דילוג לתוכן

ליגה: הפועל ת"א טיילה ל-4, מכבי פ"ת זחלה ל-1

אוגוסט 22, 2011

מכבי פ"ת באה נכון יותר למשחק מן הבחינה האקלימית. אוגוסט, חם, לח,  מדובר בסה"כ בליגה הישראלית, אז למה להתאמץ?  למה להזיע על הדשא? למה לגרום לאוהדים ביציעים להזיע? בחום הזה כל קימה של אוהד מהכיסא, כל מחיאת כף, כל תנועה מהירה של הצוואר,  ואפילו כל תנועת אישון אצל הצופה בטלוויזיה בבית – פירושם הוצאת אנרגיה שמתבטאת בטיפות זיעה מעיקות, בהרגשת חנק,  בצימאון בלתי נסבל. לא נעים.

כשהתוצאה היתה 0:0 זה היה  לגמרי סבבה מבחינת המלבסים. כשהתל אביבים הובילו 1:0 המלבסים לא לקחו את זה כבד. כשהתוצאה עלתה ל-2:0   החברים מפתח תקווה חרקו שיניים, אבל המשיכו לשמור על הוראות המאמן, שאין לזוז יותר מדי. אחרי שהובקע השלישי  השתדלו המלבסים לשמור על התוצאה והשוער שטראובר התחיל לבזבז זמן. כאשר עלתה התוצאה ל-4:0  עברו המלבסים לנוהל שמירת כוחות.

זה שוויקטור מרעי הבקיע שער לרשת של הפועל אחרי זחילה של 15 מטרים, זה בטח לא עבר לו בשקט בחדר ההלבשה. ככה שומרים הוראות של מאמן? ככה שומרים על רוח קבוצתית?

טוטו תמוז מרחף מעל לירן שראובר, הכדור מורחק: פיספוס של החלוץ, הצלה של השוער

בחלקים מסויימים של המשחק בעטו המלבסים יותר בשחקני היריבה מאשר בכדור. זה בהתאם להוראות: שחקני היריבה היו קרובים אליהם. הכדור היה רחוק. בועטים במה שאפשר.  בסך הכל מדובר בשחקני כדורגל. תפקידם לבעוט. היה להם קיץ שלם להתאמן על זה.

בכל המחצית הראשונה רשמו המלבסים בעיטה אחת לשער. במחצית השניה הם עברו פעמים רבות יותר את קו האמצע,   אולי שלוש פעמים, אבל  לא הגיעו לבעיטה אחת לשער,  חוץ מעונשין וחוץ מהגול. טוב,  עד כמה שזה נשמע מוזר, עוד לא המציאו שיטה להבקיע גול בלי לגרום לכדור לנוע לתוך הרשת.

מכיוון שזו היתה שיטת המשחק של פ"ת, מה  עוד נותר לשחקנים האומללים של קשטן לעשות, חוץ מאשר להבקיע כמה גולים? זאת אומרת, מולם יש 11  (ואחר כך 10) שמסרבים לזוז, מתלבטים אם לעבור את קו האמצע,  שואלים את עצמם אם זה מזג האוויר  הנכון בשביל לשחק בו כדורגל, ולמה הם לא נמצאים עכשיו בפאב ממוזג עם בירה  בלונדינית צוננת  וברונטית  מתולתלת  חביבה ,   ומתי יבוא כבר הסוף לכל זה.

ועכשיו ברצינות: מי מתחיל ליגה באוגוסט?

From → כדורגל

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: