Skip to content

כמה היו בהפגנה האנטי-חרדית בבית שמש? על שיטות הרמייה של התקשורת הממוסדת

דצמבר 28, 2011

אני פשוט לא מאמין שזה שוב קורה לי, ואני שב לספור ראשים בהפגנות. אתמול, קצת אחרי השעה שבע בערב אמרה כתבת ערוץ 10 שדיווחה ממקום הארוע בבית שמש,  שיש במקום כמה מאות מפגינים, אולי אלף. מהצילומים שראיתי זה נראה כ-500 איש. היא אמרה שלדברי המארגנים עתידים להגיע עוד מפגינים רבים נוספים, התקועים כרגע בפקקים בתוך כ-20 אוטובוסים. עוד אמרה הכתבת כי  המארגנים ציפו ל-10,000 מפגינים, ובכל מקרה יגיע מספר המפגינים לאלפים לכשיגיעו האוטובוסים ויפרקו את מטענם (לפי חשבוני היה יכול מספר המפגינים להגיע ל-2,000  ביחד עם נוסעי האוטובוסים). שוחחתי על כך בטלפון עם חברי מ.  ושאלתי אותו אם אין כאן בעיה מתמטית. זאת אומרת, 20 אוטובוסים, כמה מפגינים יש עליהם? משה, בוגר חוג לכלכלה ואשף מתמטי, הודיע לי שאין פה שום בעיה. פעולת חילוק פשוטה מורה שאם רק יפרוק כל אוטובוס 450 מנוסעיו, כבר יגיע מספר המפגינים בבית שמש ל-10,000.

ואמנם, זה כנראה החשבון שעשה עיתון "הארץ" שלא היסס להודיע   על 10 אלפי מפגינים. "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" היו צנועים בהרבה והודיעו על 4,000 מפגינים. הפרשן הבכיר של "ידיעות", נחום ברנע, שעוד בהפגנות המחאה בקיץ טרח לשוטט בקהל ולהגיע להערכות משלו, טען ל-3,000 מפגינים. אני לא הייתי שם וכל מה שעמד לרשותי היו צילומי הטלוויזיה. אחד מהם מופיע כאן לפניכם. הוא לקוח מצילומי ערוץ 10

מספר האנשים הנראים בצילום הזה קשה למדי להערכה מדוייקת בגלל החשיכה, אבל יש בו בין 300 ל-400 מפגינים. לא היה בצילומי הערוץ אף אחד שהופיע בו מספר מפגינים גדול יותר. כדי שאפשר יהיה לקחת ברצינות את הערכת "הארץ" נצטרך להניח שההפגנה היתה גדולה פי 30 מן הקטע המופיע כאן.  האמנם?

ההפגנה בבית שמש: החופש לשקר

ועכשיו קצת מידע פנימי על שיטות לצילום הפגנות. האינטרס הרגיל של התקשורת הוא לנפח את מספר המשתתפים בהפגנות (אלא אם כן מדובר בהפגנות שלאדוני התקשורת יש עניין להמעיט בהערכת מספר המשתתפים בהן).  לצלמים, היודעים את נפש בעליהם, יש כמה שיטות:

1.ככל שההפגנה קטנה יותר, הצילום נערך מזווית נמוכה יותר, ומקירבה מרובה יותר. הזווית הנמוכה והפריים המלא (כתוצאה מהקירבה לאובייקט המצולם) גורמים לצופה התמים בבית להעריך הערכת-יתר את מספר המשתתפים. שיטה זו עובדת בעיקר בהפגנות שיש בהן מימד של צעידה. הצלם עומד לפני המפגינים כשפניו אליהם, ומצלם את השורות הראשונות, מתוך תיקווה שהשלטים והכרזות המונפים על ידי המפגינים יסתירו את הריק שמאחור.

2. מראים תמיד רק מקטע אחד, מלא אנשים של ההפגנה. לשם כך צריך צלם הסטילס לעמוד די קרוב למפגינים, ורצוי שלא יבחר בזווית צילום גבוהה מדי. ואילו צלם הטלוויזיה פועל למעשה כצלם סטילס. הוא מצלם רק מקטע מלא במפגינים. הוא אינו מזיז את המצלמה מקצה אחד של ההפגנה לקצה האחר, כך שאפשר יהיה לקלוט את מלוא מספר המשתתפים בהפגנה, כולל הקטעים הריקים שבשולי התמונה. השיטה הזאת עבדה אתמול בבית שמש שעות נוספות. השיטה הזאת עבדה יפה גם בכיכר תחריר בקהיר, כאשר לדיווחים של העיתונאים על מספרי המפגינים בכיכרות לא היה שום כיסוי בשטח הכיכר עצמה, וכן עבדה השיטה הזאת בהפגנות המוצלחות פחות של מחאת האוהלים בקיץ האחרון.

3. רק כאשר ההפגנה מוצלחת והרחוב או הכיכר מלאים אדם, יעיזו הצלמים לצלם את ההפגנה מגבוה, ולהראות במעבר איטי של המצלמה את התמונה הפנורמית. זה קרה למשל בהפגנה הגדולה של המחאה בקיץ ברחוב קפלן, וגם כשהמפגינים מילאו את כיכר המדינה. בכל ההפגנות האחרות נערכו הצילומים בשיטות המתוארות כאן בסעיפים 1 ו-2.

שיטות הרמיה האלה שבהן עושה שימוש התקשורת הממוסדת הן מרגיזות במיוחד, דווקא בתקופה שבה התקשורת טוענת בצדק נגד המגמות והכוונות והחוקים שנועדו להגביל את חופש העיתונות. לחופש העיתונות יש משמעות כאשר העיתונות מדווחת אמת. כאשר העיתונות משקרת את קוראיה ומרמה אותם, ועוד באופן שיטתי ומתמיד, הקריאה לחופש העיתונות נעשית בפועל לקריאה לחופש לשקר. ונא שימו לב, שלפעמים ככל  שהשקר גדול יותר (נניח כמו השקר של "הארץ" לגבי מספר המפגינים אתמול) כך גם הקריאות לחופש העיתונות רמות יותר.

אז כמה היו בהפגנה? נראה לי שאפשר לקנות את ההערכה של ברנע, ולדבר על 3,000 מפגינים.  מה שאומר שנוסף על תושבי בית שמש  שהשתתפו בהפגנה, הגיעו לשם גם 1500 המפגינים הרגילים של השמאל המדומה, כלומר מקבלי השכר מן העמותות של "החברה האזרחית"  וקצת בני משפחה, לתפארת "הקרן החדשה לישראל" ובנותיה.

מודעות פרסומת
One Comment
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    כנראה שהעם בכל אופן לא קנה את הלוקש של העיתונאים ולא האמין לנסיונות ההפחדה מפני הקיצונים החרדים…

    אהבתי

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: