דילוג לתוכן

פטרוזיליה ועגבניות, סיפור של חיילים לזכר יצחק רבין

נובמבר 11, 2011

האגדות מספרות שכאשר תפס גדוד החרמ"ש 9 של חטיבת השריון 7 את קו התעלה מיד אחרי מלחמת ששת הימים, היו שם תופעות של מורל ירוד שהתבטא בהתאבדויות, בעריקות ובנפקדויות. היו שטענו שזה בגלל המח"ט שלהם, גורודיש הקשוח ז"ל. מכל מקום הוחלט שגדוד הנח"ל שלנו יחליף במהירות את גדוד 9 ולפיכך עברנו אימון חרמ"ש מזורז וירדנו לקו התעלה. שם שיחקנו פוקר על גפרורים  בשוחות של אגם תמסח כשהמצרים הורידו עלינו קצת פגזים, ירינו בביצים כי הצבא סיפק לנו המוני תבניות שהתגבעו לגבהים משני צידי הפתח של הבונקר, וחלמנו על חיסולו של הרס"פ איש השיריון שהתעלל בנו בצורת ריתוקים ושלילת חופשות.

אחר כך הועברתי למוצב עיסמאליה דרום, שלצידו שכן מוצב עיסמאליה צפון, כיתת זחל"ם בכל אחד מהם, והחיים נכנסו לשיגרה, כולל קצת גן ירק וספקולציות – כן יאריכו או לא יאריכו לנו את השירות בשישה חודשים, כי השחרור, ועימו חופשת השיחרור המתוקה, התקרבו והלכו.

והנה, יום אחד נודע: הרמטכ"ל בא לבקר בקו.  מיד צחצחנו הכל, סילקנו מהחולות את קליפות הביצים הירויות וכשרב אלוף יצחק רבין הגיע לבקר עמדו שתי הכיתות שלנו זקופות במסדר. רבין ירד מהרכב, הציץ בנו, הציץ בגן הירק הקטן שלצידנו, ושאל מי אחראי על הגינה. מיד הצביעו כולם על הקורבן התורן. כבר אינני זוכר את שמו, אבל נדמה לי שהיה מגרעין של השומר הצעיר ושהיה לו שפם.

מה אתם מגדלים פה? שאל רבין את הקורבן.

פ-פ-פ-פט-פט-פטרוזיליה  המפקד! הודה  השמוצניק המשופם והנרגש. 

ולמה לא עגבניות? שאל רבין.

(נח"ל-עגבניות, אתם יודעים.)

כי-כי-כי אנחנו עוד מעט משתחררים ועגבניות זה-זה-זה לוקח זמן, המפקד! אמר הנח"לאי החקלאי.

תתחילו לגדל עגבניות. יהיה לכם זמן. אמר רבין.

וכך נודע לנו רשמית מפי הסוס שמאריכים לנו את השירות בשישה חודשים, פינינו עוד מקום לטבלאות הייאוש המתארכות  וה-פ-פ-פט-פטרוזיליה נכנס לפולקלור.

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: