Skip to content

דן בונה, הפרופסור ואלוהים: לא היה ולא נברא? (2)

אוקטובר 18, 2011

כבר חלפנו על פני הפרק הראשון והרביעי, שבהם עוסק בונה בהגדרות שונות של אלוהים – הגדרות שיש להן שייכות  מעטה ביותר לעניינו של הספר: שהרי כל ההגדרות האלה מניחות את קיומו של אלוהים – בעוד שבונה בטוח שאין דבר כזה, תהיה הגדרתו מה שתהיה.

זה לא שבונה ניגש לשאלת קיומו של אלוהים ללא פניות. לא נראה שדרך הפעולה שלו היתה של חוקר סקרן, הפתוח לכל האפשרויות, ומבקש לברר איזו סוגיה מעניינת. לא נראה שערך בדיקה  מדעית מדוקדקת שאינה מוטה לצד זה או אחר, כפי שבטח מצווה עליו מקצועו המדעי, אסף ראיות ועדויות, ממצאים ועובדות בשטח, ואחר כך ערך את ממצאיו בצורה שיטתית, הרהר זמן מה במה שמשתמע מתוצאות המחקר שלו, הגיע למסקנות, והתיישב לכתוב ספר למען קוראיו.

הספר שכתב בונה כלל לא מזכיר ספרים מהסוג הזה.

הבה  לא ניתמם.

זהו ספר תעמולתי מובהק.

לא ספר מחקרי.

בונה הוא תוצר החינוך של כנסיית השכל, וברור שאת האמונה באתוס ובמיתוס של הכנסייה שלו הוא שאב, אם לא מחלב אמו, אז בטח מדברי מוריו ומספריהם לכל אורך תקופת חינוכו, מהגן ועד לתארים האוניברסיטאים שצבר.

על פי נימת דבריו אפשר להניח שחונך, כמו ישראלים רבים, על שנאת חרדים, עם מנה מדודה של גזענות והתנשאות כלפי כל אדם או דיעה שמקורם אינו בתרבות המערב (וכמנהג הימים האלה עם קצת קריצות וסובלנות כלפי תופעות ניו-אייג'יות ממזרח אסיה) , בייחוד אלה הנוטים להאמין לדתות החשוכות האלה – בני הגזעים הכהים, בדרך כלל.

ואילו יחסו אל הדת של עמו ואל אלוהי עמו  מלא בוז, התנשאות ודחייה, שלא לומר שנאה.

בונה לא כתב ספר מחקרי שמטרתו להאיר את עיני הקוראים, להועיל להם או לשעשע אותם או לפקוח את עיניהם. הוא כתב ספר תעמולתי ומתריס. ובהתאם לכך הוא אסף וצבר ופרסם רק ממצאים ועובדות שנראה לו כי הם מתאימים, איכשהו, למטרותיו.

ברור לגמרי מהספר ומנימתו שיש דבר המשותף לבונה ולרבים ממטיפי הדתות, דרשני בתי הכנסיות, המסגדים והמקדשים של הדתות שהוא יוצא נגדן: כמוהם, בונה אדוק מאוד בדתו המדעית. אדוק אפילו יותר מריצ'רד דוקינס, על פי עדותו שלו (בעוד שדוקינס משאיר צל של סיכוי לאגנוסטיות, בונה הוא 100% אתאיסט). אין לו שום ספיקות ותהיות, ואין אצלו שום מקום לערעור על אמונותיו  ודעותיו.  הוא חסיד נלהב של הכוהנים הגדולים של כנסיית השכל (קרל פופר, זיגמונד פרויד, ברטרנד ראסל ודומיהם) ושל מורשתם ותורותיהם. הוא מנוער מכל לחלוחית של מחשבה מקורית, ועל הומור אין מה לדבר. בונה לוקח את עצמו ואת  אמונתו ברצינות כבדה ואטומה.  ובכבדות  ובסרבול הוא מנסה ללעוג לאלה המאמינים במה שהוא דוחה.

נוסף על הפרק הראשון והרביעי,  כבר עסקנו גם בפרק השני בספר, שבו מתיימר בונה למנות את המחירים היקרים שמשלמים אנשים ומשלם המין האנושי על אמונתם באלוהים.

הוא מתעלם לחלוטין מן המחירים היקרים הרבה יותר שמשלמים אנשים ושמשלם המין האנושי על כך שהאליטה המנהלת כמעט את כל המדינות בעולם ואת הכפר הגלובלי כולו, התנערה כבר מזמן מן האמונה באלוהים.

זוהי אליטה  פגאנית, המאהילה (מכתירה כאלהים) את עגל הזהב של דורנו, הלוא הוא דולר הכסף של הקפיטליזם החזירי.  האליטה הזאת  שבה בלי  דעת אל הבעל הכנעני הקדמון והתגלמויותיו האנושיות לאורך כל ההיסטוריה מאז ועד היום (בעל העיר, בעל הבית, בעל ההון, בעל העסק, הטייקון). זוהי האליטה הסוגדת  לאלילה היוונית אתינה (אלת המלחמה והחוכמה) כאשר שיתוף הפעולה הפורה בין כוהני כנסיית השכל (הככ"שים) ובין ואילי הצבא מתבטא למשל בפיתוח הנשקים הגרעיניים וכל מיני פטנטים אחרים של הרג המוני. ואילו שיתוף הפעולה של הככ"שים עם הטייקונים של ההון מתבטא בהמצאה ובשכלול של שלל שיטות עבודה וניצול בזבזני וחסר רחמים של הכדור ומשאביו, לא בשירות  טובתם ורווחתם  של בני האדם, אלא בשירות הרווח הקדוש.  הענפים האקדמיים של הכנסייה הזאת בתחום החברתי והכלכלי ושותפיהם בתחום התקשורת עוסקים במניפולציה מתמדת של דעת הקהל בשירות הסדר הקיים, זה המוביל את האנושות בביטחה וביסודיות אל עברי פי פחת.

ועכשיו לענייננו.

בגלל המבנה המבולבל של הספר שכתב בונה, גם אני נאלץ למתוח קצת את הקוראים לפני שאגיע לעיקר – הוכחותיו של בונה לכך שאין אלוהים.

הנס הזה עומד להתרחש רק בפרק החמישי של ספרו, וברשומה השלישית כאן.

סיכום מקוצר:  בונה כבר הגדיר לנו את אלוהים בפרק הראשון ועתיד לעסוק בכך שוב בפרק הרביעי, וכבר הסביר לנו את תוצאותיה המחרידות של אמונת-השווא ("השקר") הזו באלוהים בפרק השני.

ואילו בפרק השלישי , שבו נעסוק הפעם, עוסק בונה  בסוגיה התמוהה הבאה: איך זה קורה, שלמרות שאין אלוהים, בכל זאת מאמינים בו בערך תשעה מכל עשרה אנשים על פני הכדור? (בונה מקפיד לדבר רק על 3.5 מיליארדי המאמינים בשלוש הדתות המונותאיסטיות,  ומתעלם משום מה  ממיליארדי המאמינים בדתות אחרות שגם הם אינם מקבלים את הנראטיב השליט של כנסיית השכל).

יש סיבות כבדות משקל לתפוצתה ההמונית של אמונת-השווא הזו, מסביר לנו בונה, לא לפני שהוא משחרר  שתי הברקות ענקיות כבר בתחילת הפרק. האחת:

"פרק זה (הסיבות לאמונה) הוא למעשה עוד הוכחה ברמה הלוגית, לאי קיומו של אלוהים. אילו אלוהים היה קיים, היינו עוסקים בסוגיית האמונה כאמת מוכחת, מדעית, עובדתית  ואמפירית לשם ביסוס ודאותו של הקיום האלוהי, ולא בסוגיית האמונה כאמונה." (עמוד 91)

הדיבור הזה מעיד שדעתו של בונה התבלבלה עליו במקצת. נראה שהשתכחה ממנו העובדה שזה הוא, הפרופסור האתאיסט, שכותב את הפרק הזה ואת הספר הזה על פי הבנתו ומרצונו החופשי.

לא איש מאמין כותב את הדברים.

מותר להניח שאילו היה איש מאמין כותב את הספר, היה עוסק  בפרק השלישי הזה ב"ביסוס ודאותו" של הקיום האלוהי תוך שימוש במתודה "מדעית, עובדתית ואמפירית". אך מכיוון שאת הדברים בפרק השלישי כותב הסופר בונה עצמו, שכבר מזמן הודיע לנו שאינו מאמין באלוהים, ברור ש"פרק זה הוא למעשה  (רק) עוד הוכחה ברמה הלוגית" –  לאי-אמונתו של בונה באלוהים, ולא יותר מזה.

וההברקה השניה של בונה, ממש בהמשך הקטע:

"אם אלוהים היה קיים על פי ההגדרה הדתית שלו, לא היינו צריכים לעסוק בשאלה מדוע אנשים מאמינים בו. היינו כולנו  מאמינים". (ההדגשה במקור) (שם)

המשפט הזה מבטא אי הבנה עמוקה ביותר, שלא לומר בורות די מוחלטת באשר ליהדות ולתיאולוגיה שלה.  אלוהים , על פי היהדות, לא ברא את בני האדם כבובות על חוט, שהוא עושה בהן כרצונו.  הוא  אינו מעוניין לאלץ את  "כולנו" להאמין בו.

אלוהים, "על פי ההגדרה הדתית שלו", ברא את חווה ואת אדם כצלמו וכדמותו, וברור שכשם שהוא אינו בובה על חוט,  גם  יציריו אינם כאלה.

הגישה  המובהקת והעקבית הזאת  של היהדות מתבטאת  גם במשפט המשנאי הידוע: "הכל צפוי והרשות נתונה". האדם, וזה כולל גם את האדם היהודי,  הוא בן חורין  לפי היהדות (במיוחד כשהוא מצליח להיזכר  שכבר יצא ממצרים) והוא רשאי לבחור שלא להאמין,  זכות שגם בונה מנצל אותה.

כפי שנאמר, "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים".

שכידוע, אפשר להביא את הסוס אל השוקת, אך אי אפשר להכריח אותו לשתות  מים חיים.

בטח לא כשהסוס מעדיף , משום מה, ללחך את החול.

רק בכתות  מיסיונריות או כאלה הכופות את עצמן, כמו הקתוליות של האינקוויזיציה הספרדית, או האיסלם הקיצוני המנסה לכפות את שלטונו בכוח החרב, קיים העיוות של קבלת דת מאונס  ולא מרצון, תוך איום במוות על הכופרים.

אבל יתכן מאוד שכפי שבסופו של דבר התנערה הדת הנוצרית מן הכפייה  והאלימות שהיו גלומות בה בתקופותיה החשוכות,  ישכיל גם האיסלם להתנער לבסוף מאלה מבניו המעוותים אותו ומוציאים לו  שם רע.

כמו  שתקופת האינקוויזיציה שייכת לתקופת ההתבגרות הבעייתית של הנצרות, כך שייכת גם ההשתוללות של האיסלמיסטים הקיצוניים לתקופת ההתבגרות של הדת הצעירה הזאת, שעכשיו מלאו לה בערך 1,400 שנים.

ונחזור לענייננו: מדוע  נפתים רבים כל כך – תשעה מכל עשרה אנשים על פני הכדור – להאמין באלוהים?

ובכן, בונה מונה בפרק השלישי לא פחות מ-14 סיבות המוליכות אנשים רבים כל כך אל האמונה בדבר שאינו קיים, שלא התקיים מעולם, שלא היה ולא נברא.

(לנו הוא אמנם טרם הוכיח, כזכור, את הנקודה הקטנה הזאת, שלא היה ושלא נברא,  אבל מי אנחנו בכלל? לבונה הדבר כבר ברור לחלוטין, וזה מה שחשוב).

והנה הסיבות שמונה בונה בראשי פרקים (עמוד 145), אשר למען הקוראים ערכתי אותן בסדר ענייני כלשהו, ואפילו מדעי למהדרין.  קודם מדעי הטבע, אחרי כך מדעי הנפש, ולבסוף מדעי הרוח והחברה.

הסברים לאמונה על בסיס סיבות פיזיולוגיות-ביולוגיות:

"אמונה כתופעה נוירולוגית במוח  – האדם עובר מיקרו-התקפים הנותנים תחושת נוכחות אלוהית."

"שורשי  האמונה ב'גן האלוהי' הקיים ברצף הד.נ.א. של האדם."

הסברים על בסיס אינפנטיליות-פרימיטיביות:

"האמונה כתכונה נרכשת בשלבים פרימיטיביים של הילדות המוקדמת."

"האמונה נובעת מאהבתנו כילדים לסיפורי מיתוס."

"רגשות דתיים של קדושה מתעוררים מעצם קיומם של השמיים".

ההסברים על סמך צרכים פסיכולוגיים:

"האמונה הדתית נובעת מן הפחד מן המוות, לו היא מספקת פתרונות ודרכי התמודדות שונים."

"לאמונה תפקיד פסיכולוגי המקנה תחושת ביטחון אישי ויכולת 'לסמוך' על מישהו".

"האמונה כמושג העצמי. האלטר-אגו של האדם. האדם ברא את אלוהים כצלמו."

"אמונה דתית נותנת מענה לרגש הכבד של האשמה".

"אמונה כהרגשה של התעלות והתרגשות אותה אדם אינו יכול לבטא."

ההסברים על בסיס הצרכים האינטלקטואלים-נפשיים:

"האמונה הדתית יוצקת משמעות לחיי הפרט."

"האמונה באלוהים מפשטת את המציאות המורכבת ומניבה שורה של פתרונות והסברים."

"אלוהים כקונספט אבסטרקטי."

הסבר על סמך צרכים סוציולוגיים:

"האמונה כקונספט קולקטיבי- יכולת לא רק לכנס מאמינים יחדיו לתפילה, אלא גם לפעולה."

מה הפלא שרבים כל כך נופלים למלכודת האמונה הכוזבת? מי בכלל, חוץ מהמיעוט הזעיר של הככ"שים, יכול לעמוד מול שטיפת מוח אדירה שכזאת?

פרופ' דן בונה:  נורמליות-יתר

אין טעם לעסוק כאן באופן פרטני בכל אחד מההסברים האלה. מה גם שאין לי ספק, שאילו היה בונה מתאמץ קצת יותר, ומחפש במעמקי דימיונו ובספריהם של ככ"שים אחרים הדנים בנושא האלוהים ודתותיו, היה מצליח להוסיף  לא מעט הסברים להתפשטותה של אמונת הכזב האלוהיסטית המוזרה.

כך שבמקום לדון בפרטים מייגעים, הבה ננסה לערוך תרגיל מחשבתי מפתיע:

נניח, בתור תרגיל דידקטי, שבונה וחבריו הככ"שים צודקים.

כלומר: שקיימת בעולם, כבר המון שנים (כ-4,000 שנים של מונותיאיזם, ועוד אלפי שנות פוליתאיזם), תעשיית כזב ענקית, רב-ענפית,  הנשענת על  תכונות ומאפיינים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, רוחניים וחברתיים, הגורמת לרוב גדול של האנושות (שלא נראה שחל בו פיחות משמעותי למרות ההשתדלויות של הככ"שים),  להאמין במה שאיננו. סוג של מפלצת הספגטי המעופפת.

האם לא היינו אומרים שזו קונספירציה בעלת מימדים קוסמיים ממש?

השמיים עצמם גורמים לנו להאמין במפלצת הספגטי המעופפת בתור כוח עליון!

מהשמיים נלחמים בככ"שים!

גנים מסתוריים מושתלים עמוק בד.נ.א שלנו בלי ידיעתנו ואפילו בניגוד לרצוננו!

ומי שהשמיים והגנים לא מספיקים כדי לעבוד עליו – מזומנת לו מחלה המיוחדת לדבר, הגורמת לו להזות את עצמו בחברת כוחות אלוהיים!

אפילפסיה זדונית!

מיליארדי הורים מרושעים עובדים  לאורך כל הדורות על הילדים  שלהם ומספרים להם אגדות מסוכנות לפני שהילדים הרכים   נרדמים, וכתוצאה מכך חולמים  הילדים המתבגרים לאורך כל חייהם חלומות  מתוקים של קדושה!

וכן הלאה. לפחות 14 וכנראה הרבה יותר שיטות מתוחכמות ומרושעות, בעלות תפוצה גלובלית לאורך כל ההיסטוריה, שלמעשה גורמות לשגעון של ממש – הלוצינציות וכאלה – אצל  רוב המין האנושי!

כפי שכבר אמרנו: בונה מאמין למעשה בקיומה של קונספירציה קוסמית.

אפילו זה עדיף לו על פני האמונה באלוהים.

כשקראתי את הפרק הזה, חשבתי פה ושם על האפשרות הבאה: שאיזה פסיכיאטר ממושקף או איזו פסיכולוגית רחומה, ועדיף שניהם,   יניחו כף יד מנחמת על כתפו של הפרופסור דן בונה, יקחו אותו לשיחה שקטה, טט-א-טט-א-טט, ויסבירו לו שהוא זקוק לעזרה.  יש מצב, הם יגידו לו, שהוא רואה את עצמו ועוד קבוצה קטנה של האנושות כמי שהינם חכמים מכולם, היחידים שאינם משוגעים, אצלם, ורק אצלם, מצויים ההסברים הנכונים לכל דבר ועניין בעוד שכל האחרים רואים צל הרים כהרים, ומניחים לאיזו ישות דמיונית לחלוטין – מפלצת הספגטי המעופפת – להכתיב את חייהם.

תובנה כזאת של ההתרחשויות, הם יגידו לבונה, עשויה להצביע על תסמונת מגלומנית-פרנואידית המקננת במוחו, תוצר לוואי של מצב מאני-דפרסיבי (הפרעה דו-קוטבית), ויש גם מקום לחשש להפרעה סכיזו אפקטיבית!

עד כדי כך!

כמובן שאין מצב שארוע  כזה יקרה, שהרי כמעט כל הפסיכיאטרים והפסיכולוגיות שייכים אף הם, בדיוק כמו בונה, למימסד של כנסיית השכל.

ואף הם, בדיוק כמוהו, סבורים שרק הם מבינים ויודעים את האמת הצרופה, וכל המוני המאמינים האלה שם בחוץ הם סתם  קליינטים-משלמים בפוטנציה, אם רק יואילו להתפכח מהזיותיהם המסוכנות ויקבלו הפניה מתאימה מקופת חולים.

וחוץ מזה, הכל בצחוק, כמובן.

ברור שאינני חושב שבונה סובל מהפרעה נפשית כלשהי.

אם כבר להיפך.  לדעתי יתכן שבונה סובל (או אפילו נהנה,לכו תדעו)   מנורמליות-יתר.

הוא חושב, מדבר וכותב בדיוק-בדיוק כפי שמצופה ממנו  במעמדו החברתי והמקצועי.

ארכי-טיפ למופת של ככ"ש מצוי.

אבל אם  יהיה  הפרופ' דן בונה ישר עם עצמו, הרי שבתור מי שדוגל בתיאוריה האבולוציונית דרוויניסטית בכוחותיו המופלאים של הטבע וכן בחוקיות המדעית המתגלה שוב ושוב במלוא הדרה,  יהיה  עליו לשאול את עצמו בכנות כמה שאלות, כמו:

מהו הכוח שהביא לעיוותים הנוראים האלה בתהליך האבולוציה הטהור והמבורך, שפעל להפליא מאז תקופת המרק הקדמון ועד להופעת  הקוף-אדם? היתכן שעוצמה זדונית על טבעית מנסה לטמטם את המין האנושי?

אולי חייזרים המבקשים לרשת אותנו על פני הכדור?

מה השתבש?

איך נכנס הבאג האלוהי הזה למערכת?

מה קרה שרוב כה גדול של בני האדם – שהם השלב העליון (בינתיים) בתהליך האבולוציוני –  יפלו חזק כל כך באמונות הטפלות הללו, ולא יבינו מיד ובקלות מה שמסבירים להם בחן, בתבונה  וברהיטות הככ"שים  בספריהם מאירי העיניים ובהרצאותיהם המאלפות בקתדרות האקדמיות וביו-טיוב?

היתכן שבניגוד למה שחשבנו עד כה, לא תהליך אבולוציוני  עובר המין האנושי,  אלא תהליך רדוקציוני? היתכן שלא מדובר כאן בהשרדותם של המתאימים אלא בהתרבותם של הלא-מתאימים?

האם חורים  גדולים כל כך בקוהרנטיות של תיאוריית האבולוציה אינם מעידים על בעייתיות קשה, העלולה לדחוף אפילו ככ"שים מושבעים אל הסבר פשוט וסביר יותר –

כמו האמונה באלוהים?

וגם זה עוד כלום.

כי ברשומה הבאה ממתין לנו הדובדבן שבפיסגת הקצפת – הפרק החמישי המובטח ובו, סוף סוף, הוכחותיו של בונה לכך שלא היה ולא נברא.

רשומה שניה

מודעות פרסומת

From → אמונות

10 תגובות
  1. מנחמי בן-ציון permalink

    כדי להגביר את תוקף שלטון המלוכה של בשר ודם, נוספה הקדושה האלוהית שאינה ניתנת
    לכאורה לעירעור, שליטה כזאת מסוכנת, כי נותנת למולך חופש פעולה , נטול אחריות אישית .
    הפחד של היחיד כשלעצמו ,לא הוא שגיבש את הדתות, אלא אלה שרצו לשלוט בו ועשו את
    החוקים, שעיקרם היו סדר חברתי, שהיה הכרחי לפני כ-7000 שנה, כאשר החברה השיבטית
    החלה לקיים אורח חיים אורבני . הדת היהודית היא היחידה שיש בה את הרשות הנתונה,
    לאדם לנהוג על פי מצפונו, מתוך בחירה .כך שמתבטלת הסכנה של חוסר אחריות אישית.
    אמונה איננה צריכה הוכחה אמפירית ,מי שמאמין יש לו ומי שלא לא. מי שאיננו דתי לא יודע
    מה נותנת האמונה לאדם ,לכן איש באמנותו יחיה, זו תמצית הדמוקרטיה הליברלית.

    אהבתי

    • מנחמי,
      הסתייגות אחת: לא בטוח ש"הדת היהודית היא היחידה שיש בה הרשות הנתונה" וגו'. זה משום שאיני בטוח לגמרי שאני מכיר את כל הדתות האחרות ומה עמדתן בעניין החשוב הזה. מה גם שבדתות שונות יש ריבוי גישות ועמדות. מצידי אני מוכן להסתפק באמירה שעל פי היהדות הרשות נתונה, ודי לי בכך. מצידי שיהיו, או שיתברר שיש, מה שיותר דתות שזו עמדתן. בוודאי שאני מסכים לגמרי עם שני המשפטים האחרונים שלך – אין ליהדות דבר וחצי דבר עם פרקטיקות מיסיונריות.

      אהבתי

      • מנחמי בן-ציון permalink

        לדידי,האלוהות נמצאת אצל כל אדם בנפשו ,מצפונו. היום יותר מתמיד ברור,שנפש וגוף חד הן.אם נשים לב היהדות בהסברתה את התאוריה,מוליכה אותנו תמיד לשם.וכל השאר פרשנויות אנושיות לדת והן רבות
        ומגוונות. אישית אינני זקוק לדת כדי להיות יותר טוב ומוסרי, גם קוהלת (שלמה המלך)סבור היה בסופו של
        דבר,שכל תכליתו של האדם בעולמנו היא להיטיב ולתקן,כי זה מה שנשאר.והוא ידע על מה הוא מדבר,היה
        לו מכל וכל וזאת היתה מסקנתו. לכן ניתוחו של כותב הספר, שהדת נוצרה בגלל פחד,חלקית .הידיעה
        שעשינו מעשה טוב של נתינה,מעשירה ומאשירה את נפשנו .לא משנה מה אומרת ,דת זו או אחרת .עם
        עובדות אין להתווכח, נפשם של כל בני האדם בנויה פחות או יותר שווה. אין פסיכולוגיה לפי השתייכות
        אתנית,עד כמה שידוע לי.

        אהבתי

      • מנחמי בן-ציון permalink

        בקשר לדתות אחרות הגדולות במספר המאמינים . האיסלם ;
        פרוש המילה הוא השלמה, השלמה טוטלית עם האל ,ולא כפי
        שרבים סבורים שהוא "שלום". הנביא מוחמד יסד את האיסלם
        כדי לאחד(לשלוט)את השבטים בערב הסעודית תחת זהות אחת
        כדי שיחדלו להלחם בינהם. הוא פנה לשבט יהודי "אל-קוראג'
        כדי ללמוד מהם וחשב שגם אותם יכניס תחת כנפיו,וכמובן שזה
        לא קרה.ואז התנכל להם. הטוטליות הביאה עליהם טרגדיה
        ממשית. הם מאמינים שכל מה שהם חושבים,אלוהים אומר
        להם לחשוב כך, ובעצם הפכו את עצמם לאלוהים בעצמו ,כי
        אין להם את חופש הבחירה-אחריות אישית. הוא הצליח בדבר
        אחד,האיחוד תחת זהות אחת סיימה ,את המלחמות ביניהם.
        מסקנה מכך שלזהות משותפת יש ערך עליון אצל בני האדם,
        המאחד אותם לצורך השרדות מצד אחד, אך איום ונורא
        כאשר הזהות מתערערת מסיבות שונות כמו התבוללות ,
        שעלולה לגרום לאבדנה. ר' חוקי נירנברג שבאו לטהר את
        הגזע הארי מן היהודים שרצו להתבולל בהם ובתרבותם.
        תחשוב על כל ההשלכות הנובעות מהדברים האלה .

        אהבתי

  2. מנחמי,
    אם מתאים לך להסתמך על קוהלת, הרי שהסיכום שלו אומר "סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור". מה שאומר שהיחס הנכון בין האדם המאמין ואלוהיו מתואר על ידי הפועל "ירא". הפועל הזה משמש הרבה בתנ"ך לתיאור האמונה והמאמינים, כמו "יראת ה' ראשית דעת" או פשוט ירו-שלים (יראי האל הכנעני שלם).
    כידוע יראה, במשמעות המקובלת מתארת פחד. גם משום כך אין זה מפתיע שכותב הספר שדנתי בו כאן, ואתאיסטים רבים אחרים, רואים בפחד מניע בסיסי של אמונה. אבל זה, כמובן, משום שכבלתי מאמינים הם אינם מסוגלים לתפוס, אומללים שכמותם, את ההבדל בין הנורא (מי שמעורר יראה במשמעות של פחד) ובין הנורא-הוד, שמעורר יראה במשמעות של אמונה. כשם שאינם מוכשרים לדעת את ההבדל בין התפעמותו מרוממת הנפש של ירא האלוהים ובין החיל והרעדה המדכדכים של אחוז הפחד. כמה חבל שבורותם התהומית אינה מונעת מהם להכביר מילים שאין בהן טעם.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      מדובר ביראת כבוד (הערכה) ולא בפחד מפחיד ומשתק .הפחד בדרך כלל בא לאדם ממה
      שאינו מוכר לו ,בהמשך הפחד הופך לשינאה, למקור הפחד. ההכרה מפוגגת את השינאה.
      יראה במקרה שלנו ,היא רגש של כבוד והאמונה היא דרך חיים הנבחרת, להוכיח זאת.
      כאשר האתאיסטים יכירו את האמונה לא יראו את הפחד כבסיסה. להפך יראו בעיקר את
      הבעת התודה והערכה. יש לי בן חוזר בתשובה,חשבתי על כך רבות ואנחנו חיים בהרמוניה
      שלימה. הבורות היא אכן אם כל חטאת, אני משתדל לבחון כל דבר מבלי להתפס
      לקלישאה כל שהיא, למרות הרצון הטבעי של "אחר רבים להטות" ,שרבים וטובים נופלים
      בו.

      אהבתי

      • מנחמי בן-ציון permalink

        מאפיהו ,מי אתה ומה הפרופיל שלך? האם אתה גלעד סרי-לוי ? מנחמי בן-ציון חולון טל-03-5507629 .

        אהבתי

  3. מנחמי,
    לא,אינני גלעד סרי-לוי.
    mafyahu@gmail.com

    אהבתי

  4. "האמונה באלוהים מפשטת את המציאות המורכבת ומניבה שורה של פתרונות והסברים"
    -נראה שהתבלבל שוב, הפעם עם עבודת אלילים…

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      האמונה באה כדי להודות על מה שניתן לנו, לא משנה ממי .

      אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: