Skip to content

הפועל ת"א, מכבי חיפה 0:3

דצמבר 6, 2011

האמת, שבתום המחצית הראשונה בין האלופה ומחזיקת הגביע הייתי קרוב מאוד לסגור את הבאסטה ולעבור למותחן המשטרתי בערוץ 10. אבל איכשהו הזכרתי לעצמי שבמותחן הכי טוב הכל כתוב מראש ודי צפוי, ואילו בכדורגל הכי דפוק יכולות לקרות הפתעות מרעישות ששום תסריטאי לא כתב. שבמותחן הכי מותח השחקנים מדקלמים שורות שמישהו כתב להם, ובכדורגל המייגע ביותר לשחקנים בעצמם אין מושג קלוש מה יעשו הרגליים או הראש שלהם בשניה הבאה – וככה נשארתי בכל זאת עם הדשא הירוק  והיציע האדום.

 ואמנם, הבלתי צפוי אמנם קרה – המשחק התעורר,  היו שלושה גולים,  ארבעה משקופים, ואפילו הספקתי לראות את סוף-סופו של המותחן ב-10. שם, כמובן, קרו כל הדברים הצפויים – הבלשית הצילה ברגע האחרון את הבלש בשתי יריות ללב של המנוול שעמד לחסל את הבלש עם זריקה אימתנית.  ביג דיל.

מכבי, חוץ משלושה שחקנים, בכלל לא הגיעה למשחק. המטוס שלהם עדיין חג מעל הים בין לרנקה לחיפה, ולבלומפילד הגיעו צלליות אפורות. קטן ותמיר כהן ניהלו ביניהם תחרות מי מוסר יותר כדורים מדוייקים לשחקני הפועל, טווטחה טיווח את היציעים וגם שאר חבריו להגנה היו מבולבלים וחדירים. עמשה עסק בהעוויות כאב ודבאלישווילי בנסיונות שווא.

היחידים שאיכשהו שיחקו, וגם הם התחילו רק אחרי הדקה ה-30, היו עידן ורד ואייל גולסה, ובמחצית השניה הצטרף אליהם גם ימפולסקי, לא לפני שנתן לדמארי אסיסט קטן לגול השני של הפועל.   בהפועל, לעומת זאת (מחמת הנימוס לא נתייחס למחצית הראשונה,שבה שיחררתי יותר אנחות יאוש,צער וכאב מאשר בשלוש שעות של סרט הודי עצוב), הכל הלך. הכדור התלבש  על הרגל של אלרואי כהן, דמארי חתך את הגנת חיפה כמו סכין חם בחמאה קרה, וכדור הרוחב האחרון בהארכה שאל את טוטו ואיגיבור מי רוצה אותו יותר, וטוטו ניצח בפוטו-פיניש.  

וכך יצא שדרור קשטן, האיש והחמסה, ניצח את אלישע לוי, האיש והפריזורה. ואם אלישע  עוד חולם על תואר השנה, כדאי שיתחיל להתפלל מעכשיו שקרית שמונה תעשה בשבילו את העבודה בשני הבא, ושעד הדרבי שמחכה לו בשבת עם המאמן החדש והמזליקו של הפועל,  יצליח המטוס עם שחקניו החוזרים מקפריסין  לנחות על קרקע בטוחה.

מודעות פרסומת

From → כדורגל

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: