דילוג לתוכן

עיסקת שליט: אנושי כן, חכם לא

אוקטובר 14, 2011

אולי אמירות כאלה, כמו במשפטים הבאים,  ישמעו למישהו כהתחכמות או כהתחמקות, אך נראה לי שאין אדם שיש  ולו קצת שכל בקדקודו, ששכלו אינו מתקומם ומזדעק נגד העיסקה הלא חכמה הזאת.

לא מעשה חכם הוא להכנע למעשה סחטנות. אולי אפילו שטות גמורה.

וממש באותה מידה אין אדם שיש לב בחזהו, שליבו אינו מתרחב, שאינו חש כמי שאבן נגולה, ושאינו שמח לנוכח העיסקה האנושית הזאת. חייל שנשבה חוזר לחיק משפחתו ואל עמו וארצו.

ואם יוצא מזה שלהיות אנושי זה לא חכם, או שלהיות חכם זה לא אנושי,  שיהיה.

מקומו של השבוי בין בני משפחתו ועמו, ולא בין כנופיונרים  המתייחסים לבני אדם, מבני עמם ומעמים אחרים,  כאל חפצים מתפוצצים או כאל מכשירי סחיטה, ועוד יש להם החוצפה לטעון שהם פועלים בשם אלוהות כלשהי או לאומיות כלשהי. כל אחד יודע איך קוראים  לסוגי האלוהות המתייחסים כך לייצורי האל, ואילו על טיב הלאומיות שלהם תעיד העובדה שמדי כמה שנים  הם לא מהססים לערוך גם  טבח קטן בבני עמם שלהם, בדרך כלל בצמוד לאיזו הפסקת אש  עם שם  מכובד מהחדית' שהם חותמים עליה ברוב טקס והמולה במכה הקדושה או בקהיר הבירה.

ומצבם של הפלשתינים, במיוחד ברצועת עזה,  ולא מהיום, מלמד שקיומה של מנהיגות מרושעת כמו שיש להם, אינה מקור לשמחות רבות.

נאומים והפגנות, זה כן.

וגם באקלווה חינם ברחובות מדי פעם.

וזהו בערך.

שמחות של ממש אין הרבה. וכל עוד זו מנהיגותם, גם לא יהיו.

ואילו מהצד הזה של הגבול אפשר לשמוח על שובו של החייל השבוי ולהתעצב על המחיר.

ערבוב של שמחה ורוח נכאים אינו נדיר כל כך בפוליטיקה של המלחמה והשלום במזרח התיכון.

ערבוב כזה גם לא משאיר מקום ליותר מדי ריקודים, שירים וחגיגות לרגל שובו של גלעד שליט מהשבי.

ביטויים כאלה מהווים, באופן בלתי נמנע, גם  אם אין שום כוונה לכך,  שמחה לאידן של משפחות הקורבנות, קורבנותיהם של הרוצחים מן החמאס ומן הפתח  ודומיהם, שמשתחררים מהכלא כדי לאפשר את שובו של גלעד שליט הביתה. בשביל המשפחות האלה זהו יום של אבל כבד, ולא נאה שיהיה חלק אחד של העם שמח כשרבים כל כך עצובים.  זוהי גם התנהגות מוזרה במידת מה, שהרי  גם החוגגים האלה אמורים לדעת שחלק מהפלשתינים המשתחררים עלולים לחזור על מעשיהם, ולפגוע בהם עצמם או בבני משפחתם וחבריהם של החוגגים. ועל סמך נסיון העבר כבר ידוע שלא  מדובר בחששות מופרכים אלא בקביעה כמעט ודאית. כדאי שיעצרו בעצמם.

מוזרים מאוד בעיני אלה שאינם מגלים מגלים שום רגישות לנקודה הזאת. אלה שכבר עכשיו אני רואה ושומע וקורא ושברור לי שרצו בשובו של גלעד שליט מן הכלא  לביתו הרבה הרבה יותר מבני משפחתו הקרובים ביותר ומחבריו הטובים.  אלה שנראה בעליל שהם שמחים  עכשיו לרגל שובו הצפוי הרבה יותר מבני משפחתו וחבריו, במיוחד כשיש מצלמות בסביבה.  אלה שכבר עכשיו מפזרים הערות ורמיזות על ועדות החקירה שבדרך.

כשאני תוהה לעצמי מאיפה הלהט המיוחד הזה, אני מיד נזכר שיתכן מאוד  שמקורו במשכורת מטעם איזו עמותה שלא למטרות רווח או מטעם איזה מו"ל  שנוח להם למזדרזים האלה לרקד ולקפצץ לפניו.

שמעתי את אביו של השבוי, את נעם שליט, אומר שאין לבוא אליו בשאלות על המחיר המשולם על החזרת בנו. לא הוא אלא הממשלה קבעו את המחיר.

אפשר לסלוח לאביו של השבוי על  ההיתממות הזאת. אך כדאי גם שהצוהלים ילמדו ממנה משהו.

מוזרים בעיני גם המתנבאים למיניהם היודעים לומר לנו כבר עכשיו שהלך על הרשות, ובעיסקה הזאת  המליכה ממשלת ישראל את החמאס עלח הפלשתינים.

למספידי הרשות האלה ולממליכי החמאס כדאי להכין כבר עכשיו את  הכובעים,  צלחת סכין ומזלג לידם, מלחיה ופלפליה ואולי גם קצת רוטב להקלת הלעיסה והבליעה.

הרבה  שאלות מעוררת העיסקה הזאת, והן  ממתינות  כדי שנעיין בהם ונערוך סיכומים. אך קודם שיחזור האיש (אחרי חמש שנים ויותר בכלא, הוא כבר לא ילד וגם לא נער) לביתו,  ומברוק לו ולמשפחתו ולחבריו, ואחר כך עת חשבונות.

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: