Skip to content

מעשה במשגיח כשרות, תשובות של רבנים וכספים של תלמידים

יוני 10, 2011

והבהרה מאוחרת בסוף

בערך באמצע שנות התשעים עבדתי כטבח במסעדת "תנובל'ה" בדיזינגוף סנטר. המסעדה היתה חלבית-כשרה ופעם או פעמיים בשבוע או בשבועיים הייתי פוגש במשגיח הכשרות (לא תמיד הוא הופיע במשמרת שלי), רבי  ש'.  הוא היה מקצץ כמה זנבות של מלפפונים  וירקות אחרים  ומשלשל אותם לפח בליווי ברכה, בודק תוויות של קופסאות שימורים ואספקה קשה ומציץ במקררים כדי לבדוק אם אחד העובדים לא הביא מהבית סנדביץ' עם נקניק.  רבי ש' היה מבוגריה של ישיבת פוניבז', שאז עוד שלט בה ברמה הרב שך זצ"ל וכללית היה (המשגיח)איש חייכן וחביב.

יום אחד גילגלנו שיחה בענייני פוליטיקה ואורחן וריבען של ממשלות בפרט ובכלל, ולא חלף זמן רב עד שהסכמנו המשגיח ואני שהממשלה – ממשלת גנבים ושודדים היא מעצם טבעה הממשלתי – שהרי מיסים, למשל, גובות הממשלות מאזרחיהן באיומי נשק ובית סוהר, מה שנקרא בלשון הכובסים  שלטון החוק. לא מפתיע שאנרכיסט כמוני וחרד מהאנטי/לא-ציונים הסכמנו חיש קל בנקודה זו.

אבל רבי ש', אמרתי למשגיח החביב והחייכן, אם הממשלה ממשלת גנבים היא, ואתם שותפים לממשלה הזאת (הימים היו ימי ממשלת רבין, ואגודת  ישראל כמו ש"ס היו שותפים נאמנים בה), מה זה עושה מכם? האם שותפים של גנבים אין דינם כגנבים בעצמם? האם לא כתוב בתורתנו הקדושה שנתן הקב"ה למשה בסיני – "לא תגנוב"? איך אתם מרשים לעצמכם לעבור על לאו מפורש מדאורייתא?

תלמידי ישיבה, אין למצולמים קשר לרשומה(?)

התפתל המשגיח וחשב עד שאמר לבסוף שיילך ויתייעץ עם רבו ויחזור אלי עם תשובה. זה לא היה קל ופשוט, כי נראה ששאלתי לא היתה בראש מעייניו של רבי ש'.  שבטח היה עסוק מעל לראש בעבודתו החשובה עם המלפפונים. אבל אני התעקשתי והצקתי, עד שנשאל רבו של הרב וקיבלתי תשובה: ההשתתפות בממשלה היא כורח ומטרתה להבטיח שיקבלו החרדים את חלקם בעוגה כמו כולם ולא יקופחו.

התשובה הזאת לא היתה מקובלת עלי, שהרי איש אינו יושב בקואליציה כדי שיקבל את חלקו. מפלגות  יושבות בקואליציה כדי שיקבלו יותר מכפי חלקן  ומכפי חלקם של מיוצגיהן. ואמנם – איפה, למשל, תמצאו עוד סטודנטים המשוחררים משירות צבאי וגם זוכים לדמי קיום  מטעם הממלכה כמו החרדים השותפים כסידרם לכל ממשלה וממשלה?

שמע הרבי ש' את טענותי, ושוב הבטיח ללכת אל רבו ולבקש תשובה לשאלתי הפשוטה – איך זה שהחרדים – חרדים לדבר השם, כזכור – שותפים לממשלה  – ממשלחת גנבים, כזכור.
עבר עוד זמן, ואני דחקתי את משגיח הכשרות אל הקיר, עד שחזר עם תשובה שנייה: הכל לשם תלמוד תורה, הסביר לי הרב.

זה מה שמטהר את השרצים.

התשובה הזאת הביאה אותי לצחוק גדול, והסברתי לרבי ש' את פשרו: אתם שותפים לממשלת גנבים, הסברתי לו, וכך נעשים גנבים בעצמכם, ואתה בא ומספר לי שכל זה כדי שתוכלו ללמד תורה את דרדקיכם ונעריכם? אבל באותה תורה שאתם מלמדים כתוב "לא תגנוב"! יוצא שאתם גונבים כדי ללמד "לא תגנוב". אז מה שווה כל תלמוד התורה הזה? האם אינו ברכה לבטלה במקרה  הטוב וצביעות גמורה בשאר המקרים?

 לך תגיד לרבך שזה מה שאמר הטבח, אמרתי לרבי ש' ונראה מה תשובה ישיב לך.

תשובה מרבו של הרב לא קיבלתי. המשגיח לא הגיע במשמרות  שלי. אך יום אחד כשבאתי לקבל את צ'ק המשכורת שלי בשעת ערב, פגשתי את רבי ש'  במסעדה ובידו אחד מאותם ספרים של הדוסים שכריכתם חומה-אדמדמה,  משויישת ומהודרת.

מה הספר הזה, שאלתי את המשגיח.

זה התרי"ג מצוות, אמר לי רבי ש'. זה חשוב יותר מהתנ"ך.

אהה.

זו אינה הפעם הראשונה שאני מספר את הסיפור הזה. נזכרתי בו שוב לרגל הידיעה שהתפרסמה השבוע, שהרשויות גילו ומצאו 10,000 איש מבין החרדים, שלקחו לעצמם קיצבות מן המדינה כאילו הם לומדים בישיבה – אך התברר שלא למדו בשום ישיבה. אותו תרגיל ישן וידוע עוד מימי "נפשות מתות" של ניקולאי גוגול.

וכאשר התגלה דבר הנוכלות, הוחלט במשרדים הממשלתיים  המתאימים לחלק את דמי הגניבה בין הלומדים בישיבה בטענה שמדובר ממילא ב"כסף  צבוע" – כלומר, כסף שמיועד להם ובכל מקרה יגיע לכיסיהם. מה שנקרא טוב לגנב וטוב לשכנו. לא שמעתי שמישהו חולם להעמיד לדין את אלה שקיבלו את  הכסף שלא בדין, או את ראשי הישיבות ששיתפו  פעולה עם מעשה הרמייה הזה.  אבל אולי עובדים על זה בפרקליטות.

אז מילא שהם באים לעבוד על אחיהם האזרחים, להעמיד פנים  וללכת בגדולות עם הסיפורים על ארון הספרים המלא שלהם וכיוצא באלה. אבל איך, איך הם משכנעים את עצמם להאמין  שאותו אלוהים שציווה "לא תגנוב",  מכשיר את הכסף הזה שהם מקבלים כסדרו כדמי סחיטה קואליציוניים ומכשיר אותם כמקבליו? מה הם חושבים,
שאלוהים טמבל?

הבהרה מאוחרת

לא כדאי שיתעורר הרושם שהחרדים  הם הילד הרע פה. החרדים רק שותפים לקואליציות האלה, פעם של השמאל ופעם של הימין. מקבל השוחד אינו גרוע מנותן השוחד.

וחוץ מזה, לחרדים יש לפחות את האופציה ליפול על השכל .  להבין שאפשר שגם העגלות מלומדות אפרים ילמדו קשת כבני יהודה, וגם יאחזו בחרט או בהגה או במקלדת,  ובנותיהם כנשותיהם  יכולות גם להביא לחם ממרחקים, לזמום שדה ולטעת כרם. יש לזה עדויות  עתיקות.  אבל מה יעשו המפלגות החילוניות? איך יתנתקו מהשלטון  הדפוק  למדי  (בעיקר שאיבת יתר  של העם) של עצמן? אפילו אופציה אין.

מודעות פרסומת

From → אמונות

7 תגובות
  1. חיה אשכנזי permalink

    ועד כמה גדול תלמוד תורה, כבר לימד אותנו מנדלה מו"ס שסיפר:
    החסידים אומרים: הליטאי (מן הפרושים או ה"מתנגדםיי, שאינם חסידים), המיר את דתו והתחתן עם נוצריה עשירה, על מנת שיהיה לו די כסף לשבת וללמוד תורה כפי צורכו ובאין מפריע……

    אהבתי

    • והדמעה חציה צחוק וחציה עצב.

      אהבתי

      • משה permalink

        שורת המחץ של הסיפור הנהדר על החרדים הגנבים היא: מה הם חושבים שאלוהים טמבל?

        התשובה חייבת להיות כן.

        אותו אל נוקם\רחום וחנון\מלא סתירות, ברא בני אדם בעלי יצרים כמו לגנוב, לנאוף לשקר ועוד רעיונות כאלה.

        הגאון, רבי עקיבא חידד את הטמטום בחכמה הידועה: הכל צפוי והרשות נתונה(?).

        רבי עקיבא, הספונסר של בר כוכבא, נביא השקר,שכח לשים סימן שאלה בסוף המשפט.

        נכון. החרדים אינם הילד הרע היחיד. האנושות כולה היא הילד הרע. ומי אחראי לסתירה המובנית בין יצרים למוסר?

        הסתירה המובנית הזאת נובעת מטמטום או רישעות או אי איכפתיות ויכולה להביא לכפירה בקיום אלוהים.

        מצב האדם היה יותר נוח בתקופה הפאגאנית. כל אל היה אחראי לתחום מוגבל : פיריון, מזג אוויר, מלחמה וכו ולכן נמנעו תאונות וטענות לוגיות.

        אפשר להבין ואף לשבח את החרדים החוזרים לעבודת אלילים פרופר. זה אולי נראה טפשי אבל אין ברירה.

        אהבתי

  2. ברור שמי שחושבים שאלוהים טמבל, בעצמם יוצאים טמבלים.
    באשר לגיוון היצרים ולאפשרות הסתירה, נכון מאוד: כמו שהאלוהים הוא אל נקם והוא גם חנון ורחום, כי אינספור פנים לו, כך גם האדם שיש לו פנים רבות. שהרי אלוהים יצר את הזכר והנקבה בצלמו וכדמותו. אך הסתירה אינה הכרחית. החיים זורמים והמציאויות משתנות, וכיוון שיש עת לאהוב ועת לשנוא, עת מלחמה ועת שלום, יכול להתעורר הצורך בתכונות השונות וביצרים השונים לפי הנסיבות.
    לכן צדק רבי עקיבא כשאמר שהכל צפוי והרשות נתונה, ואין בטעות הגדולה שטעה (ושמפניה הוזהר) בעניין משיחיותו של בר כוכבא כדי לפסול מה שאמר לפני כן בעניינים אחרים, שהרי האדם, שאינו אלוהים, מועד לטעות. הכל צפוי במובן שאם תבחר בדרך א', צפוי שיקרה כך וכך, ואם תבחר בדרך ב' – כך ואחרת. אך בידך הרשות לבחור בדרך א' או ב'.
    לכן אין סתירה מובנית בין יצרים ומוסר אלא שהסתירה היא תוצר של בחירות מוטעות, ולא תמיד הבחירה המוטעית היא תוצר של טמטום או רישעות. היא יכולה לנבוע גם מסתם חיפזון, למשל, ואפילו מהגזמה בטוב-לב. ולמרות הרסנותן של בחירות מוטעות וסתירות, תודה לאל שלא עשה אותנו חסרי יצרים וחסרי אפשרות בחירה (ולכן חסרים גם את האפשרות לטעות) כרובוטים שאינם מסוגלים לטעות אך גם לא להתענג ולשמוח ורק כשל מכני יכול להשבית אותם.
    לא ברור לי מדוע אתה חושב שמצבו של האדם נוח יותר בתקופת האלילות, כשבעצם הוא מאניש את אלוהיו ומפצל אותו לפי יכולות וצרכים שונים. הטרגדיות של היוונים, למשל, אינן מצביעות על אושרם הרב של הפגאנים. היצוא של הסתירה ליחסים בין האלילים בפנתיאון אינו מבטל אותה.
    החרדים החביבים שלנו – כל ישראל חברים – מחופשים לפריצים פולניים מצד המעיל המהודר והאברקיים, וחלקם מחופשים לקוזקים מצד כובע הפרווה, מרוב חפצם להעמיד פנים שהם עדיין בגלות למרות שהם חיים בארצם ובמולדתם והשמש בקיץ קופחת ובחורף לא קופאים. בתנאים קשים כאלה יהיה זה מוגזם לדרוש מהם חשיבה שקולה והגיונית, וכמעט טבעי שהם עשויים להיגרר למראית העין של לימוד תורה וגם לעשות זאת על חשבון הציבור, במקום לעסוק בלימוד תורה במשמעותו האמיתית. אבל זה עדיין לא עושה אותם פגאנים, אלא רק כאלה שעושים כרגע בחירה לא נכונה באמונת הייחוד, והרשות עדיין נתונה להם לחזור אל דרך הישר בכל יום ויום, כפי שאמר רבי עקיבא.

    אהבתי

  3. משה permalink

    א. במשפט "הכל צפוי והרשות נתונה" הכניס רבי עקיבא את אלוהים לסמטוכה שקשה לצאת ממנה.

    אצל אלוהים כל יודע וכל יכול אין בחירה חופשית. (דטרמיניזם) דומה לשאלה האם אלוהים יכול לברוא סלע כל כך כבד שאינו יכול להרים אותו.

    אגב, ידידי , הרע"ב, רבי עובדיה מברטנורא, שראה לאן רבי עקיבא מכניס אותו פירש את המשפט בערך כך:

    הכל צפוי כלומר אלוהים רואה הכל גם כשאדם חושב שהוא מוסתר והרשות נתונה לעשות את הדבר הנכון גם בחדרי חדרים. בכך הסיר את עוקץ הדטרמיניזם אך שילם מחיר גבוה בהקטנת אלוהים מכל יכול וכל יודע לכל רואה.

    סביר שהסתירה אינה מתיישבת רק בגלל מגבלות המוח האנושי שאינו מסוגל להבין אפילו את סביבתו הקרובה מאידך עצוב לחשוב שלעולם לא נדע.

    ב.הפגאניות נוחה מבחינה לוגית היות ואינה מיחסת לאלים טוטאליות אלא מקצה לכל אל את תחומי עיסוקו .

    האלים היוונים הם בני אדם מועצמים פיזית אך ללא יתרון שכלי או מוסרי.

    הם נבראו בצלמו של האדם כלומר חרמנים גנבים ושקרנים. הם פשוט סופרמנים. החרדים שדומים לאלים היוונים ( אולי חוץ מאפרודיטה ואפולו) סוגדים לקדושים וצדיקים,משתטחים על קברים מפוקפקים,קונים

    ומוכרים קמעות, מים קדושים ונרות מבורכים ושטופים באמונות טפלות ועוד לא הזכרתי מלאכים.

    כמו הנוצרים הקתולים הם מנשקים תמונות קדושים וגם תלמידי ישיבה.

    הצדיקים הם האלים שצריך לפייס.

    מודה לך שכיבדת אותי בתשובה.

    אהבתי

    • משה, באמת נראה לך שבמשפט אחד, הבל פה או פליטת חרט, יכול אדם, ואפילו רב גדול כעקיבא, להכניס את אלוהים – ולו גם מטאפורית – "לסמטוכה שקשה לצאת ממנה" ? נראה לי שפשוט יש לך דיעה לא משהו על אלוהים. ומן ההמשך נראה שיש לך גם דיעה לא משהו על החרדים שלנו ואולי על אנשים מאמינים בכלל (מה שמסתבר מדעתך על אלוהים) באשר לטיעון על הדטרמיניזם נדמה לי שכתבתי הסבר פשוט למדי בקטע השני בתגובתי הקודמת. הכל צפוי, כי לפני שפעל הרצון והוחלטה ההחלטה ונעשה המעשה, מה שמתרחש באחת משתיים או ממאה או ממיליון הדרכים שבחרת, היה בבחינת צפוי לקרות, בתור אפשרות ולא בתור הוויה. ורק אחרי שניצלת את רשותך לבחור, נעשה המעשה והצפוי התגשם, אם בתור הצלחה ואם בתור כישלון. ובאשר לאלים היוונים תראה כמה גדול יצא אפילו אליל יווני כזיאוס לעומת בני האדם, במאבק על האש נגד פרומתיאוס שבו ראו ורואים בני אדם מושיע גדול. ראה כיצד האש שהיוונים ראו בה הישג אדיר ובימינו היא גם סמל לאור, נאורות, חוכמה וקידמה ("אש המהפכה") – אותה אש, האמיתית והמוחשית (תוך שיתוף פעולה עם האש המיטאפורית, בדמות המדע המעמיד לרשות התעשיה שיטות משתכללות והולכות לזירוז השריפה הכללית) , מכלה בשיטתיות כל מקור אנרגיה על פני הכדור, מזהמת מים, אוויר ויבשה ומאיימת על כל החיים.
      אז מי צדק, בינתיים? זיאוס שחשב שעדיף לבני האדם חיים פשוטים ותמימים – או פרומתיאוס, היוונים וכל האחרים שהעדיפו את המנגל, זה שעליו מסתובב עכשיו כל העולם כאווז נוטף שומן. אפילו בתור אידיוט זה די ברור שהרבה אנשים החליטו למענינו הרבה החלטות גרועות.

      אהבתי

      • משה permalink

        הכל בידי שמשים חוץ מיראת שמים: עוד אמירה בעיתית מאותה משפחה (חזל) לבעיה זו
        "קיימות השלכות דתיות ואתיות. מצד אחד, הדתות המונותאיסטיות הכפיפו לשליטת האל כל מאורע, וייחסו לו גם את בחירותיו של האדם; ומאידך, אחד העקרונות העומדים בבסיס האתיקה הוא שהאנושות נתבעת על מעשיה ונדרשת לתת עליהם דין וחשבון, ועקרון זה מבוסס על אחריותו של האדם על מעשיו ובחירתו החופשית בהם". (מתוך ויקיפדיה)
        מי שהגדיר את אלוהים הטוטאלי, האינהרנטי, הטרנסנדנטי והפרמננטי התעלם מהבעיה הנ"ל ועד שיבוא תישבי נשאר איתה.
        מעבר לכשל הלוגי הזה אינני ביקורתי. זכותם של החרדים להתפרנס מלופט געשעפטען כמימים ימימה,זכותם של התמימים לאהוב,
        יש הצדקה לאדישות הרוב וזכות השאר לפחות לפקפק.

        אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: