Skip to content

עירוני ק"ש, הפועל ת"א 0:1

דצמבר 13, 2011

התחלת המחצית הראשונה עוד היתה איכשהו, אבל אחרי הדקה ה-20, עם תנור חם מצד אחד וכוס תה חמה מהצד השני,  אשכרה התחלתי לנקר מול הטלוויזיה, מה שקורה לי בדרך כלל רק לרגל דרמות פסיכולוגיות עמוקות. בחלומי היה נדמה לי שאני רואה את השופט אסף קינן מצהיב חצי מהפועל תל אביב, וכן היה נדמה לי שאני רואה את ליונל מסי יושב ביציע בין אוהדי הפועל  ומפהק ועוד אירועים כאלה. רק החמצה מזוויעה של מהראן לאלה לקראת המחצית הצליחה להעיר אותי לכמה שניות, מספיק כדי לראות את המעיל המהמם של הפרשן אבי נמני, שרק השם שלו החזיר אותי לנימנומים. היה לי בראש כל הזמן שמדובר בשידור חוזר של המחצית הראשונה מהמשחק בשבוע שעבר,  ונראה לי מוזר שמכבי חיפה משחקים בלבן ולא בירוק ושהמאמן שלהם טיפה יותר שמנמן ויותר גבוה מאלישע לוי.

כך שהתפלאתי מאוד שהמחצית השניה לא נפתחה בכמה שערים של הפועל תל אביב,  אלא נמשכה בדיוק כמו המחצית הראשונה: שחקן, לא חשובה הקבוצה, מקבל את הכדור, רץ כמה מטרים, ומוסר אותו לשחקן מהקבוצה השניה, וחוזר חלילה. כבר התחלתי לחשוב אם כדאי לשים בכתבה פה תמונה של הקהל הנפלא של קרית שמונה או של המעיל המהמם של נמני, כי מהמשחק עצמו לא חשבתי שיצא איזה חיר.  וכמו כן חשבתי לכתוב עצות למאמנים לקראת המשך הליגה: לאמן את השחקנים בעיקר   בהרמות קרן, בעיטות עונשין, בעיטות ונגיחות לכיוון השער, וביחוד במסירות לשחקני קבוצתם שלהם.

ואז הגיעה הדקה ה-70 וסוף סוף התחיל המשחק. החמצות מדהימות, אחת מכל צד, ואחר כך הנגיחה המצויינת לרשת  של ברק בדש אחרי  ההרמה של אלעד גבאי,  והמון מתח בריא בדקות הסיום, כולל ההצלה בקצה הנעל של דני עמוס, השוער של ק"ש.

ושאלתי ליו"ר ההתאחדות מר לוזון, למאמנים הנכבדים של קבוצות הליגה וכן לשחקנים עצמם: : מדוע אי אפשר להתחיל את המשחקים בליגה שלנו עם שריקת הפתיחה של השופט? האם זה לא המנהג בעולם? למה צריך לחכות עם התחלת המשחק לשריקת הפתיחה של המחצית השניה (כמו בשבוע שעבר) או לדקה ה-70 (כמו השבוע) או לכל מיני מועדים בלתי מתוכננים כאלה? למה  להתחכם?  יש משהו לא מכובד בדקה הראשונה? משהו לא ראוי? מה זה כל הגישושים וההכנות האלה, עד שהשחקנים מואילים סוף סוף להתחיל במשחק?

 

 

מודעות פרסומת

From → כדורגל

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: