Skip to content

החלקיק האלוהי: כנסיית השכל עמוק באדמה

דצמבר 23, 2011

עמוק עמוק באדמה, בסרן שליד ז'נבה שבשוויץ, בהשקעה של מיליארדי  דולרים,  חפרו חכמי כנסיית השכל מנהרה ענקית עגולה שאורכה 27 קילומטרים, ובתוכה הציבו מכונות   כבירות העוסקות בהאצת חלקיקים.

המכונות האדירות מטיסות  בחלל המנהרה, לשני הכיוונים, במהירות עצומה, אלה לעומת אלה (כיוון שהמנהרה עגולה)  המוני פרוטונים, שהם חלקיקי חומר יסודיים זעירים ביותר המצויים בגרעין האטום, מתוך ציפיה שיהיו פרוטונים רבים שיתנגשו  באופן חזיתי, ומן ההתפוצצות החזקה שתיווצר כתוצאה מכך, יתרסקו הפרוטונים לרסיסים.

מאיץ חלקיקים בשוויץ: פרוטונים מתפוצצים

ובבדיקת הרסיסים האלה, שנוצרים מן ההתפוצצויות, כך מקווים הפיסיקאים, יתגלה חלקיק זעיר של חומר שהם קוראים לו "בוזון (חלקיק) היגס", הנקרא על שמו של הפיסיקאי האנגלי פיטר היגס שהגה את אפשרות קיומו.

ויש המכנים אותו "החלקיק האלוהי".

חשיבותו של חלקיק היגס מבחינתם של הפיסיקאים היא עצומה. כי על מציאותו או העדרו, תקום או תיפול התיאוריה שלהם על הרכבו וטיבו של החומר שממנו עשוי כל דבר ביקום , ועימה התיאוריה על "המפץ הגדול".

ועכשיו קצת הסברים.

האטום והמונאדה

עוד מימים קדומים ביותר חקרו  הפילוסופים (לפני ההתפצלות למדעים שונים, עסקו הפילוסופים גם במדעים המדוייקים, כמו המתמטיקה, הגיאומטריה והפיסיקה) את הרכבו של החומר.  כבר  הפילוסוף היווני דימוקריטוס , שכונה "הצוחק" (ראו תצלום. בערך 460 עד 370 לפנה"ס) טען כי החומר – כל חומר – מורכב מיחידות זעירות ביותר, בלתי נראות ובלתי ניתנות לחלוקה, הנקראות אטומים (א – ביוונית – לא, טום -ביוונית – חלוקה. א-טום – בלתי  נחלק). וכל הכוכבים והפלנטות אינם אלא צבירים אדירים של אטומים כאלה, טען דימוקריטוס, וכמות החומר ביקום אינה משתנה, באשר האטומים יכולים רק לעבור שינויי צורה.

                                         פילוסוף דימוקריטוס: בלתי ניתנים לחלוקה

בינתיים, מאז דימוקריטוס, היו כמה שיכלולים טכניים בתחום האופטיקה, ובמציאותם של האטומים עצמם אמנם ניתן "להבחין" (לא ממש לראותם) במיקרוסקופ  אלקטרוני.

אך אין בנמצא שום מיקרוסקופ שניתן להבחין באמצעותו בגרעין האטום ובמרכיביו, או באלקטרונים. מציאותם היא רק מציאות משוערת, תיאורטית, מוסקת.

אנו יכולים לדבר עליהם במידה מסויימת של אמינות, רק משום ש"התיאוריה עובדת".

(מה שלא אומר הרבה, כמובן. במשך מאות שנים "עבדו התיאוריות" והחישובים הסתדרו להפליא, למרות שההנחה היתה שכל היקום מאורגן סביב מערכת השמש, כפי שטענו גליליאו וקופרניקוס הנערצים. עד שהשתנתה התיאוריה על סמך גילוייו של האבל,  ועכשיו מספרים לנו שמערכת השמש היא סתם חור נידח בגלקסיית שביל החלב, שגם היא כשלעצמה לא יושבת בשורה הראשונה באולם הקוסמי).

עברו  כמה אלפי שנים מאז דימוקריטוס, והיה זה הפילוסוף הגרמני גוטפריד וילהלם לייבניץ (1646-1716ׂׂ), שפיתח את  הרעיון של דימוקריטוס, אך הוא קרא ליחידות הבסיסיות של הקיום בשם "מונאדות".   להבדיל מדימוקריטוס, טען לייבניץ כי המונאדה היא ישות רוחנית ולא חומרית. וההוכחה לכך היא פשוטה:

אילו היחידה הבסיסית ביותר של הקיום היתה עשויה חומר, היה עליה לתפוס מרחב, או חלל מסויים.

אך בבסיסה של תפיסת המרחב שלנו מצוייה ההנחה, שכל יחידה של מרחב, קטנה ככל שתהיה, ניתנת לחלוקה נוספת.

ולכן, אם המונאדה היא יחידת חומר, היא ניתנת לחלוקה נוספת.

אך אם היא ניתנת לחלוקה נוספת, הרי שאינה  אותה יחידה בסיסית שאינה ניתנת לחלוקה, אותה יחידה שלה קורא לייבניץ מונאדה.

וכך יוצא, שמכיוון שהמונאדה אינה ניתנת לחלוקה,  היא אינה יכולה להיות עשויה חומר, והיא יחידה רוחנית.

מאז התפתח המחקר ולמדע יש השערות חדשות בדבר אותם חלקיקים יסודיים של החומר, אלה שאינם ניתנים לחלוקה, אולי, אבל בכל זאת אינם יחידות הכוללות רצף אחיד של חומר, אלא  מהוות יחידות מורכבות.

נוקליאונים, אלקטרונים וקווארקים

הפיסיקאים העדיפו את האטום הגשמי על פני המונאדה הרוחנית.

או, נכון יותר, זה מה שהיה נדמה להם.

הנה כמה דברים שכדאי לדעת על האטום, כפי שהוא מובן על ידי הפיסיקאים:

גודל האטום נע  בין 60 פיקו-מטר (פיקו-מטר – מיליונית של מיליונית של מילימטר) לאטום של גז ההליום, ל-500 פיקומטר לאטום של מתכת הצסיום.

החומרים בטבע עשויים ממולקולות, שכל אחת מהן מורכבת מכמה אטומים. למשל המים, שסימנם H2O  מורכבים משני אטומים של מימן(H) ואטום אחד של חמצן (O).

                                   מדען ניוטון: התפוח לא נפל רחוק מהראש

האטום בנוי מגרעין כבד ביותר במרכזו – המסה של הגרעין מהווה 99.98 ממסת האטום. בגרעין האטום מצויים הנוקליאונים, חלקיקי הגרעין. אלה כוללים שני סוגים של חלקיקים: פרוטונים וניוטרונים. הנוקליאונים הם בעלי מטען חיובי.

סביב הגרעין עתיר המסה אך הזעיר ביותר  של האטום (אילו היה גרעין האטום בגודל של ראש סיכה, היה גודל האטום כולו כחדר שלם) מצויים  האלקטרונים, שהם בעלי מטען שלילי, ובזכותם מסוגל האטום להיקשר בקשר קבוע או זמני עם אטומים אחרים. האלקטרונים הם בעלי מסה זעירה ביותר. וכן מצויה שם, סביב הגרעין והאלקטרונים גם יחד, קליפת האטום.

האלקטרונים ושאר חלקי האטום עשויים ממה שהפיסיקאים קוראים לו "קווארקים", שמאופיינים על ידי "טעם" ועל ידי "צבע"  שהרכבם מיוחד לכל קווארק. לא מדובר על טעם וצבע שבהם יכולות להבחין לשונותינו או עינינו, אלא באיפיונים מיטאפוריים של הקווארקים.

משקל ומסה, ניוטון ואיינשטיין

מושג נוסף חשוב שצריך להבין לפני ההסבר בדבר חשיבותו של חלקיק ההיגס מבחינת הפיסיקאים, הוא מושג המסה.

פירושה הרגיל של המילה מסה  בלטינית הוא פשוט – חומר.

למשל: קחו שתי כמויות באותו נפח, של ברזל ושל מים. לכל אחד מהם תהיה מסה שונה. כל חומר וחומר – והמסה  הייחודית לו.

אך מסה אינה זהה למשקל.

למשל: אדם שמשקלו על כדור הארץ הוא 90 קילוגרם, משקלו על הירח יהיה בערך 15 קילוגרם. מדוע? מפני שכוח המשיכה של הירח קטן פי שישה מזה של כדור הארץ.

המשקל נקבע על ידי היחס בין כוח המשיכה של הגוף שהמסה שלו נמדדת, ובין הגוף השמיימי שאליו הוא נמשך.

אך המסה של אותו אדם על כדור הארץ ועל הירח  – היא אותה מסה.

זה בגלל שהמסה נמדדת על פי מידת ההתנגדות שמפגין הגוף כלפי הכוח המבקש להביא אותו מתאוצה  X לתאוצה Y. עוצמת ההתנגדות של הגוף אינה משתנה.

כל זה על פי הפיסיקה המסורתית של  האנגלי אייזיק ניוטון (1643-1727) , שהיה פחות או יותר בן דורו של לייבניץ. כן, ניוטון זה אותו אחד עם סיפור התפוח שנפל  לידו על פי האגדה האורבנית הידועה והעלה אצלו את הרעיון בדבר כוח הכבידה.

את הקפיצה הבאה בהתייחסות אל המסה הביא אלברט איינשטיין (1879-1955), עם הנוסחה המפורסמת –

E(אנרגיה)= M(מסה) כפול C(מהירות האור)2 (בריבוע).

אנרגיה=מכפלה של מסה ומהירות האור בריבוע.

כך, למשל, מסה של קילוגרם אחד של חומר עשוייה  לשחרר, על ידי ביקועם של גרעיני האטומים שלה, אנרגיה השווה ל-25 מיליארדי קילוואט שעה של חשמל, או להתפוצצות בעוצמה של 21.5 מגה-טן של ט.נ.ט. (מגה-טון=מיליון טון).

פצצת האטום האמריקאית "איש שמן" שהוטלה על העיר היפאנית נגסאקי היתה של 21 קילו-טון (קילו-טון – 1,000 טון).  ב-1961 ביצעו הסובייטים פיצוץ בעוצמה של 50 מגה-טון באוקיאנוס הקרח הצפוני.

החורים בתיאוריה של המפץ הגדול

ועכשיו נערוך היכרות קצרה עם התיאוריה של "המפץ הגדול". זוהי תיאוריה שחשוב מאוד לכוהני כנסיית השכל להוכיח אותה, משום שהיא עומדת ביסוד הנראטיב שלהם. התיאוריה של המפץ הגדול  היא הנראטיב האלטרנטיבי של כנסיית השכל, שאותו היא מעמידה מול הנראטיב הדתי, המדבר בבריאת העולם על ידי האלוהים.

מה חבל שעד עכשיו נראיית התיאוריה של המפץ הגדול מופרכת הרבה יותר מזו של הבריאה האלוהית. יותר מדי חורים ושאלות ונקודות שנראות בלתי סבירות בעליל. הפיסיקאים מתוצרת כנסיית השכל מלגלגים מתוך רגשי עליונות על איוולתם של אלה המאמינים בבריאה האלוהית, אך בתיאוריה שלהם יש הרבה יותר חורים.

                                           פיסיקאי איינשטיין: במהירות האור

על פי התיאוריה הזאת,  נוצר היקום לפני 13.7 מיליארדי שנים. ממה הוא נברא? היכן קרה הדבר? מה היה קודם? ובכן – אין למדע תשובות ממשיות לשאלות האלה. אחת הגירסאות המקובלות היא, שהיקום נברא מתוך קפסולה זעירה של זמן-חלל("הסינגולריות הכבידתית") .

היכן היתה הקפסולה הזאת?

ובכן – בשום מקום מסויים ובכל מקום, כי ממנה נוצר החלל ולכן אי אפשר להשיב  על שאלת ההיכן. זה כמו לשאול איפה היה החלל לפני שהיה חלל. ברור שאי אפשר להשיב על השאלה הזאת בתשובה המתבקשת: בשום מקום. כי להגיד שהחלל היה בשום מקום, זו סתירה אינהרנטית. מה שכבר היוונים כינו פרדוקס. אפשרות שהשכל לא סבל אותה בתקופת הפילוסופים היוונים, והוא אינו סובל אותה גם היום.

באותה מידה אי אפשר להשיב על שאלת "מה היה קודם", כי על פי התיאוריה של הסינגולריות הכבידתית,  לא היה בנמצא שום זמן לפני המפץ הגדול, וזה משום שהזמן עצמו נוצר על ידי המפץ הגדול. גם זהו אחד מאותם פרדוקסים לוגיים, שהפילוסוף קאנט קרא לו אנטינומיה.

ברור גם שאין משמעות לשאלה "מה גרם" למפץ הגדול, כי מהשאלה יכול להשתמע שהיה גורם חיצוני – כלומר, משהו חוץ מאותה קפסולה. משהו שקדם לה או שיכול לפעול עליה.

אפשרות שעלולה להצביע, חס ושלום, על קיומו של אלוהים.

והרי זו בדיוק האפשרות שתיאוריית המפץ הגדול באה לעולם כדי להכחישה ולבטלה.

נראה די  ברור על פניו שמדובר בתיאוריה מופרכת ביותר.

היא עומדת בניגוד ובסתירה לתובנות הבסיסיות ביותר של השכל האנושי, של החשיבה האנושית של ההיגיון ואפילו של השפה.

אך כל הבעיות האלה לא מפריעות למדענים לנסות להוכיח אותה.

ובכן, לפי הנראטיב המדעי הזה, עם המפץ הגדול, כאשר נוצר היקום – שהוא צביר אדיר של אטומים, כפי שטען כבר היווני  הצוחק דימוקריטוס,  היו האטומים, על מרכיביהם השונים , הנוקליאונים והאלקטרונים והקווארקים שהם עשויים מהם, חסרי מסה לחלוטין. הם היו "סימטריות" טהורות, ממש רוחניות, כמעט כמו המונאדות של לייבניץ. כי על פי התיאוריה המקובלת של מבנה האטומים – המודל הסטנדרטי –  החומריות, או המסה, אינה תכונה מהותית, יסודית, של מרכיבי האטום, אלא תכונה שנרכשה זמן קצר אחרי המפץ הגדול.

והתיאוריה של היגס – שדה היגס והבוזונים (החלקיקים) של היגס, הם האמורים להסביר כיצד קרה הדבר. כיצד זכו האטומים בחומריותם.

סיכום קצר ובעייה גדולה

והנה סיכום קצר :

הפיסיקאים של ימינו איתנים בדעתם שהיחידות הבסיסיות של החומר ביקום  הם האטומים. אנו יודעים על האטומים שהם בנויים  מגרעין זעיר, ממעטפת אדירה בהיקפה (יחסית לגרעין) ומקליפה. אטומים המרכיבים יסודות שונים יכולים להיות שונים  ביותר  זה מזה במסה שלהם  (עד פי 8 וקצת), אך כולם שווים בהרכבם: נוקליאונים בגרעין ואלקטרונים במעטפת.  האטום יכול להתקשר עם אטומים אחרים בזכות האלקטרונים שלו, והוא מהווה יחידה בעלת "סימטריה", או מערכת איזונים: סימטריה ואיזונים בין הפרוטונים והניוטרונים המאפשרת את קיומו של הגרעין, כמו גם מערכת איזונים (או סימטריה) בין  מרכיבי הגרעין ובין האלקטרונים במעטפת, בשעה שהקליפה מאפשרת את שלמות המערכת מחד, ואת הקשרים בינה ובין מערכות סימטריות אחרות מאידך.

אלא שלכל התיאור הזה יש בעיה  מהותית ביותר:

מלכתחילה, עם המפץ הגדול, על פי המודל הסטנדרטי, לא היתה לאטומים שום מסה. הסימטריה – מערכת האיזונים התיאורטית המסבירה את האטום והרכבו – אינה דורשת את קיומה של המסה. המסה אינה תכונה אינהרנטית (יסודית, מהותית, נובעת מתוך)  של האטום על מרכיביו השונים.

עד כאן,  אם כך, יש לנו בעצם תיאור דומה לזה של "מונאדה"  נוסח לייבניץ. יחידה בסיסית שהיא בעצם "רוחנית". שאין בה שום הסבר מניח את הדעת או מתחייב לקיומה של המסה, או החומר.

ורק המסה, או היסוד החומרי, הגשמי, יכולים להחזיר את המונאדה הרוחנית של לייבניץ אל ישותו הגשמית של  האטום של דימוקריטוס.

המסה/החומר (הנמדד על ידי התנגדות)  רק הם  יכולים "לחבר" את המרכיבים הסימטריים של האטום. המסה היא גם "המצע" של האטום, וגם היסוד המאפשר התפתחות ושינוי. רק הודות למסה נגאל האטום מהרוחניות המונאדית הבלתי משתנה שלו. המסה היא בעצם "חייו" של האטום.

                                פילוסוף לייבניץ: בחזרה למונאדה?

וזו גם הסיבה שהבוזונים של היגס,  אלה האמורים להעניק לאטום את "חייו"  מכונים על ידי חלק מהפיסיקאים "החלקיק האלוהי". הם ממלאים עבור האטומים הריקים מתוכן ממשי  תפקיד מקביל לזה שממלא אלוהים כלפי המונאדות של לייבניץ.

ובנקודה זו מופיעה התיאוריה של היגס.

שדה היגס וחלקיקי היגס

היגס הבחין כבר  בפיפטיז  בחולשה התיאורטית של המודל הסטנדרטי, וב-1961 הציע את הפתרון.

ואיך גואלים תיאוריה מחולשותיה?

על ידי הצעת תיאוריה חדשה (שעוד נראה מה יקרה לה).

היגס  טען לקיומו של שדה-כוח, שכמו החלקיקים נושא את שמו: שדה היגס.

שדה-היגס  הוא שדה כוח. בדומה לשדה חשמלי או לשדה מגנטי. אך להבדיל מהשדות האלה, הוא אינו זקוק למקור כוח (ברגע שהמקור הכוח החשמלי כבה, נעלם גם השדה החשמלי). שדה היגס פעיל גם ללא מקור כוח. הוא "פשוט קיים".

                                             פיסיקאי היגס:  השדה הוא חלקיקיו

פעילותו של שדה היגס מתבצעת על ידי חלקיקי היגס המצויים בכל היקום. החלקיקים האלה הם בעצם השדה, כשם שהשדה הוא בעצם כלל החלקיקים.

ואם זה נראה, נשמע ומריח כמו דיבור טאוטולוגי, זה לא במקרה.

פעילותם של החלקיקים האלה, הבוזונים של היגס, היא המעניקה את המסה לקווארקים המרכיבים את חלקיקי האטום.  חלקיקי היגס מפירים על ידי פעילותם את הסימטריה האטומית, אך רק במידה כזאת שתעניק לאטום את תכונת ההתנגדות של המסה-החומר, ולא במידה שתפרק את האטומים. חלקיקי היגס מעניקים לקווארקים את המסה על ידי עצם פעולת-הגומלין (האינטראקציה) איתם.

וחלקיקי היגס אלה, לא רק שהם מעניקים את תכונת המסה לשאר חלקיקי האטום, אלא שגם הם עצמם, הנבלעים באטום, אף הם בעלי מסה, והם  מצויים בכל אטום ואטום ביקום.

וכך נגלה את  החלקיק האלוהי

והנה, בעיקר כדי לאשש את התיאוריה של היגס, נחפרה המנהרה הענקית העגולה מתחת לז'נבה שבשוויץ.  התיאוריה ההיגסית, על שדותיה וחלקיקיה,  אמורה "לסגור" את החור הענק שנבעה במודל הסטנדרטי, וההתפוצצויות בתוככי המנהרה אמורות לספק לחוקרים את הראיות לקיומם של החלקיקים המאפשרים את קיומו של חומר אטומי.

ההנחה היא, שעל ידי ההתפוצצויות האדירות של הפרוטונים המתנגשים חזיתית כשהם מוטחים במהירות עצומה אלה באלה,  יתרסקו חלקיקי ההיגס, ובבדיקת תוצרי ההתנגשויות, ניתן יהיה לזהות את חלקיקי היגס על ידי מאפיינים מסויימים.

כל זה מתרחש על ידי הדמיה של מצב הפוך לזה שהתרחש במפץ הגדול: אז נוצרו האטומים "הרוחניים" ומיד לאחר מכן הגיעו חלקיקי היגס והעניקו למרכיבי האטום את חומריותם. ואילו במנהרה מושמדים  חלקיקי האטום, כדי שהמדענים יוכלו לגלות בשרידיהם את  האותות שהותירו בהם חלקיקי ההיגס, שהראשונים שבהם פעלו את פעולתם לפני 13.7 מיליארדי שנים.

איך מגלים את  החלקיקים האלוהיים

העניין הוא, שלהתפוצצויות האדירות המתרחשות ללא הרף במנהרה יש גם תוצרים שאין לחוקרים עניין בהם. לשם כך ניבנו מנגנוני סינון, המאפשרים לחוקרים לבדוק  רק את תוצרי ההתפוצצויות המעניינים אותם.

                                פיסיקאי גרוס: עשרים השנים האחרונות

הנה כך מגדיר הפרופסור הישראלי עילם גרוס את תרומתו של המדע הישראלי לניסיון לגלות את חלקיקי היגס:

האלמנט הראשון שמרכיב את גלאי החלקיקים הוא מערכת גלאים משנית, שתפקידה לסנן מהר את ההתנגשויות הלא-מעניינות ולהפעיל את מערכת הגלאי והמיחשוב רק עבור התנגשויות מעניינות, ביניהן ההיגס. אסור להחמיץ את ההתנגשות שתוצאתה חלקיקי ההיגס. חלק חשוב של מערכת הסינון הזאת, שמחליטה מתי ללחוץ על ההדק של אקדח ה"הפעל גלאי ורשום נתונים" (שנקראת מערכת ה-trigger), פותח ונבנה בישראל ויוצא לסרן. גם אם תרומתה של ישראל לגלאי היא כאחוז, זהו אחוז חשוב ביותר שאנחנו בהחלט יכולים להיות גאים בו.

ובכן, אנו בהחלט גאים.

בשבוע שעבר מיהרו דוברי הניסוי בשוויץ להודיע כי נמצאו ראיות התחלתיות לקיומם של חלקיקי היגס. השבוע כבר הופיע הפרופ' גרוס בתכניתם של לונדון וקירשנבאום וניסה לצנן במקצת את הרוחות. מה שהתגלה בינתיים עדיין לא מספק את הסחורה. אך גרוס בטוח שיהיה שכר לעמלו:

אני נמנה עם המשוכנעים שבתוך שנים ספורות ביותר יתגלה לפחות ההיגס, אחרת לא הייתי מבלה את עשרים השנים האחרונות בחיפוש אחריו. ולמה אמרתי לפחות? כי אם נסתכל על הפאזל של המודל התקני, נראה שהחתיכות מתחברות יפה, אבל יש רווחים קטנטנים בין חתיכה לחתיכה. אם נסתכל במיקרוסקופ חזק (כמו ה-LHC) על החתיכות עצמן, נגלה שהן בנויות מאבני בנייה קטנות יותר. לכן יש מדענים שסבורים שגילוי ההיגס הוא ודאי והוא מהווה רק את קצה הקרחון.

ולסיום:

ובכל זאת? והיה אם לא? קשה לי לענות על כך. המודל התקני בהחלט יעמוד בפני שוקת שבורה. לתיאורטיקנים תהיה עבודה רבה והניסיונאים שבינינו עלולים למצוא את עצמם בפני דלתות סגורות של קרנות מימון המחקר של המבנה היסודי של החומר. לא יתכן, זה לא יקרה. ההיגס יתגלה. Mark My Words

רשמנו לפנינו.

נחכה ונראה.

אך עד אז, הנה קצת חומר למחשבה לפרופסור גרוס ולשאר אלה המקווים לתשובה שתבוא מן החור באדמת שוויץ:

מזה אלפי שנים מנסים מיטב המוחות האנושיים להבין את היקום, את הטבע, את הבריאה, את הרכב החומר וכו'.

וללא הרף ניתקעים הניסיונות האלה ב"חורים שחורים" אדירים, הנקראים בפי הפילוסופים פארדוקסים, אבסורדים, אנטינומיות, סתירות אינהרנטיות וכו'.

והנה, עם כל ההתקדמויות בחקר מדעי הטבע והיקום, לא רק שהסתירות  אינן נפתרות והחורים השחורים אינם נעלמים, אלא שהם מתרבים והולכים וגדלים. ככל שאנו סבורים שאנו מגלים יותר ויודעים יותר, מתברר לנו שאנו בעצם מבינים פחות.

ואם לא די  בכך, עם כל ההתרבות בכמותם של חוסר הידע  וחוסר ההבנה האנושיים –  צורתן הבסיסית של הסתירות ואופיים המתסכל של הפרדוקסים אינם משתנים עם הזמן. הם רק עולים בדרגה מבחינת חומרתם ועוצמתם.

המדענים עצמם מודים שכל מה שיש להם להציע הן תיאוריות שבעצם אינן ניתנות להוכחה (אלא לכל היותר להפרכה, לפי התיאוריה המטומטמת של קארל פופר, שהיא עצמה, כמובן, אינה ניתנת להפרכה) ואין להניח שהמצב הזה עומד להשתנות.

האם לא יהיה זה נבון, לנוכח הנתונים האלה, להסיק כי המוח האנושי, כלומר, האדם, כלל אינו מסוגל להבין את היקום, לא בגלל חולשה זמנית או אי הבנה מצערת – אלא משום שבבריאתו של היקום – ושל האדם –  היו מעורבים מימדים וכוחות שהמוח האנושי כלל אינו מסוגל לתפוס מעצם מהותו, מבנהו ויכולותיו? שכל הניסיונות האומללים האלה למצוא תיאוריה כללית אחת שתסביר הכל ותבוא במקום האמונה בבורא עולם, עתידה להיקלע שוב ושוב באופן בלתי נמנע לסתירות וללופים בלתי מתכלים?

האם לא הגיע הזמן להיפטר מן היוהרה האידיוטית הזאת של האדם, כאילו הוא מסוגל להבין את עולמו לעומק ולרוחב?

האם לא יהיה זה נכון לומר שההכרה שלנו במוגבלותנו היא כוח, ולא חולשה?

היתכן שבמקום לנסות להבין את מה שמוח האדם אינו בנוי להבינו, עדיף היה למדענים לעסוק במשהו תכליתי באמת, פורה וחשוב מאין כמוהו –

כמו למשל לנסות להציל את המין האנושי ואת שאר החיים מפני הכלייה שמזומנת לנו מעבר לפינה  – על פי תחזיותיהם של מיטב ומירב החוקרים – בין השאר בגלל שיתוף הפעולה המביש של המדענים  עם הכוחות האנושיים הבאים עלינו לכלותנו.

מודעות פרסומת

From → אמונות

7 תגובות
  1. הלל permalink

    הוויכוח האמיתי בין מאמינים לאתאיסטים הוא לא על "התהליך" אלא על מהותו של ה"כוח".

    המאמינים נוטים לעשות לו פרסוניפיקציה, דהיינו "אלוהים" בשבילם הוא מין איש זקן מאוד, בעל מזג הפכפך, שגיונות בלתי ניתנים להסבר, קבעונות משונים על התנהלותן הראויה של ישויות זניחות לחלוטין ביחס אליו בגודלן ובהשפעתן, ורצונות משתנים ובלתי רציונליים.

    האתאיסטים מאמינים (משעשע אבל זו המילה הנכונה) שלטבע יש חוקים, ו"אלוהים" הוא או החוק עצמו, או ה"יש" והחוקיות שלו ביחד.

    ההבדל בין המאמינים מהסוג הראשון למאמינים מהסוג השני הוא, שאלהים של הראשונים יכול לקום על צד שמאל בבוקר יום שלישי, ולהחליט שלא בא לו.

    המאמינים מהסוג השני מאמינים שזה בלתי אפשרי.

    לאלהים של הראשונים יש מה שיש לכל אדם, לכאורה – רצון חפשי.

    האלהים של השניים כפוי על ידי מהותו שלו עצמו. הוא לא חופשי יותר מחלקיק של אבק.

    ברמה התיאורטית, הדיון מעניין. הכי מעניין שיכול להיות.

    ברמה המעשית – אצל המאמינים מהסוג הראשון, כל אוויל ורשע מאמין שאלוהים זה גרסה מוגדלת שלו עצמו, עם כוחות אינסופיים להוציא מהכוח לפועל את שגיונותיו הפרטיים.

    הסוג השני לא כל כך אוהב ואפילו די מפחד מהאלוהימים הקריזיונריים שהסוג הראשון המציא, שבשמם מותר להתעלל, להשחית ולהרוס כל דבר חי, צומח או דומם שקיים בעולמינו המשותף.

    אם יש בורא או אין בורא זה פחות חשוב מבחינתנו. מה שחשוב זה מה אנחנו עושים עם הבריאה שכבר קיימת, ואיך אנחנו עושים את זה.

    אהבתי

  2. הלל,
    אז בבקשה, הבה נדבר על מה שחשוב לפי הגדרתך. המאה הקודמת הביאה לשיאן שלוש אידיאולוגיות חילוניות מובהקות, חסרות אלוהים, סוגדות למדע ולמדענים, מכורות לטכנולוגיה ולתיעוש, שגרמו לבריאה נזק מחריד, כמעט בלתי הפיך.
    והאידיאולוגיה ששרדה מבין השלוש, הקפיטליזם (השתיים האחרות, "הסוציאליזם המדעי" ו"הגזענות המדעית" לוחשות כגחלים כבויות למחצה, מחכות להזדמנות הבאה שלהן) עדיין ממשיכה בהרס מזורז של פני הכדור. עם כל ההסתייגויות המוצדקות מן ההייאטוללות ודומיהם, אל-קאעידה ודומותיה, ואפילו "תג מחיר", שומו שמיים והאוונגליסטים פרשי האפוקליפסה – כל מעלליהם של חסידי הדתות האלה הם כאין וכאפס לעומת מה שמעוללים פה אילי התעשייה, אילי הנשק ואילי הנפט, אילי הפוליטיקה והתקשורת, איל-איל וצבא המדענים שלו.
    אז קודם כל צריך לחשוף את האמת. כי אלה שאני מכנה "כנסיית השכל" רואים את עצמם כחיל החלוץ של הקדמה, הנאורות, התבונה, הסובלנות, וכל תכונה טובה אחרת המוגדרת על ידי הקודקס המוסרי שלהם, "הפוליטיקלי קורקט" העלוב והצבוע. וכל עוד הם בשלהם, עבדים נרצעים של משלמי שכרם והתורמים למלגות ולמחקרים וזוכים לפרסום בתקשורת החנפנית, משכירים ומוכרים את כישרונותיהם ומוחם לכוחות ההרס – כל עוד זה נמשך, יכולות האליטות השליטות להמשיך ללא הפרעה בשלהן ואפילו לשכלל את ההרס ולהחישו.
    הראש המדעי ממציא להן פטנטים.
    אתה שואל מה לעשות?
    בין השאר כדאי לפורר את האליטות. לשמוט מכוחות ההרס את מאמיניהם. להוכיח אותם על פניהם. להסביר להם מה הם עושים. להבהיר להם שלא יימלטו מאחריות. שהם – שלפי תפיסתם הם החלוצים שבראש המחנה, לפידים של נאורות, אוואטרים של פרומתיאוס – דווקא הם מוליכים את העולם לאבדון, כפי שרבים ביניהם, אגב, מודים בעצמם.
    סתם דוגמא: כשהיה ג'ורג' השני בוש המוכתר של הכפר הגלובלי וכנסיית השכל באופוזיציה הפוליטית, עוד היו לחצים ומאבקים בעד אמנת קיוטו, הפגנות סוערות בכינוסים של הג'י-7 וכן הלאה. ואז קרה האסון, נבחר ברק אובמה, שכדי "להציל" את הקפיטליזם האמריקאי הזרים המוני מיליארדים להצלת תעשיית הרכב שם – המזהמת המרכזית של פני הכדור – והירוקים שותקים, כנסיית השכל מוחאת כפיים שכחנו מקיוטו והרס הבריאה נמשך כסדרו.

    אהבתי

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    איני יודע מי הכותב כאן…ולא הכרתי את האתר הזה לפני כן אבל הכותב כאן הוא מישהו עם יכולת הסבר מצויינת כל הכבוד לך.

    אהבתי

  4. אנונימי permalink

    ראה כאן:

    http://orenmada.net/archives/69036

    אהבתי

  5. אנונימי,
    תודה על ההפניה, מאמר מעולה וגם בלוג מעניין.

    אהבתי

  6. המתריע בשער permalink

    הכתבה לוקה בהטייה ועיוות לטובת הדתיים, האדון מבטל את השגיי המדע אף שהוא עצמו נהנה מההישגים, הוא מציג את המדע כנבוך רק משום שמממשיכים לחקור ולילמוד, שהרי גם אצל חז"ל היו ויכוחים ביטולי תאוריות וכו'. האם לא סיכן רבי עקיבא את כל עם ישראל בזה שראה בעיניי רוחו את בר-כוכבא ה"פטריוט" כמשיח? האם לא צחקו עליו שאר החכמים?
    האם הכותב כשאר האורטוקסים מכחיש שיש אבולציה? שהחיידק של אתמול שינה תכונות ולכן הרופא נותן לכותב אנטביוטיקה חדשה? או שמה הכותב רוצה את הסנטומיצין מפעם כי אינו מכיר במוטציות ובהיתפתחות? הרי זאולוג אורטוקסי מטורונטו שכתב ספר בו הוא מנסה ליישב בן ההיתפתחות שהוא מכיר בה ובין התורה (עשה זאת גם תיפארת ישראל וגם הרב קוק) הדבר הוביל לכך שקנאים לחצו על רבנים ואז הזאולוג נודה מקהילתו. אל יחביא המחבר את תפיסתם הפרימיטיבית של הקנאים קובעי הקו אצל האורטוקסים.
    ובאשר לתגובת "מאפיהו" הטוען שכל הרע בא עלינו מהקפיטיליסטים תאבי הבצע שבהחרח כופרים הם (כאילו שלתאוות הבצע יש קשר לאי אמונה) שהרי חלק גדול מהאורטוקסים הם קפיטליסטים, מלווים בריבית קצוצה, יהלומנים, בעלי מיכרות באוסטרליה ועוד, בית מטבחיים אורטוקסי בארה"ב ניסגר ביגלל היתעללות בבהמות העסקה בילתי חוקית כימעט של כל העובדים, זיהום, ושקרים ומירמה נגד הבנקים, הבעלים נישלח ל27 שנה לכלא (קצת מוגזם לדעתי) האם זה הדתי המנוגד לקפיטיליסט שמדבר עליו מאפיהו?
    הרי ידוע שהיחידים הנותנים פרוש רחב לאמונה היהודית כפי שמדבר עליה מאפיהו (דרך ארץ, אי ניצול מחריד של מקורות הטבע, וכו') הם דווקא הרפורמים, שלהם בזים האורטוקסים. בשעה שהאורטוקסים מוצאים בפילפולם דרכים להיות נבל ברשות התורה, לנצל ליגזול וכו' כשלגנבה מגוי יש להם אישור הלכתי. נוכחתי בעצמי במיתחזה לרב (יונה בנשווילי שליח חב"ד בבית הכרם) מעיד עדות שקר בבית המישפט לטובת מי שמשמן את כיסו, ממציא בדיות שסטודנטים ערביים מחליפים לעיתים את קלף המזוזה בתדפיס עם צלבים, ולכן חשוב שיונה יבדוק ויחליף להם תמורת סכום סימלי של כ120 דולר כשהקלף שהוא מספק לקח ממזוזה כשרה אחרת ששם טען שאינה כשרה. נער הייתי וגם זקנתי ולמדתי שלחלק גדול מהאורטוקסים אין ביכלל יראת שמיים וכל העיניין הוא להראות כלפי חוץ הקפדות והחמרות שאין להן שום קשר לעבודת השם, וכמו שאמרו נביאי ישראל "מה חפץ לי בקורבנותיכם ובבית שבניתם לי, כשכל מהליככם כפירה" הרי היסביר כבר הילל הזקן שכל התורה כולה היא "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" וכל השאר זיל גמור, כלומר סתם פילפול לא רלוונטי, אין זו הפעם הראשונה שסיעת הרבנים כוהנים או הטוענים לכתר התורה מושחתים עד עצם, גם כ70 שנה ליפני חורבן בית שני היתריע יהודי תם בשם ישו על מושחתותם של הרבנים כוהנים דיינים וכל בעלי הכח מנהיגי הדת, כשכל דתם היא עיניין טכני, העימות והביקורת נגד ההנהגה המושחתת היסתיימה בזה שההנהגה היסדירה עם הרומים שיצלבו אותו, להזכירכם שאז לא רדפו אחרינו הנוצרים ולא היו היו נוצרים, האיש היה יהודי כשר, הרבנים שהחליטו להמאיסו טענו טענות מגוכחות כמו שהוא רב לא כשר כי בזמן הליכתו בשדה בשבת עם תלמידיו אחד או אחדים מהם קטפו קש של תבואה ובכך חיללו שבת. (הבנתם קש לעומת השוחד שקרים הטיית דין גנבה וכו' שהייתה מנת חלקם של ההנהגה) יעני מצאו אצלו אבנים באורז (מושג שתבעו הגששים). הפעם השנייה שקם מישהו באותן טענות על היהדות שהפכה לתחרות טכנית (מטהרים שרץ בפילפול תורני) היה הבעל שם טוב ליפני כ220 שנה, מייד נחפזו מנהיגי היהדות מחזיקי הכח לרסק את התופעה החדשה אך ניכשלו החסידות סחפה כימעט חצי מהדתיים, וכן הישפיע עמוקות על השאר, המילחמה נגד החסידות גם היא הפכה בסוף הודות להשגחה לדבר מועיל שכן החסידות בימקום שיחה ריקודים הרגשת הלב והרבה יין, אימצה קצת מהאינטלקט שביהדות. כיום חוץ מברסלב כל החסידויות נימשכו למישחק הטכני של מי מחמיר יותר בפרטים שאינם רלוונטיים כלל.
    היהדות ע"פ הנביאים (שהם ההפך מהכהונה הרבנים והעסקנות הדתית) הייתה תמיד עיניין של התכלס ולא יהדות טכנית של פרטים, הידור במיצוות או מיצוות שהומצאו עם הזמן לא עיניינה את הנביאים, הם תמיד דרשו שנהייה כנים ואנשים טובים יותר, והיבהירו שהכל הוא בין אדם לחברו ושלקב"ה אין צורך וחפץ בקורבנות או בכל חרטות אחרות בשעה שאת העיקר מעוותים הדתיים. כשהיזהיר ירמייהו על שאינינו מקיימים שיחרור העבדים (כי כדאי להמשיך להחזיקם) שהרי ברור שגם בתי הדין לא סייעו לעבד שרצה להישתחרר, מה שמוודא שכל ההנהגה הייתה מושחתת, אז מה לנו ולפילפול סביב מידות של סוכה, או תוך כמה זמן צריך בסדר פסח לאכול וליבלוע את המצה, הרי צריך להיות שקרן ורמאי בכדיי לידבוק בשטויות אלו ולזייף במהות. בימיינו אנו ביכלל פרוות הדובים הפכו לחלק חשוב מתורת משה, ועדות המיזרח הונהגו ע"י העסקנים שלהם לחקות את מינהגי אשכנז, כולל עיניין ההנהגה המרכזית והמרות שמעולם לא הייתה חלק מעדות המיזרח ולראיה שגם בשיטת המיזרחיים שהיא יהדות מסורתית בלי תו כשרות לנייר אלומיניום היתקיימנו אלפי שנים בלי להישמד.
    הכותב מניח מראש שהמדענים אינם אנשים מאמינים, בשעה שעצם קריאת החלקיק בשם חלקיק אלוהי היא הודאה שהללו מאמינים בכח שמעבר.
    גדולי המחשבה היהודית מבהירים שאין לנו שום יכולת תפיסה במה שאינו בעל מציאות מוחשת ובטח לא באין סוף האלוקי שאין לו אפילו שם (בקבלה הכי גבוה זה האין סוף, ומעליו זה ה"אין" יעני אין כלום שניתן ליתפוס או לתאר, הרמב"ם היסביר שכל מה שאתה חושב על האלוקות (המהות האמיתית שמעל השמות וכו') זה בטוח תפיסה מוטעיית ותפיסה דומה לעבודה זרה.
    המדענים מבינים היטב שכל מחקריהם יעצרו בשלב מסויים שבו לא רק שלא ישגיחו באצבע המיסתורית שמזיזה ומחייה את הכלום שיתנהג כיש, אלא שהם גם לא יבחינו שיש ביכלל אצבע כזו. המאיץ כיום מאפשר להשגיח בקו התפר במה שאינו חומר או בעל מהות שמחייה את החומר זמן מרחב, אבל מעבר לזה זה כבר אין מוחלט שלעולם לא נצליח להשגיח בו מאחר שהוא "אין" בעיניי זה שיא היופי (גם הרמבם סבור כך) שהמדע מיתקרב יותר ויותר לאצבע האלוקית או לאמירה האלוקית המחייה את הכל. ואילו המחבר מדבר סרה במחקרים אלו. למדענים יש יותר היתפעמות ויראת שמיים מהרבה יהודים אורטוקסיים בעלי מוחין דקטנות. אי קיום המיצוות באופן שבו סבורים האורטוקסים שזו עבודת השם, אינה אומרת דבר מאחר שהאורטקסים הפכו את עבודת השם לעבודת אלילים. הרמב"ם מבהיר שהיתבוננות במציאות מלמדת מייד שהקב"ה בחסדיו נתן לאדם אפשרות ניפלא לחקור ולהבין חלק גדול מהחוקיות והסדר המופתי שיוצר הקב"ה, ובזאת איפשר הקב"ה לאדם להיות שותף ולרתום את כוחות הטבע וכו' ההוזים העוסקים במחקר וסבורים שעוד מעט יהיו כאלוהים הם מועטים, יש הרבה יותר הוזים דווקא אצל האורטוקסים.
    אין ספק שעם כל הידיעות של חכמינו והשערותיהם המדהימות, גם הם מיתהלכים באפילה, שהרי גם משה עצמו היה מוגבל ביכולתו לדעת את הקב"ה ומהותו. (שזה בעצם הכח המניע)

    אל ישכח המחבר שבין חז"ל ואחר כך המקובלים היו שסברו שאפילו הקב"ה אינו יכול ליצור יש מאיין ולכן בנו תאוריה שאת העולם ברא .יצר מחומר "היולי" , ולחלק מחכמינו היה קשה ליתפוס מציאות של כלום, אין עוד מלבדו כפי שהייתה ליפני הבריאה (ובעצם ממשיכה גם אחרי הבריאה רק שההבדל הוא שהקב"ה במעין קסם בילתי ניתפס מצליח ליגרום לכלום להיתנהל כיש לכל דבר (זה אכן כלום שמיתנהג כיש אמיתי, ואין זו אשלייה כשיטת ההודים)

    לחלק מחכמינו היה קשה להניח שליפני הבריאה לא היה כלום (חוץ מלבדו) שכן לא היסתדר להם היכן "ישב" המלך, ולכן החליטו שכסא הכבוד לא ניברא אלא היה קיים תמיד. המקובל הענק קורדבירו כתב אפילו ספר "שיעור קומה" שבו הוא נותן מידות פיזיות לגודלו של הקב"ה, בחסדי ההשגחה קיבלנו את הענק הרמב"ם שקיצץ את כל האמנות התפילות ופיפולי האלילים, והביא את היהדות הכי גבוה שאפשר, לצערינו צרי המוחין והשמאים והקנאים יצאו נגדו, ובעצם עד עצם היום הזה מבטלים חלק בתורתו ע"י שעשו לה ספין ועיוותו כוונתו. החתם סופר (אירופה 150 שנה) קבע שאין ללכת לרופה גוי שכן הלה למד רפואה על גופות של גויים שהם אחרים לגמרי מגוף של יהודי. אז הראתי כאן רק מיקצת מההנחות המוטעות והשטויות של חכמינו , שהרי הם רק בשר ודם בדיוק כמו שהמדע בודק עצמו ומתקןץ הצרה היא שהמדע אכן מודה בתאוריה שכזבה, בעוד קנאי היהדות מיתעקשים שבשטויות היו דברים עמוקים שניבצר מאיתנו להבין.

    הכותב הינו משוחד מראש בתפיסה האורטוקסית המשובשת, ולכן לא יוכל מעולם ליראות דברים אוביקטיבית.

    כשעמד הרב הארכאולוג קסוטו לחקור תולדות המיקרא במימצאים ארכאולוגיים, נישבע שיהיה אוביקטיבי ואם המימצאים יהיו נגד התפיסה התורנית הוא ידבוק בהם ויפרסמם, הרבנים קפצו נגדו והחרימיהו (לדעתם עליו לזייף הנתונים והמימצאים כך שיתאימו לתפיסה האורטוקסית) קסוטו טען שאם לא יגש לעיניין בצורה אוביקטיבית שהרי אין לו כלל מנדט מוסרי לחקור (צדק ב100%) התוצאה היא שרק החילוניים מכירים בקסוטו האורטוקסי איטלקי כחכם, והאורטוקסים עד היום מחרימים אותו ואת יצירותיו או מיתעלמים מימנו, גישה דומה נינקטה כנגד רש"ר הירש ותלמידיו. אצל חלק מהאורטוקסיים גם הרב סולבייציק (ישיבה יוניברסיטי) פסול. ולסיכום אומר שהיריקות על הילדה הדתיה בת ה5 מבית שמש וצעקות ה"זונה" כנגדה, זוהי היהדות האורטוקסית כיום, ואילו הייתה משקפת רק מיעוט שהרי כל החוגים כאחד היה עליהם לגנות זאת בכל צורה אפשרית להפעיל חרמות וכו' והינה עולה שהללו רק מאשימים את העיתונות שפירסמה ולא את היורקים.
    אם ישראל תמשיך כך כשסיעה אחת מיתכחשת ללגיטימיות של שאר הסיעות הרי גורלינו נחרץ וימי חורבן בית שני ממש בפתח, כשהאחראים הם שוב הקנאים וביריוני הדת

    אהבתי

  7. המתריע בשער permalink

    חה חה… הפך הכותב את היוצרות (כרגיל אצל האורטוקסים) ובסוף המאמר מספר הוא על גורג בוש גוניור (ההידוע כמקבל הוראות מלמעלה) זה שסיבך את ארה"ב במילחמה ללא תועלת מילחמה שארה"ב פשתה בה את הרגל ואירן המרויחה היחידה, בוש הידוע כקפיליסט ללא תקנה שיחד עם סגנו צ'יני עשו הכל בכדי להעשיר את חברות הדלק ואת חברות הנשק, פעל נגד האינוירמנט, מיפלגתו הקפיטילסטית של בוש שיכולה להכחיש היתחממות כדור הארץ רק למען ריווחי התומכים הקפיטליסטיים (הרפובליקנים מקבלים תמיכה פי ארבע מהקפיטליסטים, ובדיוק כמו בהעתק הישראלי שיצר ביביהו, גם בארה"ב ישנה ברית של הקפיטל עם הפונדמנטל הדתי והימין הפשיסטי כנגד הכוחות הליברליים הסוציילים והמעמד הבנוני. כל ילד יודע שהימין בארה"ב מאשים את אובמה על היותו סוציליסט בגישתו, (ויש אומרים גם מוסלמי מוסווה) פיתאום הכותב דווקא מאשים את אובמה שהוא הקפיטליסט ושאינו אדם מאמין.
    עווית כזה ניתן ליאות רק בעולם השקר האורטוקסי
    אובמה הרי בברית עם כל האירגונים הירוקים. ההפגנות בעידן בוש הינן תוצאה מכך שהאירגונים הבינו שהוא לא שם קצוץ על האינוירמנט, ואילו אובמה מיתמודד עם מציאות כלכלית שהישאיר לו בוש, וכן עם בתי מחוקקים עם רוב רפובליקני קנאי שמוכן לשתק ולהחליש את ארה"ב ובלבד שימנע תהילה מאבמה.
    הכיצד לא מיתבייש הכותב לשקר במצח נחושה ולהפוך את בוש לאוהב הסביבה ושונא הקפיטל, ואילו את אובמה הפך לקפיטליסט ושונא הסביבה, כשכל ילד יודע שהדבר הפוך.
    הנקודה היהודית: בוש עם כל רצונו הטוב, כתוצאה מטיפשוטו והיתנהלותו ע"פ מסרים מלמעלה הזיק לישראל בצורה הכי גרועה שיכולה להיות, החלשת ארה"ב שהוא גרם לה מזיקה בראש וראשונה לישראל שכן הקיצוץ הראשון הוא ברצון והיכולת להיתמודד עם מילחמה נוספת ובכך הישתחרר השד האירני מפחדים. סדאם היסכים לעזוב לטובת מיפלגת הבעת דבר שהיה מסדר הכל לטובה ומאפשר לארה"ב להפעיל את עירק כנגד אירן וכו'
    היום כולם יודעים שמיטב המוחות היסבירו לבוש שהבעיה אינה הכרעת צבאו של סדאם (עשו זאת ב7 ימים) אלא מה שיבוא אחר כך, בוש ענה להם "קודם ניכבוש ואחר כך נידאג לשאר" ועתה יש לנו עירק שיעית שקיימת בחסדי אירן. בוש היתעקש על הפצת הדמוקרטיה ובחירות שיכללו את החמס (בוש לא מבין דרכי אמצע אלא רק שחור לבן) והינה ליפניכם התוצאה.
    אובמה לעומת זאת יודע לחשוב. הסיבה שבוש נעלם לגמרי מהאופק היא רק ביגלל הבושה כי הבין שפישל ושחזיונות ה"השראה האלוהית" שנחה עליו רק סיבכה את ארה"ב.
    מה שקרה בספטמבר 11 הייתה היזדמנות פז לארה"ב לבנות קואליציה כימעט לכל מטרה שתיבחר, הייתה זאת היזדמנות פז להכות מעט בטליבן ואז להגיע איתם להסדר שבו עליהם להמשיך ביתר שאת את עוינותם לאירן, אפגניסטן יכלה להפוך לבת ברית חשאית הכי טובה של הסי אי אי במילחמה באירן ודומותיה, הלות כולה הייתה כמה ימיי הפצצה והפעלת לחץ.
    גם את עירק ניתן היה לשקשק מעט (רק בישביל להראות לעולם וכן בכדי להכניס כוחות אמריקאים לחלק הכורדי ולמידבר בין ירדן לבגדד, כוחות אלו הרחוקים מכל מרכז עויין היו מעין כוחות מוצא וענישה לכל ילד רע ובעיקר אירן. והינה פיקשש בוש את היזזדמנות ליקנות עוצמה ואחיזה בזיל הזול וללא זעזועים, והביא בדיוק את ההיפך.

    ולסיכום הכותב אינו מפתיע בזיבול המוח שלו מאחר שמעולם לא ראיתי כתיבה אורטוקסית אמינה, הכל מעוות בכדי שיתאים לטענותיהם
    רק לידיעה כללית אני דתי מיזרחי ממעריצי עצמאותו של הרב אמסלם שהיצליף בש"ס על הצביעות שלה

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: