דילוג לתוכן

חובה לקרוא: דה מרקר על הסקנדינביות

דצמבר 22, 2011

מתישהו בסוף יולי או בהתחלת אוגוסט  השנה יצאה מהמאהל הירושלמי של המחאה הקריאה "כמו ב-OECD" .כמה פשוט ככה נכון. הרי  הארגון הזה של המדינות המפותחות קיבל אותנו קצת קודם לקריאה הזאת לשורותיו, אז למה לא ללמוד ממה שקורה שם? מה, אנחנו המצאנו את חוכמת הכלכלה? האמנם ארה"ב, שהיא כמו המולדת השניה בשביל ראש הממשלה שלנו בנימין נתניהו, יכולה באמת להיות "אור לגויים" בשבילנו מבחינה כלכלית? מה לעזאזל כל כך מוצלח שם?  ואיך בדיוק אנחנו דומים למפלצת האימפריאלית הזאת? למה לא ללמוד, במקום זה,  מכמה ארצות אירופאיות שדומות לנו יותר? מיד הזדרזתי וכתבתי פוסט עם הרעיונות האלה, ובו הצעה לממשלה, למנהיגי המחאה, לעופר עיני (שאז עוד היה איתם) שילמדו ויחקרו את התרחש בכמה ממדינות אירופה בתחומי הדיור ויוקר המחיה, תפקוד משרדי הממשלה וכן הלאה – ואז אפשר יהיה ליישם בארץ מה ילמדו שם. מאז חזרתי כמה פעמים על הרעיון הזה, שמותר לנו וזו לא בושה  ללמוד ממדינות שמוצלחות יותר מאיתנו בתחומים כמו שוויון, מלחמה בשחיתות וכן הלאה.

והנה, אני שמח לבשר, שבלי  קשר לקריאותי הנ"ל, עשה דה-מרקר של "הארץ" את הדבר הנכון (ולא בפעם הראשונה). שלושה מעורכיו הבכירים, גיא רולניק, סמי פרץ ואיתן אבריאל ,  יצאו למדינות הסקנדינביות פינלנד, דנמרק ושבדיה, כדי ללמוד לעומק, איך עושים את זה שם.

קריאת חובה. במיוחד לנתניהו את שטייניץ, לליף את שפיר ולעיני את שמולי.

טיפשי  מאוד לחשוב שאנחנו הכי טובים.

טיפשי עוד יותר ללמוד מן הכושלים.

מותר ללמוד מהטובים בכל תחום.

יותר מזה:

טיפשי  מאוד לא ללמוד מהם.

וגם טיפשי מאוד לומר שיש הבדלים בינם ובינינו ולכן אין מה להשוות ואין מה ללמוד.

גם אם איננו הכי  חכמים בעולם, עדיין אנחנו די חכמים כדי לעמוד על ההבדלים ולעשות התאמות המתחשבות  בהבדלים האלה.

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: