיה על פרידמן, ש"ידיעות אחרונות" החליט לצנזר כמה מהן.

וקבלו עוד עובדה מעניינת. עוד אמת לשעתה:

גם שופטת העליון דורית בייניש קשורה לקרן החדשה לישראל.

כן כן.  מסתובב ברשת צילום מעניין ביותר. רואים בו את דורית ביניש בחברת כמה מגדולי הקרן החדשה לישראל, בטקס חשוב ביותר שבו מודיעה קרן פורד האנטישמית על תרומה של 20 מיליון דולר לפעולות בישראל.

הקרן החדשה לישראל משתמשת בצילום החשוב זה כדי לגייס תרומות למטרותיה:

לתרום לעמותה של דרוקר,  לתיחזוק המחאה ודפני ליף, לכנסים ואירועים בהנחיית אילנה דיין…

כדאי לכם מאוד לקרוא בעניין זה של בייניש וקרן פורד את בן-דרור ימיני.

וכמעט לא ייאמן, אבל למרות מערכת היחסים הסימביוטית הזאת,  עוד שקלה נשיאת העליון דורית בייניש בכל הרצינות האפשרית,  לשבת כשופטת בערעורה של אילנה דיין על הרשעתה בפרשת הש.ג., סרן ר'!

אז יופי, לבסוך החליטה בייניש  שלא לשבת במשפט של ידידתה הטובה.

אבל מי החליט על הרכב  השופטים שכן יישב בדין? האם לא היתה זו נשיאת העליון?

מה, זה חדש בשביל מישהו שמי שקובע את ההרכב בכל תיק ותיק, קובע למעשה גם את פסק הדין?

הדיעות של כבוד השופטים בעליון לא ידועות לכבוד הנשיאה? הדיעות של כבוד הנשיאה לא ידועות לכבוד השופטים?  מוצע  לכם לקרוא בעניין זה רשימה קצרה מאוד שכתב מתי גולן בגלובס. ואחרי שתקראו,  שאלו נא את עצמכם:

האם מישהו הופתע מתוצאות הדיון בעליון?

האם בייניש הופתעה?

האם  דיין הופתעה?

האם הופתעה נשיאת  מועצת העיתונות, דליה דורנר, שביקשה לצרף את עצמה לצד דיין בערעור , ואחר כך הוזמנה כפרשנית  לפרשה הזאת בתכניתם של לונדון וקירשנבאום?

בן דרור ימיני ניחש כבר מזמן את תוצאות הדיון הזה וכתב על כך.

ובקיצור: האם יש למישהו ספק שהיה פה משחק מכור?

ואחר כך מתפלאים ש-75% מהציבור חושבים שבית המשפט העליון מוטה לשמאל (ראו תשובות לשאלה 7 בסקר)

או שרק 15% מהציבור מאמינים בתקשורת?

מה הם חושבים להם האדונים האלה?

שהעם ישתוק לנוכח העוול המחריד הזה שעשו לפיון הקטן, הש.ג. ר'?

קראתי שפרקליטיו של ר' יתבעו דיון נוסף. יש לקוות שהנשיא החדש של העליון יבין שהוא חייב למחוק את הכתם הזה על המוסד שהוא עומד בראשו, ושיאפשר דיון נוסף. ושידאג לכך שיהיה הרכב רחב ככל האפשר, כדי שלא יהיה שוב משחק מכור.

אנא, הנשיא גרוניס, הואל לנקות את האורוות.

ולבסוף שאלת תם:

איך זה שלא שומעים מילה וחצי מילה משר הביטחון אהוד ברק ומהרמטכ"ל בני גנץ?

סרן ר' הוא לא חייל שלהם?

הם שותקים לנוכח מצב שבו מכפישים חייל צה"ל, עושים לו רצח אופי מזוהם, ובית משפט בישראל נותן לזה יד?

מה יחשבו עליהם החיילים שלהם, שאינם שונים מכל אזרח אחר במדינה? שככל אזרח אחר רואים את העוול הזועק מן האדמה? שיודעים שמחר עלול לקום עוד איזה עיתונאי מהפיונים של הקרן החדשה לישראל ולעשות להם רצח אופי בחסות בית המשפט?

______________________________________________________________

3 תגובות
  1. רועי פלד permalink

    הסבו את תשומת ליבי לפוסט הזה. הוא מלא פרכות משוללות יסוד, ולא אתייחס לכולן, רק לאלה שאני יכול לבטל ממקור ראשון – כל הדו"חות הכספיים של התנועה לחופש המידע מופיעים באתר רשם העמותות וב"גיידסטאר ישראל" התנועה משלמת שכר למנכ"ל שכיר, כ 8,000 שח בחודש, ועורכת אתר ורכז ארגוני בחצי משרה, כ 4,000 ש"ח (היום זה כבר קוצץ, כך היה בתקופתי) וכ 2,700 ש"ח, ולא לאף אחד אחר. רביב דרוקר מעולם לא ראה חצי גרוש מהעמותה, אלא תרם לה מזמנו (המון) וגם מכספו. האיחוד האירופי העניק לתנועה מענק אחד לפרויקט שנמשך שנתיים (כ 70,000 יורו לשתי השנים יחד). רוב קיומה כל השנים נסמך על קרן ר'יצרד ורודה גולדמן (תמיכה שהועברה דרך הקרן החדשה, כ 80,000 דולר) וכ 25,000 דולר בשנה מהקרן החדשה. תרומות נוספות הגיעו מקרן יד הנדיב, קרן סבא וקצת תרומות שוות ערך של שירותים משפטיים.
    רועי פלד, מנכ"ל התנועה בשנים 2006-2011

    אהבתי

  2. בנציהו permalink

    הבעיה המרכזית עם התגובה שמעליי ההיא שאין התייחסות אל הטענה המרכזית שעולה מהפוסט הזה: האם העובדה שהקרן החדשה והאיחוד האירופי ממנים אחוז ניכר מפעילות תנועה שרביב דרוקר עומד בראשה ( ותסלחו לי שאני מתעקש לא להבדיל בין תרומות ישירות מהקרן החדשה לבין תרומות "דרך" הקרן החדשה) היא לא סיבה מספיק טובה לגילוי נאות מצידו של דרוקר ?

    אהבתי

  3. רועי פלד,
    אני מודה לך על שהואלת להאיר את עיני. לא הייתי רוצה לעשות לאחר מה ששנוא עלי. הכנסתי שינויים בפוסט ואני מבקש לשוב ולהתנצל בפני רביב דרוקר על תהיות שהעליתי בגירסה הקודמת. ועם זאת עדיין אני סבור שהוא היה חייב בגילוי נאות בקשר לתרומות שקיבלה העמותה שבראשותו מהקרן החדשה לישראל כפי שציין המגיב שלפני, בנציהו, בשעה שהוא עוסק בעניינים הקשורים בה או במי שקשור בה כך או אחרת.

    אהבתי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: