Skip to content

הקרן החדשה ומנהיגי המחאה: קשר השתיקה הגדול של העיתונות הממוסדת

אוגוסט 17, 2011

לא פחות מדהימה מההשתלטות  החלקה והמהירה של הקרן החדשה לישראל על  מחאת האוהלים, היא השתיקה הרועמת של התקשורת.

כיתבו בגוגל את צירוף המילים "צוות המומחים של המחאה, הקרן החדשה לישראל" והתוצאות שתקבלו יהיו מעניינות .

מנוע החיפוש יציין שקיימות 85,200 תוצאות.

למעשה יש  תוצאות רלוונטיות  מעטות ביותר.

נכון להיום,  פחות מאצבעות שתי הידיים. ידיעות חלקיות ביותר וקצרות מאוד בחדשות של  אתר וואלה, סיפור אחד ברוטר,  משהו בערוץ 7. התייחסות אחת ב"ישראל היום" לכך שאחת מראשי הצוותים, הפרופ' אמילי סילברמן, קשורה לקרן החדשה. חוץ מאלה רק הרשומה שהתפרסמה בבלוג הזה ("הפוטש"), וכמה טוקבקים שכתבתי הבוקר, בוולווט אנדרגראונד  ובגל"צ.

טוקבק ששלחתי ל"הארץ" לא פורסם.

שלושה ימים אחרי הארוע, וכמעט אפס פרסום. לא ב"הארץ" לא ב-YNET ולא ב-NRG. שום דבר ב"גלובס" ואפילו לא באתר החדשות של יואב יצחק.   לא שמעתי כלום בנושא ברדיו וגם לא בטלוויזיה.

לא פלא שגם הימין לא אוהב את הנושא הזה. הרי יש להם חמאה על הראש.  כמו שיש למחאה טייקונים שמתחזקים את האקדמאים והעיתונאים שלה,  יש גם הטייקונים שמתחזקים  אותם.

ימין ושמאל, בובות על חוט.

אין שום ביטוי אחר שיכול לתאר את המצב הזה:

קשר שתיקה.

האם יתכן שהתקשורת, לא פחות מהממשלה, לא פחות מהטייקונים,  (ולא פחות, לצערי, גם מהמנהיגים הנוכחיים של  המחאה), עדיין תקועה בעבר?  היתכן שהתקשורת עדיין לא מבינה שאי אפשר לחסום את האמת? שיש דבר כזה אינטרנט, שבו הכל עובר, והוא האמפליפייר הכי אדיר של האמת?  שאי אפשר יותר לחסום את הידע? שאין יותר משמעות לצנזורה? איך ירגישו כלי התקשורת האלה, לכאורה תומכים של המחאה, כשהכל יתמוטט כאשר הסירחון יעלה השמיימה? כאשר יתברר שכל מיני מיליונרים מחו"ל וקרנות עלומות וממשלות זרות וכיוצא באלה השתלטו על המחאה הישראלית ובעצם גמרו עליה – בגלל שהם, כלי התקשורת,  שתקו ואיפשרו את המהלך?

בגלל שהם שמרו על קשר השתיקה?

האם לעובדה שהקרן החדשה לישראל מתחזקת כל כך הרבה אקדמאים ועיתונאים יש קשר  לקשר?

בראש  הסניף הישראלי של הקרן החדשה לישראל עומדת הח"כית לשעבר של מרץ נעמי חזן.

יו"ר נעמי חזן: רכש של אקדמאים ועיתונאים

בגוף העליון, מועצת המנהלים של הקרן, יושב הפרופ' יצחק גלנור, העומד בראש הצוות למנהל של המומחים מטעם המחאה. במועצת המנהלים חברה גם הד"ר נבילה אספניול,  ממייסדות קואליציית הנשים לשלום ונשים בשחור,  ארגונים של הקרן החדשה. נבילה, שהיא  פעילת חד"ש  היא אחותה של ד"ר האלי אספניולי, שהשתתפה ביום א'  בהצגת  צוות המומחים מטעם המחאה.  ד"ר האלי, כזכור, שותפה לשני ארגונים המשתייכים לקרן  החדשה לישראל.  בלשון הפייסבוק אפשר לומר שמשפ'  אספניולי והקרן החדשה לישראל שמחות להודיע שהן חברות.

הנה כמה שמות של חברי הנהלת הקרן בישראל לפי הסדר שבו הם מופיעים ברשימה שבדף הבית.

אריה ארנון, כלכלן, העומד בראש  התכנית הכלכלית-חברתית של  מכון ואן ליר בירושלים. עמית בכיר בתכנית הזאת: הפרופ' אביה ספיבק העומד בראש צוות המומחים של המחאה.

אברום בורג. לשעבר יו"ר הכנסת. שאיש לא יתפלא למצוא מאמרים פרי עטו התומכים במחאה.  יהודית קרפ, משפטנית בכירה.   לידה יושב עוד משפטן, הפרופסור מרדכי קרמניצר, שהוא סגן נשיא המכון הישראלי לדימוקרטיה, שהוא פרוייקט של מיליארדר אמריקאי. קרמניצר הוא חבר המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל. חבר אחר הוא  פרקליט הצמרת דוד ליבאי.  אחריו ברשימה הסופר סמי מיכאל, שנאם בעצרת של המחאה במוצ"ש האחרון בחיפה. משני משפטיו הראשונים של הסופר אפשר היה להבין את דעתו שאין דבר כזה, עם יהודי. לידו המשפטנית הבכירה טליה ששון, שזימזמה הרבה סביב הצגת צוות  המומחים בתחילת השבוע.  עוד בהנהלה הפרופסור שמעון שמיר,  מזרחן ושגריר ישראל לשעבר במצרים. שם נוסף: עליזה שנהר, נשיאת מכללת יזרעאל ומי שהיתה שגרירת ישראל ברוסיה. רות ששינסקי, רעיתו של הפרופסור הכלכלן איתן ששינסקי  הזכור מהוועדה שנשאה את שמו. הפרופסור  ורדה שיפר, נשיאת קרן מנדל בישראל. הקרן מממנת את המכון למנהיגות  ומעניקה גם פרסים נאים בתחום  האמנות.

הפרופ קרמניצר הוזכר כבר. המכון הישראלי לדימוקרטיה שם הוא משמש כסגן הנשיא, מוציא לאור את אתר העין השביעית  שעניינו בתקשורת.  קרמניצר הוא הנציג של המכון לדימוקרטיה בהנהלת העין השביעית. בראש האתר עומד עיתונאי הארץ לשעבר עוזי בנזימן. עיתונאית מעריב נעה ידלין (שכתבה את הספר המעולה "חיי מדף") איתו בהנהלה .  לא מזמן כתבה בעין השביעית נורית קנטי מאמר הנושא את השם "מצפון עיתונאי", אחרי שבילתה לילה במאהל. היא קראה לעמיתיה העיתונאים לא להתבלבל בין עבודתם ובין הזדהותם עם המחאה. קנטי היא עורכת תכנית הבוקר החשובה של רזי ברקאי בגל"צ. העובדה ששישה מראשי הצוותים של צוות ספיבק קשורים לקרן החדשה לישראל טרם הוזכרה בתכניתו של ברקאי.  אין סיכוי גדול שהמצפון העיתונאי של קנטי יאפשר לה לפרסם בעין השביעית פרטים כלשהם על מעורבותה של הקרן החדשה בהשתלטות על המחאה.

פרופסור מרדכי קרמניצר: המכון לדימוקרטיה,  העין  השביעית והצוות המשפטי של המומחים

מי שכן יכולה למצוא בעין השביעית כיסוי נאה לפעילותו היא עמותת אג'נדה, שהיא עוד אחד  מארגוני הקרן החדשה לישראל. בראש אג'נדה עומדת העיתונאית הוותיקה ענת סרגוסטי. אג'נדה מעניקה סיוע תקשורתי לארגוני הקרן החדשה העוסקים בעניינים חברתיים ואזרחיים, וכן היא עוסקת בארגון ימי עיון וכנסים , מהם באתרים אקזוטיים כמו אילת, לעיתונאים, אקדמאים וחברי כנסת – יחסי ציבור מצויינים לקרן החדשה. בכנס שנערך באפריל השנה, היה המנחה איש ערוץ 10 ירון לונדון. מעניין  אם אמרו לו מי מממן את  אג'נדה.

מי שמפרשן באופן קבוע בתכנית הלילה הכלכלית של ערוץ 10 הוא הד"ר יצחק ספורטא.  ספורטא הוא מעורכי הבלוג "העוקץ", ממייסדי מרכז אדווה שאותו מממנת הקרן החדשה לישראל, וכן של הקשת הדימוקרטית המזרחית, שהקרן החדשה היתה המממנת העיקרית שלה בשנים 2006 – 2009  והיום היא קשורה גם לזרוע הארגוני של הקרן החדשה, שתי"ל.  הקשת המזרחית רואה במרגל האטום מרדכי וענונו "גיבור מזרחי". שותפו של ספורטא ב"העוקץ"  הוא ד"ר יוסי דהאן המועסק גם במכון ואן ליר שכבר הוזכר. עוד שותף של השניים  בקשת המזרחית, במרכז אדווה ובמכון ואן ליר הוא הפרופ' יוסי יונה שעומד בראש  הצוות  של מומחי המחאה לענייני צדק חברתי.

שדרנית הטלוויזיה החינוכית גל גבאי  מועסקת בקביעות כמנחה בכינוסים וסימפוזיונים של הקרן החדשה לישראל. זה אינו מפריע לה לעסוק בתכניותיה במחאה הציבורית בלי להביא לפני צופיה גילוי נאות. גילוי נאות הוא בחזקת "בל יזכר" גם אצל שדרנית ערוץ 2 דפנה ליאל, שכבר יצא לה לסקר את מחאת האוהלים, למרות שהיא בתה של מנ"כלית הקרן בישראל,  רחל ליאל, ממארגנות  מחאת האוהלים וספונסרית מרכזית של שישה לפחות מראשי הצוותים של מומחי המחאה.

מביך במיוחד הוא מקרה נוסף הקשור בערוץ 10. הכתב הפוליטי הבכיר של  הערוץ ובכיר התחקירנים ("המקור")  הוא העיתונאי רביב דרוקר. הבעיה הקטנה: דרוקר הוא היזם ויו"ר ההנהלה של  "התנועה לחופש מידע" הזוכה מאז היווסדה לסכומי כסף גדולים מצד הקרן החדשה.

לזכותו של דרוקר יש לומר שהוא מודע לתפקיד שממלאת התקשורת בפרשת המחאה.  באמצע השבוע שעבר הוא התייחס  לכך בראיון לגל"צ:

 "התקשורת דחפה את המחאה הזו באופן חסר תקדים. זה יותר מחאה של התקשורת מכיוון שאנשי התקשורת מזדהים עם המאבק הזה באופן כללי…ללא ספק יש גם אג'נדה פוליטית. רוב אנשי התקשורת חושבים שביבי הוא ראש ממשלה לא טוב הן בנושא המדיניות והן בחוסר החזון שלו וברגע שיש איום על שלטונו רבים מאנשי התקשורת מלבים את ההתנגדות".

ואחרי  כל  זה – מישהו חושב שבתכנית "המקור" ייערך תחקיר הנוגע לקשרים שבין ראשי המחאה ובין הקרן החדשה לישראל? מסופקני.

אז מה? מה הקשר בין המעורבות הגבוהה של הקרן החדשה לישראל  בעולם העיתונות ובין קשר השתיקה הרועם?

שדרנים קירשנבאום, ולונדון ומרואיין איציק שמולי, מנהיג סטודנטים של המחאה

האם זה נכון שההוויה קובעת את התודעה, או שזה סתם סיפור המצוץ מהאצבע של השמאלני קרל מרקס?

מה היתה התקשורת אומרת אם היה בנימין נתניהו מגייס את הספונסר שלו  שלדון אדלסון ועוד כמה מידידיו העשירים  בחו"ל כדי לממן את "צוות מנו"?

ועכשיו עוד קצת על אקדמאים. ביום שלישי שעבר התכנסו הנהגת המחאה ושורה של פרופסורים,כדי לבשל את המהלך של "צוותי המומחים". בין השאר השתתפו בכנס  הפילוסוף הפרופסור עדי אופיר ואשתו  הפרופסורית אריאלה אזולאי, שניהם קשורים למכון ואן ליר  ההולנדי.  אופיר ייסד וערך את הפרסום "תיאוריה וביקורת" שהועבר בינתיים לעריכתו של הפרופסור יהודה שנהב. אופיר עדיין במערכת.  ואן ליר הוא המכון של אביה ספיבק.

בפגישה עם מנהיגי המחאה השתתף עוד אורן יפתחאל, פרופסור באוניברסיטת באר שבע, וממנהלי בצלם  ומרכז אדווה של הקרן החדשה לישראל.  ד"ר דני דור הוא המפקח האקדמאי של קשב – המרכז להגנת הדימוקרטיה, הממומן בכבדות על ידי שורה ארוכה  של קרנות אמריקאיות ואירופאיות.  בין השאר קרן פרנץ אברט הגרמנית, USAID  של ממשלת ארה"ב ועוד שתי קרנות ממשלתיות אמריקאיות,  והאיחוד האירופי, איך לא.  נשיא קשב הוא דוד גרוסמן. היו"ר הוא העיתונאי הוותיק דני רובינשטיין, והמנכ"ל הוא העיתונאי  לשעבר יזהר באר, מנכ"ל לשעבר של "בצלם" הממומן על ידי הקרן החדשה לישראל. בהנהלת קשב יושבים גם  ענת סרגוסטי מאג'נדה, ופרופ' פרנסס רדאי מהנהלת הקרן החדשה לישראל.

הפרופסור יוסי שוורץ  שהשתתף באותה פגישה הוא ממייסדי  המוקד להגנת הפרט. שוורץ היה יו"ר ועכשיו חבר הנהלה. הפרט במקרה של שוורץ הוא הפלשתינים בגדה.  המוקד מצליח לגייס בין 5 ל-7 מיליוני שקלים בשנה מכספי האיחוד האירופי ככלל, וכן מכספי בריטניה, ספרד, פינלנד, אירלנד,שוויץ  והולנד כל אחת לחוד. כמו כן תורמים לשוורץ ולמיזם שלו  המדינה הקנדית וקרן פורד, וכן שורה שלקרנות זרות נוספות. את הכספים מחו"ל מעבירה הקרן החדשה לישראל, היא ולא אחרת.

אחד המשתתפים האחרים בפגישה הוא הפרופסור מחיפה דני  גוטווין. לא מצאתי קשרים של גוטווין למקורות כספיים מפוקפקים. גוטווין, לעומת זאת, הוא מומחה גדול למרקס. אז מה הוא אומר? ההוויה קובעת את התודעה , או מה קורה כאן?

טייקונים מימין וטייקונים משמאל והמחאה הישראלית לאן  מועדות פניה.

וקצת בידור לסיום: המקרה המוזר של רוני לוין

במקרה מצאתי אתמול (16.08.2011) את גירסת הנייר של דה מרקר, המוסף הכלכלי של הארץ.  הגעתי אל הסיפתח לכפולה שכתב העיתונאי רוני לוין תחת הכותרת  "המתקפה הדיגיטלית של צוות  מנואל" כולל תצלומים, הדגשות בירוק, מסגרת ותרשימי זרימה.

לא הייתי מצליח לכתוב כתבה סרקסטית מן הכתבה הזאת אפילו על הקלות שבה אפשר לרכוש   כחצי מהאינטליגנציה  הישראלית בכמה מיליוני דולרים בשנה.

והנה, את  הכתבה הלגלגנית מתחיל לוין במילים:

אזרחי ישראל קמו אתמול לשחר חדש.

לא, יוקר המחיה לא ירד…

אלא מאי, משהו צרם לי במילים האלה.

ובעוד אני תוהה מה לעזאזל הדבר, שיחקתי בפיזור הדעת בעיתון,  ובלי משים חזרתי לעמוד הראשון, ושם נתקלו עיני בכותרת הבאה:

חודש ראשון למחאה: המחירים יורדים

.ובעוד אני תוהה איך להכריע בין הכותרת הראשית של "דה מרקר" ובין הכתבה הראשית, של העיתון  דפדפתי  הלאה והגעתי לעמוד 8. ושם היה כתוב במפורש:

השפעות המחאה? מדד המחירים לצרכן ירד ביולי ב-0.3%

לא מצחיק?

למחרת, 17.08, ניסה דה-מרקר לעורר את  רחמי הקוראים כלפי "צוות ספיבק", המתחרה ב"צוות מנו". ואמנם, המצב מעורר  דאגה, הכל על פי אותו רוני לוין שלא קרא בעמוד הראשון לפני שכתב את העמוד השני:

לצוות אביה אין עמוד פייסבוק, הם לא פתחו חשבון טוויטר ולא קיים אפילו אתר עם שמות חברי הוועדה שמפרט את השקפת עולמם וטענותיהם נגד ועדת טרכטנברג. הסיבה לכך פשוטה: אין כסף.   

צוותו של ספיבק מורכב מאנשים שהצטרפו למהלך בהתנדבות. בניגוד לוועדה הממלכתית, המומחים השונים אינם מקבלים שכר על עבודתם או החזרי נסיעות וטלפון.

ממש.  אין גבול  לשטויות של רוני לוין. מכון ואן ליר פיטר את הפרופ' ספיבק, האוניברסיטה  ומכון ואן ליר פיטרו את יוסי יונה, המכון הישראלי לדימוקרטיה פיטר את הפרופסור קרמיניצר וכן הלאה.  מעכשיו  כל ראשי הצוותים מטעם המחאה הם עובדים בהתנדבות.  אולי מארגני המחאה ישימו צנצנות בהפגנה הבאה  ויקראו למפגינים לתחוב שטרות ולשלשל מטבעות לטובת הפרופסורים, כמו שהם אספו כסף  לצורך בניית הבימות ושכירת ציוד ההגברה.  האמת כשיפחתו החרופה של רוני לוין.  יש מחסור בעורכים בדה-מרקר?

מודעות פרסומת
3 תגובות
  1. ג'רלדין permalink

    דרוקר מרוויח בערוץ 10 בין 80,000 ש"ח ל-100,000 ש"ח לחודש בעבור הופעה של לא יותר מ-3 שעות ברוטו בשבוע על המסך !!!!!! דרך אגב, המשכורת היא נטו לאחר ניקוי המס.

    אהבתי

  2. לדעתי הוא עיתונאי מצויין והסכומים שאת נוקבת מגיעים לו, יחסית לטלאנטים אחרים שגם על הסכומים שהם מקבלים שומעים משהו. שעות המסך שאת נוקבת לא רלוונטיות. עיתונות זה המון-המון שעות עבודה. חבל רק שהוא נזקק לחלטורות כמו הקרן החדשה והאיחוד האירופי.

    אהבתי

Trackbacks & Pingbacks

  1. רוצים אמת לשעתה? קבלו: המשחק היה מכור. עוד בפרשת אילנה דיין והסרן ר’ « מאפיהו

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: