דילוג לתוכן

המשט הבא לעזה: הלב הנכמר ועוללות השמאל המדומה

יוני 29, 2011

רשימה רביעית

כמעט שנכמר הלב למראה הדברים הנוראים הקורים לארמדה ההומניטרית המחשבת את דרכה לעזה. תחילה איבדו את אוניית הדגל ועליה הפירטים הנועזים של ה-IHH, ואז הסיר הביטוח הימי את חסותו מהאוניה הצרפתית  ואחר כך כירסם איזה לוקוס את המדחף של היאכטה, והשובתים ביוון בכלל מאיימים על מועדי ההפלגה המתוכננים. כמעט שאפשר לחשוב שמהשמיים נלחמים בהם.

ועם זאת, בהחלט נראה שמתבשל לו מופע אימים הבא הידוע בשם המשט לעזה. ולמה יש מקום לחשש ששוב מדובר במופע אימים? כי שוב מופיעים הדוברים ומודיעים שאלימות לא עולה כלל על דעתם.

בדיוק כמו בפעם הקודמת.

כך שיתכן מאוד שגם המשט הזה יתברר כמביש כמו קודמיו.

ונקווה להפתעה מרעננת.

המופע עומד להגיע למסכים בכל הכפר הגלובלי בתוך כמה ימים. בהסתמך על העבר, הוא יככב במסכים ביחס ישר לכמות הזוועות הקרויות "אקשן" שיצליחו הצלמים להשיג.

דובר דרור ("אין אפילו פצירה") פיילר: בלי אלימות

כל עיתונאי יודע שתמונה שווה אלף מילים. ולא שהתמונה מייתרת את אלף המילים. להיפך. התמונה מאפשרת אותן. שתי דקות של הסבר בדבר מה שאנו עומדים לראות. עשרים שניות על מה שאנו רואים כרגע, וחמש דקות – מה ראינו ומה הבנו ולמה אפשר לצפות, והכל על רקע של ריפלי בלופ. כך שעל שוט או שניים של עשרים שניות אקשן אפשר להלביש 10 דקות של תמונה ואומר בין הפרסומות. בערך בשיטת תוכניות הריאליטי.

ולכן מטרת המשט היא להרבות באקשן. מה יותר אקשן, יותר דקות מסך.

הסתכלתי בתצלום שפרסמו משתתפי הריאליטי הזה בתקשורת. סידרו בשורה וחצי את הסלבס שהצליחו לקושש לצילום של חיוכי צ'יז ובמרכזם הדובר, השבדי דרור ("אין אפילו פצירה") פיילר מסביר שגם הפעם לא תהיה אלימות.

מה נאמר? קדושים מדומים המקבלים תשלום ממקורות שהם מעדיפים להשאירם חסויים וחסידיהם האידיוטים השימושיים. קואליציה די רווחת של אנטישמים אירופאים מהזן הידוע בשורות השמאל המדומה שמסווים את שנאת היהודים שלהם בתור אנטי-ציונות  וקצת יהודים חנפים. כל אלה שכבר במשט הקודם שלפו לפתע לשימושם מבטן האוניה 40 קנאים אלימים שוחרי התאבדות שצצו כשדים מהבקבוק, כמו שודדי עלי באבא מאגדה אחרת.

לא נראה קצת חשוד, שבכל פעם אלופי הפוליטיקלי קורקט ונוטרי זכויות האדם האלה, מנחיתים במקומות שבהם נשפך דם את בני הגזעים הכהים?

ומאותה סיבה מצער מאוד שמשתתפים במשט הדמים הזה גם כמה מאחינו הערביים, ששוב מניחים לכל מיני מחרחרי מלחמה אירופאים ואמריקאים לשלוח אותם להקיז את דמם . מתי יתעוררו אחינו הערבים משנתם העמוקה ויבינו כי הטיפוסים האלה, המתעבים כך את בני עמיהם  שלהם – לא סביר שיאהבו באמת בני עם אחר? האומנם יתכן שיהודים או אירופאים ואמריקאים המבקשים רע לעמם, יבקשו טוב לפלשתינים?

ואם אמנם זה כך – הם באמת שונאים את עמם ואוהבים את אויביו – מין הפוכי-הפוכין שכאלה – עד כמה אפשר לסמוך על שיקול דעתם?

לא הספיקו כל הנאכבות  והנאקסה, ספטמבר השחור והאינתיפאדה? מה עוד  צריך לקרות לכם יא ערבים כדי שתבינו מי יכולים
להיות ידידיכם האמיתיים – הלוא הם אחיכם בני משפחתכם –  ומי הם אלה השולחים אתכם פעם אחר פעם אל התופת והאבדון, אל הסבל והמחסור? מתי כבר תבינו שאלה החנפים המבטיחים הרים וגבעות אם רק תעשו כעצתם הרעה ועוד פעם תקיזו את דמכם בשירותם – מתי תבינו שהם כלל אינם מבקשים את טובתכם, אלא את רעתכם כמו את רעתנו?

אנשים טובים שכמותם. הו כן. טובים בלעשות רע.

ובתור בונוס – השמאל המדומה

נא לנחש איפה נמצא השמאל הישראלי המדומה בשאלת המשט.
שאלה טיפשית, כמובן. הנה כמה דוגמאות.

"הגדה השמאלית", ממש בימים האחרונים (28.06),בחר לפרסם מכתב גלוי של משתתף במשט הבא, ואורו סנסי שמו, אל מפקד חיל הים הישראלי:

חבל שאתה לא כאן כדי להתבונן בצעירות ובצעירים העומדים להפליג לרצועה. הם מחייכים, הם מאושרים, והם משדרים תקווה לעתיד טוב יותר. אתה תמצא בקרב צעירים אלה הכול – פרט לשנאה. יתר-על-כן, מעבר לסיוע שאנו רוצים להעניק לאוכלוסייה האזרחית בעזה שזה שנים הפכה קרבן למצור הקשה והאכזרי, קיימות תחושת סולדיריות עם מדינת ישראל ההולכת ומסתגרת. ישראל השבויה בקונספציה לפיה "מה שלא הולך בכוח – הולך ביותר כוח". המשך מצב הכיבוש והמלחמה מאיים על הפלסטינים, אך הוא גם מאיים על הישראלים.

http://hagada.org.il/2011/06/28/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93-%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%AA%D7%A3-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%98-%D7%9C/

מה אפשר לומר? פסטוראלי  הומניטרי, נוטף טוב לב ורק חיסרון אחד – כמעט פלגיאט על דבריו של סמאן אבו עלי, שבדי יליד עיראק, שהובאו ברשימה הקודמת כאן, הנוגעת למשט הקודם . זה שסיפר כי  "האווירה על הסיפון היא רגועה לחלוטין ולא  מורגשת שום מתיחות לקראת המפגש הצפוי עם ספינות חיל הים הישראלי… מזג האוויר נעים ויש אווירה נחמדה… כולנו נהנים על הסיפון ומאוד שמחים."  אבו-עלי אמר את הדברים ממש ערב ההתנגשות האלימה על סיפון המרמרה.

חיוכים, שמחה ואושר.

ומה  בארץ האמורי? אחד מבעלי האתר, גל כץ, כתב מיד אחרי הארועים על המרמרה ב-1 ביוני 2010 את הדברים הבאים:

כצפוי, מאז אתמול בבוקר מתמקדת ההסברה הישראלית באלימות שהיתה או לא היתה בספינה "מאווי מרמרה". השאלה "מי ירה ראשון?” או "מי שלף סכין ראשון?” הופכת למרכז הדיון. אבל האמת היא שזה לא משנה.   אדרבא: אני מקווה שהחיילים שתקפו את הספינה מהים ומהאוויר נתקלו באלימות. היא הותקפה במים בינלאומיים בדרכה להילחם באלימות גדולה בהרבה – המצור על רצועת עזה הנמשך כבר מספר שנים. כאשר על האלימות הזו נוספה האלימות מן האוויר, של טובי בנינו המסתערים בכלי המשחית שלהם – יושבי הספינה פעלו מן הדין ומן הצדק: הם הגנו על עצמם.

http://haemori.wordpress.com/2010/06/01/pirate/

די ברור למי נתון ליבו של גל כץ. כבר אמרנו שבשמאל המדומה מאוד אוהבים את בני הגזעים הכהים ששופכים את דמם למען העקרונות הנעלים שלהם.

ומה באשר ליוסי גורביץ מ"החברים של ג'ורג"? החוזר בשאלה  כלל אינו מסוגל לכלוא את  צהלותיו לנוכח מה שקרה על המרמרה:

הציבור הישראלי, והתקשורת הישראלית, מזמן לא נראו דוחים כל כך. יחידת קומנדו עילית, מגובה בספינות, מסוקים ולוחמה אלקטרונית, הסתערה במים בינלאומיים על ספינה נושאת דגל זר שעל סיפונה קבוצת אזרחים חמושים בנשק קר. מספר התוקפים – כ-20 עד 30 – היה דומה עד זהה למספר המותקפים. ובכל זאת, ולמרות ההרוגים והפצועים, עלתה היבבה של הישראלים השמיימה. איך הם העזו לעשות לנו את זה. זה היה אמבוש. מלכודת. לינץ'. במועצת הבטחון של האו"ם, טען השגריר הישראלי שהלוחמים "התגוננו מלינץ'".

http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=1549

הציבור והתקשורת הישראלים נראים דוחים  ויבבניים מדי להוד איסטניסיותו.

ואילו חד"ש מעניקה למשט סיוע מרחוק. ככלות הכל מדובר בהצגה של בל"ד (חנין זועבי) והתנועה האיסלמית (ראאד סאלאח). לכן מסתפקת המפלגה בדרך כלל בפרסום ידיעות "עובדתיות" אוהדות סביב המשט. הנה  כאן ההודעה של "בצלם" כפי שהובאה בזו הדרך   המקוון מן ה-02.06.2010:

ארגון בצלם דורש כי תיערך לאלתר חקירה עצמאית ואפקטיבית לבירור נסיבות ההשתלטות הצבאית על משט הספינות לעזה, שהביאה להריגתם ופציעתם של עשרות ממשתתפיו. על החקירה להיערך על ידי גורמים מחוץ לצבא. בין הנושאים שיש לחקור: האם השימוש שעשה הצבא בכוח היה מידתי, האם הכוחות שהשתלטו על הספינה אומנו להתמודדות עם אירועים מסוג זה, האם הם צוידו באמצעים המתאימים לכך, מה היו הוראות הפתיחה באש שניתנו לחיילים והאם נבחנו חלופות לפעולה. מבצלם נמסר כי "דובר צה"ל טוען לאלימות קשה שהופעלה מצד הפעילים על הספינה. מידע זה מתבסס על דיווחי החיילים בלבד. אולם, לפני קביעת המסקנות, יש לבצע חקירה שתתבסס על עדויותיהם של כל עדי הראיה מן האירוע, כולל משתתפי המשט שנמצאים כעת במעצר בישראל".

http://hadash.org.il/archives/%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%91%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C

ברור שמבחינת בצלם אין משמעות לעובדה שהאלימות על המשט היתה כולה תוצר של פרובוקציה מתוכננת,  שביקשה להשיג בדיוק מה  שקרה לבסוף. מעניין מה יהיה לבצלם לומר כאשר יתפרסם בקרוב הדו"ח האו"מי הנוגע למשט.

סתם ניחוש: העמדות של בצלם ושל ראש ממשלת טורקיה טייפ ארדואן באשר לדו"ח יהיו דומות להפליא.

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: