Skip to content

טיפ: ערמונים עכשיו

דצמבר 22, 2011

עד לחורף 1975, ערמונים היו מבחינתי שם של עץ  וצבע של שיער. ואז הגעתי לפאריס, היה חורף מושלג, ועליתי  צפונה ברגל מהרובע הלטיני ברחוב סן דניס או אולי סן מרטין לכיוון הבולבוארים, ואני זוכר שמצד שמאל, קצת לפני המדרגות שהעלו אותי למפלס הבולבוארים, ישב  קשישון מכוסה במעיל, כובע גרב וכפפות צמר, מאחורי עגלת פיצוחים ועישן גולואז  או משהו מסריח באותה רמה.  ושם ראיתי אותם, מהבילים בכפור, בשקית נייר חומה, ליד הבוטנים הקלויים. בכמה פרנקים  קניתי שקית אחת, עליתי במדרגות לבולבואר, ושם התנוסס מולי פסל כהה וענק של איזה מונארך צרפתי נשכח, או שאולי היה זה פסל של קארל הגדול בכבודו ובעצמו (הנקרא שם שארלמן). עמדתי מולו, נפעם מהפסל ונפעם יותר מהערמונים. מאכל מיוחד ליום שלג וכפור, מרפדים את הפה במתקתקותם  הנעימה ומחממים חדרי בטן.

ומאז, בכל החורף ההוא ובחורפים שאחריו (אני יודע שיש כאלה שמשוגעים על פאריס באביב ויש האוהבים אותה בסתיו, אבל אני, תנו לי את פאריס בחורף. ככה הכרתי אותה לראשונה, וככה היא אהובה עלי מאז, גם בזכות הערמונים), באו אל קרבי המון שקיות עם הערמוני שמבחוץ והלבן-קרם שמפנים, חמים ומחממים.

ובקיצור: הם כבר מזמן עשו עליה (רק הפרי. העץ אוהב יותר מים וקור ממה שיש לנו להציע) ועכשיו עונתם.  בשווקים מגיע מחירם ל-20 ש"ח לקילו, ובחנויות תצטרכו להוסיף כמה שקלים.  והנה כך קולים אותם: שוטפים במים, לוקחים סכין חדה ואפילו סכין יפאנית וחורצים בקליפה החיצונית (יש גם קליפה פנימית פרוותית, שלפעמים ניתנת לאכילה ולפעמים פחות)  חריץ אחד או שניים מקבילים או בצורת X. קל יותר לחרוץ בצד השטוח.  משטחים בתבנית  ומכניסים לטוסטר אובן או לתנור שחומם לחום גבוה – 220 צלזיוס ואפילו יותר, לרבע שעה בערך,  תלוי בגודל הפרי.

וטיפ על טיפ: לא תמיד מייבאים לארצנו רק סוג א'. כדי להמנע ממפחי נפש,  מטביעים את הערמונים לפני חריצתם  במים עמוקים,  ונפטרים מאלה שצפים. ואילו המים, כמובן, לעציצים.

יש כמה שיטות לקלות את הערמונים עם חמאה (שמניחים מעל לחתכים) ומלח, ומובן שהם הולכים טוב עם מאכלי בשר ודגים, אבל  כל זה כבר מעבר למנדט שלי כאן.

מודעות פרסומת

From → טיפ, מטבח

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: