דילוג לתוכן

מכבי נתניה – ביתר ירושלים 1:1

ספטמבר 22, 2011

הליגה התחילה גרוע והיא הולכת ומידרדרת. כשראיתי את המשחק הראשון הייתי די מבוהל ושמחתי לייחס את החשיכה לחום של  אוגוסט.  זה היה בדיוק לפני חודש, ב-22 באוגוסט. הפועל ת"א ניצחה את מכבי פ"ת 4:1, וזעמתי על מכבי פ"ת שבקושי שיחקה, והפועל ת"א היתה צריכה רק  לטייל בדרך לגולים.  חשבתי שהמשחק היה עלוב, אבל מה לעשות, שזה היה המשחק הטוב ביותר מכל משחקי הליגה שראיתי עד היום, למרות החד-צדדיות שלו. מה שלפחות אומר שהיה צד אחד במשחק, וגם הובקעו חמישה שערים, שזה הרבה מאוד לעומת כל המשחקים שראיתי מאז.

וכן, ראיתי גם את הניצחון של מכבי ת"א על סחנין בהתחלת השבוע, 0:2, אבל פשוט לא התחשק לי לכתוב על המשחק כדי לא להכפיל את יסורי. לא מספיק שראיתי את הזוועה, גם לכתוב עליה? אני לא כתב ספורט בעיתון שמקבל על זה כסף ואת הבלוג אני כותב בשביל להתפנן, לא בשביל לסבול.  ובכן, מה שאפיין את המשחק הזה בבלומפילד ביום א' היה, שראיתי כדורגל  במשך 15 דקות: מהדקה ה-70, בערך, שבה נכבש השער השני של מכבי, ועד לדקה ה-85. כל היתר היה סתם בזבוז זמן. אז לא. לא הופתעתי שמכבי תל-אביב הפסידה לרמת השרון. וכן, מאוד הופתעתי מכך שסכנין הצליחה לנצח את מכבי חיפה.

המצב לפני הגול שלביתר:  סטיב כהן , הראשון מימין (בלבן) כבר מסר, ועמית בן שושן (רואים את הכתף ואת הכדור) עומד לבעוט.

וכך  היה גם אתמול בקופסא בנתניה.  המחצית הראשונה היתה  מחרידה. חוץ משתי הזדמנויות מקריות של נתניה בפתיחה, היו במחצית הזאת יותר איבודי כדור, יותר מסירות מדוייקות ליריב ויותר הוצאות סתמיות לחוץ של כדורים ממה שרואים בארבעה  משחקים שלמים בליגה אירופאית. חשבתי שהמאמנים, ראובן עטר ויובל נעים, צריכים לעשות סידרת חינוך לשחקניהם ולהסביר להם את החשיבות שבאי-איבוד כדורים:

א. כשהכדור ברגלי קבוצתך, הקבוצה היריבה לא יכולה להבקיע שער.

ב. כשהכדור ברגלי קבוצתך, יש לה סיכוי להבקיע שער.

שתי סיבות מעולות, נראה לי.

המחצית השניה היתה טובה יותר. המשחק נמשך בערך מהדקה ה-50, כשביתר התחילה לתקוף ברצינות, ועד הדקה ה-70, כשלנתנייתיים נגמר הכוח ותירקו נראה להם כאפשרות סבירה יותר ככל שעברו הדקות. לנצח? זה נראה להם נחמד, אבל לא הכרחי.

נקודות אור: שני הגולים היו סבירים. מסירה מעולה של סטיב כהן וסיום מעולה של עמית בן-שושן בדקה ה-52 וחיקוי מדוייק מהצד השני, עשר דקות אחרי, בהשתתפות ניר נחום כמוסר ואחמד סבע כמבצע.

המומחה שלי לכדורגל שכבר הוזכר, טוען שאין למה לצפות גם בהמשך: כמה מיליוני יורו שלפו מהליגה שלנו את עשרים ומשהו השחקנים הכי טובים שלה, הזרים שקנו הקבוצות הישראליות לא משהו, אז צריך להתרגל למצב כי זה לא רק החום של אוגוסט-ספטמבר.

From → כדורגל

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: