Skip to content

מדיון עקרוני בהרכב הבג"ץ לסיכויי הזכיה במפעל הפיס

דצמבר 5, 2011

אני מניח ומקווה שקוראי הוותיקים סולחים לי על שחסכתי מהם עד כה את דעותי המלומדות בעניין מאבקי הבג"ץ המתנהלים כרגע במרץ במסדרונות הפוליטיים ובערוצים התקשורתיים. ואפילו את שתיקתי לא חשתי צורך להסביר, עד שלא קמה ונזדעקה השופטת העליונה דורית ביניש, העומדת בראש אותו מוסד חשוב ונעלה והביעה את דעתה.

 ואפילו אחרי זה עדיין לא מיהרתי והמתנתי ימים אחדים.

 לשתיקתי זו  כמה סיבות, שכל אחת מהן טובה מרעותה.

ראשית, יש לי הרגשה שמדובר במערכה עקרונית מהמעלה הראשונה.

 כבר האיפיון הזה מעלה אצלי שרשרת של פיהוקים וניקור קל. לא אגיד שהיחס שלי אל עקרונות הוא כמו זה שהפגין בזמנו אריאל זילבר בשירו הידוע ("היו לי עקרונות, מכרתי את כולם" וגו'. רק שבינתיים חלו מהפכים ושמעתי שהזמר הנ"ל כבר אימץ כמה עקרונות שאינם למכירה. עיסקה טובה בשבילם). אבל בהחלט הייתי אומר שהנחתי את עקרונותי במדף המתאים להם, שאליו אני ניגש בעיקר בשעת הדחק.

אז עקרונית אני יכול להבטיח לכם  שבשני עברי החזית ניצבים פוליטיקאים, שופטים ועיתונאים, כולם אנשים עקרוניים מאוד, ולכל צד יש  טיעונים עקרוניים מהדרגה הראשונה, התומכים בעמדתו באופן שאין עליו עוררין.

ועקרונית, סיבתו של הקרב הזה, אם תשאלו אותי, היא כמו של רוב הקרבות:

להשכיח מאיתנו, הציבור הרחב,  שכל משתתפי הקרבות העקרוניים הנ"ל ,לוקחים מאיתנו, הציבור הרחב,  משכורות חודשיות של עשרות אלפי שקלים. וזה בשעה שחלק ניכר מזמנם המשולם על ידינו, מוקדש לקרבות העקרונייים הרבים שהם נתונים בהם, חלקם  בעניינים שונים ומשונים.  

שנית, יש לי תחושה שהקרב הזה על הבג"צ מתנהל הרחק מעל לראשי.

כלומר, בכל מיני אליטות מורמות מעם, אי שם בצמרת הרחוקה, אנשים שאין מצב שאראה אותם יום אחד סתם בשוק או בבית הקפה או במונית שירות. כשכמה מכובדים מתחרים ביניהם על איזה ג'וב שמקבלים עליו כמה עשרות אלפי ג'ובות לחודש שלא לדבר על פנסיה ותנאים – מה לי ולזה (חוץ מהעניין הפעוט שהם חיים על חשבון המיסים שאני משלם, אבל מי שואל אותי? אם לא אשלם, ממתינים לי, כידוע, שוטר, תובע, שופט וסוהר בדיוק בסדר הזה)? 

 אני גם לא רואה את עצמי משתייך לאיזה מחנה מהמחנות  הנאבקים שם בעוז. אני לא מרגיש שום קירבה לכנופיית שלטון החוק מהצד האחד, או לחבורת תזרקו גם לנו עצם מהצד השני.  מה אכפת לי אם יהיה עוד שופט אחד או שניים או פחות שופט אחד או שניים לצד זה או אחר. השינויים האלה ותוצאותיהם יזרזו את הדיונים והפסיקות בבתי המשפט? יוזילו במשהו את שכר טירחת עורכי הדין? יצמצמו את מספר מעצרי השווא? יצמצמו את אחוז ההרשעות בבתי המשפט בישראל, המתחרה רק בזה של קוריאה הצפונית?

ואם תחברו את אחת ושתיים, תקבלו את שלישית: אין לי יחס ריגשי רב לנושא.

כן, הכי זה נראה לי כמאבק בין שתי גילדות של חצאי אלים  המתנהל במרומי כוכב צדק בסרט מדע בידיוני שמבחינתי הוא אפילו לא תלת-מימד. כמה יחס ריגשי כבר אפשר לפתח למה שמתרחש בסרט כזה? ואני, בלי שיהיה לי יחס ריגשי לנושא, למה לי להרבות מחשבה או דיבור אודותיו? מישהו משלם לי?

מה לעשות? מחסני הריגשיים מוגבלים, ואני שומר את הלהט הרגשי שלי לאנשים  שמשתכרים הרבה פחות מכבוד השופטים המתמודדים  על התפקידים בעליון. וזה לא אומר, כמובן, שיש לי מילה אחת של ביקורת על העיתונאים והשדרנים, הבלוגרים והטוקבקיסטים שמביעים את דיעותיהם בסוגיה במילים כה נרגשות, בזעם כה קדוש ובכאב כה רב. 

אדרבא. אני רק מקנא בהם על השפע הרגשי  שהתברכו בו.  הרי מראש הודעתי שהבעייה היא אצלי ובמחסני הרגשיים המוגבלים.

ורביעית, העדפתי לא להתבטא בנושא, כי היה נדמה לי שמרוב מילים שנשפכו בעניין, הסיכוי שלי לומר דבר חדש או מעניין, קרובים לסיכוייו של אדם לזכות בפרס באחד ממפעלי ההימורים הממשלתיים שלנו. 

אותם מפעלים שאינם מניחים לנו אפילו את סיכויי הזכיה  שמעניק ללקוחותיו סינדיקט הפשע  בלאס וגאס בבתי הקזינו שם.

ואם כבר הגענו לזה, שימו נא לב שגם כנופיית שלטון החוק וגם חבורת תזרקו גם  לנו עצם, וכל הפוליטיקאים משני הצדדים מקיר לקיר, ועימם האקדמיה והרבנות וכמעט כל התקשורת, לא רואים שום פסול בתחנת הימורים גזלנית שכזאת, שאותה הם מקיימים בעיקר כדי לשדוד את השכבות העניות. אלה שלא קונים כרטיס הגרלה בהוראת קבע, ולכן אינם זוכים לשמוע את אריאלה המודיעה להם על זכייתם. 

ואני ממש מתנצל שמדיון עקרוני בהרכב הבג"ץ  הגענו לסיכויי הזכיה במפעל הפיס.

מודעות פרסומת

From → פוליטיקה

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: