Skip to content

זהירות, 2012

ינואר 12, 2012

"היזהרו מהטיפוסים האלה שאינם טועים לעולם. צפו לכך שאת טעותם הראשונה  הם יבצעו על חשבונכם." אני נזכר באמירה הישנה הזאת של ה.ס. קוטר בכל פעם שראש הממשלה שלנו,  בנימין נתניהו, מפציע בטלוויזיה, מנגן  בקול הבאס שלו וידיו האקספרסיביות מוציאות שפן מהכובע.  השפן האחרון התברר כעץ החינוך. אחרי שטופל יפה העץ הזה כולו, על ענפיו ובדיו, עליו וצמרותיו וגזעו, מעניק לו עכשיו  אמן החושים הגדול גם טיפול שורש. מעתה תטיל הממשלה הטובה והמיטיבה את חסותה גם על ילדי הגנון והגן.

לבסוף עוד נגיע גם לשלב שבו תסכים הממשלה להבטיח לאזרחיה הצעירים גם חדר ומשכב נאותים  עם נישואיהם, וכך נגיע לחסות ממשלתית מלאה על התהליך כולו, עוד משלב החיבור בין הזרע והביצית.

כך שיש למה לצפות.

ראש ממשלה נתניהו: שורשים וצמרות

ביבי אינו טועה לעולם, כאמור. הוא תמיד רואה, ראה ויראה הכל מראש, יומיים, שנתיים או עשוריים לפני כולם. הוא חזה את הטירור והוא חזה את הגרעין האיראני, הוא הכין את המשק הישראלי למשבר המשכנתאות ולמשבר היורו, וכאשר פרצה מחאת הדיור בקיץ הוא מאוד שמח כי מי אם לא הוא היה זה שהבין מראש מה הולך לקרות בתחום הדיור וקידם את חוק הוד"לים, ותודה למחאה שעזרה לו.

האיש שתמיד צדק ולא טעה מעולם.

ואת הטעות הגדולה, כמובן, הוא עושה על חשבוננו.

מדרדר אותנו, יום אחרי יום, דונם אחרי דונם, רישיון בניה אחרי רישיון בניה, בית אחרי בית – למדינה דו לאומית.

וזה בשרותן של שתי קבוצות פוליטיות שאף הן מלאות וגדושות בטיפוסים שלא טעו מעולם:

השמאל המדומה, שאיך יכולים כוהניו, הפרופסורים והעיתונאים לטעות, כשהם מדברים בשם המדע, בשם ההומניזם, בשם הסוציאליזם המדעי, בשם הפוליטיקלי קורקט, הצדק הבינלאומי, וכן הלאה (ולא רלוונטי מה שקרה מאז הגולאגים ועד החמר רוז' ומלוב ועד סוריה). לשמאל המדומה מתאימה מדינה דו לאומית, על הנייר דימוקרטית, שיוויונית וחילונית, ובפועל מדינה בשליטה ערבית-מוסלמית ותחתיה ד'ימים (בני חסות) ערבים-נוצרים ויהודים דתיים וחילוניים בתור נתינים מסוג ב' ומסוג ג'.

והימין המטומטם שאיך יכולים כוהניו הרבנים  לטעות  כשהם דוברים בשם אלוקים, בשם מסורת ישראל סבא, בשם ההלכה ובשם הקולות שהם שומעים (ולא משנה שהקולות אמרו גם ש"עוצו עצה ותופר" ואלוהים לא ירשה ולכן לעולם לא תהיה  נסיגה מעזה או מעמונה ולא תתבצע ההתנתקות). לימין הזה מתאימה מדינה מה שיותר גדולה שבה הערבים חיים בשמורותיהם האוטונומיות, ובפועל הם בני-חסות (ד'ימים) של היהודים.

וכך, בשרות הימין המבקש להחזיר עטרה ליושנה  ועדיין חולם על ארץ ישראל הגדולה מהפרת עד נחל מצרים או לפחות משני עברי הירדן, מנסה נתניהו קודם כל לשמור על היש עם כירסום עיקש ושקדני במה שאין עדיין. לשמור על כסא ראש הממשלה בקדנציה הזאת ובבאה, על הקואליציה  ועל השליטה הישראלית במיליוני הערבים הפלשתינים ועוד כמה  בתים בשייח ג'ראח ועוד כמה דירות בגילה.

ומוביל למדינה דו-לאומית, שמה זה משנה מי ימשול בה במי, זה תמיד יהיה בכוח, ותמיד תשלוט  השנאה והפרקטיקה הרגילה תהיה הפרד ומשול  וחרחור ריב ומדנים לעולם ועד.

אך נתניהו אינו השליט היחיד במזרח התיכון שלא טעה מעולם, וחולם על החזרת עטרה ליושנה.

אדרבא, הוא מייצג את הטיפוס הרווח של שליטי המזרח התיכון בימינו.

האחים המוסלמים, שכידוע לא טעו מעולם אף הם (כמו הימין המטומטם שלנו), משתלטים על מצרים ומצחצחים את לשונם לפני צחצוח החרבות (ויש לקוות שגם במקומו) ומדברים בגלוי על חידוש החליפות המוסלמית, בשלב הראשון בין האוקיאנוס האטלנטי עד האוקיאנוס ההודי, ממרוקו עד סין. ואם תפשפשו יפה בכתביהם תיראו שבעצם הם מבקשים לעצמם את העולם כולו, עם ספרד של המורים בתור התחלה.

ובאשר לישראל ולהסכם השלום עימה, הכל פתוח מבחינתם, כפי שאומר (בוואלה!) הבכיר איברהים  מוניר, ההסכם –

 "יובא בפני העם המצרי במשאל עם על מנת שיקבל עמדה כלפיו".

ואילו ד"ר עיסאם עריאן, סגן יו"ר מפלגת "החירות והצדק" של האחים המוסלמים, הכחיש כי תנועתו נתנה לארה"ב הבטחות לשמירת ההסכם עם ישראל. בראיון לעיתון "א-שרק אל-אווסט", עריאן אומר כי –

"אף אחד במצרים לא יכול לתת עכשיו ערבויות.

סובחי סאלח, בכיר בתנועה, היה תקיף ממנו ואמר לעיתון כי –

 "אין הסכמים מקודשים. ניתן לבחון כל הסכם מחדש לפי החוק הבינלאומי".

מנהיג חמאס משעל: מים קרים

ובתור תוספת יוקר אחינו הפלשתינים, שחלקם העזתי מהווה את שלוחת האחים המוסלמים בארץ הקודש, גם ביניהם לא טעה  איש  מעולם. לאחרונה ניסה החמאס עוד אחד מתרגיליו, כשתחילה פירסם הסכמה לשיחות עם ישראל, המתין שהשמאל הישראלי המטומטם ימחא כפיים, ואחר כך שפכו דובריו ובראשם המנהיג חאלד משעל מים קרים על ההתלהבות המיותרת. שכן בחמאס הם חולמים להיות חלק מאותה חליפות איסלמית,  שאחרי הודנה קצרה מול ישראל תוקם על חורבותיה ועל חורבות ממלכת ירדן השלוחה האל-קודסית של החליפות העולמית. ולא תמצאו את אבו-מאזן מתנגד לרעיון, אלא אם כן הוא בדיוק מצפה לאיזה מענק אמריקאי או אירופאי.

והשליט הטורקי טייפ ארדואן, גם הוא מאלה שלא טעו מעולם, רוצה לחדש את ימי הזוהר של האימפריה העותומנית,  בשטחים הזהים בערך לאלה של החליפות האיסלמית הגדולה של האחים המוסלמים, עם מבט הלטוש גם אל  קפריסין והבלקן.

הנה הסיפור שמביא יואב קרני מוושיגטון על יחסי ארדואן עם המעצמה הצרפתית:

ב-1526 הגיע מכתב בהול אל סוליימאן (המפואר). השולח היה פרנסואה הראשון מלך צרפת. הוא ביקש עזרה במלחמתו נגד אחיו לאמונה הנוצרית, הקיסר הרומי הקדוש קארל החמישי, שהיה ידוע גם כקרלוס הראשון מלך ספרד. השניים לחמו על עמדת הבכורה במערב אירופה שנים ארוכות.

הבקשה כנראה שיעשעה את סוליימאן. בתשובתו הוא הזכיר לפרנסואה, שהוא, הצרפתי, ”רק מלך“, בעוד שסוליימאן הוא לא רק קיסר, אלא ח‘ליף כל המאמינים.

ראש ממשלת טורקיה הורה להכין העתק של המכתב. הוא הגיש אותו כמתנה לנשיא צרפת ניקולא סארקוזי, באחת מפגישותיהם. ”אני חושב שהוא לא קרא את המכתב“, קרץ ארדואן.

הוא לא היה צריך להסביר למה נועדה האנקדוטה הזו. טורקיה חוזרת ומתקרבת אל תור הזהב שלה, וצרפת חוזרת ושוקעת אל חולשתה ההיסטורית.

והאיראנים שרוצים לחדש את האימפריות הפרסיות והפרתיות הגדולות ששלטו במזרח הקרוב כולו, בתוספת הנדל"ן שסופח על ידי החליפות של בית עבאס,  שהפרסים, די  בצדק, רואים בה חלק ממורשתם, למרות שעל הנייר היתה אימפריה ערבית. בטהראן כבר מגיעים המאבקים לסף רתיחה, כאשר הנשיא אחמדינג'אד מצד אחד והשליט הדתי חמנאי מתחרים על כתר האלוהות. הנה מתוך סקירה של ממרי:

שנשאל בדבר הצמדת התואר 'אמאם' לחמנאי, ביום המהפכה של איראן (11.2) במסגד בקום, אמר חוסין ג'לאלי, ראש לשכתו של איתאללה מצבאח יזדי, כי: "אין כל מניעה לעשות כך. רבים ניסו לסלקו מתפקיד מנהיג איראן אך לא הצליחו." הוא אף ציין כדוגמה לאישיותו הנעלה של חמנאי דברים שאמר, לטענתו, ראש הממשלה הרוסי ולאדימיר פוטין: "כשראיתי אותו [את חמנאי] ראיתי מעין משיח וכל עוד יש לאיראן כזה מנהיג, אמריקה אינה יכולה לעשות לה מאומה." 

לאחר שהפך המשבר בין אחמדינג'אד לחמנאי לפומבי, ועל רקע קריאת התגר מצידו של אחמדינג'אד ומקורביו ('הסיעה הסוטה') לגבי נחיצותו של המנהיג חמנאי, גבר המאמץ מצד נאמני חמנאי לבצר את מעמדו כמנהיג איראן, לייחס לו תכונות אלוהיות ולכנותו בתואר 'אימאם'. אחד מהם, עלי סעידי, נציג חמנאי במשמרות המהפכה, אמר ב-5 ביוני 2011, במסגד בעיר גורגאן (צפ' איראן), כי סמכויות המנהיג חמנאי, אותו הגדיר 'מנהיג אלוהי', שוות לסמכויות שהחזיקו הנביא מוחמד ותריסר האמאמים השיעים. וכך אמר:

"לאחר [מות] הנביא [מוחמד], סמכות [השלטון] ניתנה בידי האימאמים החסינים מטעות…

ואצלנו יש הטוענים בתוקף שהמשטר באיראן רציונלי.

האחים המוסלמים, ארדואן ואחמדינג'אד-חמנאי  אומרים על המזרח התיכון, כל אחד מפינתו: כולו שלי. כולם מהטיפוסים שאינם טועים לעולם.

ואללה עם כולם.

ולצידם ביבי והימין המטומטם, כמוהו כחמאס אומרים על ארץ-ישראל פלשתינה – כולה שלי.

ואללה-אלוהים איתם.

ולצד הכוחות המקומיים עומדים  האמריקאים והאירופאים שרואים במזרח התיכון את שדה המשחקים הלגיטימי שלהם, כשהם מגלים עניין מיוחד בשני סוגי אתרים: בארות הנפט והמקומות הקדושים. המזרח התיכון מבחינתם הוא תערובת של מכרה זהב וירושלים החדשה. לנשיא האמריקאי גו'רג' בוש ג'וניור נפלטה האמת הזאת כשהכריז על המלחמה הגדולה בטירור אחרי פיגוע התאומים. הוא טען ליציאה ל"מסע צלב" באלו המילים (CRUSADE), אך נזהר מאוד לא לחזור עוד לעולם על האמת הזאת (בפומבי).

נשיא אסאד ג'וניור: רוצח ושורד

והרוסים  שותפים גם  ללהט הדתי של האירו-אמריקאים וגם למשחק האינטרסים שלהם, כשוולדימיר פוטין, הנשיא לשעבר והצאר לעתיד, מתגעגע לימי האימפריה הסובייטית כשלוב ואלז'יריה, מצרים, סוריה,  תימן ועיראק היו בתחום ההשפעה שלה , ועכשיו היא נאלצת לשלוח משחתות כדי לשמור על סוריה חביבתם ועל הנשיא הרוצח ושורד, שורד ורוצח, בשאר אסאד בן טיפוחיהם.

וטרם דיברנו על הסינים והיפאנים ולהבדיל על אל-קאעידה והחיזבאללה.

זאת אומרת,  שאל כל סנטימטר מרובע  במזרח התיכון, מאלז'יר ועד הודו, מדרום ערב ועד צפונה, לטושות בכל רגע נתון חמש או שש או שבע עיניים חמדניות.

עיניים חמדניות שלרשותן עומדים משאבים אדירים של מדינות וארגונים מדינתיים כולל צבא ומרגלים, חיל אוויר וים וכל מיני קומנדו ונשקים מלוכלכים מכאן ועד הודעה חדשה.

עם קרנות כספיות בלתי נדלות וסוכנים מקומיים בשפע עצום, שכירי הקרנות האלה, השורצים בהמוניהם ב"חברה האזרחית" ובמוסדותיה, באקדמיות ובהירארכיות הדתיות, בתקשורת ובעולם המשפט.

שלא לדבר על הפוליטיקאים המקומיים, שמי יודע כמה מהם כבר מבולבלים לחלוטין מרוב דולרים או אירו או רובלים או ריאלים ויואנים ויינים שנתחבים לכיסיהם על ידי המאכרים למיניהם.  וכבר אינם יודעים  למי בדיוק הם חייבים את נאמנותם: לארצם ולעמם? למפלגה הריפובליקאית? לקרן רוקפלר? לקרן פורד? לקרן פולברייט? לאוליגרכים או לפוטין? או למדינות סקנדינביה? או לכנסיה האירית?

איך ומה קרה שקרן רוקפלר, למשל, המייצגת מעוז אמריקאי של נפט ובנקאות, מממנת את צעירי "החברה האזרחית" במצרים, אלה שבכיכר תחריר סללו את הדרך לשלטון האיסלם במצרים?

מה פתאום השמאל המדומה הישראלי, זה האנטי-אימפריאליסטי, אנטי-קפיטליסטי ואנטי-קלריקלי (כשמדובר בארצם מולדתם), כולל פעילי המפלגה הקומוניסטית עצמה, איזו בדיחה, מרשים לעצמם לחיות  ולעבוד על חשבון הקרנות שמעמידות לרשותם המדינות האימפריאליסטיות של אירופה, הקלריקליזם הפרוטסטנטי והטייקונים הקפיטליסטים של צפון אמריקה? האם אינם תופסים מה עושה שיטת המימון הזאת לתוקף המוסרי של טיעוניהם?

מה מחפשת נשיאת בית המשפט העליון היוצא, השופטת דורית בייניש, בכנס של "קרן פורד" , זו הפועלת מטעם תעשיית הרכב האמריקאית ובשירות אינטרסים אנטי ישראלים  ואנטישמיים בכל רחבי העולם, כולל בישראל (כאן באמצעות הקרן החדשה לישראל)?

שר חוץ ליברמן: בשירות הצרכים

מה עושה שר החוץ הישראלי, אביגדור ליברמן, לכאורה פטריוט ישראלי ימני נלהב, בשירות המכונה המפלגתית  והצרכים הפוליטיים והתעמולתיים של הצאר הרוסי פוטין, מי שעומד מאחורי גדולי אויביה של מדינתו, מחמש אותם ומעניק להם מיטריה דיפלומטית ופוליטית?

אז תקראו לזה אביב ערבי ותקראו לזה מחאה עממית, תקראו לזה מלחמת ציביליזציות או מלחמת קודש או קרוסייד או ג'יהא'ד  או העולם השלישי נגד העולם הראשון או מלחמה על הנפט – כשכל כך הרבה ידיים של אנשים ומפלגות שלא טעו מעולם בוחשות באותה קדרה,   מה הפלא שהיא כל הזמן תוססת ומבעבעת? משחררת חדשות ופרשנויות בלי הפסקה? וגוויות הנפלטות ללא הרף מן התהליך בבחינת שבבים נשברים כשחוטבים ארזים?

מה הפלא שהעיסה הלוהטת הזאת מספקת לעולם את המשטרים השנואים ביותר בעולם כרגע, איראן וישראל, את הכי-מסכנים (בדרך כלל הפלשתינים, אך כרגע הסורים, ולפניהם הלובים, המצרים, התימנים והתוניסאים)? את הכי גיבורים ואת הכי תחמנים?

מה הפלא, כשכל תושב של המזרח התיכון הוא צרכן הנשק מס. 1 בעולם, הצורך בממוצע נשק בכמות ובמחיר העולים פי 10 על מה שצורך כל תושב ממוצע  אחר בעולם?

מה הפלא שארצות הברית ואיראן מחליפות איומי מלחמה כבר כמה שבועות?

מה הפלא שמפקד הצי האמריקאי , האדמירל ג'ונתן גרינרט,  טוען שהוא לא ישן בלילות? קבלו את אתר דבקה בעניין זה:

 האדמירל האמריקני הוסיף: 'אם אתם שואלים אותי מדוע אני לא ישן בלילה זה בגלל מצרי הורמוז ומה שמתרחש במפרץ הערבי' (הפרסי).

כאשר בפועל כבר מתחוללת למעשה מלחמה מערבית נגד איראן, והנשיא האיראני נוסע לבקש את תמיכת מדינות הנפט שלדרום אמריקה באמברגו נפט צפוי, לקראת חסימת המיצרים או לקראת הכרזה על הצעד מכריע בדרך אל הפצצה?

מודעות פרסומת

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: