Skip to content

דו"ח פאלמר והמשט, הסיפור האמיתי בשש תחנות: מה שארדואן חייב לדעת ולמה כדאי שיחזור בו

ספטמבר 6, 2011

אין לישראל שום עניין  להסתכסך עם טורקיה. להיפך.  לכן יש לישראל עניין להגיע לחקר האמת. צריך להביא לידיעת ראש ממשלת טורקיה וממשלתו את העובדות המובאות כאן, ומן הסתם יש גם עובדות נוספות המעידות על האמת:

ממשלת טורקיה, כמו ממשלת ישראל, וכמו האזרחים הטורקיים שנהרגו במשט של מאי 2010, הם קורבנות של כנופיית רצח בע"מ.  הם תומרנו על ידי אנשים שמטרתם היא חרחור מלחמות, זריעת ריב ומדנים וליבוי שנאה בין אנשים ובין מדינות ועמים. אין לשחק לידיהם, כפי שעשה ראש ממשלת טורקיה לאחרונה וכפי שעשה סגן שר החוץ הישראלי עוד  קודם.

יחסי טורקיה ישראל במשבר חמור.

הסיבה: המשט של  סוף מאי, 2010, כאשר תשעה "פעילי שלום" טורקיים נהרגו על ידי חיילי שייטת 13 על סיפונה  של הספינה "מאווי מרמרה".  ראש ממשלת  טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן תובע מישראל התנצלות.  ראש ממשלת ישראל  בנימין נתניהו מסרב.

לכאורה הכל ידוע. כבר היה דו"ח טירקל הישראלי. ועכשיו התפרסם גם דו"ח פאלמר של האו"ם.

אך למרות שכך נדמה, כדאי לקרוא כאן את הסיפור האמיתי. לא תמצאו אותו בדו"חות הרשמיים.

תחנה ראשונה: שני אמריקאים צעירים. השטחים, תחילת המילניום

הוא: אדם שפירו. צעיר יליד ברוקלין, יהודי לפי שמו. היא: הואידה עראף. מקור משפחתה  הפלשתינית במעיליה.  הם נפגשו כאן בתחילת המילניום ונישאו.  הם הספיקו להיות עם  יאסר ערפאת במוקטעה  לפני מותו, וגם להתבצר בכנסייה בבית לחם .

שניהם יסדו את ארגון ה-ISM. ראשי תיבות של "תנועת הסולידריות הבינלאומית". ארגון רצח בע"מ בעל שיטה מיוחדת במינה.

שפירו ועראף מגייסים מתנדבים ומעבירים אותם סדנה, בארץ מוצאם או כאן, בשטחים. בסדנה  הם לומדים להתגרות בחיילי צה"ל, כדי שאלה יירו בהם. בלשון ה-ISM זהנ נקרא "התנגדות לא אלימה."

הרבה לפני שנורה הכדור  הראשון ונהרג הטורקי הראשון על סיפון המאווי מרמרה , כבר רשמו שפירו ועראף הצלחות חשובות. הידועה שבהן: רייצ'ל קורי, שיובאה לשטחים מארצות הברית. אחרי שעברה באביב 2003 את "הסדנה" של שפירו,  היא ניצבה במסלול עבודתו של בולדוזר צה"לי וניסתה להפריע  לו לעסוק בעבודות חישוף ברפיח, על ציר פילדלפי,   עד שנדרסה.

חבריה ל-ISM שניצבו בסמוך וצילמו את הארוע, ניסו להפליל את נהג הבולדוזר על ידי הצגת צילום מזוייף. הם לא הזהירו את קורי מפני מה שעומד לקרות לה. הם לא הזהירו את  נהג הבולדוזר שלא ראה את קורי. הם טענו שהם "היו בטוחים שהוא רואה אותה". זה היה שקר.  כדי לבסס את השקר הציגו פעילי ה-ISM  צילום מזוייף, שצולם זמן רב לפני התקרית.  אך הזיוף נחשף בקלות. התרמית התגלתה והנהג יצא זכאי. זה קרה במרץ 2003.  העובדות לא הפריעו לאנשי ה-ISM להפוך את קורי לקדושה מעונה ולקרוא על שמה ספינה אחת מאלה שניסו לשבור את המצור על עזה. כל העובדות גם לא הפריעו לא מזמן לישראלית  חדוה ישכר לפרסם  על הפרשה כתבה  המנקה את ה-ISM,מנסה להרשיע את צה"ל, ומציגה שוב את הצילום המזוייף כאילו היה אמיתי.  כל זה באתר  "הגדה השמאלית"  לפני שבועות אחדים.

קורבן אחר של שיטת הרצח הזאת היה איש ה-ISM האמריקאי בריאן אייברי  שבאפריל 2003 נורה בפניו, איבד עין, ונדרש לשורה ארוכה  של ניתוחים בפניו.  הוא התגרה בחיילי צה"ל בלילה חשוך בג'נין. הגנה רשלנית ושופט תמים שקנה את סיפוריהם של אנשי ה-ISM, חבריו של אייברי, הביאו לכך שהאיש זכה לפיצויים על חשבון משלם המסים הישראלי.

 באפריל  2003 נורה  גם איש ה-ISM האנגלי טום הורנדאל. זה קרה ברפיח. הורנדאל התגרה בחייל צה"ל  שנמצא בעמדת פילבוקס עד שנורה ומת אחרי שהיה מחובר זמן מה למכשירים.  החייל הבדואי שירה בו נדון למאסר, שוב בגלל הגנה רשלנית ושופט שקנה את הבלופים של אנשי ה-ISM.  איש לא סיפר לבית המשפט על "הסדנה", שעברו אנשי הארגון הזה, שבה למדו איך לגרות את חיילי צה"ל לירות בהם.

פירוט מלא של פעילויות ה-ISM  כאן. הרחבות בעניינים נוספים המופיעים ברשומה זאת,  אפשר למצוא גם כאן, וכן ברשומות נוספות המתייחסות למשט, בקטגוריה הרלוונטית.

די היה בפעילויות האלה כדי לגרש מישראל את אנשי  ה-ISM. אחת מאלו שגורשו היתה העיתונאית הפולניה אווה יאסיביץ', שעוד תופיע בסיפור הזה. היא השתתפה במשט של המרמרה במאי 2010, ובמחשב הנישא שלה התגלו עדויות הקושרות למשט גורמים חשובים בטורקיה.

 יאסיביץ' גם שימשה כשותפתו של הטייס-לשעבר הישראלי יונתן שפירא, זה מהשיר, שיחד עם הפולניה קישקש כתובות נאצה על החומה של גטו וורשה, עוד לפני שניסה  להשתתף  במשט שלא הצליח לצאת לדרך מנמלי יוון באביב השנה.

תחנה שניה: ראש הלשכה המדינית של החמאס,  חאלד משעל, דמשק,  נובמבר 2008

בסתיו של שנת 2008 , כשמלאו 60 שנה ל"נאכבה",   הפיקו בחמאס-דמשק כנס שנערך בבירה הסורית תחת  הכותרת "זכות השיבה".  חאלד  משעל היה הנואם הראשי. הוא סיפר על רעיון חדש הקשור למצור על עזה. היה זה  "פעיל מערבי", הודיע משעל למאזיניו, שהגה את התכנית: קו ימי בין קפריסין  ועזה. והנה ציטוט מדברי משעל (או הפעיל המערבי): הקו הימי החדש, לדבריו,   "לא  רק יסיר את המצור אלא גם יביך את ישראל בתחום הדמוקרטיה וזכויות האדם."

לא קשה לנחש מי היה "הפעיל המערבי" שפיטם את חאלד משעל ברעיונות מהסוג הזה.

עוד  באותו חודש, נובמבר  2008,  שלח ה-IHH  הטורקי נציג מטעמו, עזאת שאהין, שהקים בגדה סניף של ארגונו וגייס עשרות  אלפי דולרים לעזרת ארגון החמאס. ישראל עצרה אותו לחקירה ואסרה על פעילותו של ה-IHH.  ואילו  בינואר 2009, כחודשיים אחרי כנס "זכות השיבה", הגיע לדמשק ראש ה-IHH,  בולנט ילדרים, כדי לנהל שם פגישה היסטורית עם ראש הלשכה המדינית של החמאס  חאלד משעל. משעל הודה לילדרים על הסיוע. זאת היתה ההזדמנות שבה החל מתרקם חלום המשט.

בסוף יוני  2009  נעצרה אשתו של "הפעיל המערבי", הואידה עראף, על ידי צה"ל כשהפליגה בספינה "הרוח החופשית" שניסתה לשבור את המצור על עזה. באותה עונה ערך הארגון "פרי גזה" שמרכזו היה בקפריסין, הפלגות ניסיון.  הם אספו מודיעין על הטקטיקות של צה"ל לקראת ההצגה הגדולה. "פרי גזה" היה עוד אחד מיוזמותיו של שפירו.  בראשו עמדה גרטה ברלין, אחת המקורבות של שפירו.

תחנה שלישית: איסטנבול,  אביב 2010,  בולנט ילדרים וה-IHH

ההכנות למשט הדגל הולכות ונשלמות.  ארגון ה-IHH  שנבחר למשימה  רשום אמנם כארגון סעד, אבל  בשורה של מדינות הוא נחשב כארגון טירור שפעילותו אסורה. ככזה הוא היה ידוע  גם בטורקיה, עד שעלתה לשלטון מפלגתו של  רג'פ  טייפ ארדואן. ה"ניו-יורק טיימס"  אף  טען שלארגון הזה היה  תפקיד חשוב  בנצחונו בבחירות של ארדואן.

לצורך המשט רכשו אנשי ה-IHH את ספינת המעבורת  ה"מאווי מרמרה" שעסקה עד אז בהסעת  אנשים מהחוף האסייתי  לחוף האירופי של מיצר מרמרה, ובחזרה.  ואילו 40 ביריונים שגייס ה-IHH  הבינו היטב מה עליהם לעשות, על פי האסטרטגיה של  שפירו-עראף.  הם עלו על הספינה לפני ההפלגה בלי להבדק על ידי השלטונות, שלא כמו כל האחרים.

אחרי שהפליג המשט, החלו נסיונות ההטעייה. כאילו אין שום כוונות אלימות.  בשיחה עם אחד הפעילים על הסיפור, סמאן אבו עלי, שבדי יליד  עיראק, הוא סיפר כי "האווירה על הסיפון היא רגועה לחלוטין ולא מורגשת שום  מתיחות לקראת המפגש הצפוי עם ספינות חיל הים הישראלי… מזג האוויר נעים ויש  אווירה נחמדה… כולנו נהנים על הסיפון ומאוד שמחים." ואילו השוודי יליד ישראל דרור  פיילר נשלח כדי להבהיר בשיחת רדיו לקהל הישראלי כי על סיפוני המשפט אין אפילו  "פצירת ציפורניים".

מאי 2010 על המרמרה: פעילי שלום טורקיים וחייל צה"ל

 כשנתפסה המרמרה נמצא על סיפונה ארסנל גדול של כלי נשק קר ששימשו את 40 הביריונים, ש-9 מהם נהרגו על ידי חיילי צה"ל. בין השאר היו שם  עשרות ומאות מסיכות גז, אפודים קראמיים,  רוגטקות, וכן  כוונת טלסקופית וכדורים של רובה צלפים. הרובה עצמו לא נמצא. כל אלה מלבד הסכינים, הפטישים, הגרזנים, מוטות הברזל והאלות שאותם הפיקו אנשי ה-IHH מהספינה עצמה.

אלה הם האנשים שארדואן מבקש שישראל תתנצל על  שנהרגו על ידי חיילי צה"ל, אף שזאת היתה מטרתם.  כדאי מאוד להביא לידיעתו, כי לשם כך הם התאמנו  ולכך התכוננו. לצורך זה  הם עלו על סיפון הספינה: כדי להתגרות בחיילי צה"ל עד שיירו בהם. רשימת  ההרוגים מלמדת שלפחות שבעה מתוכם  הגדירו את עצמם כשאהידים או העידו שהם מוכנים למות על המשמרת, כפי שמדווחת ועדת השופט טירקל.

איברהים בילג'ן, בן 61,  אזרח טורקי ופעיל של ה-IHH. ב-2007 הוא השתתף :בבחירות לראשות העיר סירט כמועמד מטעם מפלגת האושר. הוא עלה על  האוניה באנטליה. על פי דו"ח המל"מ (המרכז למורשת המודיעין) מיום  26.9.2010, אמר קרוב משפחתו שהוא רצה למות כשאהיד.

עלי חיידר בנגי, בן 39,  אזרח טורקי, היה יו"ר עמותת צדקה איסלמית המסונפת ל-IHH, חבר מפלגת האושר. אשתו  וחבריו אמרו שהיה לו רצון עז למות מות קדושים.

ג'בדט קיליצ'לר בן 38, אזרח  טורקי שהיה כתב ומנהל אתר האינטרנט של ה-IHH והועסק על ידי ארגונו כצלם. בסרטון שצולם על  המרמרה הוא אמר שהוא מתפלל שאללה יעניק לו סוף טוב כמו לאותם השאהידים.

צ'טין טופקוגלו בן 54, אזרח  טורקי, פעיל ב-IHH וחבר  בארגון צדקה הקשור אליו, לשעבר אלוף טורקיה באמנות הלחימה טאקוואנדו. לפי  המל"מ השאיר אחריו מכתב בטרם צאתו למשט ובו הצהיר על רצונו למות כשאהיד וקרא  לאחרים ללכת בעקבותיו.

נג'דאת ילדרים, בן 32, אזרח  טורקי, פעיל ב-IHH.

פחרי ילדיז, בן 43, פעיל  ותיק של ה-IHH שומר  ומאבטח של ראש העיר בארבקאן, מטעם מפלגה איסלמיסטית. לפני יציאתו הודיע כי הוא  עומד להיות שאהיד ונפרד מאשתו וילדיו.

ג'נגיס סוגור, בן 47, אזרח  טורקי ופעיל באגודה איסלמית באיזמיר.

ג'נגיס אקיוז, בן 41, אזרח  טורקי פעיל ב-IHH  שהשאיר צוואה לפני עלייתו למשט.

פורקאן דוגאן – בן  19 בעל אזרחות כפולה – טורקית ואמריקאית, עלה לאוניה באנטליה. על פי כתבה בעיתון  טורקי כתב ביומנו: "אלה השעות האחרונות לפני שאצטרף לחוויה המתוקה של היות  שאהיד." לפי דו"ח המל"ם אמר אחיו מוצטפא כי משפחתו אינה מצטערת על  מותו.

שפירו עצמו לא היה על סיפון המרמרה כדי לחזות בהצלחתה המלאה של תכניתו. אך אשתו, הואידה עראף, היתה גם היתה, ואף מילאה תפקיד חשוב. היא היתה הממונה על הרמקול, והשתמשה בו כדי להזהיר את חיילי צה"ל מפני עליה על הסיפון.

בדו"ח של ועדת האו"ם שבראשה עמד סיר ג'ופרי פאלמר כמעט אין זכר לכל אלה. רק רמיזות מעורפלות בסעיפים 85 עד 95, שם תוהים חברי הוועדה על כוונותיהם האמיתיות של מארגני המשט. בסעיף 95 המסכם את החלק הזה נאמר כך:

Although people are entitled to express their political views, the flotilla acted recklessly in attempting to breach the naval blockade. The majority of the flotilla participants had no violent intentions, but there exist serious questions about the conduct, true nature and objectives of the flotilla organizers, particularly IHH. The actions of the flotilla needlessly carried the potential for escalation

(אף שיש לאנשים הזכות לבטא את עמדותיהם הפוליטיות, המשט פעל בחוסר אחריות כדי לפרוץ את המצור הימי. לרוב משתתפי המשט לא היו כוונות אלימות, אך קיימות שאלות רציניות באשר להתנהלותם, למטרותיהם ולטבעם האמיתי של מארגני המשט, במיוחד ה-IHH. פעולות המשט נשאו שלא לצורך פוטנציאל של הסלמה.)

זה מה שנקרא ניסוח דיפלומטי שבא לתאר הכנה לרצח מתוכנן מראש. נכון שחיילי השייטת לחצו על ההדק. אבל מי שתכננו את הרצח של הפעילים  הטורקיים היו שפירו-עראף וראשי ה-IHH.

תחנה רביעית: ניו יורק, אדם שפירו,  קיץ 2010, הודאה באשמה

אחרי תקרית המרמרה, שסייעה מאוד לדרדר את תדמיתה של  ישראל בעולם, הציגה תכנית "המקור" של ערוץ 10 סרט שסקר את מסע התעמולה נגד ישראל באירופה ובארה"ב.  אחד מגיבורי הסרט היה מייסד ה-ISM אדם שפירו, שהתראיין לכתבת הערוץ  נועה קולפף.  הסרט הוקרן בסוף אוגוסט 2010, כשלושה חודשים אחרי המשט המדמם.

 

אדם שפירו: לוז-לוז סיטואיישן

והנה, לא להאמין,  שפירו פשוט מתוודה בפני קולפף, ומספר לה על אסטרטגיית הרצח שלו.  הוא מסביר לכתבת בסבלנות רבה, שמה שקרה  במשט המרמרה "היה מה שעשינו עד כה בכל פעולותינו, שזה באופן בסיסי להציב את ישראל בפני מצב שבו תיגרר להפסד בכל צעד שתעשה."

ובאנגלית:

To present Israel with a lose-lose situation

כלומר – מופסדים בכל מקרה: אם ישראל לא תגיב לפרובוקציה, היא תצטייר כחלשה ומפסידנית ולא תשיג את מטרתה:

 הדחפור לא יצליח לבצע חישוף ליד ציר פילדלפי  ברפיח.

המאווי מרמרה תגיע לעזה לקול מצהלות הפלשתינים.

ואילו כאשר  ישראל  מגיבה לפרובוקציה, כמצופה,  נהרגים רייצ'ל קורי וטום הורנדאל   והשאהידים הטורקיים של ה-IHH , וישראל מצטיירת  כמדינה רצחנית.

 ומכאן – עוד ניצחון גדול לקו התעמולתי של הפלשתינים. כמו שהסביר  "הפעיל המערבי" לחאלד משעל, המשט "לא  רק יסיר את המצור אלא גם יביך את ישראל בתחום הדמוקרטיה וזכויות האדם."

כמו כן כדאי לציין שבהזדמנות זאת מודה שפירו  בפני קולפף כי השיטה הרצחנית הזאת אינה חדשה. היא שימשה אותו, כפי שהוא עצמו אומר "בכל פעולותינו".

זוהי תמצית האסטרטגיה של ה-ISM.

וכדי שלא יישארו שום ספיקות והכל יהיה לגמרי מובן,  אמר שפירו לקולפף גם את הדברים הבאים:

"הם מאשימים אותנו בנסיון להתגרות בישראל.

 כן, כן, תשכחו מהאשמות. זה מה שאנחנו מנסים לעשות, להתגרות.

 אין זו אשמתי שכאשר ישראל נמצאה מגורה, היא החליטה לירות באנשים"

ובשפת המקור:

They accuse us of trying to provoke Israel,

yes, yes, forget accusations
This is what we are trying
to do, is provoke
.

It's not my fault that
when Israel was provoked, it decided to shoot people
"

אז שפירו מודה בכל,  אך גם הפעם אינו יכול להימנע  משקר קטן ומתחסד. "אין זו אשמתי", הוא טוען, "שכאשר ישראל נמצאה מגורה, היא ירתה באנשים".

אלא שכפי  שהוא מודה בעצמו, זוהי בדיוק מטרת פעילותו:  ברפיח או בג'נין או על סיפון המרמרה. להביא להרג אנשים על ידי חיילי צה"ל.

תחנה חמישית :  אדם שפירו, אוניברסיטת  רוטגרס, ניו-ג'רסי, נובמבר 2010

בנובמבר 2010 כבר  תכנן שפירו את המשט הבא. זה שנתקע  בסופו של דבר בנמלי יוון באביב 2011.  הוא עורך מסע התרמות. כדי לפתוח את כיסם של מאזיניו, הוא מסביר להם מהי מטרת פעילותו.

"מה שאנחנו עושים במשך עשר השנים האחרונות בתנועה הבינלאומית לסולידריות (ISM) ובתנועה לשחרור עזה (FGM)  וכל הארגונים המשגשגים האחרים וכל הקבוצות האחרות הוא… לעבוד עם החברה הפלשתינית על העלאה בדרגה של ההתנגדות…שחרור עזה היא רק טקטיקה אחת מתוך אסטרטגיה כוללת יותר, להפוך את הקונפליקט הזה ממאבק בין ישראל ובין הפלשתינים, או בין ישראל לעולם הערבי…למאבק בין  העולם כולו ובין ישראל (מחיאות כפיים)…שחרור עזה הוא רק טקטיקה שמטרתה לשנות את פניו של הסכסוך ולבנאם אותו ולהכשיל את ישראל במקום שבו היא זוכה לתמיכה הרבה ביותר… החזית שלנו היא העולם כולו ושם צריך המאבק שלנו להתבטא…יש לנו כבר אינתיפאדה שלישית. היא נמשכת ממש עכשיו. היא מתרחשת בעולם כולו!"

כלומר: עזה ושחרורה  לא ממש מעניינים את ההומניסט ואיש זכויות האדם אדם שפירו.  זו רק טקטיקה, שמטרתה לגרום למלחמה של העולם כולו נגד ישראל – מלחמה שכבר מתבצעת בעצם הימים האלה, והיא היא האינתיפאדה השלישית.

משהו לא ברור?

על דבר אחד אפשר להודות לאדם שפירו: הוא אינו צבוע ומתחסד כרוב חבריו בישראל ובעולם, אבירי "זכויות האדם",  גיבורי "החברה האזרחית", אלופי "ההומניזם" ו"פעילי השלום" מתוצרת "הקרן החדשה" ודומיה.

שפירו מודה בגלוי שמטרת פעילותו הפוליטית היא ליבוי שנאה וחרחור מלחמה.

ואגב: אנשי ה-ISM  היו פעילים בכל השנים האחרונות בפעילויות לאורך חומת ההפרדה, ביחד עם  "האנרכיסטים נגד הגדירות" ופעילי ארגוני "זכויות האדם" למיניהם של "הקרן החדשה לישראל" ואחרים, ועם  והתושבים הערביים שגוייסו גם הם לתרום את דמם. בהפגנות שנערכו בכל סוף שבוע הם ישמו  שוב ושוב את הטקטיקה שנועדה לגרות את חיילי צה"ל ומשמר הגבול לירות בהם ולפגוע בהם.

לעתים, כידוע, בהצלחה. לאורך השנים  נרשמו מאות רבות של פצועים הן בין חיילי צה"ל ושוטרי המג"ב כתוצאה מההתגרויות, והן בין האנרכיסטים והערבים שמנגד. והיו גם כמה הרוגים שעל דמם חגגו  "פעילי השלום".

תחנה שישית: יוני 2010,  אשדוד, המחשב של אווה יאסביץ, דרור  פיילר ואישיות רמת מעלה שמופיעה לפתע במחזה

הנה ציטוט מ"הארץ", 20.10.2010:

מיד לאחר ההשתלטות ב-31 במאי, החרים  צה"ל את כל המחשבים הניידים, המסמכים והניירת שהיו על הספינה. החומר הועבר לאגף  המודיעין, וחלקו הגיע למרכז המידע למודיעין ולטרור בראשות ד"ר ראובן ארליך, הפועל  במרכז למורשת מודיעין (מל"מ). אחד המסמכים שופך אור על מעורבותה של ממשלת טורקיה  במשט. המסמך התגלה במחשבה הנייד של העיתונאית הפולנייה אווה יאסיביץ' (Ewa Jasiwicz), חברת הארגון Free Gaza שהשתתף בארגון המשט. המסמך הוא פרוטוקול ישיבה  שנערכה באיסטנבול ב-16 במאי והשתתפו בה ראשי הארגונים וקברניטי הספינות. דרור  פיילר, ישראלי לשעבר ותושב שוודיה שהשתתף בפגישה ובמשט, אישר ל"הארץ" בשיחה  משוודיה, את דבר קיום הפגישה ואת רוח הדברים שנאמרו שם. את התייחסותה של יאסיביץ'  לא ניתן היה להשיג.

הפגישה נפתחה בסקירה של מדינות התומכות במשט, ובראשן  טורקיה: "הממשלה לא הכריזה בתחילה על תמיכה במשימה; אבל בימים האחרונים, (אנחנו)  מקבלים תמיכה ישירה מראש הממשלה ומשרים נוספים. בשיחות פנים אל פנים (במקור: F2F)  נאמר באופן פתוח, שאם יש לנו בעיות כלשהן, הממשלה תרחיב את התמיכה שלה אם אפשר".  בסעיף הבא נכתב בהתייחס לטורקיה, כי "יש תמיכה לא רק של המפלגות הפוליטיות  המרכזיות, אלא של רבים אחרים".

כך שאם איננו מניחים שהעיתונאית רבת הפעלים אווה יאסיביץ'  סתם חירטטה במחשב הנישא שלה,  ואם איננו  סבורים שהשבדי דרור פיילר מנסה  להפיל בכוונה תיק על  ראש ממשלת טורקיה, מה נוכל להסיק מהאמור  כאן?

שראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, הוא ואחרים בממשלתו,  תמכו  במשט  של המרמרה.

ועם זאת, יש להבהיר:  למרות האמור במחשב של יסיאביץ', לגבי תמיכתו של ארדואן ותמיכתה של ממשלתו במשט, אין עדות הקושרת אותם לתכנון האלימות המכוונת על ידי ה-IHH, זאת שהביאה לתוצאות הקטלניות.

בסעיף 103 בדו"ח פאלמר  נאמר בעניין זה:

The incident and its outcomes were not intended by either Turkey or Israel. Both States took steps in an attempt to ensure that events did not occur in a manner that endangered individuals’ lives and international peace and security.

(התקרית ותוצאותיה לא תוכננו, לא על ידי  טורקיה ולא על ידי  ישראל. שתי המדינות נקטו בצעדים תוך ניסיון להבטיח שהארועים לא יתפתחו בצורה שתסכן את חיי האנשים ואת השלום  והביטחון העולמי.)

אין לישראל שום עניין  להסתכסך עם טורקיה. להיפך.  לכן יש לישראל עניין להגיע לחקר האמת. צריך להביא לידיעת ראש ממשלת טורקיה וממשלתו את העובדות הנכונות לגבי מה שקרה.

 

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: