דילוג לתוכן

"קונספירציה בדרום": עוד צחוקים

ספטמבר 20, 2011

איך  הולך הבלוגר עידן לנדו ומסתבך בקורי הקונספירציות , או גם: "חה חה חה. כך צוחקת ההסטוריה מאחורי גבם של הטיפשים."

לפני כחודש,  כזכור, נערך ליד אילת פיגוע שבו נרצחו 12 ישראלים, ובמהלך הקרב נהרגו גם כמה מהתוקפים וכמה חיילים מצריים. בתגובה לפיגוע תקף צה"ל בעזה. אחר כך היו כמה ימים של ירי קסאמים וגראדים ועוד  תקיפות של צה"ל, ועוד ירי לכיוון ישראל,  ונהרגו עוד עזתים ועוד ישראלי, עד שלבסוף גוועה האש  כי גם לחמאס וגם לממשלת ישראל לא היה שום עניין בחימום הגיזרה (די שלצד אחד יהיה עניין, כדי שלא יהיה חשוב כלל מה רוצה הצד השני).  ההשערה שלי היתה שמדובר ביוזמה איראנית, שנועדה לחמם את הגיזרה הדרומית כדי להקל על הלחץ על דמשק,  והלהט של "הג'יהאד האיסלאמי" (הקרוב ביותר לאיראנים)  ונסיונו להמשיך את האש רק מחזק את ההשערה.

הפיגוע היה ביום חמישי, 18 באוגוסט. זה היה בשיא תנופתה של תנועת המחאה בישראל, וכמובן שמיד צצו תיאוריות קונספירציה.  לאחת ממנהיגות המחאה, סתיו שפיר, אף יוחסו כוחות נבואיים: היא טענה,עוד שבועות בטרם האירוע, שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עלול לחרחר מלחמה כדי למסמס את המחאה.

אלא שכבר בסוף השבוע הראשון, מיד אחרי הארוע, היה ברור שאין לממשלה הישראלית (הפעם) עניין רב בחימום הגיזרה. זה לא הפריע לשני בלוגרים מן השמאל המדומה לצאת בתיאוריות קונספירציה חובקות עולם, בעוון זה שבתקיפה מהאוויר חיסל צה"ל כמה מראשי ארגון טירור בשם "ועדות ההתנגדות", בעוד שלא היתה ראייה חותכת לשותפותם של אנשי "הוועדות" בפיגוע ליד אילת.

אז מדוע – אמר ההגיון הבלוגרי  מתוצרת השמאל המדומה – שצה"ל יתקוף בעזה למרות שאין ראיות קבילות לאשמת המחוסלים?

ברור: כדי לפתוח במלחמה רבתי, שבין השאר תחסל את המחאה!

אלמנטרי, ווטסון.

אחד הבלוגרים, המתחזה כחבר של ג'ורג' (אורוול) טען כי התקיפה של ראשי "הוועדות" בעזה היתה "אם כל הספינים". התעלול הישראלי המלוכלך ביותר והגדול ביותר  מאז פתחה ישראל במלחמת לבנון הראשונה אחרי שאנשי אבו-נידאל התנקשו בשגריר הישראלי בלונדון.

הבלוגר השני, עידן לנדו, ("לא למות טיפש") הקדיש לפרשה תחקיר של ממש, כולל מבוא תיאורטי-מתודולוגי,  מובאות היסטוריות, ניתוח טקסטים, ציטוטים מכתבים קודמים שלו, ובקיצור, כל הווג'רס, תחת הכותרת: "קונספירציה בדרום".

ולי ולקוראי לא נותר אלא לצחוק. שהרי מה כבר יכול להיות מצחיק יותר מהודעה בזמן אמת על קונספירציה מתגלגלת שמטרתה להמיט עלינו עוד מלחמה אדירה ומיותרת שתחסל את המחאה – בשעה שתקרית הגבול השגרתית למדי מסתיימת בתוך כמה ימים כמו רבות כל כך מקודמותיה, וגם המחאה נמשכת כסידרה כאילו לא באה התקרית בגבול לעולם.

לא מזמן קראתי באחת הפינות ברשת את דבריו של הפילוסוף אנרי ברגסון על אחד הדברים המעוררים את צחוקנו – הפער בין היומרה הנפוחה ובין המציאות האפורה והרגילה. ובכן – זה בדיוק המקרה.

אבל – הפרשה טרם הסתיימה. כמו שתראו, הפער בין הנפיחות ובין המציאות עוד הולך וגדל, ועימו – הצחוקים.

אתמול גיליתי שלדעתו של לנדו, לא רק שסיפורו המשעשע על "הקונספירציה בדרום"  לא תם, אלא להיפך – "ענני החשדות מתעבים"!

כן כן.

וזה למה? כי התברר לו , לבלוגר שלנו,  הדבר הבא:

"לפני שבוע, ב-11 לספטמבר, פירסם ארגון ג'יהאד עולמי בשם "אנסאר ירושלים" הודעה שבה הוא נוטל אחריות על שרשרת הפיגועים ליד אילת ב-18 לאוגוסט, שבמהלכה נהרגו 8 אזרחים ישראלים ונפצעו עוד רבים. הידיעה הזאת לא הופיעה בשום כלי תקשורת ישראלי; היא לקוחה מאתר SITE שמנטר את הטרור האיסלאמי הגלובאלי (בקישור מופיעה רק כותרת הידיעה; הכניסה לאתר למנויים בלבד). היא הופיעה גם בעמוד הפייסבוק של "טרור ווטש" ולא עוררה עניין רב."

זאת אומרת – לפתע יש עוד רגל לטענתו של לנדו שצה"ל תקף בעזה לשווא את ראשי "ועדות ההתנגדות" החפים מפשע, וכבר יש בידינו עוד  הוכחה  חותכת לכוונות זדון מצידה של ממשלתנו.

(שהרי בדרך כלל, במהלך העסקים הרגיל, לא יעלה על דעתו של איש אחראי ותחקירן רציני כלנדו לייחס לממשלתו האהובה פגיעה סתמית בראשי ארגון מחבלים  אם רק יש לשר הביטחון מודיעין טוב על מקום המצאם. כך שאם ממשלתנו עושה כדבר הזה – אין זאת אלא  שכוונתה לחרחר מלחמה רבתי. כלומר, מה שרצינו להוכיח,  קונספירציה.)

ובכן, הקשתי על הלינקים של הבלוגר לנדו,  בקטע המודגש שלעיל, ואחר כך גם גיגלתי מיוזמתי את "אנסאר ירושלים" בעברית ובאנגלית – ומצאתי, לצערי, כי הארגון הזה אינו מוזכר  ברשת אלא בהקשר להודעתו המסתורית  והחד פעמית על אחריותו לפיגוע באילת באיזה אתר שאינך יכול להתברך במידע שבידו אלא אם אתה מנוי בתשלום.

שר הביטחון אהוד ברק במסיבת עתונאים מאולתרת  ליד אילת: הקונספירטור הגדול

אחר כך חשבתי לי: מה פתאום שארגון ערבי או מוסלמי יקרא לעצמו בשם העברי-אנגלי  ירושלים-ג'רוזלם?  ממתי מאמצים ארגוני טירור את השם העברי של עיר הקודש? האם לא סביר יותר ששם הארגון – אנסאר אל-קודס?  ובכן, גיגלתי את השם הזה – ותראו בעצמכם לאן הגעתי.

צחוק ראשון.

נראה לכם שאיזה ארגון טירור רציני יקרא לעצמו בשמה של קבוצת כדורגל  ירושלמית (סליחה – אל-קודסית)?

היתכן שמישהו ניסה לעשות צחוק מלנדו ודומיו, המוכנים כהרגלם להאמין בכל שטות, ובלבד שהיא מתאימה לאחת התיאוריות המופרכות שלהם?

בהמשך הפוסט, שאינו קצר,  עוסק לנדו שוב ושוב, לעייפה,  באותו עניין, שאין למצוא קשר ראייתי חותך ונהיר בין זהותם המסתורית (עדיין, אלא אם אתם מוכנים לקנות את הסיפור על "אנסאר ירושלים") של מבצעי הפיגוע, ובין יעדי התקיפה של צה"ל בעזה.

אבל אל עניין הקונספירציה עצמו – כלומר, לשם מה נערכה ההתגרות הישראלית, התקיפה בעזה –  אין הוא מתייחס.

וכך אנחנו נותרים בתום  קריאת הפוסט  החדש ואפילו שמינית תאוותנו לא בידנו. רק  "אנסאר ירושלים" נשאר לנו בתור משהו חדש. ספק קבוצת כדורגל ממזרח ירושלים, ספק ארגון טירור חד-פעמי.

וכרגיל, בעקבות הפוסט, שורה ארוכה של מגיבים נלהבים ואוהדים, אבל לא כולם.

אחד בשם דודי, כותב ללנדו כך:

"תיאוריית הקונספירציה איבדה קצת מזוהרה הקונספירטיבי כיוון שלא יצאנו למבצע צבאי בעזה בסוף, כך שאם המטרה הייתה להסיט את תשומת הלב מהמחאה באמצעות מצב חירום בטחוני אז ברק וביבי יכלו להשתדל יותר. (בהנחה שעדיין לא הגעת לכדי ייחוס הפיגוע עצמו לישראל)."

ותשובתו של לנדו מיד בהמשך:

"באשר למבצע/מלחמה – זה היה בפירוש נגד האינטרס של ההנהגה להידרדר לזה. במבצע רחב היקף קשה לדעת מה יהיו התוצאות. במצב המדיני הנוכחי, אחרי דו"ח פאלמר, אחרי הבידוד מטורקיה ומצרים, לפני הכרזת העצמאות הפלסטינית – יציאה למלחמה בעזה היתה מסבכת את ישראל בקטסטרופה מדינית שאפילו ביביברק לא חפצים בה."

הא?

מה?

שפשפתי את עיני, קראתי שוב, וכן, זה עדיין היה שם, שחור על גבי מסך לבן.

לנדו טוען ש"זה היה בפירוש נגד האינטרס של ההנהגה (הישראלית) להידרדר לזה"!

וגם ש"יציאה למלחמה בעזה היתה מסבכת את ישראל בקטסטרופה מדינית שאפילו ביביברק לא חפצים בה."

אז אם כך – אם ביביברק לא רצו במבצע/מלחמה – בשביל מה היה כל העסק?

ועכשיו, אחרי שהפנמנו את השאלה המעניינת הזאת, נחזור נא לפוסט המקורי,  מה-22 באוגוסט.

"קונספירציה בדרום".

את הפוסט מתחיל לנדו, דבר דבור על אופניו, במתכונת כמו-אקדמית, בתיאוריה הכללית שלו:

"[מעין הקדמה מתודולוגית]" –

בקטע הראשון של הקדמתו המתודולוגית מבקש לנדאו  לשחרר אותנו מהדיעות הקדומות שיש לנו בקשר לתיאוריות קונספירציה. הן הרבה יותר אמינות ממה שאנו נוטים לחשוב, "שהרי המציאות שבה אנו חיים היא קונספירטיבית לעילא".

אך כבר בקטע השני הוא מגיע לעניין עצמו:

"ההסטוריה הקרובה והרחוקה מספקת אינספור דוגמאות של תיאוריות קונספירציה נכונות לגמרי. בהקשר הישראלי, נזכיר רק את מלחמת קדש (1956), מלחמת לבנון הראשונה (1982) והאינתיפאדה השניה (2000)* – שלוש התפרצויות של אגרסיה צבאית ישראלית שתורצו לציבור כצעדי תגובה הכרחיים לתוקפנות הערבית. בשלושתן, אגב, היה אכן טריגר לא-קונספירטיבי – אקט ערבי תוקפני שחילץ את השד הישראלי מן הבקבוק. אבל לא האקט הערבי יצר את השד, לא הוא הטמין אותו בבקבוק ולא הוא קבע שדווקא עכשיו השד ישתחרר ויזרע הרס וחורבן.

יש סיכוי סביר שסידרת הפיגועים הרצחניים ליד אילת היתה עוד אקט משחרר כזה."

די ברור, לא?

ב-22 באוגוסט טוען לנדו בצורה ברורה וקטגורית, שיש "סיכוי סביר" שהפיגוע ליד אילת היה "טריגר לא קונספירטיבי" (רבים מאנשי השמאל המדומה  הנאורים סבורים  שאחינו הערבים הם פרימיטיביים מכדי לזמום בכוחות עצמם קונספירציות מסובכות) שתפקידו לחלץ  "את השד הישראלי מן הבקבוק" כדי לגרור את המדינה ושכנותיה למלחמה כגון מבצע קדש, כגון מלחמת לבנון הראשונה, או כגון האינתיפאדה השניה.

וכדי להסיר כל ספק, וזה כבר מעבר להקדמה המעין מתודולוגית, מספר לנו לנדו מדוע ולמה יש לממשלתנו עניין  במלחמה רבתי שכזאת, כמו כיבוש סיני, כמו כיבוש לבנון או האינתיפאדה השניה.  לשם כך מגייס לנדו שורת נימוקים קבועים מעולים למלחמה ישראלית יזומה בעזה, שהיו נכונים עוד בהסלמה קודמת, כפי שכתב  בעצמו כבר חצי שנה לפני  ה-18 באוגוסט, והוא חוזר ומצטט את עצמו:

א. "ההנהגה הישראלית מבועתת מחזון האחדות הפלסטינית… החזון הזה מערער את אבן הראשה של המדיניות הישראלית בשטחים מאז 1993: הפרד (בין עזה לגדה) ומשול (בשתיהן)."

ב. "ובישראל יודעים… תנועת ההמונים הפלסטינית מתגבשת והולכת. ובאופק כבר מסתמן ספטמבר 2011 – תאריך היעד להכרזה פלסטינית חד-צדדית על עצמאות מדינית. כרגע אומנם זה נשמע כמו בדיחה…(אבל) לראשונה, מול רובי צה"ל יעמדו לא קני הגראד והקסאם, אלא רבבות ומאות אלפי אזרחים פלסטיניים, חשופי-חזה. פשוט יעמדו. על הקו הירוק. ויגידו: עד כאן."

ומסקנו של לנדו ברורה:

"מה עושים? עושים הסלמה…למה הסלמה זה טוב? כי הסלמה, והגבהת להבות האש משני עברי הגבול, משחקת תמיד לידי הקיצונים… בקיצור, כשהגראדים והמסוקים רועמים, השכל בביצים…"

ואם טרם השתכנעתם  שלביביברק יש די סיבות טובות למלחמה במימדים  רציניים, הנה מזכיר לנו לנדו מיד את העניין המרכזי  החדש שנוסף רק לאחרונה:

"באמתחתה של ההנהגה הישראלית יש, ברוך השם, עוד מטרה לא פחות חשובה – הוצאת הרוח ממפרשי המאבק החברתי. הספין הבטחוני שארב למחאה הזאת מיומה הראשון ברור לעיני כל,  והוא מתעצם לאור האיום הבלתי נמנע על תקציב הביטחון,  איום שמייצר אינטרס כלכלי בעימות צבאי, שינטרל את הקיצוצים מבעוד מועד… אפשר לסכם ולומר שאין כמעט אף אחד באליטה השלטונית-בטחונית-כלכלית בישראל שלא מרוויח מן ההסלמה בעזה …אם יש כאן פשע, מניע לא חסר לו."

שמים לב? ב-22 באוגוסט טוען לנדו שיש סיכוי סביר לכך שהפיגוע באילת ישמש את  ביבי וברק לצורכי מלחמה רבתי, כמו בסיני, כמו בלבנון ובאינתיפדה, וזה כדי לפורר את האחדות הפלשתינית החדשה והמאיימת, לקדם את פני האיום החמור של הכרזת המדינה הפלשתינית בספטמבר,  והעיקר – לחסל את המחאה ולהסיר את האיום המרחף על תקציב הביטחון.

כמו שאמרנו: דבר דבור על אופניו.

זה היה ב-22 באוגוסט, בפוסט המקורי אודות "הקונספירציה בדרום"

אבל עבר פחות מחודש, ולבלוגר לנדו יש תיקון רטרואקטיבי מרהיב לתובנותיו המנומקות להפליא והחד משמעיות – לשעבר:

לפתע פתאום, מכיוון שביביברק התבלבלו ולא פעלו על פי הגיון הברזל של לנדו, ומלחמה – יוק –  הוא ממהר לשנות  את טעמו. פתאום, רטרואקטיבית, לא היה לביביברק עניין במלחמה… פתאום דו"ח פאלמר… (שעדיין לא פורסם, אגב, ב-22 באוגוסט), פתאום מצרים… (השגרירות  שלנו עדיין היתה אז במקומה) פתאום סכנת הסתבכות בקטסטרופה מדינית… מעניין שהוא לא חשב על כל הדברים האלה  ולא כתב עליהם מילה וחצי מילה ב-22 באוגוסט, אלא רק ב-19 בספטמבר.

ב-22 באוגוסט הכל היה מוכן  מבחינתם של לנדו, ביבי וברק למלחמה רבתי שתציל את הממשלה הישראלית מהמון צרות – ולמעשה, לפי לנדו, כבר נמצאנו בעיצומה או לפחות בתחילתה.

 ואילו ב-19 בספטמבר, אותה  מלחמה מוכחת מן ה-22 באוגוסט,  היא שטות פוליטית שאין שניה לה, שכן אינה יכולה להסתיים (מבחינת ביביברק) אלא בקטסטרופה מדינית.

בלוגיקה הפורמלית קוראים לזה סתירה מניה וביה.

אכן, קומדיאנט לא קטן הוא לנדו שלנו, ולא נותר לי אלא לצטט משפט שכולו שלו, משפט מצויין, אגב:

"חה חה חה. כך צוחקת ההסטוריה מאחורי גבם של הטיפשים."

ואם היא מגיעה בזמן ( אם תורשה לי תוספת),  והטיפשים  עדיין  בסביבה,  היא צוחקת גם בפניהם.

וכמו כן אחזור על המנטרה הקבועה שלי:

אין לשמאל המדומה טיעונים הנשענים על אמיתות. לכן, אחת דינם  ואין להם ברירה אלא להסתמך על שקרים.

————————————————————————————————–

*(לבלוף הזה, כאילו ישראל היא היוזמת של האינתיפדה השניה, כבר התייחסתי בינתיים בשתי רשומות. למלחמת סיני עוד אתייחס בהזדמנות,  ובאשר למלחמת לבנון הראשונה, הייתי מראשוני הטוענים בתקשורת הישראלית שאריאל שרון יזם  את אותה מלחמה  אחרי שקיבל אור ירוק ממזכיר המדינה  האמריקאי דאז הגנרל אלכסנדר הייג, והשתמש  בהתנקשות בשגריר  ארגוב כעילה  למלחמה) .

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: