דילוג לתוכן

המחאה: 60 אלף מפגינים בפריפריה, בשביל מה זה טוב

אוגוסט 14, 2011

איך יוצא שההפגנות בישראל גדולות פי 6  מההפגנות במצרים ומה זה אומר,  איך מרשה יוסי שריד לעצמו מה שהוא אוסר על האחרים,  למה לאמן המושגי אין מושג במה שהוא עושה, מי זו הסוכנת הזרה שמפרשנת בערוץ 1  ולמה אני לא מאמין לסופר סמי מיכאל

שאפו לעיתונות יש שיפור ניכר בדיווחים  שמסרה היום העיתונות על מספרי המפגינים  בפריפריה במוצ"ש  האחרונה. "הארץ" הביא את המספר שמסרה המשטרה באתר הרשמי שלה – 74 אלף.  "ישראל היום" קיצץ קצת את הערכת המשטרה והגיע ל-70 אלף מפגינים. ואילו "ידיעות אחרונות" הוסיף קצת והגיע ל"יותר מ-80 אלף".  רק "מקור ראשון" החליט לצאת בקו משלו ומנה  40 אלף מפגינים. ראוי לציון מיוחד "ידיעות אחרונות", שבעמוד 3  הביא רשימה של 20 מקומות יישוב שבהם נערכו הפגנות ואת מספרי המפגינים בהם. לפי  הספירה שם הגיעו המספרים ל-83,900-92,900 מפגינים בכל רחבי הארץ, ואף על פי כן נזהר העיתון של המדינה וציין בכותרת  הראשית את ההערכה הממעיטה (חיפשתי הבוקר  במשך 10 דקות ב-NRG מה ההערכות של "מעריב" ונואשתי).

הפגנה בפריפריה: להוכיח מה?

כמה היו? בסביבות 60 אלף. לעניות דעתי, שאותה אני מבסס רק על מספרי המפגינים שנמסרו בחיפה, הערכת המשטרה מוגזמת (מה יותר פשוט מלקחת צילום שנעשה מגבוה ולספור ראשים? ואז לא מדובר בהערכה אלא במספר מוסמך? זה לוקח רק כמה דקות, והמשטרה אינה עושה זאת. אילו היתה עושה זאת, לא היה צורך במילה המפוקפקת "הערכה". אם אני הקטן מסוגל לספור ראשים על סמך צילומים, וגם "הקפיטליסט היומי" היה מסוגל לעשות זאת בשבוע  שעבר לגבי ההפגנה בירושלים – למה המשטרה לא יכולה? אין להם צלמים?).

אין מצב שבשטח שבין תחתית הגן הבהאי ובין שדרות המגינים היו כמויות אנשים שיכולים למלא פעמיים או שלוש את איצטדיון קריית אליעזר. אולי, לכל היותר, איצטדיון וחצי, בערך 15 אלף איש.  ואם חיפה היא קנה מידה לדיוק גם במקומות אחרים,  אז אולי היו בהפגנות  בכל רחבי הארץ בערך 60 אלף איש – שוב שיא של כל הזמנים. וגם  שיא ברמת הדיוק של העיתונות (הכתובה. בתקשורת האלקטרונית עדיין זרקו מספרים דימיוניים). בעבר מסרו העיתונים מספרים הגדולים פי שניים או שלושה ויותר  מאלה שהיו במציאות. עכשיו המספרים מנופחים בפחות מ-50% וזה הישג גדול לעיתונות בארץ.

פי שישה יחסית מההפגנות במצרים. אגלה לכם כאן, שעוד כשהתנהלו בחורף האחרון ההפגנות הגדולות של כיכר תחריר במצרים, עסקתי במספרי המפגינים.  גם אז הופיעו המספרים בכותרות וכבר אז לא האמנתי ל"הערכות" של  העיתונות.  כלי התקשורת זרקו מספרים דימיוניים לחלוטין כמו חצי מיליון ואף מיליון מפגינים שהצטופפו אז בכיכר לדעתם. בבדיקות שערכתי על סמך צילומים וסרטים, הגעתי לכך שבהפגנה הגדולה מכולם לא היו בכיכר תחריר יותר מרבע מיליון עד 300,000 מפגינים. אז טרם היה לי בלוג, אבל כתבתי את דעתי בטוקבקים בכמה עיתונים.

המספר הזה, של רבע מיליון או קצת יותר מייצג בערך 0.0035 מאוכלוסיית מצרים, זאת אומרת, בערך שליש של 1%. שלושה פרומילים וחצי. והנה, המספר הזה הספיק כדי להביא את מוברק למשפט בכלוב על אלונקה, אך לא להרבה יותר מזה, בינתיים.

לפי הערכתי,  השתתפו במוצ"ש הקודמת בתל אביב, בירושלים ובעוד כמה מקומות 150,000 ישראלים (כחצי מההערכות שהופיעו בדרך כלל בתקשורת).  המספר הזה מייצג 0.02 מאוכלוסיית המדינה – 2%.

המספר הזה גדול יחסית למספר האוכלוסין כמעט פי שישה  ממספרי המצרים שהשתתפו בהפגנות בכיכר תחריר. המחאה הישראלית גדולה ומשמעותית פי כמה וכמה מ"המהפכה" במצרים, שבינתיים הביאה שם רק לזה שגנרל הצבא טנטאווי החליף את מובראק  בתור הפרעה התורן.

ויתכן שגם זה קרה אך ורק הודות להתערבותו של הממשל האמריקאי.

הפגנות עושים כדי להשיג, לא כדי להוכיח. ומעבר למספרים, קשה לי להבין מה פשר ההפגנות של מוצאי השבת האחרונה.  יענו, האינטיליגנאטים מרוטשילד עושים מחווה לפריפריה? מי צריך את השטויות האלה? מה זה, הפגנה בתור קורס בנימוסים והליכות?

אם מטריחים אנשים לרחובות, כדאי לעשות את זה כדי להשיג משהו, ולא כדי להוכיח משהו לעצמך.

או קיי, אז בהפגנה הקודמת, הגדולה, בשבוע הקודם, הבנו שהעם דורש צדק חברתי. ומה הדבר שקידמו ההפגנות השבוע?מה ההישג? ההפגנה הזאת תביא לאיזה שיפור ביוקר המחיה?במחירי הדירות?

כבר שבועיים  אני חוזר וטוען שמספרי האנשים המגיעים להפגנות חשובים הרבה פחות ממספרי האנשים התומכים במחאה – 88% לפי הסקרים של ערוץ 10  ו-82% עד 87% לפי סקרים אחרים. ותהיו בטוחים שהמספרים האלה אמיתיים. איך אני יודע? כי ראש הממשלה שלנו מכור לסקרים, ואין כל ספק שהוא דאג לערוך סקרים משלו. אילו בסקרים שלו היו מופיעים מספרים קטנים יותר, תהיו בטוחים שהתקשורת כבר היתה יודעת מזה.

זאת אומרת שהמחאה מייצגת את העם, והמחאה כבר אינה צריכה להוכיח דבר לאיש.  היא  צריכה רק לממש רווחים. זאת אומרת – להביא הישגים ממשיים. להביא לשיפור אמיתי במצבם של 8-9 העשירונים התחתונים של העם, רוב גדול ועצום, בני כל העמים והעדות והדתות והמעמדות החיים כאן.

ההפגנות הבאות יביאו הישגים רק  אם  יוצגו בהם תביעות ממשיות. אם המחאה תצליח  להחזיק מעמד עד להפגנה הגדולה הבאה  ותמשיך להעלות על הבמה זמרות וזמרים שישירו ממיטב הרפרטואר במקום להשמיע תביעות ממשיות, זה יהיה עוד  מופע רוק מבוזבז.

ברור שכל עוד מתנהלים המחאה והממשלה בנתיבים מקבילים  שאינם נפגשים (הממשלה ממנה ועדת-ענק שתאזין לעם ותגיש הצעות, והמפגינים ממשיכים  להפגין בלי קשר למעשי הממשלה), התוצאות ידועות מראש: מי האפסיים של הממשלה יכבו את האש הגדולה של המחאה. כבר כתבתי כאן בשבוע שעבר על שתי השיטות העיקריות: הסטה והשהייה. סביר שיהיה לנו שפע רב משניהם בשבועות הקרובים.

יש לי חשד מציק שלא מדובר כאן רק  בטעויות תמימות ובחוסר הבנה מצד מנהיגי המחאה. החשד שלי הוא שבכוונת מכוון מנסים המנהיגים האלה לנתב את המחאה שעוררו לסילוקו של בנימין נתניהו מהשלטון (ואני בעד זה – אבל בבחירות) וזה בשירותם של גורמים פוליטיים  ועיסקיים שלאינטרסים שלהם אין דבר וחצי דבר עם רצונותיו של העם התומך במחאה. התוצאה של המשך הקו הזה תהיה בגידה גדולה ומבישה מצד מנהיגי המחאה בעם הניצב בינתיים מאחוריהם כי הוא מאמין בכנותם. וגם אין לי ספק  שאם זו מזימתם – סילוקו של נתניהו – הם לא יצליחו בה, כי לשקר אין רגלים. אך  למרבית הצער הם עלולים להביא לכישלון מהדהד של המחאה, כישלון שלא  הייתי רוצה לחשוב על תוצאותיו לטווח הארוך.

שריד והקיביצערים. אחרי שהאגף לשטויות במשטרת המחשבות ביצע את זממו בזמרת מרגלית צנעני ולא נחה דעת  טובי החוקרים  עד שלא התייצבה מרגול  במוצ"ש לטקס השפלה פומבי על הבמה בבאר שבע,  הנה בא ומחזיר אותנו יוסי שריד ב"הארץ"  לפרקטיקה  של הזרם המרכזי במשטרת המחשבות.  ואם ראינו כיצד הופעלה משטרת השטויות נגד צנעני המחבלת במחאה, הרי שמשטרת המחשבות בראשות הניצב יוסי שריד מחלקת הוראות חשיבה  גם לאוהדי המחאה המנסים להציל אותה מטעויות מנהיגיה.

יוסי שריד: הקיביצערים האחרים

במאמרו בסופשבוע ב"הארץ", מעניק   יוסי  שריד למנהיגי המחאה  את תובנתו, וגם שתי עצות חשובות, אחד ספציפית ואחת כללית:

הספציפית: לא הייתם צריכים להתקפל מן הדרישה למשא ומתן מצולם ומשודר חי עם ראש הממשלה.  עצתי לכם – החזירו את הדרישה הזאת!

והעצה הכללית:  לכו  על השגעונות שלכם.

ואחרי שנתן להם את שתי העצות, הוא מרגיש  לגמרי חופשי  לומר לכל הקיביצארים (האחרים): "אל תתנו להם עצות!" (וזו, כמובן, גם כותרת המאמר)

כן, באמת. מה חבל שלא קיבלו מנהיגי המחאה את עצתו של שריד, והסכימו  בקלות ראש  שכזאת  לסילוקה של  הגיליוטינה הנשגבה משדירות רוטשילד . זה היה רעיון מופלא כל כך, להעמיד אותה שם ולהזכיר שיש לנו עסק עם המלך ביבי בורבוניהו וחבר אציליו-טייקוניו.

ומה  חבל, באמת, שהגאון המנהיג  רגב קונטס נואל כל כך לנפנף מאתר הפייסבוק שלו  חיש קל את ההשוואה המלבבת בין פקחי עירית תל אביב לקאפו מן השואה. שהרי בנקל  אפשר היה להמשיך את המהלך  ולהגיש  במשטרה תלונות נגד הפקחים   ונגד מי ששלח אותם, ראש העיר חולדאי, על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. מה שכמובן היה מקדם מאוד את המחאה לכיוונים שאליהם חותר גם יוסי שריד.

לכו על השגעונות שלכם, מהפכנים מופלאים!   כרגע אתם מנהיגים עדיין מחאה הנתמכת על ידי 88% מהציבור. שמעו ליוסי שריד, ומובטח לכם כי בקרוב תייצג המחאה 2 וקצת אחוזים – את מרץ  ועוד 34 אנרכיסטים, בערך,  מאלה הנתלים על הגדרות.

שריד הוא איש נבון וכותב מוכשר. לא בכל יום תתפסו אותו בשטות כזאת, כשהוא נופל בעצמו בבור שהוא כורה לאחרים. אם זה קורה  לו, סימן שהוא נלהב מאוד ממשהו, עד שכבר אינו שם לב לפרטים.

הגיליוטינה  המהפכנית משדרות רוטשילד: כשראיתי  את הגיליוטינה החלודה  שהציבו איזה אמנים בשדרות רוטשילד, פרצתי בצחוק מקאברי  בלתי נשלט.

לכך תרמה העובדה שהייתי עסוק באותו זמן בקריאתו של ספר מצויין ומומלץ ביותר: ז'וזף פושה, מאת סטיפן צווייג ( תרגום: טלי שוורצשטיין -בסר, הוצאת ידיעות אחרונות 2003), העוסק במהפכה הצרפתית ובמה שאחריה.

הגיליוטינה כאמנות מושגית: אין להם מושג

הגיליוטינה, אותו מכשיר חדיש (דאז)  להתזת ראשים, היא הגיבורה המרכזית של העלילה  בחלקו הראשון של הספר.

ז'וזף פושה היה מהפכן   צעיר ואחר כך שר משטרה  בשורה של משטרים מהפכניים ופוסט-מהפכניים.  מסיפור  חייו אפשר ללמוד כי הגיליוטינה  שימשה אמנם להתזת ראשיהם של  הוד מלכותו והוד מלכותה הבורבונים ועוד לא מעט אצילים משנואי נפשו של העם ומאויבי המהפכה הצרפתית.

כל זה נכון, ועל זה בטח חשבו  "האמנים" שהציבו את הגיליוטינה בשדרות לו הייתי רוטשילד בתור סוג של אמנות מושגית,  ועל כך בטח חשבו גם  מנהיגי המחאה (אל תתנו להם עצות) שלא דאגו לסלק את המכשיר מהאזור על המקום.

אלא שברוב בורותם לא  היה מושג לאמנים המושגיים, וכנראה גם לא  למנהיגי המחאה,  או שנשתכח מהם הדבר, שהוד מעלתה המתכתית מילאה את התפקיד העיקרי שלה דווקא בהתזת ראשיהם של  מנהיגי המהפכה עצמם.

ז'ורז'-ז'אק  דנטון  וחברו קאמיל דמולן ואשתו לוסיל דמולן, ורניאו ועוד רבים וטובים  קיפחו את ראשיהם  על הגיליוטינה. ידוע ביותר  המשפט שאמר  איש המפלגה הז'ירונדיסטית ויז'י  על המדרגות לפני שהותז ראשו:  "אנו מתים מכיוון שאנשים ישנים, אלה ששלחו אותנו הנה ימותו  כשהאנשים יתעוררו."

ז'וזף פושה: מי יגיע ראשון

והוא אומנם צדק. כי לבסוף הובאו אל הגיליוטינה גם ראשי התליינים, רובספייר וסן-ז'יסט ואיתם עשרים מתומכיהם.  רוצו לקרוא את הפרק השלישי המרתק (עמודים 75 עד 106 בספר) שם מתואר מאבק האיתנים שניהלו פושה ורובספייר, על כל תהפוכותיו ותמרוניו – מי מהם יצליח להביא את יריבו  אל גרזן הגיליוטינה.

מיהי מיכל שוחט.  בתור הפרשנית המובילה של שידורי המחאה הפריפריאליים במוצ"ש הביאו לאולפן בערוץ 1 את מיכל שוחט, מנכ"לית  המכללה החברתית-כלכלית. כיוון שהיתה לי זו הפעם הראשונה לראות את הגב' שוחט וגם הפעם הראשונה לשמוע על המכללה החברתית-כלכלית, מיהרתי למורה הנבוכים שלי, הוא הגוגל, ושם מצאתי שבקריירה הניהולית של  הגב' שוחט כבר מצויה מזכ"לות  מרץ, שזה בסדר גמור. ואילו  ברשימת הספונסרים של  "המכללה החברתית-כלכלית" מצאתי שלושה שמות מוכרים:

הקרן החדשה לישראל (או בשמה האמיתי, הקרן לישראל חדשה) שהיא, על פי הודעת המנכ"ל של הקרן, הזרוע הביצועית  בישראל של קרן פורד  האמריקאית.

קרן רוזה לוכסמבורג, שהיא קרן של מפלגת השמאל הגרמנית.

וקרן לוי לאסן, שהיא קרן הולנדית שעל מטרותיה תוכלו ללמוד כאן.

זאת אומרת, שלפי עולם המושגים שלי, שאני מבין שהוא די זהה לעולם המושגים של החוק הישראלי, הגב' שוחט היא סוכנת זרה לכל עניין ודבר.

עניין זה לא צויין כלל בשידור של הערוץ הראשון.

האם יתכן שרשות השידור מבקשת להבאיש בדרך זו, של הפוך על הפוך, את שמה הטוב של המחאה? להביא בשידור חי סוכנת זרה שתהלל את המחאה  בשלב הראשון, ותעורר כלפיה חשדות ותהיות בשלב הבא? למה הם עושים את זה?

אין לי שום אמון בסוכנים זרים המקבלים את משכורתם מממשלות זרות, כנסיות זרות וגופים עלומים  זרים, ומנסים להשפיע על  הפוליטיקה המקומית. גם אין לי שום אמון בכלי תקשורת המביאים סוכנים זרים בתור פרשנים בלי לציין את העובדה שזה מה שנעשה.

בדיוק מסיבה זו גם אין לי אמון בראש ממשלה שאיל הימורים ואיל תמרוקים זרים מקיימים כלי תקשורת מקומיים ("ישראל היום" ו"מקור ראשון") כדי לתמוך בשלטונו. אלה ואלה, הספונסרים  של המכללה של מיכל שוחט והספונסרים של נתניהו, הם בעיני כדבר וכחולירע ולא עולה על דעתי להכריע ביניהם, אלא רק נגדם.

שנא יואילו המילארדר שלדון  אדלסון והגברת  המיליונרית לוי-שטראוס (היורשת של ג'ינס ליווי'ס ומייסדת "הקרן לישראל חדשה") לנהל את מלחמותיהם בארצות הברית. ואותו דבר רונלד לאודר וקרן פורד, המיליונרים היהודיים המשקיעים את כספם בחירחור מלחמות בשכונות ירושלים והכנסיות הזרות מאירופה המשקיעות את כספן בהסתת   ערבים נגד יהודים. הם כולם מחופשים לשוחרי טוב, אך טוב לא יהיה  עד לא יסלקו מכאן  את ידיהם.

השטויות הבולשביקיות של סמי מיכאל.  הנואם הראשון והראשי  בהפגנת המחאה בחיפה במוצאי שבת היה הסופר סמי מיכאל. שמעתי את שני המשפטים הראשונים  שאמר מיכאל בעצרת המחאה בחיפה, ואחריהם חדלתי להקשיב לדבריו.

הוא פתח את נאומו כך, במילים נפרדות  ובמשפטים מופרדים, ואני מצטט מהזיכרון:

"אשכנזים, ספרדים, ערבים"(וכאן באה הפסקה מתודית).

"יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים…ובהאים."

סופר סמי מיכאל: אמיתות מתקופת הגולאגים

זה הספיק לי כדי להבין שכבוד הסופר איתנו בשביל לשאת עוד  נאום שקרי, מפוברק, שאין תוכו כברו וכל כולו ארס  וחנופה, חשבונות ומריחות, עלבונות ומציצות.

שימו לב למשפט הראשון. אין בו שני עמים, יהודים – וערבים.  יש בו שלושה עמים, או יותר נכון – שתי עדות – ועם אחד.

שימו לב למשפט השני: רק כאן מופיעים היהודים – ורק בתור דת, כמובן.

הכל לפי הקו הבולשביקי של המפלגה הקומוניסטית עוד מתקופת המשטר הסטליניסטי של ברית המועצות, שלפיו היהודים אינם עם, או לאום, אלא דת בלבד.

מחאה בישראל של 2011 עם נאום סטליניסטי שמקומו יכירנו בשנות הגולאגים?

תסלחו לי. זה לא בשבילי. כבר הודעתי כאן את דעתי, שאנשים הגונים לא יכירם מקומם באזורים האלה של השקר והרמייה.

העולם המופלא של הפטריות. ובלי כל קשר לענייני היום, הנה המאמר הכי טוב  שקראתי מזה שנים בתחום המדע. עניינו בפטריות ובמעלליהן ויכולותיהן. המאמר התפרסם ב"כלכליסט" והגיע אלי באדיבות הקורא משה.

3 תגובות
  1. אם פטריות יכולות לפתור בעיות תחבורה אולי הן יוכלו לפתור את בעיית הדיור ?

    אהבתי

  2. לפי הלינק האחרון שנשלח אלי על ידי המומחה שלי לענייני פטריות,הקורא משה, דווקא להיפך.
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1091565.html

    אהבתי

Trackbacks & Pingbacks

  1. עוד בעניין שלמה מעוז, וגם יורם זק, מנחם בן ומרגול: בזכות החוק לחופש ההשתטות « מאפיהו

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: