דילוג לתוכן

טיפ: ערכת תה לחורף

ינואר 31, 2012

אתמול די מוקדם בבוקר, בין טיפטוף לזירזוף, מצאה אותי השכנה מלמעלה רכון על משטח עלי הרקפות אשר מתחת לשיח הוורד ואוסף  משם עלעלים צהבהבים קמוטים במקצת שטרם צנחו והגיעו אל האדמה הלחה והבוץ. מה אתה עושה,  שאלה אותי השכנה, ואני תחבתי מתחת לאפה את צרור העלעלים שאספתי כדי שתריח. פרחי ורדים לתה, אמרתי לה.  ריח טוב? גם הזכרתי לה שמוכרים את זה בשוק על המשקל כשהעלים כבר יבשים יותר והרבה פחות ריחניים. הריח הזכיר לה.

והארוע הזכיר לי שעוד מתחילת החורף אני מתכנן את הפוסט הזה. הכל בגלל הצער העמוק שנגרם לי כשאני חוזה בכל אותם אנשים הנוהגים לשתות בביתם או אף בפומבי (!) את אותו משקה דלוח המתקבל כתוצאה מטבילת שקיות בעלת צבע  ואופי לא ברור, שמוציאות  את נשמתן על חוט התליה בתוך כוסות של מים חמים. כלומר, גם נתלות ונחנקות, גם טובעות וגם נכוות. שלוש מיתות בית דין.

מזל שלא סוקלים אותן.

שהרי להווי יהיה ידוע , שמה שנותנים בתי החרושת בשקיות "התה" האלה, הוא כל מיני פירורי-שאריות הנותרות בתחתיות השקים, או כל מיני צמחים מיובששים שכבר מזמן פג רוב טעמם ואיבדו חלק ניכר מסגולותיהם ומי יודע מה חומרי טעם או ריח או צבע מוסיפים עליהם כדי שיותירו איזה רישום במי הכוס.

ואותו צער עמוק שנגרם לי, המפיק ממני אף אנקות של חמלה עמוקה ומנוד ראש של רחמים רבים, למראה האנשים הלוגמים את תוצרת השקיקים הזאת, אין מקורו אלא באמפתיה שאני חש כלפי אחי בני האדם, שכה מעט כבוד הם נותנים להדר הבריאה ותפארת הצמחיה וכל כך הם מזלזלים בגופם שלהם, על הצנרת המשוכללת שבו ושאר מנגנוניו המפליאים.

אז ככה: החורף הוא זמן מצויין לצריכת תה, הן לצורך חימום הגוף, הן לצורך חיזוקו והן לצורך חיסונו, שלא לדבר על תענוגות החיך, הלשון והלוע. אלא שכדי ליהנות מן התה, יש להכין אותו כהלכתו.

ולזה הצורך כדאי שתהיה בכל בית ערכת תה הכוללת:

כלי מיוחד להרתחת המים ולחליטת התה וסינונו. מדובר במעין קומקום-נירוסטה קטן בעל מכסה הולם לשמירת התה, בעל פיה המשמשת למזיגה נוחה ובעל מסננת פנימית. ניתן להשיג קומקומים כאלה בשלל גדלים במחיר שאינו עולה על כמה  עשרות שקלים (הפשוטים ביותר, בתכולה של שלוש-ארבע כוסות, לא צריכים לעלות יותר מ-15 עד 30 ש"ח).

ערכת תה. מימין לשמאל, שורה קרובה: רוזמרין, גרניום ריחני, שיבה, כוס תה קטנה בצבע הנכון (בעיקר בגלל ההיביסקוס), היביסקוס וסטיביה בצלוחית הזכוכית. שורה שניה מימין לשמאל: עלי ורדים שנאספו אחרי נשירתם, מליסה ותה ציילוני קלוי. שורה שלישית: קומקום-חליטה, זוטה לבנה בכוסית-שוט ותרמוס.

תרמוס. כדי למנוע בזבוז, כדאי להכין בכל פעם כמות העולה על הצריכה המיידית, ולאחסן את המיותר בתרמוס טוב. את התרמוס שבצילום כאן, כלי  משובח מתוצרת "סטרבקס" השגתי במחיר מגוחך בשוק הפשפשים. אך מחיריהם של כלים חדשים בחנויות לכלי בית אינו רב. שוב –  כמה עשרות שקלים, על פי הגודל.

תה וצמחי תה. כאן השמיים הם הגבול, המחירים נמוכים להפליא (רוב סוגי צמחי התה שאפשר למצוא בשווקים נמכרים לפי משקל במחירים של 6-10 ש"ח ל-100 גרם, שזה המון (מבחינת הנפח, לא מבחינת המחיר). רבים מצמחי התה אפשר לגדל, וחלקם גם מצויים בשפע לכל בגינות ציבוריות ואף בגינות הבתים או בגדר חיה.

הבסיס הוא התה עצמו. התה הקלוי, המיובא בדרך כלל מהודו או ציילון או מדרום מזרח אסיה, הוא כהה וריחני, אך יש גם תה ירוק, המגיע מאותם מקורות וגם מסין. אם הוא ירוק, זה אומר שאינו קלוי ולכן יותר פוטנטי ויותר בריא.

צמחי תה לגידול בגינה, בעציצים באדניות או באדמה: לואיזה, מליסה, שיבא, גרניום ריחני, עשב לימוני, זוטא לבנה (זה לדעתי, וגם לדעת אחינו הבדואים, צמח התה האולטימטיבי. הם קוראים לו עישבֶּ‏ת א-שי, כלומר, עשב התה.  בעל ארומה חריפה ועדינה כאחד הדומה למנתה. לא לוותר. ועדיף מגידול עצמי, או טרי שנמכר לפעמים בשוק, כי המיובש שנמכר לפי משקל מאבד הרבה מהטעם. ) נענע (הגירסה הנמכרת בשווקים ובמרכולים מפוקפקת בעיני. הריח והטעם הוקרבו לפני שנים אחדות לטובת הצבע, הגודל ובעיקר לטובת חיי המדף הארוכים), עשב לימוני (גם עליו לא כדאי לוותר) ויש עוד בכל משתלה ואולי גם אצל חברים.

צמחי תה בגינות ציבוריות, בגינות ביתיות באיי תנועה  ובגדר חיה: בעיקר הדס, רוזמרין ופרחי ורדים. לא מזמן קראתי שראש עירית טבריה יצא ביוזמה חדשה והוא מציף את הגנים הציבוריים בעירו במגוון רחב של צמחי תה. יוזמה מבורכת ביותר וראוייה לחיקוי.

צמחי תה לרכישה על פי משקל בשוק: יש המון. אני קונה באופן קבוע  תה צילוני קלוי, תה ירוק, היביסקוס (טעם לימוני וצבע משגע ) קמומיל-בבונג (מעולה לחורף, מחזק, מרפא ומחסן) מרווה  ומליסה ( הגידולים לא מצליחים לי, אז אני קונה).

ויש כמובן לימונים מהעץ  ולימון פרסי  מהשוק, שקל מאוד להתמכר לטעמו.

להמתקה: סוכר לבן או חום, דבש, עיסת תמרים, ריבות ועוד. אני קונה בשוק עלי סטיביה חסרי קלוריות. לוקח קצת זמן למצוא את המינון הנכון  ולהתרגל לטעם אבל כדאי להתעקש. ניסיתי סטיביה גם עם קפה ולא הצליח לי.

את צמחי התה שקוטפים מהגנים כדאי לקטוף בכל פעם לשימוש מיידי. הטריות היא מרכיב חשוב בטעם ובעוצמה. את העלים המיובשים שקונים בשוק אפשר לאחסן בצינצנות זכוכית או קופסאות נירוסטה קטנות ולא בפלסטיק. אין צורך לשמור במקרר. בטח לא בחורף. בקיץ לא רצוי לשתות תה חם, וגם לא משקאות חמים אחרים. אבל תה קר הוא עונג גדול.

אופן ההכנה: מביאים את המים לרתיחה על הגז או על כירה חשמלית או בקומקום חשמלי, שממנו מעבירים לכלי החליטה. מכניסים בכפית או באצבעות קמצוצים מהתה ומצמחי התה הרצויים (גם טירונים לא יכולים לפספס. אם הכנסתם פחות מדי, יצא לכם תה חלש שתמיד ניתן לחיזוק. אם יצא חזק מדי – לדלל במים רותחים). מעמידים שוב על אש חלשה, ומביאים אל סף רתיחה תוך בחישה. כשהבועות עולות אך לפני שהנוזל עולה על גדותיו, מכבים ומניחים, מכוסה, למשך 7 דקות בערך (לא בושה להשתמש בטיימר), או עד שכמעט כל העלים שוקעים לתחתית.

מוזגים לכוסות לצורכי שתיה מיידית, ומה שנשאר – לתרמוס. לא להשאיר את הנוזל בחברת הצמחים לזמן רב, כי הצמחים, אחרי שהשפיעו מטובם לתוך המים ושקעו למטה, ממשיכים לשחרר מרירות מיותרת.

הכוסות הרצויות: אפשר זכוכית דקיקה, אפשר ספלים, ואני מעדיף כוסות קטנות שמוזגים לעתים תכופות, כי כך החום נשמר טוב יותר (בתוך התרמוס).

חורף חמים וטעים לכם. ואת שקיות  התליה הטיפשיות לא חייבים לזרוק מיד. אפשר לאחסן אותן למקרי חרום כשתמהרו מאוד, עד  שתשכחו מהן ואז תזרקו אותן.

From → טיפ, מטבח

5 תגובות
  1. אמנון permalink

    אין כמו תה חם וטוב בחורף. חבל שאין לנו הרבה חורף… לגבי סטיביה. אני משתמש בטיפות סטיביה. של חברת סטבינול.יש בבקבוק ציור של ציפור כמו יונק הדבש.בקיצור, הטעם ממש טוב. גם בקפה.הרבה יותר טעים מהצמח כולו. ודאי יותר בריא מכל ממתיק מלאכותי.. לא עלינו.

    אהבתי

  2. אמנון,
    נכון שאין הרבה חורף, אבל תודה שהשנה הוא מרוכז. אפילו דצמבר שלא היה גשום, היה קר. אם אתה אומר שהטיפות טובות גם לקפה, אני מבטיח לנסות, אבל אכעס מאוד אם אגלה שלא היא – וגם אדווח (בכל מקרה).

    אהבתי

  3. רשומה יפה, תודה על הטיפים

    אהבתי

  4. myaoi
    תודה על הפרגון ולרוויה עם התה. בקיץ עדיף קר.

    אהבתי

  5. תודה על הטיפים, אחלה פוסט

    אהבתי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: